לָא
זֶמֶר בְכָל יוֹם זֶמֶר בְכָל יוֹם אֲמַר רַב יִצְחָק
בַר אֲבוּדִימִי מַאי קְרָא שֶנֶּאֱמַר נֶפֶש עָמֵל
עֲמֵלָה לוֹ כִי אָכַף עָלָיו פִיהוּ הוּא עָמֵל בְמָקוֹם
זֶה וְְתוֹרָתוֹ עומלת לוֹ בְמָקוֹם אַחֵר אֲמַר רַבִי
אֶלְעָזָר כָל אָדָם לְעָמָל נִבְרָא שֶנֶּאֱמַר כִי
אָדָם לְעָמָל יִוָּלֵד אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לַעֲמַל פֶה
נִבְרָא אִם לַעֲמַל מְלָאכָה נִבְרָא כְשֶהוּא
אוֹמֵר כִי אָכַף עָלָיו פִיהוּ הֱוְֵי אוֹמֵר לַעֲמַל פֶה
נִבְרָא וְַעֲדַיִין אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לַעֲמַל תּוֹרָה אִם
לַעֲמַל שִיחָה כְשֶהוּא אוֹמֵר לאֹ יָמוּש סֵפֶר
הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִיך הֱוְֵי אוֹמֵר לַעֲמַל תּוֹרָה
נִבְרָא וְְהַיְינוּ דַאֲמַר רָבָא כוּלְּהוּ גּוּפֵי דרופתקי
נִינְהוּ טוֹבִי לדזכי דְהָוְֵי דרופתקי דְאוֹרַיְיתָא
ונואף אִשָּה חָסֵר לֵב אָמַר רֵיש לָקִיש זֶה
הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִפְרָקִים שֶנֶּאֱמַר כִי נָעִים כִי
תִשְמְרֵם בְבִטְנֶך יִכוְֹנוּ יַחְדָיו עַל שְפָתֶיך ת״ר
וְְהַנֶּפֶש אֲשֶר תַּעֲשֶה בְיַד רָמָה זֶה מְנַשֶּה בֶן
חִזְקִיָּה שֶהָיָה יוֹשֵב וְְדוֹרֵש בְּהַגָּדוֹת שֶל דוֹפִי
אָמַר וְְכִי לאֹ הָיָה לוֹ לְמשֶה לִכְתּוֹב אֶלָּא
וְַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנַע וְתִמְנַע הָיְתָה פִּלֶּגֶשׁ
לֶאֱלִיפַז וְַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִימֵי קְצִיר חִטִּים וְַיִּמָצֵא
דוּדָאִים בַשָּדֶה יָצְאָה ב״ק וְְאָמְרָה לוֹ תֵּשֵב
בְּאָחִיךָ תְּדַבֵר בְבֶן אִמֶך תִּתֵּן דוֹפִי אֵלֶּה
עָשִיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דְמִית הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹך
אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיך וְְעָלָיו מְפוֹרָש בְקַבָלָה
הוֹי מוֹשְכֵי הֶעָוֹן בְחַבְלֵי הַשָּוְְא וְְכַעֲבוֹת
הָעֲגָלָה חַטָּאָה מַאי כַּעֲבוֹת הָעֶגְלָה א״ר אַסִי
יֵצֶר הָרַע בַתְּחִלָּה דוֹמֶה לְחוּט שֶל כוּבְיָא וּלְבַסּוֹף דוֹמֶה לֶעָבוֹת הָעֶגְלָה
דְאֶתֵּן עֲלָהּ מִיהַת אֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנַע מַאי הִיא תִּמְנַע בַת מְלָכִים הֲוְַאי דִכְתִיב
אַלוּף לוֹטָן אַלוּף תִּמְנַע וְְכָל אַלוּף מַלְכוּתָא בְלאֹ תאגא הִיא בָעֲיָא לְאִיגַּיּוּרֵי בָאתָה אֵצֶל אַבְרָהָם יִצְחָק וְְיַעֲקבֹ
וְְלאֹ קִבְלוּהָ הֲלָכָה וְְהָיְתָה פִילֶגֶש לֶאֱלִיפַז בֶן עָשוּ אָמְרָה מוּטָב תְּהֵא שִפְחָה לְאוּמָה זוֹ וְְלאֹ תְּהֵא גְּבִירָה
לְאוּמָה אַחֶרֶת נְפַק מִינָּהּ עֲמָלֵק דצערינהו לְיִשְרָאֵל מַאי טַעֲמָא דְלָא אִיבָעֵי לְהוּ לְרָחֳקָה וְַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִימֵי
קְצִיר חִטִּים אָמַר רָבָא בר׳ יִצְחָק אָמַר רַב מִכָאן לַצַּדִיקִים שֶאֵין פוֹשְטִין יְדֵיהֶן בְגֵזֶל וְַיִּמָצֵא דוּדָאִים בַשָּדֶה מַאי
