קפדן הוה רגיל למיתי גביה איכסי' מיניה תלתא יומי
קרית לי א״ל הא דקמן דקא קפיד מר: א) ולא ידבק
נפטר מן העולם רעה באה לעולם שנאמר ד) הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין
כי מפני הרעה נאסף הצדיק צדיק בא לעולם טובה באה לעולם שנאמר ח) זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו:
היה קפדן. שכעס על המחב ואמר מי ה׳ אם יהיה השנים החלה על
ולא אתא כי אתא א״ל אמאי לא אתא מר א״ל קפדן ומטר: איכסי׳ מיניה, שהיה רגיל למימי לבי מדרשו כל יומח ולה
אתה נתלתה יומי: א״ל. כ׳ יוסי: הא דקמא דקא קפיד מד. הרי על
בידך מאומה מן החרם כל זמן שרשעים בעולם חרון דבר זה שאמרתי עליך קפיד, שלא נחת אלי ג׳ ימים מקפדנות שקלפת
עלי: מפני הרעה. קודם שתצא הרעה הלדיק נאסף, מכלל דכיון שמת
אף בעולם וכו׳: מאן רשעים אמר רב יוסף גנבי. הרעה נאה: אבל לדיק בא לעולם פסקה הרעה שנאמר זה ינממנו:
ת״ר ) רשע בא לעולם חרון באי לעולם שנא׳ ב) בבא
רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה רשע אבד מן העולם
הדרן עלך כל ישראל וסליקא לח מסכת סנהדרין
טובה באה לעולם שנא׳ ג׳ ובאבוד רשעים רנה צדיק