Санедрин 112a

וְְהַהֶקְדֵשוֹת קַשְיָא אִיבָעְיָא לְהוּ הוּדְחוּ מֵאֲלֵיהֶן מַהוּ וַיַּדִּיחוּ אָמַר רַחֲמָנָא וְְלאֹ שֶׁהוּדְחוּ מֵאֲלֵיהֶן אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ הוּדְחוּ מֵאֲלֵיהֶן ת״ש הִדִּיחוּהָ נָשִים וּקְטַנִּים אַמַאי לֶיהֱוְֵי כהודחו מֵאֲלֵיהֶן הָנָךְ בָתַר נַפְשַיְיהוּ גְּרֵידֵי הָנֵי בָתַר נָשִים וּקְטַנִּים גְּרֵידֵי׃ עַד שֶיּוּדַח רוּבָהּ׃ הֵיכִי עָבְדִינַן אָמַר רַב יְהוּדָה דָנִין וחובשין דָנִין וחובשין א״ל עוּלָּא נִמְצָא אַתָּה מַעֲנָה אֶת דִינָן שֶל אֵלּוּ אֶלָּא אֲמַר עוּלָּא דָנִין וְְסוֹקְלִין דָנִין וְְסוֹקְלִין אִיתְּמַר רַבִי יוֹחָנָן אֲמַר דָנִין וְְסוֹקְלִין דָנִין וְְסוֹקְלִין ור״ל אָמַר מַרְבִין לָהֶן בָתֵּי דִינִין אִינִי וְְהָאָמַר ר׳ חָמָא בַר יוֹסֵי א״ר אוֹשַעֲיָא וְְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִיש הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּה הַהִיא אִיש וְְאִשָּה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ וְְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָל הָעִיר כוּלָּהּ לִשְׁעָרֶיךָ אֶלָּא מַרְבִין לָהֶן בָתֵּי דִינִין וּמְעַיְינִין בְדִינֵיהֶן וּמַסְקִינַן לְהוּ לְבֵית דִין הַגָּדוֹל וְְגָמְרִי לְהוּ לדינייהו וְְקָטְלִי לְהוּ׃ הַכֵה תַכֶה אֶת יוֹשְבֵי הָעִיר וכו׳׃ תָּנוּ רַבָנָן הַחַמֶרֶת וְְהַגַּמֶלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָקוֹם לְמָקוֹם לָנוּ בְתוֹכָהּ והודחו עִמָהּ אִם נִשְתַּהוּ שָם ל׳ יוֹם הֵן בְסַיִיף וּמָמוֹנָן אָבֵד פָחוֹת מִיכֵן הֵן בִסְקִילָה וּמָמוֹנָן פָלֵט וּרְמִינְהִי כַמָה יּהּיּהּ בָעִיר וְְיִהְיֶה כְאַנְשֵי הָעִיר י״ב חדֶֹש אֲמַר רָבָא לָא קַשְיָא הָא לְמֵיהֶוְֵי מִבְנֵי מָתָא הָא לְמֵיהֶוְֵי מֵיתִבֵי מָתָא וְְהָתַנְיָא הַמוּדָר הֲנָאָה מִבְנֵי הָעִיר אִם יֵש אָדָם שֶנִּשְתַּהָא שָם י״ב חדֶֹש אָסוּר לֵיהָנוֹת מִמֶנּוּ פָחוֹת מִיכֵן מוּתָּר לֵיהָנוֹת מִמֶנּוּ בְיוֹשְבֵי הָעִיר אִם נִשְׁתָּהָא ל׳ יוֹם אָסוּר לֵיהָנוֹת מִמֶנּוּ פָחוֹת מִיכֵן מוּתָּר לֵיהָנוֹת מִמֶנּוּ׃ הַחֵרֶם אוֹתָהּ וְְאֶת כָל אֲשֶר בָהּ כו׳׃ ת״ר הַחֵרֶם אוֹתָהּ וְְאֶת כָל אֲשֶר בָהּ פְרָט לְנִכְסֵי צַדִיקִים שֶבְחוּצָה לָהּ וְְאַתְּ כָל אֲשֶר בַה