הָיוּ  וּבְגוֹיִם לאֹ יִתְחַשָּׁב רַבִי אֶלְעָזָר רָמֵי כְתִיב  טוֹב ה׳ לְכָל וּכְתִיב טוֹב ה׳ לְקוֹוָיו מָשָל  לְאָדָם שֶיֵּש לוֹ פַרְדֵס כְשֶהוּא מַשְקֶה מַשְקֶה  אֶת כוּלּוֹ כְשֶהוּא עוֹדֵר אֵינוֹ עוֹדֵר אֶלָּא טוֹבִים  שֶבָהֶם׃ לְפִיכָךְ כָל א׳ וא׳ כו׳׃ וְַיַּעֲברֹ הָרִנָּה  בְמַחֲנֵה א״ר אַחָא בַר חֲנִינָא בְאָבוּד רְשָעִים  רִנָּה בְאָבוּד אַחְאָב בֶן עָמְרִי רִנָּה וּמִי חָדֵי  קוּדְשָא בְרִיךְ הוּא בְמַפַלְתָּן שֶל רְשָעִים  הָכְתִיב בְצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְְאוֹמְרִים הוֹדוּ  לה׳ כִי לְעוֹלָם חַסְדוֹ וְְאָמַר רַבִי יוֹנָתָן מִפְנֵי  מַה לאֹ נֶאֱמַר בְהוֹדָאָה זוֹ כִי טוֹב לְפִי שֶאֵין  הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא שָמֵחַ בְמַפַלְתָּן שֶל  רְשָעִים דְאָמַר ר׳ שְמוּאֵל בַר נַחְמָן אֲמַר  ר׳ יוֹנָתָן מַאי דִכְתִיב וְְלאֹ קָרַב זֶה אֶל זֶה  כָל הַלַּיְלָה בְאוֹתָהּ שָעָה בִקְּשוּ מַלְאֲכֵי  הַשָּרֵת לוֹמַר שִירָה לְפָנַי הקב״ה אָמַר לָהֶן  הקב״ה מַעֲשֵה יְדֵי טוֹבְעִין בַיָּם וְְאַתֶּם אוֹמְרִים  שִירָה לְפָנַי אָמַר ר׳ יוֹסֵי בַר חֲנִינָא הוּא אֵינוֹ  שָש אֲבָל אֲחֵרִים מֵשִיש דַיְקָא נַמִי דִכְתִיב  יָשִיש וְְלאֹ כְתִיב יָשוּש שְמַע מִינָּהּ והזונות  רַחֲצוּ וְגוֹ׳ אָמַר רַבִי ( אליעזר ) לְמָרֵק שְתֵּי  חֶזְיוֹנוֹת אַחַת שֶל מִיכָיְהוּ וְְאַחַת שֶל אֵלִיָּהוּ  בְּמִיכָיְהוּ כְתִיב אִם שוּב תָּשוּב בְשָלוֹם לאֹ  דיּבר ה׳ בֵי בְּאֵלִיָּהוּ כְתִיב בְמָקוֹם אֲשֶר לָקְקוּ הַכְלָבִים אֶת דַם נָבוֹת רָבָא אֲמַר  זוֹנוֹת מַמָש אַחְאָב אִיש מִצּוֹנֵן הָיָה וְְעָשְתָה לוֹ אִיזֶבֶל שְתֵּי צוֹרִי זוֹנוֹת בְּמֶרְכַּבְתּוֹ כְדֵי שֶיֵּרָאֶה אוֹתָן וְְיִתְחַמֵם  וְְאִיש מָשַךְ בַקֶּשֶת לתומו וַיַּכֶּה ר׳ אֶלְעָזָר אָמַר לְפִי תוּמוֹ רָבָא אֲמַר לְתַמֵּם שְתֵּי חֶזְיוֹנוֹת אַחַת שֶל  מִיכָיְהוּ וְְאַחַת שֶל אֵלִיָּהוּ׃ סִימָן קר״א וזכ״ה באדו״ם׃ כְתִיב וְַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עוֹבַדְיָהוּ אֲשֶר עַל הַבַיִת  וְעוֹבַדְיָה הָיָה יְרֵא ה׳ מְאדֹ מַאי קָאָמַר קְרָא א״ר יִצְחָק א״ל בְיַעֲקבֹ כְתִיב נִחַשְׁתִּי וְַיְבָרְכֵנִי ה׳ בִגְלָלֶך  בְיוֹסֵף כְתִיב וְִיבָרֵךְ ה׳ אֶת בֵית הַמִצְרִי בִגְלַל יוֹסֵף בֵיתָא דְהַהוּא גַּבְרָא לָא הֲוְָה מִיבְרִיךְ שֶמָא לאֹ  יְרֵא אֱלהִֹים אַתָּה יָצְתָה בַת קוֹל וְְאָמְרָה וְעוֹבַדְיָה הָיָה יָרֵא אֶת ה׳ מְאדֹ אֲבָל בֵיתוֹ שֶל אַחְאָב אֵינוֹ  מְזוּמָן לִבְרָכָה א״ר אַבָא גָּדוֹל שֶנֶּאֱמַר