אריב״ל
א) ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה
אלא מעתה א) וירגמו אותו אבן מאי עבדי
ליה ההוא מבעי ליה לכדתניא וירגמו אותו
באבן 15 ) אותו אולא בכסותו אבן ישאם
מת באבן אחת יצא ואצטריך למיכתב אבן
ואיצטריך למיכתב =) אבנים דאי כתב רחמנא
אבן הוה אמינא היכא דלא מת בחדא לא
ניתי אחריתי ומיקטליה כתב רחמנא אבנים
ואי כתב רחמנא אבנים הוה אמינא
מעיקרא נייתי תרתי כתב רחמנא אבן 3) והא
האי תנא נאמר קאמר אילו לא נאמר קאמר
וה״ק אילו לא נאמר קרא הייתי אומר גזירה
שוה עכשיו שנאמר ) קרא גזירה שוה לא צריך. רב אשי אמר משה היכא
הוה יתיב במחנה לוייה ואמר ליה רחמנא 3) הוצא את המקלל חוץ למחנה
לוייה 3) אל מחוץ למחנה חוץ למחנה ישראל א) ויוציאו את המקלל לעשייה
עשייה בהדיא כתיב בהו ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה
ההוא מיבעי ליה (6) חד לסמיכה וחד לדחייה אמרו ליה רבנן לרב אשי
לדידך כל הני הוציא דכתיבי בפרים הנשרפים מאי דרשת בהו קשיא:
אחד עומד כו׳: אמר רב הונא פשיטא לי:אחד אבן שנסקל בה ואחד
עץ שנתלה בו ואחד סייף שנהרג בו ואחד סודר שנחנק בו כולן י) משל צבור
מ״ט דמדידיה לא אמרינן ליה זיל וליתיה וליקטול נפשיה בעי רב הונא סודר
שמניפין בו וסום שרץ ומעמידן משל מי הוא כיון דהצלה דידיה מדידיה הוא
או דילמא כיון דבי דינא מחייבין למעבד בה הצלה מדידהו ותו הא דאמר ר׳
חייא בר רב אשי אמר רב חסדא ) דהיוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה
בכום של יין כדי שתטרף דעתו שנאמר ) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש
ותניא נשים יקרות שבירושלים "היו מתנדבות ומביאות אותן לא התנדבו
נשים יקרות משל מי הא ודאי מסתברא 'משל צבור כיון דכתיב תנו מדידהו.
בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת אמר אחד מן התלמידים יש לי
ללמד עליו זכות ונשתתק מהו ") מנפח רב ששת בידיה נשתתק אפילו אחד
בסוף העולם נמי התם לא קאמר הכא קאמר מאי תא שמע דאמר רבי יוסי
בר חנינא ") אחד מן התלמידים שזיכה ומת רואין אותו כאילו חי ועומד
במקומו זיכה אין לא (3) זיכה חלא זיכה פשיטא לי אמר תיבעי לך: אפילו הוא
כו׳: ואפילו פעם ראשונה ושניה והתניא ) מ פעם ראשונה ושניה בין שיש
ממש בדבריו בין שאין ממש בדבריו מחזירין אותו מכאן ואילך אם יש ממש
בדבריו מחזירין אותו אין ממש בדבריו אין מחזירין אותו אמר רב פת אמת
תרגומה 'מפעם שניה ואילך מנא ידעי 9) אמר אביי דמסרינן ליה זוגא דרבנן
אי איכא ממש בדבריו אין אי לא לא ולימסר ליה מעיקרא אגב דבעית לא
מצי אמר כל מאי דאית ליה: מתני' מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו יוצא
ליסקל יוכרוז יוצא לפניו איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה
פלונית ופלוני ופלוני עדיו כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו:
גמ׳ אמר אביי מוצריך למימר ביום פלוני ובשעה פלונית ובמקום פלוני
דילמא איכא דידעי ואתו ומזים להו: וכרוז יוצא לפניו: לפניו אין מעיקרא לאי:
זוֹבֵחַ
וּבְנֵי יִשְרָאֵל עָשוּ. בְהַהוּא קְרָא כְתִיב וְַהֲרֵי כְלָל אֶת הַכלֹ לָמָה לִי וַיּוֹצִיאוּ שְמַע מִינָּהּ לְמִנְיָינָא׃ אֶלָּא מֵעַתָּה. דדרשת וַיּוֹצִיאוּ דָרֵיש נַמִי וַיִּרְגְּמוּ כו׳׃ בְלאֹ כְסוּתוֹ. עָרוֹם
ואע״ג דְגַבֵי צוואה כְתִיב וְְרָגְמוּ אוֹתוֹ דש״מ בְלאֹ כְסוּתוֹ אַיְּידֵי דִכְתִיב אֶבֶן לִדְרָשָה כָתַב נַמִי אוֹתוֹ׃ בַמְקַלֵּל כְתִיב אֶבֶן ובמקושש כְתִיב אֲבָנִים׃ וְְהָא הַאי תַּנָּא.