לְרַבוֹת נִכְסֵי צַדִיקִים שֶבְתוֹכָהּ שְלָלָהּ וְְלאֹ שְלַל שָמַיִם וְְאֶת כָל שְלָלָהּ לְרַבוֹת נִכְסֵי רְשָעִים שֶׁחוּצָה לָהּ אָמַר ר״ש מִפְנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה נִכְסֵי צַדִיקִים שֶבְתוֹכָהּ יאֹבְדוּ מִי גָּרַם לָהֶם שידורו בְתוֹכָהּ מָמוֹנָם לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד אֲמַר מָר וְְאֶת כָל שְלָלָהּ תִּקְבץֹ לְרַבוֹת נִכְסֵי רְשָעִים שֶבְחוּצָה לָהּ אָמַר רַב חִסְדָא ובנקבצים לְתוֹכָהּ אֲמַר רַב חִסְדָא פִקְדוֹנוֹת שֶל אַנְשֵי עִיר הַנִּדַחַת מוּתָּרִין ה״ד אִי לֵימָא דְעִיר אַחֶרֶת וְְאִיתְנְהוּ בְגַוָּהּ פְשִיטָא דְמוּתָּרִין לָאו שְלָלָהּ הוּא וְְאֶלָּא דִידְהוּ וְְאִיתְנְהוּ בְעִיר אַחֶרֶת אִי דנקבצין לְתוֹכָהּ אַמַאי מוּתָּרִין וְְאִי אֵין נקבצין לְתוֹכָהּ הָא אֲמָרָהּ חֲדָא זִימְנָא לָא לְעוֹלָם דְעִיר אַחֶרֶת דְמַפְקְדֵי בְתוֹכָהּ וְְהָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְגוֹן דְקַבִיל עֲלֵיהּ אַחֲרָיוּת מַהוּ דְתֵימָא כֵיוְָן דְקַבֵיל עֲלֵיהּ אַחֲרָיוּת כְדִידֵיהּ דָמֵי קָא מַשְמַע לָן אָמַר רַב חִסְדָא בְהֵמָה חֶצְיָהּ שֶל עִיר הַנִּדַחַת וְְחֶצְיָהּ שֶל עִיר אַחֶרֶת אֲסוּרָה עִיסָּה חֶצְיָהּ שֶל עִיר הַנִּדַחַת וְְחֶצְיָהּ שֶל עִיר אַחֶרֶת מוּתֶּרֶת מַאי טַעְמָא בְהֵמָה כְמַאן דְלָא פְלִיגָא דָמְיָא עִיסָּה כְמַאן דִּפְלִיגָא דָמְיָא בָעֵי רַב חִסְדָא בֶהֱמַת עִיר הַנִּדַחַת מַהוּ דתיתהני בָהּ שְחִיטָה לְטַהֲרָהּ מִידֵי נְבֵילָה לְפִי חָרֶב אָמַר רַחֲמָנָא לאֹ שְנָא שְחָטָהּ מִשְחָט לָא שְנָא קְטָלָא מִקְטַל אוֹ דִלְמָא כֵיוְָן דִשְחָטָהּ מְהַנְּיָא לָהּ שְחִיטָה מַאי תֵּיקוּ בָעֵי רַב יוֹסֵף שֵיעָר נָשִים צִדְקָנִיּוֹת מַהוּ אֲמַר רָבָא הָא דרשעיות אָסוּר תִּקְבץֹ וְְשָרַפְתָּ כְתִיב מִי שֶאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא קְבִיצָה ושריפה יָצָא זֶה שֶמְחוּסָּר תְּלִישָה וקביצה ושריפה אֶלָּא אֲמַר רָבָא בְפֵיאָה נָכְרִית הֵיכִי דָמֵי אִי דִמְחוּבָר בְגוּפָהּ כְּגוּפָהּ דָמְיָא לָא צְרִיכָא דְתָלֵי בסיבטא כְּנִכְסֵי צַדִיקִים שֶבְתוֹכָהּ דָמֵי וְְאָבַד אוֹ דִלְמָא כֵיוְָן דְעַיְּילָא וְְנָפְקָא כלבושה דָמֵי תֵּיקוּ׃ וְְאֶת כָל שְלָלָהּ תִּקְבּוֹץ אֶל תּוֹךְ רְחוֹבָהּ וכו׳׃ ת״ר אֵין לָהּ רְחוֹב אֵינָהּ נַעֲשֵית עִיר הַנִּדַחַת דִבְרֵי רַבִי יִשְמָעֵאל רַבִי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין לָהּ רְחוֹב עוֹשִין לָהּ רְחוֹב בְמַאי קָמִיפְלְגִי מָר סְבַר רְחוֹבָהּ מֵעִיקָּרָא מַשְמַע וּמָר סָבַר רְחוֹבָהּ הָשְתָּא נַמִי מַשְמַע׃ אין מחרימין אותן, אבל נכסים שיש להם באותה העיר מחרימין אותן, גרידי. נדל״מ, נמשכין, וכן גרים רבי נכוליה הש״ס מגריד גריד, ונ״ל וטעמה מפורש לקמן: אמר ד״ש מפני מה וכו'. בכל דוכתי דרם שהוא לשון גרידה דמפרשיכן יחיד על שס שהוא יחיד משוך ומופרם ר״ש טעמא דקרה": ה״ג אמר מר ואת כל (שללה") אשר בה לרבות הוא מן הכל ואין להחרים סביביו, ולשון הרמי הוא ואין דומה לו נכסי רשעיס שנחולה לה: אמר רב חסדא ובנקבצין לתוכה. נכסי בפסוק, (ודומה לו) אצל גורלו רשעים הקרובין לעיר שיכולים לקבלס ומעמידו על גלדו (ר״ה ד׳ כז:) הוא לתוך העיר באותו יום עלמו שכונסין לשון עברי, ודומה לו בפסוק (חיוב 3) שלל העיר לרחוב לסורפן הן אבודיס ויקח לו מכם להתגרד בו נדל״ת, ופי׳ עמה, אבל רחוקים דאין מגיעין לעיר לשון מטיטה שמחטט וגורד בסכין אינן אבודיס. ולוקח שכבר היו לתוכה או בכל דבר, וגורר ברי״ם לסון עברי חלה שמעכשיו היו מופקדיס ציד סוח כמו (שבת ד׳ כב) גורר אדם אחרים, אבל לא היו מעולם בתוכה מטה כסה ושלמן, וכן (ב״צ ד׳ פו.) כגון דנפלה להס בירושה לח קרינה היה מגרר ויולה מגרר ויולה: בתר ציה שללה ואין הממון אנד: אלא נפשייהו גרידי. ומעשיהס מעסה דידהו. דבני עיר הנדחת ומופקדיס ואלוקים ביותר הואיל ומעלמס הס הס בעיר אחרת: הא אמרה. כב מסדה נדחין, ודין הוא שיעשה עיר הנדחת: ובנקבלין לתוכה, והח אין נקבלין: אבל הנך דהודחו בתר נשים וקטנים דקבל עליו אחריות. בני עיר הנדחת: גרידי. שאין חלוקיס כ״כ: היכי כמאן דלא פליגא. (6) א״ח לכזית עבדינן. היאך נעשין רוצח נדמיס בשר צלח שחיטה, ואפילו שמטה מסמט הואיל דלריכין עדים והתראה לכל אין בשמיטתו כלוס, דלה לשחיטה אמל וחמל: דנין וחובשין. כשרואין קיימה אלא למיתה וםמיטתה זו היא צ׳ חו ג׳ מהס עובדים ע״ז לה מיתת הבהמה, ואין היתר אפילו יסקלו אותן ומניחין כל האחרים החלי שאין של עיר הנדחת, דכי סחטו מלסקול, אלא דנין חומס לסקילה לסימן דעיר הנדחת אינו שוחט אלה ומונשין חומס בבית הסוהר, וכן ממית, ולח מהניח ביה שחיטה: עושין עד שרואין הס מלטרפין לרוצח, עיסה. כל