בְכוֹרוֹת
אָמְרָה לֵיהּ בְרַתֵּיהּ שְבַקֵיהּ וְַאֲנָא מְהַדַרְנָא
לֵיהּ שְנֵי יוֹצְרִים יֵש בְּעִירֵנוּ אֶחָד יוֹצֵר מִן
הַמַיִם וְְאֶחָד יוֹצֵר מִן הַטִּיט אֵיזֶה מֵהֶן מְשוּבָח
א״ל זֶה שֶׁיּוֹצֵר מִן הַמַיִם א״ל מִן הַמַיִם צַר
מִן הַטִּיט לאֹ כָל שֶכֵן דְבֵי ר׳ יִשְמָעֵאל
תָּנָא ק״ו מִכְלִי זְכוּכִית מַה כְלֵי זְכוּכִית
שֶׁעֲמָלָן בְרוּחַ בָשָר וְָדָם נִשְבְרוּ יֵש לָהֶן
תַּקָּנָה בָשָר וְָדָם שֶׁבְּרוּחוֹ שֶל הקב״ה עַל
אַחַת כַמָה וְְכַמָה א״ל הַהוּא מִינָא לר׳
אַמִי אָמְרִיתוּ דְּשַׁכְבֵי חַיֵּי וְְהָא הָוְוּ עַפְרָא
וְְעַפְרָא מִי קָא חַיֵּי א״ל אֶמְשוֹל לְך מָשָל
לְמָה הַדָבָר דוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָשָר וְָדָם שֶאָמַר
לַעֲבָדָיו לְכוּ וּבְנוֹ לִי פַלְטְרִין גְּדוֹלִים בִמְקוֹם
שֶאֵין מַיִם וְְעָפָר הָלְכוּ וּבָנוּ אוֹתוֹ לְיָמִים
נָפְלוּ אָמַר לָהֶם חָזְרוּ וּבְנוֹ אוֹתוֹ בִמְקוֹם
שֶיֵּש עָפָר וּמַיִם אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין
כָעַס עֲלֵיהֶם וְְאָמַר לָהֶן בִמְקוֹם שֶאֵין מַיִם
וְְעָפָר בְּנִיתֶם עַכְשָיו שֶיֵּש מַיִם וְְעָפָר עַל
אַחַת כַמָה וְְכַמָה וְְאִם אִי אַתָּה מַאֲמִין צֵא
לַבִקְעָה וְְרָאָה עַכְבָר שֶהַיּוֹם חֶצְיוֹ בָשָר
וְְחֶצְיוֹ אֲדָמָה לְמָחָר הִשְרִיץ וְְנַעֲשָה כָלוּ
בָשָר שֶמָא תּאֹמַר לִזְמַן מְרוּבֶה עֲלָהּ לְהַר
וְְרָאָה שֶהַיּוֹם אֵין בוֹ אֶלָּא חִלָּזוֹן אֶחָד לְמָחָר יָרְדוּ גְּשָמִים וְְנִתְמַלֵּא כוּלּוֹ חֶלְזוֹנוֹת א״ל הַהוּא מִינָא
לִגְבִיהָא בֶן פְּסִיסָא וְַוְי לְכוֹן חַיָּיבַיָּא דְּאַמְרִיתּוּן מֵיתֵי חַיִּין דְּחַיִּין מֵיתֵי דִמִיתִי חַיִּין א״ל וְַוְי לְכוֹן חַיָּיבַיָּא
דְּאַמְרִיתּוּן מֵיתֵי לאֹ חַיִּין דְלָא הָוְוּ חַיֵּי דְהָוְֵי חַיֵּי לאֹ כ״ש א״ל חַיָּיבַיָּא קָרֵית לִי אִי קָאֵימְנָא בָּעִיטְנָא בְך
וּפְשִיטְנָא לְעַקְמוּתָךְ מִינָּךְ א״ל אִם אַתָּה עוֹשֶה כֵן רוֹפֵא אוּמָן תִּקְרָא וְְשֵכָר הַרְבֵה תִּטּוֹל ת״ר בְעֶשְרִים
וְְאַרְבָעָה בְנִיסָן אִיתְנְטִילוּ דִּימוֹסְנָאֵי מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלַיִם כְשֶבָאוּ בְנֵי אפריקיא לָדוּן עִם יִשְרָאֵל לִפְנֵי
אֲלֶכְסַנְדְרוֹס מוֹקְדוֹן אָמְרוּ לוֹ אֶרֶץ כְנָעַן שֶלָּנוּ הִיא דִכְתִיב אֶרֶץ כְנָעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ וּכְנָעַן אֲבוּהוֹן דְהַנְהוּ
