וּכְתִיב
מחלוקת בעוקר הגוף דעבודת כוכבים
וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים
דרחמנא אמר א) מן הדרך אפילו מקצת
הדרך אבל עוקר הגוף דשאר מצות דברי
הכל בחנק וקיום מקצת וביטול מקצת
דבשאר מצות דברי הכל פטור מתיב רב
המנונא א) ללכת זו מצות עשה בה זו מצות
לא תעשה ואי סלקא דעתך בעבודת כוכבים
עשה בעבודת כוכבים היכי משכחת לה
תרגמה רב חסדא ב) ונתצתם רב המנונא
אמר מחלוקת בעוקר הגוף בין בעבודת
כוכבים בין בשאר מצות וקיום מקצת וביטול
מקצת דעבודת כוכבים דרחמנא אמר מן
הדרך אפילו מקצת הדרך אבל קיום מקצת
וביטול מקצת דבשאר מצות דברי הכל
פטור. ת״ר ) המתנבא לעקור דבר מן התורה
חייב לקיים מקצת ולבטל מקצת ר״ש פוטר
ובעבודת כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה
ולמחר בטלוה דברי הכל חייב אביי סבר
לה כרב חסדא ומתרץ לה כרב חסדא רבא
סבר לה כרב המנונא ומתרץ לה כרב
המנונא אביי סבר לה כרב חסדא ומתרץ
לה כרב חסדא המתנבא לעקור דבר מן
התורה דברי הכל בחנק לקיים מקצת ולבטל
מקצת ר״ש פוטר והוא הדין לרבנן ובעבודת
כוכבים אפילו אמר היום עיבדוה ולמחר
בטלוה חייב מר כדאית ליה ומר כדאית
ליה רבא סבר לה כרב המנונא ומתרץ לה
כרב המנונא המתנבא לעקור דבר מן
התורה בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות
חייב מר כדאית ליה ומר כדאית ליה
לקיים מקצת ולבטל מקצת בשאר מצות
ר״ש פוטר והוא הדין לרבנן ובעבודת
כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה ולמחר
בטלוה חייב מר כדאית ליה ומר כדאית ליה.
א״ר אבהו א״ר יוחנן אבכל אם יאמר לך
נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ
מעבודת כוכבים שאפילו מעמיד לך חמה
באמצע הרקיע אל תשמע לו תניא רבי
יוסי הגלילי אומר הגיעה תורה לסוף דעתה של עבודת כוכבים לפיכך נתנה
תורה ממשלה בה שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו תניא א״ר עקיבא חס ושלום
שהקדוש ב״ה מעמיד חמה לעוברי רצונו אלא כגון חנניה בן עזור שמתחלתו נביא אמת ולבסוף נביא
שקר: וזוממי בת כהן: מנהני מילי אמר רב אחא בריה דרב איקא דתניא ר' יוסי אומר מה ת״ל ג) ועשיתם
לו כאשר זמם לעשות לאחיו לפי שכל המזוממין שבתורה זוממיהן ובועליהן כיוצא בהן בת כהן
3) היא בשריפה ואין בועלה בשריפה זוממין איני יודע אם לו הוקשו אם לה הוקשו כשהוא
אומר לעשות לאחיו ג) לאחיו ולא לאחותו:
הדרן עלך אלו הן הנחנקין
כל ישראל "ניש להם חלק לעולם הבא שנאמר 7) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי
מעשה ידי להתפאר ") גואלו שאין להם חלק לעולם הבא "האומר אין תחיית המתים מן
התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורום ר״ע אומר אף הקורא בספרים החיצונים ) והלוחש על המכה
ואומר ח) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אבא שאול אומר אף
") ההוגה ●את השם באותיותיו. " שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא שלשה מלכים ירבעם
אחאב ומנשה ר׳ יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר ") ויתפלל אליוג וישמע תחנתו
וישיבהו ירושלים למלכותו אמרו לו למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו ארבעה הדיוטות
בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי: גמ׳ וכל כך למה תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק
בתחיית המתים שכל מדותיו של הקב״ה מדה כנגד מדה דאמר ר׳ שמואל בר נחמני אמר ר׳ יונתן
סלת בשקל וסאתים שעורים בשקל בשער שומרון וכתיב ח) ויען השליש אשר (המלך"!) נשען על ידו את איש
האלהים ויאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנך] רואה בעיניך ומשם לא תאכל