דּוּדָאִים אָמַר רַב יַבְרוּחֵי לֵוְִי אָמַר סִיגָלֵי ר׳ יוֹנָתָן אָמַר ( סיבסוך ) [ סביסקי ]׃ א״ר אֲלֶכְסַנְדְרִי כָל הָעוֹסֵק בַתּוֹרָה
לִשְמָהּ מֵשִים שָלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶל מַטָּה שֶנֶּאֱמַר אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי יַעֲשֶה שָלוֹם לִי שָלוֹם
יַעֲשֶה לִי׃ רַב אָמַר כְאִילּוּ בָנָה פַלְטְרִין שֶל מַעְלָה וְְשֶל מַטָּה שֶנֶּאֱמַר וָאָשִׂים דִבְרֵי בְפִיך וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ
לִנְטוֹעַ שָמַיִם וְלִיסֹד אֶרֶץ ( אמר ריש לקיש ) [ רַבִי יוֹחָנָן אֲמַר ] אַף מֵגֵין עַל כָל הָעוֹלָם כוּלּוֹ שֶנֶּאֱמַר וּבְצֵל
יָדִי כִּסִּיתִיךָ וְְלֵוְִי אָמַר אַף מִקֶּרֶב אֶת הַגְּאוּלָה שֶנֶּאֱמַר וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִי אַתָּה אָמַר רֵיש לָקִיש כָל הַמְלַמֵד
אֶת בֶן חֲבֵירוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָתוּב כְאִילוּ עֲשָאוֹ שֶנֶּאֱמַר וְְאֶת הַנֶּפֶש אֲשֶר עָשוּ בְחָרָן ר׳ ( אליעזר
) אוֹמֵר כְאִילּוּ עֲשָאָן לּדבריּ תוֹרָה שֶנֶּאֱמַר וּשְמַרְתֶּם אֶת דִבְרֵי הַבְרִית הַזּאֹת וְַעֲשִיתֶם אוֹתָם רָבָא אֲמַר כְאִילּוּ
עֲשָאוֹ לְעַצְמוֹ שֶנֶּאֱמַר וְַעֲשִיתֶם אוֹתָם אַל תִּקְרֵי אוֹתָם אֶלָּא אַתֶּם אָמַר רַבִי אַבָהוּ כָל הַמַעֲשֶה אֶת חֲבֵירוֹ לִדְבַר
מִצְוְָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָתוּב כְאִילּוּ עֲשָאָהּ שֶנֶּאֱמַר וּמַטְּךָ אֲשֶר הִכִיתָ בוֹ אֶת הַיְארֹ וְְכִי משֶה הִכָהוּ וְַהֲלאֹ אַהֲרןֹ
הַכֵהוּ אֶלָּא לוֹמַר לְך כָל הַמַעֲשֶה אֶת חֲבֵירוֹ לִדְבַר מִצְוְָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָתוּב כְאִילּוּ עֲשָאָהּ׃ אֶפִּיקוֹרוֹס׃ רַב ור׳
חֲנִינָא אָמְרִי תַּרְוְַיְיהוּ זֶה הַמְבַזֶּה ת״ח רַבִי יוֹחָנָן ור׳ יְהוֹשֻעַ בֶן לֵוְִי אָמְרִי זֶה הַמְבַזֶּה חֲבֵירוֹ בִפְנֵי ת״ח בִשְלָמָא
למ״ד הַמְבַזֶּה חֲבֵירוֹ בִפְנֵי ת״ח אֶפִּיקוֹרוֹס הָוְֵי מְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם עַצְמוֹ מְגַלֶּה פָנִים בַתּוֹרָה שֶלּאֹ כַהֲלָכָה הָוְֵי
אֶלָּא למ״ד מְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם עַצְמוֹ אֶפִּיקוֹרוֹס הָוְֵי מְגַלֶּה פָנִים בַתּוֹרָה כְגוֹן מַאי כְגוֹן מְנַשֶּה בֶן חִזְקִיָּה וְְאִיכָא
דְמַתְנִי לָהּ אַסֵּיפָא מְגַלֶּה פָנִים בַתּוֹרָה רַב ור׳ חֲנִינָא אָמְרִי זֶה הַמְבַזֶּה ת״ח רַבִי יוֹחָנָן וריב״ל אָמְרִי זֶה הַמְבַזֶּה אֶת
חֲבֵירוֹ בִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם בִשְלָמָא למ״ד הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם עַצְמוֹ מְגַלֶּה פָנִים בַתּוֹרָה הָוְֵי מְבַזֶּה חֲבֵירוֹ בִפְנֵי ת״ח
אֶפִּיקוֹרוֹס הָוְֵי אֶלָּא למ״ד מְבַזֶּה חֲבֵירוֹ בִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם מְגַלֶּה פָנִים בַתּוֹרָה הָוְֵי אֶפִּיקוֹרוֹס כְגוֹן מַאן אָמַר רַב