אֱינָשֵי הֲוְָה אֲמַר לְהוּ גְּבִיהָא בֶן פְּסִיסָא לַחֲכָמִים תְּנוּ לִי רְשוּת וְְאֵלֵךְ וְאָדוּן עִמָהֶן לִפְנֵי אֲלֶכְסַנְדְרוֹס
מוֹקְדוֹן אִם יְנַצְּחוּנִי אָמְרוּ הֶדְיוֹט שֶבְנוֹ נִצַּחְתֶּם וְְאִם אֲנִי אֲנַצַּח אוֹתָם אָמְרוּ לָהֶם תּוֹרַת משֶה נִצְּחַתְּכֶם
נָתְנוּ לוֹ רְשוּת וְְהָלַךְ וְְדֵן עִמָהֶם אָמַר לָהֶם מֵהֵיכָן אַתֶּם מְבִיאִים רְאִיָּיה אָמְרוּ לוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲמַר לָהֶן אַף
אֲנִי לאֹ אָבִיא לָכֶם רְאָיָיה אֶלָּא מִן הַתּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר וְַיּאֹמֶר אָרוּר כְנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאָחִיו עֶבֶד
שֶקָּנָה נְכָסִים עֶבֶד לְמִי וּנְכָסִים לְמִי וְְלאֹ עוֹד אֶלָּא שֶהֲרֵי כַמָה שָנִים שֶלּאֹ עָבַדְתּוּנוּ אָמַר לָהֶם אֲלֶכְסַנְדְרוֹס
מַלְכָא הֶחֱזִירוֹ לוֹ תְּשוּבָה אָמְרוּ לוֹ תָּנוּ לָנוּ זְמַן שְלשָה יָמִים נָתַן לָהֶם זְמַן בָדְקוּ וְְלָא מְצָאוֹ תְּשוּבָה מִיַּד בָּרְחוּ
וְְהִנִּיחוֹ שְדוֹתֵיהֶן כְשֶהֵן זְרוֹעוֹת וְכַרְמֵיהֶן כְשֶהֵן נְטוּעוֹת וְְאוֹתָהּ שָנָה שְבִיעִית הָיְתָה שוּב פַעַם אַחַת בָאוּ בְנֵי
מִצְרַיִם לָדוּן עִם יִשְרָאֵל לִפְנֵי אֲלֶכְסַנְדְרוֹס מוֹקְדוֹן אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וה׳ נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְעֵינֵי מִצְרַיִם
וַיַּשְׁאִילוּם תָּנוּ לָנוּ כֶסֶף וְְזָהָב שֶׁנְּטַלְתֶּם מִמֶנּוּ אָמַר גְּבִיהָא בֶן פְּסִיסָא לַחֲכָמִים תְּנוּ לִי רְשוּת וְְאֵלֵךְ וְאָדוּן עִמָהֶן
לִפְנֵי אֲלֶכְסַנְדְרוֹס אִם יְנַצְּחוּנִי אָמְרוּ לָהֶם הֶדְיוֹט שֶבְנוֹ נִצַּחְתֶּם וְְאִם אֲנִי אֲנַצַּח אוֹתָם אָמְרוּ לָהֶם תּוֹרַת משֶה רַבֵינוּ
נִצְּחַתְּכֶם נָתְנוּ לוֹ רְשוּת וְְהָלַךְ וְְדֵן עִמָהֶן אֲמַר לָהֶן מֵהֵיכָן אַתֶּם מְבִיאִין רְאִיָּיה אָמְרוּ לוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲמַר לָהֶן אַף
אֲנִי לאֹ אָבִיא לָכֶם רְאָיָיה אֶלָּא מִן הַתּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר וּמוֹשַב בְנֵי יִשְרָאֵל אֲשֶר יָשְבוּ בְמִצְרַיִם שְלשִים שָנָה וְְאַרְבַע
מֵאוֹת שָנָה תָּנוּ לָנוּ שָכָר עֲבוֹדָה שֶל שִשִּים רִיבוֹא ששיעבדתם בְמִצְרַיִם שְלשִים שָנָה וְְאַרְבַע מֵאוֹת שָנָה אֲמַר
