Санедрин 97b

מְלָכִים וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶרַבוֹ יָצְאוּ מֵהֶם מַה שֶיָּצְאוּ אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהַּ דְרַב סַלָּא חֲסִידָא אֵין הָעוֹלָם פָחוֹת מִשְּׁמוֹנִים וְַחֲמִשָּה יוֹבְלוֹת וּבַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן בֶן דָוְִד בָא אֲמַר לֵיהּ בִתְחִילָּתוֹ אוֹ בְסוֹפוֹ אֲמַר לֵיהּ אֵינִי יוֹדֵעַ כַלָּה אוֹ אֵינוֹ כַלָּה אֲמַר לֵיהּ אֵינִי יוֹדֵעַ רַב אַשִי אֲמַר הָכִי א״ל עַד הָכָא לָא תיסתכי לֵיהּ מִכַאן וְְאֵילָךְ אִיסְתְּכֵי לֵיהּ שַלֵּחַ לֵיהּ רַב חָנָן בַר תַּחֲלִיפָא לְרַב יוֹסֵף מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִילָּה אַחַת כְתוּבָה אַשּוּרִית וְְלָשוֹן קדֶֹש אָמַרְתִּי לוֹ זוֹ מִנַּיִין לָךְ אָמַר לִי לחיילות שֶל רוֹמִי נשכרתי וּבֵין גינזי רוֹמִי מְצָאתִיהָ וְְכָתוּב בָהּ לְאַחַר ד׳ אַלְפַיִם וּמָאתַיִם וְְתִשְעִים וְְאֶחָד שָנָה לבריאתו שֶל עוֹלָם הָעוֹלָם יָתוֹם מֵהֶן מִלְחָמוֹת תַּנִּינִים מֵהֶן מִלְחָמוֹת גוֹג וּמָגוֹג וּשְאָר יְמוֹת הַמָשִיחַ וְְאֵין הקב״ה מֵחָדָש אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחֵר שִבְעַת אֲלָפִים שָנָה רַב אַחָא בְרֵיהּ דְרָבָא אָמַר לְאַחֵר חֲמֵשֶת אַלְפַיִם שָנָה אִיתְּמַר תַּנְיָא רַבִי נָתָן אוֹמֵר מקּרא זֶה נוֹקֵב וְְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם כִי עוֹד חֲזוֹן לְמוּעָד וְיָפֵחַ לְקֵץ וְְלאֹ יְכַזֵּב אִם יִתְמַהֲמֵהּ חַכָה לוֹ כִי בָא יָבאֹ לאֹ יְאַחֵר לאֹ כְרַבוֹתֵינוּ שֶהָיוּ דוֹרְשִין עַד עִידָן עִידָּנִין וּפֶלֶג עִידָן וְְלאֹ כר׳ שִמְלַאי שֶהָיָה דוֹרֵש הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִמְעָה וְַתַּשְקֵמוֹ בִדְמָעוֹת שָלִיש וְְלאֹ כְרַבִי עֲקִיבָא שֶהָיָה דוֹרֵש עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וְַאֲנִי מַרְעִישׁ אֵת הַשָּמַיִם וְְאֵת הָאָרֶץ אֶלָּא מַלְכוּת רִאשוֹן שִבְעִים שָנָה מַלְכוּת שְנִיָּה חֲמִשִּים וּשְתַּיִם וּמַלְכוּת בֶן כוֹזִיבָא שְתֵּי שָנִים וּמֶחֱצָה מַאי וְיָפֵחַ לְקֵץ וְְלאֹ יְכַזֵּב א״ר שְמוּאֵל בַר נַחְמָנִי אָמַר ר׳ יוֹנָתָן תִּיפַח עַצְמָן. שֶל מְחַשְּׁבֵי קַיָּצִין שֶהָיוּ אוֹמְרִים כֵיוְָן שֶהִגִּיעַ אֶת הַקֵּץ וְְלאֹ בָא שוּב אֵינוֹ בָא אֶלָּא חַכָה לוֹ שֶנֶּאֱמַר אִם יִתְמַהֲמֵהּ חַכָה לוֹ שֶמָא תּאֹמַר אָנוּ מחכין וְְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה ת״ל לָכֵן יְחַכֶּה ה׳ לַחֲנַנְכֶם וְְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם וְְכִי מְאַחֵר שֶאָנוּ מַחְכִים וְְהוּא מְחַכֶּה מִי מְעַכֵב מִדַת הַדִין מְעַכֶבֶת וְְכִי מְאַחֵר שֶמִדַת הַדִין מְעַכֶבֶת אָנוּ לָמָה מחכין לְקַבֵל שָכָר שֶנֶּאֱמַר אַשְרֵי כָל חוֹכֵי לוֹ אָמַר אַבַיֵי לָא פְחוּת עָלְמָא מִתְּלָתִין וְְשִיתָּא צַדִיקֵי דִמְקַבְלִי אַפֵי שְכִינָה בְכָל דָרָא שֶנֶּאֱמַר אַשְרֵי כָל חוֹכֵי לוֹ לו בְגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין וְְשִיתָּא הָוְוּ אִינִי וְְהָאָמַר רָבָא דָרָא דְקַמֵי קוּדְשָא בְרִיךְ הוּא תְּמָנֵי סְרֵי אַלְפֵי [ פַרְסָא ] הֲוְַאי שֶנֶּאֱמַר סָבִיב