וְְאִם
יִקְּבוּהוּ לְאוֹם וְְאֵין לְאוֹם אֶלָּא עוּבָרִין שֶנֶּאֱמַר
ולאום מִלְאוֹם יֶאֱמָץ וְְאֵין קֵבָה אֶלָּא קְלָלָה
שֶנֶּאֱמַר מַה אֶקּב לאֹ קַבהֹ אֵל וְְאֵין בָר אֶלָא
תּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר נַשְׁקוּ בַר פֶן יֶאֱנַף עוּלָּא בַר
יִשְמָעֵאל אוֹמֵר מְנַקְּבִין אוֹתוֹ כִכְבָרָה כְתִיב
הָכָא יִקְּבוּהוּ לְאוֹם וּכְתִיב הָתָם וְְיֶקֶב חוֹר
בְדַלְתּוֹ וְַאֲמַר אַבַיֵי כִי אוֹכְלָא דְקָצְרֵי וְְאִם
לָמְדוּ מַה שְּכָרוֹ אָמַר רָבָא אָמַר רַב שֵשֶת
זוֹכֶה לַבְרָכוֹת כְיוֹסֵף שֶנֶּאֱמַר וּבְרָכָה לְראֹש
מַשְׁבִּיר וְְאֵין מַשְׁבִּיר אֶלָּא יוֹסֵף שֶנֶּאֱמַר וְְיוֹסֵף
הוּא [ הַשַּלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא ] הַמַּשְׁבִּיר לְכָל
עַם הָאָרֶץ אֲמַר רַב שֵשֶת כָל הַמְלַמֵד תּוֹרָה
בעוה״ז זוֹכֶה וּמְלַמְדָהּ לָעוֹלָם הַבָא שֶנֶּאֱמַר
וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶה אֲמַר רָבָא מִנַּיִין לִתְחִיַּית
הַמֵתִים מִן הַתּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר יְחִי רְאוּבֵן וְְאַל
יָמוֹת יְחִי רְאוּבֵן בָעוֹלָם הַזֶּה וְְאַל יָמוֹת לְעוֹלָם
הַבָא רָבִינָא אֲמַר מֵהָכָא וְְרַבִים מִיְּשֵנֵי
אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶה לְחַיֵּי עוֹלָם וְְאֵלֶה
לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם רַב אַשִי אֲמַר מֵהָכָא
וְְאַתָּה לָךְ [ לְקֵץ ] וְתָנוּחַ וְתַעֲמוֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ
הַיָּמִין אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר כָל פַרְנָס שֶׁמַּנְהִיג אֶת
הַצִּבוּר בְנַחַת זוֹכֶה וּמַנְהִיגָם לעוה״ב שֶנֶּאֱמַר
כִי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם
וא״ר אֶלְעָזָר גְּדוֹלָה דֵעָה שֶנִּיתְּנָה בֵין שְתֵּי
אוֹתִיּוֹת שֶנֶּאֱמַר כִי אֵל דֵעוֹת ה׳ וא״ר
אֶלְעָזָר גָּדוֹל מְקַדֵש שֶנִּיתָּן בֵין שְתֵּי אוֹתִיּוֹת
שֶנֶּאֱמַר פָעַלְתָּ ה׳ מְקַדֵש ה׳ כוֹנְנוּ יָדֶיך
מַתְקִיף לָהּ רַב אַדָא קַרְחִינָאָה אֶלָּא מֵעַתָּה
גְּדוֹלָה נְקָמָה שֶנִּיתְּנָה בֵין שְתֵּי אוֹתִיּוֹת
דִכְתִיב אֵל נְקָמוֹת ה׳ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ
אֲמַר לֵיהּ לְמִילְּתֵיהּ הָכִי נַמִי כִדְעוּלָּא דְאָמַר
עוּלָּא שְתֵּי הוֹפָעִיּוֹת הַלָּלוּ לָמָה אַחַת
לָמַדְתָּ טוֹבָה וְְאַחַת לָמַדְתָּ פוּרְעָנוּת וְְאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר כָל אָדָם שֶיֵּש בוֹ
דֵעָה כְאִילּוּ נִבְנָה בֵית הַמִקְדָש בְיָמָיו שֶזֶּה נִיתָּן בֵין שְתֵּי אוֹתִיּוֹת וְְזֶה נִיתָּן
בֵין שְתֵּי אוֹתִיּוֹת וְְאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר כָל אָדָם שֶיֵּש בוֹ דֵעָה לְסוֹף מִתְעַשֵּר שֶנֶּאֱמַר וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ
כָל הוֹן יָקָר וְנָעִים וְְאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר כָל אָדָם שֶאֵין בוֹ דֵעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו שֶנֶּאֱמַר כִי לאֹ עַם בִינוֹת
הוּא עַל כֵן לאֹ יְרַחֲמֶנּוּ עוֹשֵהוּ ויוצרו לאֹ יְחוֹנָּנוּ וא״ר אֶלְעָזָר כָל הַנּוֹתֵן פִיתּוֹ לְמִי שֶאֵין בוֹ דֵעָה יִסּוּרִין
בָאִין עָלָיו שֶנֶּאֱמַר לַחְמֶך יָשִימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיך אֵין תְּבוּנָה בוֹ וְְאֵין מָזוֹר אֶלָּא יִסּוּרִין שֶנֶּאֱמַר וְַיַּרְא אֶפְרַיִם
