דְאִית
מַאן נִשְׁדַּר נִשְׁדַּר בַהֲדֵי נַחוּם אִיש גַם זוּ
דִמְלוּמָד בְנִסִּים הוּא כִי מְטָא לְהַהוּא דְיוֹרָא
בְעָא לְמֵיבַת אֲמַרִי לֵיהּ מַאי אִיכָא בַהֲדָךְ
אָמַר לְהוּ קָא מוֹבִילְנָא כַרְגָּא לְקֵיסָר קָמוּ
בְלֵילְיָא שְרִינְהוּ לְסִיפְטֵיהּ וְְשָקְלוּ כָל דַהֲוְָה
גַּבֵיהּ ומלנהו עַפְרָא כִי מְטָא לְהָתָם אִישְתַּכַח
עַפְרָא אָמַר אַחוּכֵי קָא מחייכי בִי יְהוּדָאֵי
אַפְקוּהוּ לְמִקְטְלֵיהּ אָמַר גַּם זוּ לְטוֹבָה אֲתָא
אֵלִיָּהוּ ואידמי לְהוּ כְחַד מִינַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ
דִילְמָא הַאי עַפְרָא מֵעַפְרָא דְאַבְרָהָם אָבִינוּ
הוּא דַהֲוְָה שָדֵי עַפְרָא הָוְוּ חָרְבֵי גִּילֵי הָוְוּ גִּירֵי
בָדוּק וְאַשְׁכְּחוּ הָכִי הֲוְָה מְחוֹזָא דְלָא הָוְוּ קָא
יָכְלֵי לֵיהּ למיכבשיה שָדוּ מֵהַהוּא עַפְרָא
עָלֶיהָ וְְכִבְשוּהָ עיילוהו לְבֵי גִּנְזָא אָמְרִי שְקוֹל
דְנִיחָא לָךְ מַלְיֵיהּ לְסִיפְטָא דַהֲבָא כִי הֲדַר
אֲתָא אֲמַרוּ לֵיהּ הָנָךְ דִיּוּרֵי מַאי אמטית לְבֵי
מַלְכָא אָמַר לְהוּ מַאי דְשָקְלִי מֵהָכָא אַמְטַאי
לְהָתָם שָקְלִי אִינְהוּ אַמְטוּ לְהָתָם קַטְלִינְהוּ
לְהָנָךְ דִיּוּרֵי׃ דוֹר הַפַלָּגָה אֵין לָהֶם חֵלֶק
לָעוֹלָם הַבָא וכו׳׃ מַאי עָבוּד אַמְרֵי דְבֵי רַבִי
שֵילָא נִבְנָה מְגַדֵל וְְנַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּה אוֹתוֹ
בְקַרְדוֹמוֹת כְדֵי שֶיָּזוּבוּ מֵימָיו מְחַכוּ עֲלָהּ
בְמַעַרְבָא א״כ ליבנו אֶחָד בְטוּרָא ( אלא ) א״ר
יִרְמְיָה בַר אֶלְעָזָר נֶחְלְקוּ לג׳ כִיתּוֹת אַחַת
אוֹמֶרֶת נַעֲלָה וּנְשַב שָם וְְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלָה
וְְנַעֲבוֹד עֲבוֹדַת כוֹכָבִים וְְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלָה
וְְנַעֲשָה מִלְחָמָה זוֹ שֶאוֹמֶרֶת נַעֲלָה וּנְשַב שָם הֱפִיצָם ה׳ וְְזוֹ שֶאוֹמֶרֶת נַעֲלָה
וְְנַעֲשָה מִלְחָמָה נַעֲשוּ קופים וְְרוּחוֹת ושידים וְְלִילִין וְְזוֹ שֶאוֹמֶרֶת נַעֲלָה וְְנַעֲבוֹד עֲבוֹדַת כוֹכָבִים כִי שָם בָלַל ה׳
שְפַת כָל הָאָרֶץ תַּנְיָא רַבִי נָתָן אוֹמֵר כוּלָּם לְשֵם עֲבוֹדַת כוֹכָבִים נִתְכַוְּוְנוּ כְתִיב הָכָא נַעֲשָה לָנוּ שָם וּכְתִיב הָתָם
וְְשֵם אֱלהִֹים אֲחֵרִים לאֹ תַזְכִּירוּ מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדַת כוֹכָבִים אַף כָאן עֲבוֹדַת כוֹכָבִים אָמַר רַבִי יוֹחָנָן מְגַדֵל שְלִיש נִשְרַף
שְלִיש נִבְלַע שְלִיש קַיָּים אָמַר רַב אֲוְִיר מְגַדֵל מַשְכַח אָמַר רַב יוֹסֵף בָבֶל ובורסיף סִימָן רַע לַתּוֹרָה מַאי בוּרְסִיף
אָמַר ר׳ אַסִי בוֹר שֶאֲפִי׃ אַנְשֵי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָא וכו׳׃ ת״ר אַנְשֵי סְדוֹם אֵין
לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָא שֶנֶּאֱמַר וְְאַנְשֵי סְדוֹם רָעִים וְְחַטָּאִים לה׳ מְאדֹ רָעִים בעוה״ז וְְחַטָּאִים לָעוֹלָם הַבָא אָמַר רַב יְהוּדָה