שְמנָֹה עָשָר אֶלֶף לָא קַשְיָא הָא דְמִסְתַּכְלִי באיספקלריא הַמְאִירָה הָא דְמִסְתַּכְלִי באיספקלריא שֶאֵינָהּ מְאִירָה וּמִי נְפִישִי כוּלֵּי הַאי וְְהָאָמַר חִזְקִיָּה א״ר יִרְמְיָה מִשּוּם רשב״י רָאִיתִי בְנֵי עֲלִיָּיה וְְהֵן מוּעָטִין אִם אֶלֶף הֵם אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם אִם מֵאָה הֵם אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם אִם שְנַיִם הֵם אֲנִי וּבְנִי הֵם לאֹ קַשְיָא הָא דְעָיְילִי בְבַר הָא דְעָיְילִי בְלָא בַר אָמַר רַב כָלוּ כָל הקיצין וְְאֵין הַדָבָר תָּלוּי אֶלָּא בִתְשוּבָה וּמַעֲשִים טוֹבִים וּשְמוּאֵל אָמַר דְיוֹ לְאֵבֶל שֶיַּעֲמוֹד בְּאֶבְלוֹ כְתַנָּאֵי ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יִשְרָאֵל עוֹשִין תְּשוּבָה נִגְאָלִין וְְאִם לָאו אֵין נִגְאָלִין אֲמַר לֵיהּ רַבִי יְהוֹשֻעַ אִם אֵין עוֹשִין תְּשוּבָה אֵין נִגְאָלִין אֶלָּא הקב״ה מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשוֹת כְהָמָן וְְיִשְרָאֵל עוֹשִין תְּשוּבָה וּמַחֲזִירָן לְמוּטָב תַּנְיָא אִידָךְ ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יִשְרָאֵל עוֹשִין תְּשוּבָה נִגְאָלִין שֶנֶּאֱמַר שוּבוּ בָנִים שוֹבָבִים אֶרְפָא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם אָמַר לוֹ רַבִי יְהוֹשֻעַ וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר חִנָּם נִמְכַרְתֶּם וְְלאֹ בְכָסֶף תִּגָּאֵלוּ חִנָּם נִמְכַרְתֶּם בַעֲבוֹדַת כוֹכָבִים וְְלאֹ בְכָסֶף תִּגָּאֵלוּ לאֹ בִתְשוּבָה וּמַעֲשִים טוֹבִים אָמַר לוֹ רַבִי אֱלִיעֶזֶר לר׳ יְהוֹשֻעַ וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר שוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אֲמַר לֵיהּ רַבִי יְהוֹשֻעַ וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר כִי אָנכִֹי בָעַלְתִּי בָכֶם וְְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְנַיִם מִמִשְפָחָה וְְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוּן אֲמַר לוֹ ר׳ אֱלִיעֶזֶר וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר בְּשׁוּבָה וּנְחַת תִּוָּשֵׁעוּן אָמַר לוֹ ר׳ יְהוֹשֻעַ לְרַבִי אֱלִיעֶזֶר וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר כהֹ אָמַר ה׳ גּוֹאֵל יִשְרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ לְבָזֶה נֶפֶש לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מוֹשְׁלִים אבל בשביל עונותינו שרבו. לא נח משיח לסוף ד׳ חלפים וילחו מה של הורדוס נ״צ שנה, ומלכות בן כוזיצא ב׳ שנים ומחלה, ושוב לא היה שילחו, שעדיין הוא מעוכב לנא: שמנים וחמשה יובלין. היינו ד׳ להס מלך, מ״כ. וכל הנך דרשות לחו משנה ולחו ברייתא. ל״ח עוד חלפים מחמיס וממשיס [שנה]: בתחלת. היובל האחרון הוא בא אחת מעט היה מעט מלכות אתן להם לישראל לאחר חורבן, ולאחר או בסופו: כלה. זמן הזה קודם שינה משיח, או אינו כלה דבתוך אותו מלכות הנני מרעים שמים וארץ ויצא משיח. ואין דרשה זו כלוס, היובל בסופו סוח נה: עד הכא לא שהרי ראינו כמה מלכיות לישראל תיסתכי ליה. עד יובל האחרון לא לאחר חורבן ואעפ״כ לא נח משיח, חלפה לו, דודחי לא יצא קודס הזמן שהמלכות הראשונה שהיתה