דִּלְעֵיל׃ נֶאֱמַר קָאָמַר. מִגְּזֵרָה שָוְֶה דְפָרֵים יָלֵיף לָהּ וְְהֵיכִי אֲתָא רַב פַפָא לְאִיפְלוּגֵי עֲלֵיהּ דְתַנָּא׃ וְְהָכֵי קָאָמַר. תָּנָא דְבָרַיְיתָא אִילּוּ לאֹ נֶאֱמַר כו׳ כלּוּמר הָא דְיָלֵיף לָהּ מִגְּזֵירָה
שָוְָה לָאו דַוְְקָא אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אִי נַמִי לאֹ הֲוְָה נָפֵיק ממשמעותא דִקְרָא אַכַתִּי לאֹ הֲוְָה יָכֵילְנָא לְמֵימַר חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת דמייתינא שָלש מַחֲנוֹת מִגְּזֵירָה שָוְָה דְפָרֵים וְְהָשְתָּא
אֲפִילּוּ גְּזֵירָה שָוְָה לאֹ צָרִיךְ׃ הוּצָא. גְּרֵידָא
מַשְמַע הוֹצִיאוּ מִמְּקוֹמְךָ וְְכִי הֲדַר כְתִיב
מִחוּץ לַמַחֲנֶה לְאַפוּקֵי מִמַחֲנֵה יִשְרָאֵל
קָאָמַר׃ הַהוּא. וּבְנֵי יִשְרָאֵל׃ מִבָעֵי
לֵיהּ. לִסְמִיכָה ולדחייה דִכְתִיבִי בצוואה
וְְלאֹ מִיפְרְשִי בַעֲשִיָּיה הֲדַר סִיֵּים קְרָא וּבְנֵי
יִשְרָאֵל עָשוּ אַף סְמִיכָה וְדַחְיֵיהּ סְמִיכָה
וְְסָמְכוּ כָל הַשּׁוֹמְעִים דַחְיֵיהּ לָאו הָכָא
כְתִיבָא אֶלָּא מִסִּינַי יָרָה יִיָּרֶה מִכָאן שֶאֶחָד
מִן הָעֵדִים בָא ודוחהו וּמַפִּילוֹ מִגּוֹבַהּ
בֵית הַסְּקִילָה לָאָרֶץ דְבֵית הַסְּקִילָה גָּבוֹהַּ
שְתֵּי קוֹמוֹת׃ לְדִידָךְ. דדרשת הוֹצָאָה
בְאַפֵי נַפְשֵיהּ וְְאַל מִחוּץ לַמַחֲנֶה בְאַפֵי
נַפְשָהּ כָל הוֹצָאוֹת דְפָרֵים הַנִּשְרָפִים מַאי
דָרְשַתְּ בְהוּ׃ שֶתִּטָּרֵף דַעְתּוֹ. וְְלאֹ יִדְאַג
וַיִּתְמַהְמָהּ בַּהֲרִיגָתוֹ׃ וְנִשְׁתַּתֵּק. נאלם׃
מַהוּ. מִי אָמַר אִי לָא אישתתק הֲוְָה מַמָש
בִדְבָרָיו וְְצָרִיךְ לִסְתּוֹר אֶת הַדִין וּלְהָבִיא
דַיָּינִין אֲחֵרִים׃ מְנַפֵח רַב שֵשֶת בִידֵיהּ.
כלּוּמר רוּחַ הוּא זֶה שֶאָמַרְתָּ כֵיוְָן שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק
מָה הוֹעִיל אִי לְהָכִי אָתֵית לְמֵיחַש אֲפִילּוּ
אֶחָד בְסוֹף הָעוֹלָם נַמִי אֵימָא בְכָל הַיּוֹצְאִין
לֵיהָרֵג שֶמָא יֵש אֶחָד בְסוֹף הָעוֹלָם שֶיָּדַע
לוֹ זְכוּת׃ ופרכינן מִי דָמֵי הָתָם לאֹ
אֲמַר הָכָא אֲמַר׃ שֶזִּיכָה. שֶהוֹצִיא
דְבָרָיו וְְטַעְמוֹ לְאוֹר׃ תִּיבָעֵי לָךְ. מִי אָמַר
זִיכָה דַוְְקָא אוֹ דִילְמָא ר׳ יוֹסֵי אוֹרְחָא
דְמִילְּתָא קָאָמַר שֶאֵין דֶרֶךְ לְתַלְמִיד לוֹמַר
יֵש לִי לּלּמד זּכוּתּ ומשתתק וְְכֵן מִיתָה
דְּמִסְּתָמָא מִיָּד אוֹמֵר רְאָיוֹתָיו וּמִיהוּ
הֵיכָא דְאִיתְרְמֵי אֵימָא דִסְבִירָא לֵיהּ נַמִי
הָכִי׃ ואפי׳ אפעם רִאשוֹנָה וּשְנִיָּה.
נַמִי קָאָמַר וּבִלְבַד שֶיֵּש מַמָש בִדְבָרָיו וְְאִי
לֵיכָא מַמָש לאֹ מהדרינא׃ מְנָא יָדְעִי.
אִם יֵש מַמָש אוֹ לָאו וְְכִי שְׁלוּחִים תַּלְמִידִים
בָעֵינַן שֶיְּהוּ סוֹקְלִין׃ דמסרינן לֵיהּ.
מִפַּעַם שְנִיָּה וְְאֵילָךְ שְנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים
לֵילֵךְ עִמוֹ׃ מֵעִיקָּרָא. בִתְחִלַּת הֲלִיכָתָם
וְְלאֹ יַחֲזִירוּהוּ אֲפִילּוּ פַעַם רִאשוֹנָה
אא״כ יֵש מַמָש בִדְבָרָיו׃ וְְצָרִיךְ לְמֵימַר.
נַמִי שֶעָבַר עֲבֵירָה פְלוֹנִית בְיוֹם פְלוֹנִי
וּבְשָעָה פְלוֹנִית׃ לְפָנָיו אִין. דְמַשְמַע
בַהֲלִיכָתוֹ׃ מֵעִיקָּרָא לאֹ. אַרְבָעִים יוֹם
קוֹדֶם׃ יַהֲרוֹג נָקִי. רוֹצֵחַ הוּא נָקִי זֶה
וְְרָאוּי לֵיהָרֵג שֶהָרַג בְמִסְתָּרִים. וּתְשוּבָה
בְעָלְמָא הוּא מִפְנֵי הָאוּמוֹת שֶקָּרוֹב
לַמַלְכוּת הָיָה וְְהָיוּ צְרִיכִים לְהָשִיב עַל
כָל רְאִיּוֹת שֶל הֶבֶל שֶלָּהֶם: זוֹבֵחַ תּוֹדָה
יְכַבְדָנְנִי. מִי שיהרוג תּוֹדָה יְכַבְדָנְנִי:
אֶל
לאֹ נַיְיתֵי אַחֲרִינֵי. וְְהָא דִכְתִיב
(דברים יז ) יָד הָעֵדִים תִּהְיֶה
בוֹ בָרִאשוֹנָה וְגוֹ׳ ה״א דְהָנֵי מִילֵי
הֵיכָא דְאוֹתָהּ הָאֶבֶן קַיֶּימֶת אֲבָל אִם
נֶאֱבְדָה אוֹ נָפְלָה לַיָּם ה״א דְלָא
נַיְיתֵי אַחֲרִינֵי׃
פְשִיטָא אֶחָד אֶבֶן. הָא דְלָא
חָשֵיב פְתִילָה שֶנִּשְרַף
בָהּ מִשּוּם דאברייתא דִלְקַמָן ( דף
מה׃) דְקָתָּנֵי כוּלָּן נִקְבָרִים עִמוֹ קָאֵי
וְְהָתָם לָא שַיָּיךְ לְמִיתְנֵי פְתִילָה שֶׁנִּזְרְקָה
לְתוֹךְ פִיו׃