רָעִים בְגוּפָן וְְחַטָּאִים בְמָמוֹנָם רָעִים בְגוּפָן דִכְתִיב וְְאֵיךְ אֱֶעשֶה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזּאֹת וְְחָטָאתִי לֵאלהִֹים וְְחַטָּאִים בְמָמוֹנָם דִכְתִיב וְְהָיָה
בְך חֵטְא לה׳ זוֹ בִרְכַת הַשֵּם מְאדֹ שמתכוונים וחוטאים בְמַתְנִיתָא תָּנָא רָעִים בְמָמוֹנָם וְְחַטָּאִים בְגוּפָן רָעִים בְמָמוֹנָם דִכְתִיב וְְרָעָה
עֵינָךְ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְְחַטָּאִים בְגוּפָן דִכְתִיב וְְחָטָאתִי לֵאלהִֹים לה׳ זוֹ בִרְכַת הַשֵּם מְאדֹ זוֹ שְפִיכוּת דָמִים שֶנֶּאֱמַר גַּם דָם
נָקִי שָפַךְ מְנַשֶּה (בירושלים ) הַרְבֵה מְאדֹ [ וְגוֹ׳ ] ת״ר אַנְשֵי סְדוֹם לאֹ נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִשְבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הקב״ה וּמַה
כְתִיב בָהֶם אֶרֶץ מִמֶנָּה יָצָא לֶחֶם וְְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַךְ כְמוֹ אֵש מָקוֹם סַפִיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ נָתִיב לאֹ יְדָעוֹ עָיִט וְְלאֹ שְזָפַתּוּ
עֵין אַיָּה לאֹ הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שַחַץ לאֹ עֵדָה עָלָיו שֶחָל אָמְרוּ וְְכִי מְאַחֵר שֶאֶרֶץ מִמֶנָּה יָצָא לֶחֶם וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ לָמָה לָנוּ עוֹבְרֵי
דְרָכִים שֶאֵין בָאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לחסרינו [ מממוננו ] בוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ שֶנֶּאֱמַר פָרַץ נַחַל מֵעִם גֵּר הַנִּשְׁכָּחִים מַנִּי
רֶגֶל דָלוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ דָרַש רָבָא מַאי דִכְתִיב עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִיש תְּרָצְּחוּ כוּלְּכֶם כְקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה מְלַמֵד שֶהָיוּ נוֹתְנִין
עֵינֵיהֶן בְבַעֲלֵי מָמוֹן וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי וְְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו וּבָאִים וְְנוֹטְלִין אֶת מָמוֹנוֹ דָרַש רָבָא מַאי דִכְתִיב חָתַר
בַחשֶךְ בָתִּים יוֹמָם חָתְמוּ לָמוֹ לאֹ ( ראו ) [ יָדְעוּ ] אוֹר מְלַמֵד שֶהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְבַעֲלֵי מָמוֹן וּמַפְקִידִים
אֶצְלוֹ אֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחִים אוּתּוּ בְבֵית גִּנְזֵיהֶם לָעֶרֶב בָאִים וּמְרִיחִין אוֹתוֹ כְכֶלֶב שנא׳ יָשוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כְכֶלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר
וּבָאִים וְחוֹתְרִים שָם וְְנוֹטְלִין אוֹתוֹ מָמוֹן עָרוֹם הָלְכוּ מִבְלִי לָבוּש וְְאֵין כְסוּת בַּקָּרָה חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהֲגוּ יַחְבְּלוּ שוֹר
אַלְמָנָה גְּבוּלוֹת יַשִּיגּוּ עֵדֶר גְּזֵלוֹ וַיִּרְעוּ וְְהוּא לִקְבָרוֹת יוֹבֵל וְְעַל גָּדִיש ישקוד דָרַש ר׳ יוֹסֵי בְצִיפוֹרִי אחתרין הַהִיא
לֵילְיָא תְּלָת מֵאָה מַחְתַּרְתָּא בְצִיפוֹרִי אָתוּ וְְקָא מְצַעֲרִי לֵיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ יְהָבִית אוֹרְחֵיהּ לגנבי אָמַר לְהוּ מִי הֲוְָה יָדַעֲנָא