אֶת חָלְיוֹ וְִיהוּדָה אֶת מְזוֹרוֹ וְְאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר כָל אָדָם שֶאֵין בוֹ דֵעָה לַסּוֹף גּוֹלֶה שֶנֶּאֱמַר לָכֵן גָּלָה עַמִי מִבְלִי
דָעַת וְְאָמַר ר״א כָל בַיִת שֶאֵין דִבְרֵי תוֹרָה נִשְמָעִים בוֹ בַלַּיְלָה אֵש אוֹכַלְתּוֹ שֶנֶּאֱמַר כָל חשֶךְ טָמוּן לִצְפוּנָיו
תְּאָכְלֵהוּ אֵש לאֹ נוֹפֵחַ יֵרַע שָרִיד בְּאָהֳלוֹ אֵין שָרִיד אֶלָּא ת״ח שֶנֶּאֱמַר וּבַשְּרִידִים אֲשֶר ה׳ קוֹרֵא וְְאָמַר
ר׳ אֶלְעָזָר כלֹ שֶאֵינוֹ מֵהֵנָּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְרָכָה לְעוֹלָם שֶנֶּאֱמַר אֵין שָרִיד
לְאָכְלוֹ עַל כֵן לאֹ יָחִיל טוּבוֹ אֵין שָרִיד אֶלָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶנֶּאֱמַר וּבַשְּרִידִים אֲשֶר ה׳ קוֹרֵא וְְאָמַר
רַבִי אֶלְעָזָר כלֹ שֶאֵינוֹ מְשַיֵּיר פַת עַל שֻלְחָנוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְרָכָה לְעוֹלָם שֶנֶּאֱמַר אֵין שָרִיד לְאָכְלוֹ
עַל כֵן לאֹ יָחִיל טוּבוֹ וְְהָאָמַר רַבִי אֶלְעָזָר כָל המשייר פְתִיתִים עַל שֻלְחָנוֹ כְאִילּוּ עוֹבֵד ע״ז שֶנֶּאֱמַר
הָעוֹרְכִים לַגָּד שֻלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ לָא קַשְיָא הָא דְאִיכָא שְלֵימָה בַהֲדֵיהּ הָא דליכה שְלֵימָה
בַהֲדֵיהּ וְְאָמַר רַבִי אֶלְעָזָר כָל הַמַחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְאִילּוּ עוֹבֵד ע״ז כְתִיב הָכָא וְְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ
וּכְתִיב הָתָם הֶבֶל הֵמָה מַעֲשֵה תַּעִִתּוּעִים וְְאָמַר רַבִי אֶלְעָזָר כָל הַמִסְתַּכֵל בָעֶרְוְָה קַשְתּוֹ נִנְעֶרֶת שֶנֶּאֱמַר
עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ וְְאָמַר רַבִי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם הֱוְֵי קִבֵל וְְקִיֵּים אָמַר רַבִי זֵירָא אַף אֲנַן נַמִי תָּנֵינָא
בֵית אָפֵל אֵין פוֹתְחִין לוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת נָגְעוּ ש״מ אָמַר ר׳ טָבִי אֲמַר ר׳ יאֹשִיָּה מַאי דִכְתִיב שָאוּל
וְעוֹצֵר רֶחֶם אֶרֶץ לאֹ שִבְעָה מַיִם וְְכִי מָה עִנְיַן שָאוּל אֵצֶל רֶחֶם אֶלָּא לוֹמַר לְך מָה רֶחֶם מַכְנִיס וּמוֹצִיא אַף
שָאוּל מַכְנִיס וּמוֹצִיא וְַהֲלאֹ דְבָרִים קַל וְָחוֹמֶר וּמָה רֶחֶם שֶמַכְנִיסִין בוֹ בַחֲשַאי מוֹצִיאִין מִמֶנּוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת שָאוּל
שֶמַכְנִיסִין בוֹ בְּקוֹלוֹת אֵינוֹ דִין שֶמוֹצִיאִין מִמֶנּוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת מִיכָן תְּשוּבָה לאומרין אֵין תְּחִיַּית הַמֵתִים מִן
הַתּוֹרָה תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ צַדִיקִים שֶעָתִיד הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹתָן אֵינָן חוֹזְרִין לַעֲפָרָן שֶנֶּאֱמַר וְְהָיָה הַנִּשְׁאָר
בְצִיּוֹן וְְהַנּוֹתָר בִירוּשָלַיִם קָדוֹש יאֹמַר לוֹ כָל הַכָתוּב לְחַיִּים בִירוּשָלַיִם מַה קָדוֹש לְעוֹלָם קַיָּים אַף הֵם לְעוֹלָם קַיָּימִין
יקבוהו. מנקביס אותו, לשון (מלכים ב יב) ויקוב מור בדלמו": המשייר פתיתין על שולחנו כאילו עובד ע״ז שנאמר העורכים לגד
אוכלא דקצרי. כלי של כובסין שהוא מנוקב ומזלפין בו מיס על שולחן. שכן עושין שמנימין שלחן ערוך במאכל ומשתה למס אותה
הבגדים"): ומרוה גם הוא יורה. מי שמלווה את תלמידו בדבר ע״ז שקורין גד, וממלאים כוסות של מרקמים נסוכיס לע״ז ששמה
הלכה גם הוא יורה לעולם הבא. ל״ח ומרוה לשון מורה: ואתה מני: הא. דקהמר חסור: דאיכא שלימה בהדיה. שמניח שלימה
לך לקץ ותנוח ותעמוד וגו׳. למז לו
לאחר שהכל ונותן על השלמן עס
שימות ויעמוד לאחר מכן: לקץ הימין.
הפמימין שסייר, דמחזי דלפס ע״ז
לקן שעתיד הקב״ה להחזיר ימינו לפניו,
עביד הכי: והא. דליכא שלימה
שהרים השיב חמור ימינו'): מרחמם.
בהדייהו , דמזומנין לעני: הח גדה
בעוה״ז ינסגס לעוס״ב: שתי אותיות.
לנימיס לא גרסי׳: המחליף בדבורו.
של שס. כך שמעתי. ל״ח כלע שמות
משנה בדבורו שלא יהח ניכר:
על שס, דאמרי' בעלמא (חגיגה דף
קשתו ננערת. כח קושי חבר שלו
טז.) לנחות חות הוח בלצח שלו, קרי
ננער שאינו מוליד, שנאמר עריה
להו אותיות לסון מופלה: גדול מקדש.
תעור קשתך, עריה שאתה מסתכל
מסוב הוא: למילתיה הכי נמי. לגדולה
בה ממם בערותה היא תעיר קשתך.
היה, וכדעולה: שתי הופעיות. דכתיב חל
ד״ח המסתכל המחשב בעריות
נקמות ה' אל נקמות הופיע וחיכה מרי
דאשת חים, קשתו גבורת ידו ננערת
נקמות ומדה הופעה נתרוייהו, ודמי
מתהלכת ומתמעטות, כמו (ב״מ דף כט:)
כמאן דחיכה הכל נקמה ונקמה מדה
מלח כסות מנערה אחת לסלסיס יוס,
הופעה: חדא לטובה. של ישראל, שסילק
ח״כ כמו (שמות יד) וינער ה׳: הוי
שכינתו מאומות העולם ובא על ישראל,
קבל. הוי עניו ותחיה. קבל לסון אפל,
וקרי ליה נקמות מסוס למגמול טוב
עשה עלמך אפל וספל: בית אפל
הוח שזכו לשכינה על שאמרו נעשה
אין פותחין בו חלונות לראות את
ונשמע", ונקמה היינו תגמול, והמת
נגעו. כנגע נראה לי בבית כתיב
לפורענות לעובדי כוכבים שנפרע מהן
דמשמע נראה ממילא, ועוד דכתיב לי
ליוס הדין, כדאמרינן בפרק קמח
ולח לחורי ), נמצא שהפלתו הללתו,
דמסכת ע״ז (דף 7.) נוקס ס׳ ובעל
דכל זמן שאין כהן רואהו חין מטמא
ממה לעכו״ס שהוא נעלמו ובכבודו
בנגעיס: שאול ועוצר רחם ארץ לא
נפרע מהן, והיינו הופעה: ובדעת.
שבעה מים. קבר לח מנע מממיס,
מפני הדעת מלחו" כל החדרים סון:
ועולר רחס בית הרמס שהוח קלור
בשביל לחמך. שנתת למי שאין בו
ועלור לא ימנע מנעילות, וכן ארך לא
דעה ישימו מזור מחמיך: כל חשך
שבעה מיס: וכי מה ענין שאול וכו׳.
טמון לצפוניו. כל לילה לפון ונמצא
למה נסמכו הני חהדדי: מכנים.
ממלפוני התורה, שאין דברי תורה
הזרע ומוליח הולד, אף שחול מכנים
נשמעין באותו בית: תאכלהו אש לא
ומוליח למחיית המתים: שמכניסין בה
נופח. זה חשו של גיהנס שאין
בקולי קולות. בבכי גדול קוברין את
צריך נפוקל): ירע שריד באהלו. מי
המת: אינו דין שמוציאין אותו בקולי
שרע בעיניו שים שריד באהלו: כל
קולות. שנאמר") יתקע בשופר גדול:
שאינו משייר פתיתין ?!. דלריך לסייר
שעתיד הקב״ה להחיות. לימות
כדכתיב הכול והותר (מלכים 3 7):
המשיח. לאחר שימיו שוב אין
והא אמר רבי אלעזר כל
חוזרין לעפרס בין (לימות המשיח
בין לעולם הבא "), אלא הבשר מתקיים
עליהם עד שיסונו וימיו לעתיד לבא:
ומומן