אימת דבעי פליג לה, ואין ומוזכין ודנין חומס דין אמר להליגה חלק של עיר הנדחת מעורב בו: ומחנדין המ ממונס: ומענה את ל״ש שחטה משחט ל״ש קטלא מקטיל. דינם, שלחמר שנגמר דינס חמה דבין בשמיטה ובין בהריגה קרינה משהה חומס ומענה חת דינס: ציה לפי חרב, דאפילו שמטה מימה דנין וסוקלין. עד מליין, דממזקינן בעלמה היה ולא מהני מידי, או להו כיחידים ודנין וסוקלין, וממליין דילמה לפי חרב היינו שלא כדרך ואילך נתברר הדבר למפרע שהולמו שמיטה, אבל דרך שחיטה מהניה לה רוצח והוו בסייף וממונס אבד, וממליין לטהרה מידי נבילה, דנהי דלאכילה ואילך אי אתה רשאי למשכן למיתה אימסרה ואיסור הנחה הוא חבל ממוכס: ור״ל אמר מרבין להם בתי מיהני לטהרה מידי נבלה: שיער דינין. לחו מטוס דאין דנין צ׳ ציוס נשים צדקניות. שנעיר הנדחת מהו, אחד, דהא המרת נפרק נגמר הדין אי הוו בכלל ואת כל שללה משרף (לעיל מו.) דבמיתה אחת דנין, אלא משום או לא: רשעניות. פשיטה לן דישרף דנפיסי עדים לכל אחד ואחד ואין פנאי עס שלל העיר: תלישה. שלריך לחקור כל אחד ואחד ביום אחד, מרציס לגלמה: פיאה נכרית. גדיל של להס בתי דינים כדי שתתקבל עדומן שערות דעלמא שעושין לנוי קח מצעי ציוס ח׳ ויגמור דין כולס ניוס חמד: ליה לרב יוסף חס של לדקניות סוי: לשעריך. לב״ד שנשעריך דהיינו מחובר בגופה. שנקסר נס: כגופה סנהדרי קטנה: ואי אתה מוציא. דמי. וכשס שאין מורפין מלבוסין אלא בסנהדרי גדולה: אלא מרבין שעליהן שהרי לדקניות הן כך אין להם בתי דינין ומעייני בדיניהם. שורפין אותו גדיל: דתלי בסבטא. אס הוו מרוצים, וחס הולמו לוצ׳ מלה אותו גדיל ביתד ואין קסולין מעלים את כולן לב״ד הגדול: כמה נה עכשיו: כיון דעיילא ונפקא. יהא בעיר. משנה בהשותפין: רגילה לקושרה תדיר, אף על פי שלא ויהא כאנשי העיר. לימן בלורכי קשרתו עכשיו כל מקום שיהא סס נדון העיר: למיהוי כבני מתא. סיהח כמלצום שעליה, דכל שעתח דעתה נקרא כבני העיר אין נקרא בפחות עליה, וכשהר מלבוסין דמי: רחובה מי״צ מדם, אבל לסקרות מיוםני מעיקרא משמע, כמוזה שהיה לה העיר כיון ששהה ל׳ יוס נקרא מאנשים] ממחלה, ולא שעושין לה רחוב עכשיו: העיר וקרינן נסו את יושבי העיר היו ססוח: והתניא. בניחותא: המודר הנאה. שחומר הרי עלי קונס הס חסנה: החרם אותה פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה. שחס היו לדיקיס דרים בתוכה והוי להו נכסים מופקדים במקום אחר ביד אמריס