להס הזה: איסתכי ליה. חכה לו שינה: לישראל לאחר חורבן שבעים שנה, אשורית. כתב שלנו הסורית שנה הורדוס נ״צ, בן כוזיבא צ׳ ומחלה, מחסור, כדאמר נאידך פירקין (ד׳ לב): ומלינו בסדר עולסי מפולמוס של לחיילות של רומי נשכרתי. שהייתי אספסיאנוס עד פולמוס של טיטוס גולייר לאחד מסס: תנינים. דגיס: שתים עשרה שנה, ומפולמוס של טיטוס והשאר ימות המשיח. שכלה השעבוד עד מלכות בן כוזיצא י״ז שניס, ומלכות ומסימ בא: מחדש עולמו. לברוח כן כוזיצא ב׳ שניס ומחלה: [כן עולס מלם: (] נוקב ויורד עד התהום. כוזיצא מלך בביתר]: ויפח לקץ. מה מהוס אין לו קן וסוף כך אין תיפח נפשו של מחשב הקץ, שלא היה אדם יכול לעמוד על סוף פסוק זה, לו לכזב ולומר כיון שהגיע וכו׳: (וכי קח מפרש אימת קחמרעו) אם יחכה ה׳. הוא עלמו מחכה ומתחוה יממהמה חכה לו, דאין לו סוף: לא שינה משיח: סביב י״ח אלף. כרבותינו. אל תלפו לאותו קן שהיו בירושלים של מעלה משמעי קרא רבותינו דורסין: עד עידן עידנין ופלג בסוף יחזקאל: באספקלריא המאירה. עידן. עידן כעידן הגלות של מלריס בחוזק נגהו של הקב״ה אין מסתכלין והיינו ד׳ מחות, צ׳ עידנין מ׳ מחות אלא תלתין ושית, אבל נקליםות הנוגה היינו" י״צ מחות, ופלג עידן ב׳ מחות, לצדדין מרחוק מסתכלין כתות הרבה: סך הכל חלף וד׳ מחות: ותשקמו ומי נפישי כולי האי. דלהוי בכיר לן בדמעות שליש. כלומר השקה חומס מלמין ושימה הזו ולא פחות: והא הקב״ה בין גלות מצרים לגלות " בכל רבי שמעון בן יוחאי. לא הוס ידע סלים גלות אדוס, כי קן גלות אלוס חס חלף הם הם מחה הם חס שניס זה יהיה לסוף ג׳ פעמים מ׳ שניסו וג׳ סס: הא דעיילי בבר. סלריכין ליטול פעמים ע׳ שנה כנגד גלות בבל, רשות כשנכנסין להסתכל באספקלריה דהיינו לסוף חלף וארבע מחות ועשר המאירה, הנהו לח פחימי מתלמין שנים, וב] כבר עברו ולא היה, כך מלחמי ושית, אבל אותן הנכנסין בלא רשות כתוב בשם הרב רבי שמואל בר דוד ברוב לדקס הנהו מספקא לן כמה ז״ל: עוד אחת מעט היא. בנבואת סוו: בתשובה. חס כל ישראל מוזרין מגי כתיב, שהיה מתנצח כשילחו "] בתשובה יצא, וחס לחו לא יצא: ישראל מגלות בבל ויבנה בית דיו לאבל שעומד באבלו. דיו המקדם, והיינו עוד אחת מעט היה להקב״ה שעומד כמה ימים] וימינו מעט כבוד אתן להם לישראל ואני אמור, כלומר אם לא יעשו מסונה אינו מרעים את השמים ואת הארץ עומד נחבלו כל הימים הלא ודאי קן והצחמי כל ממדת גויס" לירושלים, לדבר. ל״ח דיו לחבל דיין לישראל לער וכ״ע דרים ליה לימות המשיח ולאחר גלות, אפילו בלה תשובה נגאלין: לא מורכן, והכי דרים ליה [עוד אמת בכסף. לא בתמונה ומעשים טובים, מעט היה מעט כבוד חתן לישראל דאפילו אין עושין תשובה נגאלין. מסוס ואח״כ יצא המשיח, ודרשה זו אינה דאמר מנס נמכרמס קרי כסף בלשון אלא קרא הלפני הבית קאי, וה״ק] עוד משונה פ]: בעלתי אתכם5. משמע בעל אחת מעט היה מעט כבוד חתן להס כרמכס, בלא תשובה: אחד מעיר. חברול לישראל ושוב לא אתן להם כל ימות הלדיקים וחציאס לציון אע״פ שאין כולס בית המלון, וכן היה, דמלכות ראשונה מוזכין: כה אמר ה׳ לבזה נפש למתעב של מלכות חשמונאי נתקיימה שבעים גוי. אומן המזויין ומתוענין בעבירות שנה, ואע״ג דאמרינן בסדר עולסג) אעפ״כ יגאלו, מלכים ירחו וקמו: דמלכות בית חשמונאי מחה ושלם כי ומלכות הורדוס מחה ושלם, עיקר כבודס ופחכם שלא שלטה בהס חומה לא נתקיים כל כך, ומלכות שניה