לָהֶן אֲלֶכְסַנְדְרוֹס מוֹקְדוֹן הֶחֱזִירוֹ לוֹ תְּשוּבָה אָמְרוּ לוֹ תָּנוּ לָנוּ זְמַן שְלשָה יָמִים נָתַן לָהֶם זְמַן בָדְקוּ וְְלָא מְצָאוֹ
תְּשוּבָה מִיַּד הִנִּיחוֹ שְדוֹתֵיהֶן כְשֶהֵן זְרוֹעוֹת וְכַרְמֵיהֶן כְשֶהֵן נְטוּעוֹת וּבָרְחוּ וְְאוֹתָהּ שָנָה שְבִיעִית הָיְתָה וְְשוּב פַעַם
אַחַת בָאוּ בְנֵי יִשְמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה לָדוּן עִם יִשְרָאֵל לִפְנֵי אֲלֶכְסַנְדְרוֹס מוֹקְדוֹן אָמְרוּ לוֹ אֶרֶץ כְנָעַן שֶלָּנוּ וְְשֶלָּכֶם
דִכְתִיב וְְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִשְמָעֵאל בֶן אַבְרָהָם וּכְתִיב אֵלֶּה תוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶן אַבְרָהָם אָמַר לָהֶן גְּבִיהָא בֶן פְּסִיסָא
לַחֲכָמִים תְּנוּ לִי רְשוּת וְְאֵלֵךְ וְאָדוּן עִמָהֶם לִפְנֵי אֲלֶכְסַנְדְרוֹס מוֹקְדוֹן אִם יְנַצְּחוּנִי אָמְרוּ הֶדְיוֹט שֶבְנוֹ נִצַּחְתֶּם וְְאִם
אֲנִי אֲנַצַּח אוֹתָם אָמְרוּ לָהֶם תּוֹרַת משֶה רַבֵינוּ נִצְּחַתְּכֶם נָתְנוּ לוֹ רְשוּת הָלַךְ וְְדֵן עִמָהֶן אֲמַר לָהֶם מֵהֵיכָן אַתֶּם
מְבִיאִין רְאִיָּיה אָמְרוּ לוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲמַר לָהֶן אַף אֲנִי לאֹ אָבִיא רְאִיָּיה אֶלָּא מִן הַתּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר וְַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת
כָל אֲשֶר לוֹ לְיִצְחָק וְְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנוֹת אָב שֶנָּתַן אַגָטִין לְבָנָיו בְחַיָּיו ושיגר
זֶה מָעַל זֶה כְלוּם יֵש לְזֶה עַל זֶה כְלוּם מַאי מַתָּנוֹת אָמַר ר׳ יִרְמְיָה בַר אַבָא מְלַמֵד שֶמָסַר לָהֶם שֵם טוּמְאָה אֲמַר
לֵיהּ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִי גּוּף וּנְשָמָה יְכוֹלִין לִפְטוֹר עַצְמָן מִן הַדִין כֵיצַד גּוּף אוֹמֵר נְשָמָה חַטָּאת שֶׁמִּיּוֹם שֶפֵירְשָה מִמֶנִּי
הֲרֵינִי מוּטָּל כְאֶבֶן דּוּמָם בַקֶּבֶר וּנְשָמָה אוֹמֶרֶת גּוּף חֵטְא שֶׁמִּיּוֹם שֶּפֵירַשְתִּי מִמֶנּוּ הֲרֵינִי פּוֹרַחַת בַאֲוְִיר כְצִפוֹר
אֲמַר לֵיהּ אֶמְשוֹל לְך מָשָל לְמָה הַדָבָר דוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָשָר וְָדָם שֶהָיָה לוֹ פַרְדֵס נָאֶה וְְהָיָה בוֹ
אמרה ליה ברתיה. לקיסר לרבן גמליאל שנקיה: שני יוצרים וכו'.