דְאָתוּ גַּנָּבֵי כִי קָא נָח נַפְשֵיהּ דְרַבִי יוֹסֵי שִׁפְעִי מַרְזְבֵי דְצִיפוֹרִי דְמָא אָמְרִי דְאִית לֵיהּ חַד תּוֹרָא מַרְעֵי חַד יוֹמָא דְלֵית לֵיהּ
לִירְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי הַהוּא יָתְמָא בַר אַרְמְלָתָא הָבוּ לֵיהּ תּוֹרֵי למרעיה אֲזַל שָקְלִינְהוּ וְְקַטְלִינְהוּ אָמַר לְהוּ
בהדי מאן. ביד מי נסלח: כי מטא לההוא דיירא. כשהגיע לאותו סימן שכמה היא: רעים בגופם. שטופיס מזימה: השמר
מלון: למיבת. ללון: שרינהו לסיטפיהפ]. התירו הארגזים לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו׳ והיה בך חטא. והיינו
והמרלופין ופתחוס ונטלו כל מה שנתוכו: אחוכי. מלחקי: הנך
ממון: ארץ ממנה יצא לחם. ארץ שבעה וטובה היא: ותחתיה
דיורי. אומן בני הכפריס: א״כ ליבנו אחד בטורא. ח״כ מננו כדי נהפך כמו אש. ואחר כן נהפכה: וכי מאחר שארץ ממנה
לעלות לרקיע למה בנו אותו בבקעה,
יצא לחם. שיש לנו שיפוע למס
היה להם לבנות על אחד ההרים:
למה לנו עוברי דרכיס: ונשכח.
הפיצם ה׳. פיזכס בכל העולם: שדים.
שלא יעברו עוברי דרכים נחרלנו:
יש להם צורת אדם וחוכלין ושותין
פרץ. הקב״ה נחל גפרית וחם: מעם
כבני חדס"): רוחין. בלי גוף ולורה:
גר. ממקוס הליכתו שהיה הולך
לילין. צורת אדם הלח שים להס כנפיס,
למעלה, והשליכו עליהם הנשכחים
נמסכת נדה (דף נד:): זו שאומרה
מני רגל, ונתדלדלו (מאדם) [מחרלס]']
נעבוד ע״ז כי שם בלל ה׳. צלצל
וכעו לדראון: גר. קוררט״ל בלע״ז,
לסונס כדי שלא יהח אחד מכוון לדעת
כמו (שמואל 3 יד) מיס הנגריס:
מצירו לעבוד ע״ז: שליש [נבלע].
תהותתו. מנקטו תרמיות ומוחנות:
נבלעו יסודותיה, משוקעת היא
תרצחו כולכם. ע״י קיר נטוי וגדר
בקרקע עד שלים, ושלים של מעלה
סלמויס: יומם חתמו למו. היוס
נשרף, ושלים המלעי קייס בקרקע, ולא
סותמים וסוגרין כאילו לא ידעו חור,
שיהא עומד באויר: אויר מגדל. מרחם
כלומר סותמין ומותמין: 3] אפרסמון.
המגדל, (כלומר) [כמו חוירה של עיר] ],
שלהם להפקידו ביד בעלי ממון, כדי
מי שעומד סביב למגדל וכוחה אוירה
שיהו מניחין פקדון שלהס בנית
ומראה גונס שלו: משכח. שכן נגזר
גנזיהס, ובלילה מרימין האפרסמון
על אותו מקום שישכח, ולכך הם עלמס
ומותרין שס. מנהגו של מפקיד לוכר
שכמו חת לסונס: בבל ובורסיף
ומומס: דרש ר׳ יוסי. בי מדרסה
סימן רע לתורה. שמשכמין התלמוד
מתר במשך בתיס: איחתרו תלת
מפני שעומדים נחויר המגדל:
מאה מחתרתא. ע״י ריח אפרסמון,
למה נקרא שמה בורסיף בור שאפי.
שהיו מרימין ויודעין היכן מנימין
בור שנמרוקן מימיו, כלומר משכח
ממונס: מי הוס ידענא דחתו גנבי.
האדם כל מה שלומד: שאפי. כמו
ל"ח מי הוס ידענא דגנבי אמון: שפעי
(נ״מ דף ס.) הסופה את היין, לסון
מרזבי דציפורי דמא. דחלס גדול סוס.
(ירמיה מח) הורק מכלי חל כלי, ומפני
ואיידי דהמר לעיל הימתרו ממתרמי
מה שמה בכל [שמשכחת] אמר רב
בליפורי דחמרא דרבי יוסי המס הוס,
יוסף כי שס כלל, לפי שבלכל הקדום
נקיט נמי הח מילמח דכי נח נפסיה
ברוך הוא את לסונס לשם כך היא
כו׳ לאשמועינן דמלפורי סוס:
מסכמת: סימן רע. כלומר שמס