Санедрин 106b

אוֹכֶל הֲרָגוֹ בְנֵי יִשְרָאֵל [ בַחֶרֶב ] אֶל חַלְלֵיהֶם אָמַר רַב שקיימו בוּ אַרְבַע מִיתוֹת סְקִילָה ושריפה הָרַג וְְחָנַק א״ל הַהוּא מִינָא לר׳ חֲנִינָא מִי שְמִיעַ לָךְ בִלְעָם בַר כַמָה הֲוְָה א״ל מִיכְתַּב לָא כְתִיב אֶלָּא מִדִכְתִיב אַנְשֵי דָמִים וּמִרְמָה לאֹ יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם בַר תְּלָתִין וּתְלָת שְנִין אוֹ בַר תְּלָתִין וְְאַרְבַע א״ל שַפִיר קָאָמְרַתְּ לְדִידִי חֲזִי לִי פִּנְקָסֵיהּ דְּבִלְעָם וְַהֲוְָה כְתִיב בֵיהּ בַר תְּלָתִין וּתְלָת שְנִין בִלְעָם חֲגִירָא כַד קָטֵיל יָתֵיהּ פִנְחָס לִיסְטָאָה א״ל מָר בְרֵיהּ דְרָבִינָא לִבְרֵיהּ בְכוּלְּהוּ לָא תַּפֵיש לְמִדְרַש לְבַר מִבִּלְעָם הָרָשָע דְכַמָה דְמַשְכַחַת בֵיהּ דְרוֹש בֵיהּ כְתִיב דוֹאֵג וּכְתִיב דוייג אָמַר ר׳ יוֹחָנָן בַתְחִילָּה יוֹשֵב הקב״ה וְְדוֹאֵג שֶמָא יֵצֵא זֶה לְתַרְבוּת רָעָה לְאַחַר שֶיָּצָא אָמַר וְַוְי שֶיָּצָא זֶה ( סימן גבור ורשע וצדיק חיל וסופר ) א״ר יִצְחָק מַאי דִכְתִיב מַה תִּתְהַלָּל בְרָעָה הַגִּבוֹר חֶסֶד אֶל כָל הַיּוֹם אָמַר לוֹ הקב״ה לְדוֹאֵג לאֹ גִבוֹר בַתּוֹרָה אַתָּה מָה תִּתְהַלָּל בְרָעָה לאֹ חֶסֶד אֶל נָטוּי עָלֶיך כָל הַיּוֹם וא״ר יִצְחָק מַאי דִכְתִיב וְְלָרָשָע אָמַר אֱלהִֹים מַה לְּך לְסַפֵר חוּקִּי אָמַר לוֹ הקב״ה לְדוֹאֵג הָרָשָע מַה לְּך לְסַפֵר חוּקִּי כְשֶאַתָּה מַגִּיעַ לְפָרָשַת מְרַצְּחִים וּפָרָשַת מְסַפְרֵי לְשוֹן הָרַע מָה אַתָּה דוֹרֵש בָהֶם וְַתִּשָּא בְרִיתִי עָלַי פִיך אָמַר ר׳ אַמִי אֵין תּוֹרָתוֹ שֶל דוֹאֵג אֶלָּא מִשָּפָה וְְלַחוּץ וְְאָמַר רַבִי יִצְחָק מַאי דִכְתִיב וְַיִּרְאוּ צַדִיקִים וְַיֵּירָאוּ וְְעָלָיו יְשַׂחֲקוּ בַתְּחִילָּה יּיּראוּ וּלְבַסּוֹף יְשַׂחֲקוּ וא״ר יִצְחָק מַאי דִכְתִיב חַיִל בָלַע וַיְקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל אָמַר דָוְִד לִפְנֵי הקב״ה רבש״ע יָמוּת דוֹאֵג אָמַר לוֹ חַיִל בָלַע וַיְקִיאֶנּוּ אָמַר לְפָנָיו מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֶל וא״ר יִצְחָק מַאי דִכְתִיב גַּם אֶל יִתָּצְךָ לָנֶצַח אָמַר הקב״ה לְדָוְִד נֵיתֵי דוֹאֵג לְעָלְמָא דְאָתֵי אֲמַר לְפָנָיו גַּם אֶל יִתָּצְךָ לָנֶצַח מַאי דִכְתִיב יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאהֶֹל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה אָמַר הקב״ה לֵימְרוּ שְמַעֲתָא בֵי מִדְרָשָא מִשְּמֵיהּ אָמַר לְפָנָיו יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאהֶֹל לֶיהֱוְֵי לֵיהּ בְנִין רַבָנַן וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה וא״ר יִצְחָק מַאי דִכְתִיב אַיֵּה סוֹפֵר אַיֵּה שוֹקֵל אַיֵּה סוֹפֵר אֶת הַמִגְדָלִים אַיֵּה סוֹפֵר כָל אוֹתִיּוֹת שֶבַתּוֹרָה אַיֵּה שוֹקֵל שֶשּוֹקֵל כָל קַלִים וְַחֲמוּרִים שֶבַתּוֹרָה אַיֵּה סוֹפֵר אֶת הַמִגְדָלִים שֶהָיָה סוֹפֵר שְלש מֵאוֹת הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת בְמִגְדָל הַפוֹרֵחַ בַאֲוְִיר א״ר אַרְבַע מֵאָה בעיי׳ בָעוּ דוֹאֵג וְַאֲחִיתוֹפֶל בְמִגְדָל הַפוֹרֵחַ בַאֲוְִיר [ וְְלָא אִיפְשַט לְהוּ חַד ] אֲמַר רָבָא רְבוּתָא לְמִבָעֵי בְעַיֵי בִשְנֵי דְרַב יְהוּדָה כוּלֵּי תְּנוּיֵי בִנְזִיקִין וְַאֲנַן קָא מַתְנִינַן טוּבָא בְעוּקְצִין וְְכִי הֲוְָה מָטֵי רַב יְהוּדָה אִשָּה שֶכוֹבֶשֶת יָרָק בִקְדֵירָה וְְאָמְרִי לָהּ זֵיתִים שֶכְבָשָן בְטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִים אֲמַר הֲוְָיוֹת דְרַב וּשְמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא וְַאֲנַן קָא מַתְנִינַן בְעוּקְצִין תְּלָת סְרֵי מְתִיבָתָא וְְרַב יְהוּדָה שָלֵיף מְסָאנֵי וְְאָתָא מִטְרָא וְַאֲנַן צַוְחִינָן וְְלֵיכָא דְּמַשְׁגָּח בֶן אֶלָּא הקב״ה לִיבָא בָעֵי דִכְתִיב וה׳ יִרְאֶה לַלֵּבָב אָמַר רַב מְשָרְשִיָּא דוֹאֵג וְַאֲחִיתוֹפֶל לאֹ [ הָוְוּ ] סָבְרִי שְמַעֲתָא מַתְקִיף לָהּ מַר זוּטְרָא מַאן דִכְתִיב בֵיהּ אַיֵּה סוֹפֵר אַיֵּה שוֹקֵל אַיֵּה סוֹפֵר אֶת הַמִגְדָלִים וְְאַתְּ אָמְרַתְּ לָא הָוְוּ סָבְרִי שְמַעֲתָא אֶלָּא דְלאֹ הֲוְָה סָלְקָא לְהוּ שְמַעְתָּא אַלִּיבָא דְהִלְכְתָא דִכְתִיב סוֹד ה׳ לִירֵאָיו א״ר אַמִי לאֹ מֵת דוֹאֵג עַד שֶשָּכַח תַּלְמוּדוֹ שנא׳ הוּא יָמוּת בָאִין מוֹסֵר וּבְרוֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְגֶּה רַב ( אשי ) אָמַר נִצְטָרַע שֶנֶּאֱמַר הִצְמַתָּה כָל זוֹנָה מִמְך כְתִיב הָתָם לַצְּמִיתוּת וּמְתַרְגְּמִינַן לַחֲלוּטִין וּתְנַן אֵין בֵין מוּסְגָּר וּמוּחְלָט אֶלָּא פְרִיעָה וּפְרִימָה ( סימן שלשה ראו וחצי וקראו ) א״ר יוֹחָנָן שְלשָֹה מַלְאֲכֵי חַבָלָה נִזְדַמְנוּ לוֹ לְדוֹאֵג אֶחָד שֶשָּכַח תַּלְמוּדוֹ וְְאֶחָד שֶשָּרַף נִשְמָתוֹ וְְאֶחָד שפיזר עֲפָרוֹ בְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשוֹת ( א״ר ) יוֹחָנָן דוֹאֵג וְַאֲחִיתוֹפֶל לאֹ רָאוּ זֶה אֶת זֶה דוֹאֵג בִימֵי שָאוּל וְַאֲחִיתוֹפֶל בִימֵי דָוְִד וא״ר יוֹחָנָן דוֹאֵג וְַאֲחִיתוֹפֶל לאֹ חִצּוֹ יְמֵיהֶם תַּנְיָא נַמִי הָכִי אַנְשֵי דָמִים וּמִרְמָה לאֹ יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם כָל שְנוֹתָיו שֶל דוֹאֵג לאֹ הָיוּ אֶלָּא שְלשִֹים וְְאַרְבַע וְְשֶל אֲחִיתוֹפֶל אֵינָן אֶלָּא שְלשִֹים וְְשָלש וא״ר יוֹחָנָן בַתְּחִלָּה קְרָא דָוְִד לַאֲחִיתוֹפֶל רַבוֹ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ חֲבֵירוֹ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ תַּלְמִידוֹ בַתְּחִילָּה קְרָאוֹ רַבוֹ וְְאַתָּה אֱנוֹש כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי ומיודעי וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ חֲבֵירוֹ אֲשֶר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד בְבֵית אֱלהִֹים נְהַלֵּךְ בְרָגֶש וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ תַּלְמִידוֹ גַּם אִיש שְלוּמֵי אֲשֶר בָּטַחְתִּי בוֹ אוכל הרגו אל חלליהם. מיתות הרבה משמע, שתלחוהו והלימו אם תחת יודע לדרום נקל וחומר: במגדל הפורח באויר. מתג עליונה הלליבה ומתכו ראשו ונפל לתוך האם, תלייה היינו חנק, חתיכת הרחם שלמעלה מן הלמ״ד מפני מה כפופה למטה. לסון מ"ר מפי השמועה. הרג, כשנפל לארץ סקילה, כשנפל לחור היינו שריפה: בר תלתין ל״ח במגדל הפורח נחויר הנכנס לארץ העמים במידה מינה ומגדל׳) ותלת. וכ״מ לית ליה דר׳ סימחי דאמר לעיל) שלשה היו באותה עלה אם הוא טמא הס לחו. ל"ח ג׳ מחות הלכות במגדל הפורח נחויר דפרעה בלעם וחיוב ויתרו, דלר׳ לעשות כיסוף להעמיד מגדל באויר, סימחי בלעם חיה יותר מן מחמיס כגון שלם מחות הלכות בנטיעות ועשר שנים דהח היה בעלת פרעה קשואין דחמרן בפירקין דלעיל (דף דכל הבן הילוד היאורה משליכוסו, סת.). ולמורי נראה דה״ג שלם מחות דלרבי סימחי כל אותן מחתיס ועשר הלכות במגדל העומד [צחויר], ומשנה שנים שהיו ישראל בגלות מלריס עד אחת" נחהלות (פ״ד משנה ח) דמשמעי מלחמת מדין מיה בלעס: חגירא. בהכי מגדל העומד בחויר וטומאה מרגוס של פיסח: כד קטל יתיה בתוכה כלים שבתוכו טמאים IP, וכן פנחס ליסטאה. שר לצבא, ואפילו נראה לר׳: רבותא למבעא בעיי. וללמוד קטליה המר כל המלחמה נקראת מורה, רחמנא לצח בעי, דהח בשני על שמו: בכולהו. מלכים והדיוטות: דרב יהודה כולהו מנויי בסדר נזיקין לא תפיש ותדרוש. לגנאי: לבר היה, כל הגמרא שלהן לא הוה חלה מבלעם. דכל מה דמשכחת ליה בסדר נזיקין, שלא היו מרבין כל לגנאי דרום: (שמח ילח זה לתרבות כך [לדרום]: האשה שכובשת ירק רעה) לאחר שיצא לתרבות רעה בקדירה. לא אשכחתיה במסכת אמר ווי. לכך כתוב דוייג: א״ל הקב״ה עוקלין: שכובשת ירק. במומן או לדואג והלא גבור אתה בתורה. בליר טהורים ", דאין מקבלין טומאה למה מתהלל לספר לשון הרע על ע״י עוקלין, שחס נגע טומאה בסרטיו דול: לא חסד תורה עליך. לא העלין טהורין, שאין נעסין יד לעלין מכס נמוכה חמה דכתיב (משלי לא) מאמר שכבסס, שאין מניחין למס חלה ומורת חסד על לסונס: מרצחים. למראה: זיתים שכבשן בטרפיהן. שהרג נוב: עלי פיך. ולא בלב: איתא במסכת עוקלין (פ״נ מ״מ): בתחלה ייראו. הלדיקים היו יראיס טרפיהן. עלין שלהן. טהורין הזיתים, שלא ילמד הדס ממעשיו של דואג, שאין נעשין להם בית יד להכניס להס שהולך ומוטה ומכלים: ולבסוף. טומאה: הויות דרב ושמואל קא כשמת נחלי ימיו ושב גמולו ברחםו חזינא הכא. דלא הוס ידע מחי יםמקו: חיל בלע ויקיאנו. הממן טעמה הן טסורין: תליסר מתיבתא. עד שמסכמת מוכמו: אמר לפניו י״ג ישיבות שאנו עוסקין כולן במסכת ומבטנו יורישנו אל. אל תמתין לו עוקלין ויודעין אותה יפה, ואפי׳ הכי עד שמשמכח חלה תמסר ומשכימנו: בהם היו חסידים יותר ממנו, דחלו בי מדרשא. מאהל זה בית המדרש: רב יהודה כו׳: לא סבירי. לא היו ושרשך מארץ חיים סלה. סוכם יודעין הלכה לפרשה כתקנה בטעמה: שלו מכסה מארץ מייס, דלא דלא סלקא להו שמעתתא כו׳. שלא להוו ליה בנין רבנן: כל אותיות זכו לקבוע הלכה כמותן: ומתרגמינן שבתורה. שהיה נקי במסירות לחלוטין. ואכן מכן לשון חלוטין וימיכות9): שוקל קלים וחמורים. גבי מלורע: אלופי. היינו רצי: