Санедрин 96b

אֶת וּמִי סָלֵיק נְבוּכַדְ נֶצַּר לִירוּשָלַיִם וְְהָכְתִיב וְַיַּעֲלוּ אוֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָבֶל רִבְלָתָה וְְאָמַר ר׳ אַבָהוּ זוֹ אַנְטוֹכְיָא רַב חִסְדָא וְְרַב יִצְחָק בַר אֲבוּדִימִי חַד אֲמַר דְמוּת דְיוֹקְנוֹ הָיְתָה חֲקוּקָה לוֹ עַל מֶרְכַּבְתּוֹ וְְחַד אָמַר אֵימָה יְתֵירָה הָיְתָה לוֹ מִמֶנּוּ וְְדוֹמֶה כְמִי שֶעוֹמֵד לְפָנָיו אָמַר רָבָא טָעֵין תְּלָת מֵאָה כוֹדְנַיְיתָא נַרְגָּא דְפַרְזְלָא דְשַלִיט בְּפַרְזְלָא שְדַר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזַרְאֲדָן כוּלְּהוּ בלעתינהו חַד דֶשֶא דִירוּשְׁלֵם שֶנֶּאֱמַר פִּתּוּחֶיהָ יַחַד בְּכַשִּׁיל וכילפות יהלומון בָעֵי לְמֶיהֱדַר אָמַר מִסְתַּפֵינָא דְלָא לִיעַבְדוּ בִי כִי הֵיכִי דְעָבְדוּ בְּסַנְחֵרִיב נָפְקָא קָלָא וְְאֲמַר שְוְַוְר בַר שְוְַוְר נְבוּזַרְאֲדָן שְוְַוְר דִמְטָא זִימְנָא דִמְקַדְשָא חָרֵיב וְהֵיכָלָא מיקלי פַש לֵיהּ חַד נַרְגָּא אֲתָא מַחְיֵיהּ בְקוֹפָא ואיפתח שֶנֶּאֱמַר יוֹדֵעַ כְמֵבִיא לְמַעְלָה בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדוּמוֹת הֲוְָה קָטִיל וְַאֲזַל עַד דְמָטָא לְהֵיכָלָא אַדְלִיק בֵיהּ נוּרָא גַּבָהּ הֵיכָלָא דַרְכוֹ בֵיהּ מִן שְמַיָּא שֶנֶּאֱמַר גַּת דֶרֶךְ ה׳ לִבְתוּלַת בַת יְהוּדָה קָא זיחא דַעְתֵּיהּ נָפְקָא בַת קָלָא וְְאָמְרָה לֵיהּ עַמָא קְטִילָא קָטְלַתְּ הֵיכָלָא קָלַיָא קלית קִימְחָא טְחִינָא טְחִינַת שֶנֶּאֱמַר קְחִי רַחֵים וְְטַחֲנִי קֶמַח גַּלֵּי צַמָּתֵךְ חֲשִׂפֵי שׁוֹבָל גַּלִּי שוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת חִטִּים לאֹ נֶאֱמַר אֶלָּא קֶמַח חֲזָא דָמֶיהָ דִזְכַרְיָה דַהֲוְָה קָא רָתַח אָמַר לְהוּ מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ דַם זְבָחִים הוּא דאישתפיך אָמַר לְהוּ אַיְיתֵי וַאֲנַסֵּי אִי מִדָמוֹ כָסֵי וְְלָא אִידַמוּ אֲמַר לְהוּ גָּלוּ לִי וְְאִי לאֹ סָרִיקְנָא לְכוּ לִבְשָרַיְיכוּ במסריקא דְפַרְזְלָא אָמְרוּ לֵיהּ הַאי כהֵֹן וְְנָבִיא הוּא דאינבי לְהוּ לְיִשְרָאֵל בחורבנא דִירוּשְׁלֵם וְְקָטְלוּהוּ אָמַר לְהוּ אֲנָא מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ אַיְיתֵי רַבָנַן קָטֵיל עִילּוּיֵהּ וְְלָא נָח אַיְיתֵי דַרְדְקֵי דְבֵי רַב קָטֵיל עִילּוּיֵהּ וְְלָא נָח אַיְיתֵי פִרְחֵי כְהוּנָּה קָטֵיל עִילּוּיֵהּ וְְלָא נָח עַד דִי קָטַל עִילָּוְֵיהּ תִּשְעִין וְְאַרְבָעָה רִיבוֹא וְְלאֹ נָח קָרֵב לְגַבֵיהּ אֲמַר זְכַרְיָה זְכַרְיָה טוֹבִים שֶבָהֶן אִיבַדְתִּים נִיחָא לָךְ דאיקטלינהו לְכוּלְּהוּ מִיָּד נָח הִרְהֵר תְּשוּבָה בְדַעְתֵּיה אֲמַר מָה הֵם שֶלּאֹ אִיבְדוּ אֶלָּא נֶפֶש אַחַת כָךְ הַהוּא גַּבְרָא מַה תֶּיהֱוְֵי עָלֶיהָ עֲרַק שְדַר פורטיתא לְבֵיתֵיהּ ואיתגייר תָּנוּ רַבָנָן נַעֲמָן גֵּר תּוֹשָב הָיָה נבוזר אָדָן גֵּר צֶדֶק הָיָה מִבְנֵי בָנָיו שֶל סִיסְרָא לִמְדוּ תּוֹרָה בִירוּשָלַיִם מִבְנֵי בָנָיו שֶל סַנְחֵרִיב לִימְּדוֹ תּוֹרָה בָרַבִים וּמַאן נִינְהוּ שְמַעְיָה וְְאַבְטַלְיוֹן מִבְנֵי בָנָיו שֶל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה בִבְנֵי בְרַק וְְאַף מִבְנֵי בָנָיו שֶל אוֹתוֹ רָשָע בִיקֵּש הקב״ה לְהַכְנִיסָן תַּחַת כַנְפֵי הַשְּכִינָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּרֵת לִפְנֵי הקב״ה רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם מִי שֶהֶחֱרִיב אֶת בֵיתֶך וְְשָרַף אֶת הֵיכָלֶך תַּכְנִיס תַּחַת כַנְפֵי הַשְּכִינָה הַיְינוּ דִכְתִיב רִפִּינוּ אֶת בָבֶל וְְלאֹ נִרְפְּתָה עוּלָּא אָמַר זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר רַבִי שְמוּאֵל בַר נַחְמָנִי אֲמַר אֵלּוּ נַהֲרוֹת בָבֶל ותרגמה דצינייתא ( צרידתא ) דְבַבְלָאֵי אֲמַר עוּלָּא עַמוֹן וּמוֹאָב שִיבְבֵי בִישֵי דִירוּשְׁלֵם הָוְוּ כֵיוְָן דשמעינהו לנְבִיאֵי דְקָא מיתנבאי לְחוּרְבָנָא דִירוּשְׁלֵם שָלְחוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר פוֹק וְְתָא אָמַר מִסְתַּפֵינָא דְלָא לִיעַבְדוּ לִי כִּדְעָבְדוּ בקמאי שָלְחוּ לֵיהּ כִי אֵין הָאִיש בְבֵיתוֹ הָלַךְ בַדֶרֶךְ מֵרָחוֹק וְְאֵין אִיש אֶלָּא הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא שֶנֶּאֱמַר ה׳ אִיש מִלְחָמָה שְלַח לְהוּ בִּקְרִיבָא הוּא וְְאָתֵי שָלְחוּ לֵיהּ הַלֵךְ בַדֶרֶךְ מֵרָחוֹק שְלַח לְהוּ אִית לְהוּ צַדִיקֵי דְבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ שָלְחוּ לֵיהּ צְרוֹר הַכֶסֶף לָקַח בְיָדוֹ וְְאֵין כֶסֶף אֶלָּא צַדִיקִים שֶנֶּאֱמַר וְָאֶכְרֶהָ לִּי בַחֲמִשָּה עָשָר כָסֶף וְָחוֹמֶר שְעוֹרִים וְְלֶתֶךְ שְעוֹרִים שְלַח לְהוּ הָדְרִי רְשִיעֵי בִתְשוּבָה וּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ שָלְחוּ לֵיהּ כְבָר קֶבַע לָהֶן זְמַן שֶנֶּאֱמַר לְיוֹם הַכִסֵּא יָבאֹ ( ל )בֵיתוֹ אֵין כִסֵּא אֶלָּא זְמַן שֶנֶּאֱמַר בַכֶסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ שְלַח לְהוּ סִיתְוְָוְא הוּא וְְלאֹ מָצֵינָא דְאָתֵי מִתַּלְגָא וממיטרא שָלְחוּ לֵיהּ תָּא אַשִּינָא דְטוּרָא שֶנֶּאֱמַר שִלְחוּ כַר מוֹשֵל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָרָה אֶל הַר בַת צִיּוֹן שְלַח לְהוּ אִי אָתֵינָא לֵית לִי דוּכְתָּא דִּיתֵיבְנָא בֵיהּ שְלַחוּ לֵיהּ קְבָרוֹת שֶלָּהֶם מעולין מפלטירין שֶלְּך דִכְתִיב בָעֵת הַהִיא נְאוּם ה׳ יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְְאַתְּ עַצְמוֹת שָרָיו וְְאֶת עַצְמוֹת הַכהֲֹנִים וְְאֶת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְְאֶת עַצְמוֹת יוֹשְבֵי יְרוּשָלַיִם מִקִּבְרֵיהֶם וּשְׁטָחוּם לְשַמֵש וְלַיָּרֵחַ וּלְכָל צָבָא הַשָּמַיִם אֲשֶר אֲהֵבוּם וְַאֲשֶר עֲבָדוּם וְַאֲשֶר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִי יִצְחָק מִי שְמִיעַ לָךְ אֵימַת אָתֵי בַר נָפְלִי אֲמַר לֵיהּ מַאן בַר נָפְלִי א״ל מָשִיחַ מָשִיחַ בַר נָפְלִי קְרֵית לֵיהּ א״ל אִין דִכְתִיב בַיּוֹם הַהוּא אָקִים ומי סליק כו׳ והא כתיב, בההיא פרסמה ויעלו לדקיה אל המלך בנהרות. ל״ח לינוניימה דבבלי דקלים רעים של נהרות בבל שאין רבלמה, חלמח ברבלה הוה: זו אנטוכיא. ואנטוכיה קיימא לן ) דאינה נושאים פירות, לפי שהמים רעים הן לגדל פירות, נסוטה (דף מו:) מחכן ישראל: דמות דיוקנו. של נבוכד כלר: חקוקה לו על מרכבתו. אמרי׳ קושטה הוא דאמריתו הני לניימה דבכל מששת ימי בראשית של נבוזר אדן, ודומה לו כמו שעומד לפניו, ולכך כתיב בח נבוכד כלר, איתנהו, ונהר שמחת הני לינוניימה מי מריס נינהו: שיבבי. שכנים: והיינו כבוד "]: טעין תלת מאה פוק תא. לא ממקומך וצא חל אכן כודניית'. משחוי שלם מחות פרדות: ישראל ומכנסנה: כי אין האיש. נרגא דפרזלא. פטיסי ברזל: דשליט׳ מקרה הוח במשלי: בקריבא הוא. בפרזלא. ברזל מלול הקולן ברזל בקרוב הוא, ויצא בעת דומקס. לפי אמר: בלעתינהו. לח בליעה ממם דרכו של מקרה זה שהס שלחו לו, אלא שיברס, שהיו מתפוללין הפטיסיס שומעים אנו שהוא חכל מילמח דהוה בהכומס נסער לסנכס": פתוחיה יחד. אמרי ליס הוס משיב דבר זה: צרור משמע על פתח אחד הלמו כל הכסילים הכסף לקח בידו. לדיקיס שבהן מתו: וכילפות יחד ולא הועיל כלוס: שוור ואכרה לי בחמשה עשר כסף P]. פדימי בר שוור. דולג נר דולג, קוס וככם אותה במלריס בט״ו בניסן": כסף ירושלים, לנבוזר אדן קאמרכ. ל״א שוור וחומר שעורים ולתך שעורים. מזכות בר שוור מדלג בר מדלג, קפלת פעס לדיקיס שנקראו כסף, חומר שעוריס אמת עם סנחריב ועכשיו פעם שניה: שלשיס סחין, ולמך חמשה עשר סחין, בקופא. מגז הפטים ולא מחודו, כמו חלו ארבעים וחמשה לדיקיס שהעולם קופה דמחטה (נ״מ דף למ:): יודע מתקיים עליהם, בחולין פרק גיד הנשה כמביא למעלה, תפלה היא, יודע לפניך (דף 35), פעמים םשלסיס כאן וט״ו בחרן אותו סבך ען קרדומות שסבר נו את ישראל ופעמים שט״ו כאן ושלסיס בארץ ירושלים כאילו הניחו למעלה נכסה ישראל, ובמסכת חולין היכא דקה הכבוד: גבה היכלא. ובקש לעלות מפרם החי קרח בלדיקים אמרי אין לרקיע: דרכו ביה מן שמיא. כסף חלה לדיקים וכן הוא חומר לכול והשפילוסו: זחה דעתיה. מתגאה על הכסף לקח בידו: כבר קבע להם זמן. שהיה מצליח: עמא קטילא. שכבר שלא יצא עד ע׳ שנה שתשלים גלות בבל: נגזר עליהם על כך: וטחני קמח. מתלגא וממטרא. מחמת שלגיס ומטריס: וטמני מטיס לא נאמר חלה קמח שאין תא אשינא דטורי. נא דרך תחתית צריך טחינה: צמתך. מקוס שהקלעים ההרים, וההרים יגינו עליך מן השלגים לומתין בלד הרחם: שובל. קלעל הרחם ומן המטריס: שלחו כר מושל ארץ. שלומין לסכליס: גלי שוק עברי נהרות. שלחו שליח אל נבוכד כלר שהיה מושל פורענות זה היה הקב״ה חומר לישראל, אכן שיצא אל הר בת ציון דרך הסלעים לכו וטמנו קמח, כלומר טמונים המס והסכים: לית לי דוכתא. לא יהיה לי כבר לקמח ומחזרו ותטמן עדיין, מגלי מן מקוס סביב לירושלים שנוכל חני ומיילי קלעי ראשיכס ושוקיכס ותלכו בגלות: לישב במקום מכוסה מפני הגשמים: אייתו לי ואינסי. ואנסה חס דס קבריהם של ישראל. מערות שלהן זצמיס סוח: כסי ולא אידמי. סמט סביב לירושלים, ובהן חתה וחיילותיך בהמות ולא חידמי הדס: פרטתא. יכולין ליםב: יוציאו את עצמות מלכי סטר לוואה: ואיתגייר. נבוזראדן: גר יהודה, שעתידים להשליך מן הקצרים תושב. שלח קבל עליו שהר מלות, וקבל העלמות שנקצרים שנאמר בעת ההיא עליו שלה לעבוד עבודת כוכבים": וגו׳: אימת אתי בר נפלי. איידי של אותו רשע. נבוכד כלר: רפינו ולא דאמרינן לכור הכסף לקח בידו נרפתה. שהיה הקב״ה מבקש לרפחותו שנתמעטו הלדיקים קח מיירי האלו להכניס מבני בניו תחת כנפי השכינה: נמי במשיח וקאמ׳ תלמידים מממעטין, אלו נהרות בבל, שהס רעים לסתות: ואיידי דאמרי' ומהי האמת נעדרת חייתי צנייתא דבבל. דקלים מריס הס שעומדים הח דההוח התרח דםמיס קוסטה: חמ