תולעת שיולא מן הים אחד לשבעים שנה ) ולובעין בדמו תכלת,
משל הוא, אלו היו שני יוצרים בעירנו חמד יולר כלים מן המים וכו׳: ולכתחלה אינו נראה בכל ההכ חלא חלזון אחד: ולמחר. שהגםמיס
אמרה לו. ח״כ הקב״ה חס מן המים הוח מלייר, דמטפה סרומה יוכדין מתמלה כולו חלזונות, ונראה למוכי שנילי חלזון (ראשון))
שהיה כמיס הוא מוליד: מן העפר לא כל שכן. שבילו: דבי רבי מסרילין כולן, הלמח ים בידו לחיות לפי שעה: גביהא בן פסיסא.
ישמעאל תנא קל וחומר מכלי זכוכית.
כך שמו, והיתה לו עקמומיות בגבו
חזו היא משונה שהסיבה לחניה:
כדמוכח לקמן: ווי לכון חיביא.
מה כלי זכוכית שעמלן ברוח של
אוי לכס לרסעיס: דחיי מתים.
אדם. שכשהוא עושה אותו ים לו
אותן שהן מיין רואין אנו שממין, והיאך
שפופרת ונופח לתוכה, וכן נשמע
יעלה על דעתנו שהמתיס חוזרין ומייס:
מפי החומנין: יש להם תקנה.
דלא הוו. אותן שלא היו מעולם
להתיכן ולחזור ולעשות מהן כלי.
כולרין ונולדין ומיין, אותן שהיו כבר
והח דאמרינן בחגיגה (דף טז.) וכומין
לא כ״ם שמוזרין ומיין: א״ל. מינה:
לאצדס ככלי זכוכית לה שאין להס
חייבא קרית לי וכו׳. נא לקנתכו:
תקנה, אלא שנפסדין לשעתן ואין
דימוסנאי. עוררין בעלי ממס, שהיו
ממקיימין: עכשיו שיש מים. והכי
כולין ליטול חלק ביהודה ובירושלים:
כמי הקב״ה יולר את האדם מטפה
שבאו בני אפריקא לדון וכו׳.
קטנה שאין בה ממש, וכ״ש שיכול
ובמגלת תענית משיב להו כל אותן
לבראתו מן העפר. חי נמי כל העולם
ימיס שנעשה בהן נסיס לישראל
כולו ילר מתוסו: ואם אי אתה מאמין.
וקבעוס יו״ט, ולהכי קאמר הכח
שהקב״ה יולר מן העפר: עכבר.
בעשרים וארבעה בניסן לומר דיוס
שקורין אשקרו״ל, ויש במינן שאין
טוב הוא ואסור בהספד מסוס נס
כבראין על ידי תולדה: היום.
זה: ארץ כנען לגבולותיה. דלהך
מתחיל לברח ולצאת מן העפר ולמחר
ארעה קרי ארץ כנען, ואתס ירשתס
מהלך כשהוא נברא, כדאמרי' בשחיטת
שלא כדין דשלנו הוא, דכנען חצינו
מולין בהעור והרוטב (דף קלו.):
סיס: אגטין. כתביס שלא יטול
ושמא תאמר לזמן מרובה. שאותו
אחד בחלק מצירו, כמו שעשה אברהם
שכן אינו נברח לאלתר הלח לזמן
לישמעאל שלא ליטול במה שנתן
מכונה שבוע או שבועיים, ומהא סבול
לילמק, כלוס ים לזה על זה כלום:
שאין הקב״ה מחיה המתים לפי
שם טומאה. כסוף ומעשה סדיס:
שעה: לך עלה להר וכו׳: חלזון.