מחלוקת. דרבנן ורבי שמעון בנביא בעוקר כל הגוף בעבודת לה כתיבי: מר כדאית ליה כו׳. לרבנן בסקילה, לרבי שמעון
כוכבים ואומר כלטוימי ברומ הקודם מפי הגבורה להתנצחות לעקור נחנק. והוא הדין לרבנן, ולרב המנונא החי דנקט ר׳ שמעון רבותח
כל מצות עבודת כוכבים מן התורה או לקיים מקלת ולבטל מקלת,
הוא, כלומר ואפילו מחנק דרבי שמעון פטור וכ״ש מסקילה
בהאי הוא דקאמרי רצון סקילה משום דבהחי עניינה דכתיבה הדחה דמחייבי ליה רצון בעוקר את הכל: אם יאמר לך נביא. המוחזק
בנביא דגמרי סקילה מיניה בע״ז הוא
עבור על דברי תורה הכל לפי
משמעי, דכתיב") ובא החות והמופת
תקנת השעה, כגון אליהו בהר הכרמל
וגו׳ כלכה ונעבדה היינו עקירת הגוף,
בשמוטי מון: נתנה התורה ממשלה
ונטול מקלת התם נמי כתיב נסיפה
בה. כלומר אפילו תראה אותו נציה
יומת כי דבר סרה וגו׳ להדימך מן
מושל ועושה ככלונו דכתיב (דברים
הדרך ואפי׳ במקלת במשמע, ומיהו לח
יג) וכמן אליך חות חו מופת:
מישמעי קרח אלא בע״ו דדבר למד
שתחילתו נביא אמת. כגון מנניה
מעניינו: אבל עוקר הגוף דשאר מצות
הנביא, והחי ונתן הליך חות בעודו
דברי הכל בחנק. דנפקא לן מקרא
נציה המת יתן לך חות בנבואה
אחרינה החמור בפרשה המרינה דלא
אחרת, ולבסוף כשיחזור להרשיע
כתיב בה הדחה אך הנציח אשר יזיד
יחמר נענולעכולת כוכביס וסמוך
לדבר דבר בשמי (דברים יח) והיינו מה
עלי שהרי מוחזק חני על ידי חות
שלא שמע, וכתיב ומת הנציח ההוא, וכל
ומופת שנתתי לך כבר: (ש) לרשות
מימה החמורה סתם חנק הוא "): פטור.
הבעל. כגון מסרה האב לסלומי
דהמס דבר כתיב, דבר שלס ולה מלי
הבעל ועדיין היא בדרך, ולא קריכן
דבר: ללכת זו מצות עשה. ברייתא
נה נית חציה"): לאותה מיתה. סהיו
היה בספרי גבי פרסת נציח המדימ
ממייבין את הנידון: ובועלה. כלומר
דכתב בה הדחה (שם יג) להדימך מן
וכל הצועלים נידונין כמימת הנבעלת
הדרך אשר לוך ה' אלהיך ללכת בה
מון מנועל נת כהן:) מה ת״ל לאחיו.
וגו׳, ודרים קרה יתירה ללכת זו מלות
לכתוב כאשר זמס לעשות וליםמוק:
עשה, דמשמע לעשות ולא משמע
אם לו הוקשו. לצועל שהיו מחייבין
אזהרה: " בה לא תעשה. דגמריקן
אותו מנק: אם לה. שמחייבין אותה
מאשר חטא נה דבלא תעשה מיירי".
שריפה: לאחיו ולא לאחותו. כל
אלמה דםחכם מלות כמי הכח גבי
היכא דבעדותן מחייבין חים וחסה
הדחה כתיבי, דאי לח משתעי קרה
ודינן מלוק כי הכח לו הוקםו:
אלה בע״ז מחי עשה חיכה: ובין
הדרן עלך אלו הן הנחנקין
בשאר מצות. דהחי ללכת בה לא משמע
ליה לרב המנונא חונמלמס ט, דרממנה
"כל ישראל יש להם חלק
המר מן הדרך ואע״ז קאי, דאכתי
לעולם הבא.
לא איתרנו שאר מלות בהחי עניינה,
מעיקרא חיירי בארבע מיתות ומפרם
דללכת בה כולה משמע: ד״ה פטור.
וחזיל להו לכולהופ], והדר מפרם הני
ואפילו מחנק, דהמס דבר סלס כתיב.
דאין להם חלק לעולם הבא: ה״ג
ולאו העוקכ דברי תורה החי כי יזיד
האומר אין תחיית המתים מן
לדבר דבר קאי, דהמס סקילה הוא, אלא
התורה. 9] שכופר במדרשיס דדרשינן
אדברים בעלמא כגון לדקיה בן כנענה":
בגמרא לקמן) מניין לתחיית המתים
היום עובדה. כלומר היינו קיום מקלת
מן התורה, ואפי׳ יהח מודה ומאמין
וביטול מקלת: כרב חסדא. דאמר
שימיו הממיס חלה דלח כמיוה
בע״ו הוח דפליגי, אבל בשאר מלות
בחורייתח כופר הוא, הואיל ועוקר
עוקר הגוף הוא נחנק, וביטול מקלת
שים תחיית המתים מן התורה מה לנו
פטור: ר״ש פוטר והוא הדין לרבנן.
ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן
דגבי מנק דבר סלס כתיב. ולרב
הוא, הלכך כופר גמור הוא:
מסדה הא דנקט ר״ם, הח קמ״ל
אפיקורוס. מפרט בגמרא "): ספרים
דרישה דקתני סתמח חייב ואפילו"]
החיצונים. מפרט בגמרא": גמ׳
לרבנן נחנק, דרבי שמעון הוא דקה
ויהי
מחייב מנק ולא סקילה, דשחר
מלות בעניינה הדחה דסקילה