בְּעוֹבְדַיְהוּ יוֹתֵר מִמַה שֶּנֶּאֱמַר בְאַבְרָהָם דְאִילּוּ בְאַבְרָהָם לָא כְתִיב  מְאדֹ ובעובדיהו כְתִיב מְאדֹ א״ר יִצְחָק מִפְנֵי מָה זָכָה עוֹבַדְיָהוּ לִנְבִיאוּת מִפְנֵי שֶהֶחְבִיא מֵאָה נְבִיאִים  בִמְעָרָה שֶנֶּאֱמַר וְַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֶת נְבִיאֵי ה׳ וְַיִּקַּח עוֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּים אִיש  בִמְעָרָה וְגוֹ׳ מַאי שְנָא חֲמִשִּים אִיש א״ר אֶלְעָזָר מִיַעֲקבֹ לְמד שֶנֶּאֱמַר וְְהָיָה הַמַחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה רַבִי  אַבָהוּ אָמַר לְפִי שֶאֵין מְעָרָה מַחֲזֶקֶת יוֹתֵר מֵחֲמִשִּים חֲזוֹן עוֹבַדְיָהוּ כהֹ אָמַר ה׳ אֱלהִֹים לֶאֱדוֹם וְגוֹ׳ מַאי  שְנָא עוֹבַדְיָה לֶאֱדוֹם אָמַר רַבִי יִצְחָק אָמַר הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא יָבאֹ עוֹבַדְיָהוּ הֲדַר בֵין שְנֵי רְשָעִים וְְלאֹ  לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וַיִּנָּבֵא עַל עֵשָו הָרָשָע שְדַר בֵין שְנֵי צַדִיקִים וְְלאֹ לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם אָמַר אֶפְרַיִם  מִקְשָאָה תַּלְמִידוֹ שֶל רַבִי מֵאִיר מִשּוּם רַבִי מֵאִיר עוֹבַדְיָה גֵּר אֱדוֹמִי הָיָה וְְהַיְינוּ דְאָמְרִי אִינְשֵי מִינֵּיהּ  וּבֵיהּ אַבָא נֵיזִיל בֵיהּ נַרְגָא וְַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בְחֶבֶל הַשּכֵֹב אוֹתָם אָרְצָה אָמַר רַבִי יוֹחָנָן מִשּוּם  רַבִי שִמְעוֹן בֶן יוֹחַי הַיְינוּ דְאָמְרִי אִינְשֵי מִינֵּיהּ וּבֵיהּ אַבָא לֵיזִיל בֵיהּ נַרְגָא כִי אֲתָא רַב דִימִי אֲמַר יָרֵךְ  מִתּוֹכָהּ מַסְרַחַת וְַיִּקַּח אֶת בְנוֹ הַבְכוֹר אֲשֶר יִמְלךְֹ תַּחְתָּיו וְַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה עַל הַחוֹמָה רַב וּשְמוּאֵל חַד  אֲמַר לְשֵם שָמַיִם וְְחַד אָמַר לְשֵם ע״ז בִשְלָמָא לְמַאן דְאָמַר לְשֵם שָמַיִם הַיְינוּ דִכְתִיב וְַיְהִי קָצַף גָּדוֹל  עַל יִשְרָאֵל אֶלָּא לְמַאן דְאָמַר לְשֵם ע״ז אַמַאי וְַיְהִי קָצַף כדר׳ יְהוֹשֻעַ בֶן לֵוְִי דריב״ל רָמֵי כְתִיב  וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶר סְבִיבוֹתֵיכֶם לאֹ עֲשִיתֶם וּכְתִיב וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִיתֶם כמתוקנין  שֶבָהֶם לאֹ עֲשִיתֶם כמקולקלין שֶבָהֶם עֲשִיתֶם וְְיִסָּעוּ מֵעָלָיו וְַיָּשוּבוּ לָאָרֶץ אָמַר רַבִי חֲנִינָא בַר פַפָא  בְאוֹתָהּ שָעָה יֵרְדוּ רשעיהן שֶל יִשְרָאֵל למדריגה הַתַּחְתּוֹנָה וְְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאדֹ א״ר חֲנִינָא בַר פַפָא עֲדַיִין לאֹ  הִגִּיעָה לַחֲצִי יוֹפִי שֶל שָרָה דִכְתִיב עַד מְאדֹ וְְלאֹ מְאדֹ בִכְלָל׃ הדרן עלך אחד דיני ממונות  ובגוים לא יתחשב. כל מקוס שהוזכרו שס גויס לח הוזכרו ישראל המיוחסין שבישראל, כדכתיב (בראשית ") להיות לך לחלהים ולזרעך  בכלל: כשהוא משקה. אינו מונע המים לילך לטוניס ולרעים אמריך7): מאי שנא חמשים, ולא החביא כולן במערה אחת: אין  לפי שאינו חלא טורח אמד, וכשהוא עודכ דהוי טורח לכל אחד מערה מחזקת. מערות שלו לא היו מחזיקות יותר: מאי שנא  ואחד אינו עודכ חלה הטוניס: עודד. מופר. כך הקב״ה זן עובדיה לאדום, " ולא נמנצח נבואה אחרת, למה נבחר לוי לזו משחר  טובים ורעים הכל בדבור המד ממלא  הנציחיס: שני רשעים. המחצ  את כל העולם כולו טובה שהכל שלו,  ואיזבל: שני צדיקים. ילמק ורבקה:  אבל כשנח להגין מן הפורעניות  מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא.  ולשלם שכר אינו אלא לקוויו: ויעבר  אבא יער. מעלמו של יער יכנס  הרנה. מדלה כתיב רנה משמע  בתוך הגרון להיות בית יד ויקללו בו  סרינה המיוחדת שהיתה עתידה לנא  את היער, וכן עובדים לחלוס, ולול  שכבר הוזכרה, והיכן הוזכרה: באבוד  למוחב והוא ילה מרות המוחניה:  רשעים רנה. והיה העולם מלפה  מתוכה מסרחת. מגופה ומתוך  מתי מצא הכנה חיבורו של המאב,  עוניה מתחיל הסלמון: כמתוקנים  וכשנהרג עצרה והוזכרה הכנה נפי  שבהם לא עשיתם. כמו עגלון מלך  הכל: בצאת לפני החלוץ. ביסוספט  מוחב שהיה מכבד את השם, כשאמר  כתיב כשילה להלחם נעמונים מצאו  לו אהוד דבר אלהים לי הליך המלך  עליו: כי טוב. משמע כי טוב  מיד ויקס מעל הכסא) (שופטים ג):  בעיניו הודחה ושמחה: כן ישיש ה׳  כמקולקלין שבהם. כגון מישע מלך  עליכם להאביד וגו׳. ישים אמריס  מוחב שהקריב בנו לע״ז כך היו  סונחיכס: והזונות רחצו. נאמאב  ישראל עושין, ובאותה שעה נזכר  כתיב במימתו: למרק. ללטום  להס חותו עון שהיו רגילים גס הס  ולהחיר, כלומר כחלו והוברכו השמי  נו: לארץ. מדלה כתיב לאכלס הכי  חזיונות שנאמרו עליו: מצונן היה.  קאמר לשפלות ולתחתית שנו, שנגזר  לא היה אוהב מסמים: דמות שתי  עליהס פורענות: ולא מאד בכלל.  זונות כו׳. והיינו למלו אותן שתי  ונשכה כתיב (בראשית יב) כי יפה  לוכות נרמלו מדמו: לתמם. להסלים:  היה מאד. והחי קרח דחניםג נקט  מאי קאמר קרא. מה ענין עובדיה  למדרש הכח מסוס דרסה דלעיל  היה ירה חלל ויקרא המחב:  דדרם מחד דכתיב בעובדיהן:  בחברהס כתיב (בראשית כב) ירא  אלהים המה ולח כתיב מחד:  הדרן עלך אחד דיני ממונות  מפני מה זכה לנביאות. שהכי גר  היהל, ואין השכינה שורה אלא על