יוֹסֵף כְגוֹן הָנֵי דְאַמְרֵי מַאי אַהֲנוּ לָן רַבָנַן לְדִידְהוּ קָרוּ לְדִידְהוּ תָּנוּ אֲמַר לֵיהּ אַבַיֵי הַאי מְגַלֶּה פָנִים בַתּוֹרָה נַמִי הוּא
דִכְתִיב אִם לאֹ בְרִיתִי יוֹמָם וְָלָיְלָה חֻקּוֹת שָמַיִם וְָאָרֶץ לאֹ שָמְתִּי אָמַר רַב נַחְמָן בַר יִצְחָק מֵהָכָא נַמִי שְמַע מִינָּהּ
שֶנֶּאֱמַר וְְנָשָאתִי לְכָל הַמָקוֹם בַּעֲבוּרָם אֶלָּא כְגוֹן דְיָתֵיב קַמֵיהּ רַבֵיהּ וְְנָפְלָה לֵיהּ שְמַעְתָּא בְדוּכְתָּא אַחֲרִיתֵי וְְאָמַר
הָכִי אָמְרִינַן הָתָם וְְלָא אָמַר הָכִי אֲמַר מַר רָבָא אֲמַר כְגוֹן הָנֵי דְבֵי בִנְיָמִין אַסְיָא דְאַמְרֵי מַאי אַהֲנֵי לָן רַבָנַן מֵעוֹלָם
זמר בכל יום. היה מסדר תלמודך אע״פ שסדור בפיך כזמר והוא יגרוס שהיה מזרע ילמק: הרחקה. מתחת כנפי השכינה, שהיה להס לגיירה:
לך שתהח לעולם הבא בשמחה ובשירים: נפש עמל עמלה לו. מפני
בימי קציר חטים. לאחר שקלרו השדה שהכל כשאין ליכנס בתוך שדה
שעמל בתוכה תורה עומלת לו: כי אכף עליו פיהו. מפני שהוא חבריהן: יברוחי. כדמתרגמינן, ולא אימפרש מחי היא: סיגלי וסביסקי
משיס דברים בפיו תמיד כחוכף שעל החמור. לישנה אחרינא זמר
[וסכסוך]. מינין אחרים, סיגלי עיקרי עשבים והוא ממיני בשמים,
כלומר שעוסק בשירים ובזמירות תדיר
והמהות של אותן עםביס קרי סגלי,
תדיר נעשה זמר, כך המוזר על התורה
(וסבסך) [וסציסקי] נמי מין נסמיס:
נעשה לו סדורה בפיו: תורה עומלת
מעוזי. מוכס: שלום שלום. מרמי
לו. שמחזרת עליו ומבקשת מאת
זימני, המד למעלה ואחד למטה:
קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה",
פלטירין של מעלה ושלמטה. כדכתיב
וכל כך למה מפני שחכף שכפף פיהו
לנטוע שמים וליסוד אכן: אשר עשו
על דברי תורה: דרופתקי. טרמנין,
בחרן. דמתרגמינ השעבידו לחוריימה
כלומר כל הגופין לעמל נבראו: טוביה
בחכן, וקרי להו עשייה: כאילו עשאו.
לדזכי. אשריו למי שזכה והיה עמלו
לאותו דבר מלוס: והלא אהרן הכה.
וטכמו בתוכה. לשון אחר דרפתקי
דכתיב (שמות ז) (ויאמר ")) אל אהרן קמ
כיס ארוך שמשימין בו מעות, כל
מטך ונטס ידך: מגלה פנים בתורה.
הגופין נרתקין הס לקבל ולהכניס
מעיז פנים כלפי עוסקי תורה. מגלה
דברים, אשריו למי שזכה ונעשה נרמק
פנים משתמע לן דחמיר מחפיקורוס,
לתוכה: לומד תורה לפרקים. וחינו
דאפיקורוס היינו דאית ביה הפקירומה
לומד תדיר תדיר, כמי שאין לו אשה
נעלמה: אלא למ״ד מבזה תלמידי
ובועל פעמים זו פעמים זו: שנאמר
חכמים עצמן אפיקורוס הוי. כ״ס
כי נעים כי תשמרם. אימתי משמרס
דמצוה חברו בפני תלמידי חכמים לאו
בנטכך [מזמן ?] שיכונו יחדיו על
מגלה פנים הוא, והמתח מחי נינהו
שפתיך: לא היה לו למשה לכתוב
מגלה פנים בתורה: מנשה בן חזקיה.
אלא ואחות לוטן תמנע. נחמיה, דבר
שהיה דורם באגדות של דופי: איכא
שאינו צריך הוא, וכן היה מלגלג וחומר
דמתני לה אסיפא. דבריימאי דקמני
שכתבו משה שלא לצורך, ולקמיה
מכאן אמר רבי אלעזר וכו׳ המגלה
מפרש דהיינו מגלה פנים בתורה:
פניס בתורה, רב ור׳ חנינא וכו׳: מאי
וילך ראובן וגו'. והיינו נמי שלה
אהני לן. והס אינן יודעין שעולס
לצורך: בחבלי השוא. נמנס בלה
מתקיים עליסס: מגלה פנים בתורה
סוס הנחה היה מוטה: מלכותא
הוא. שכופר במה שכתוב בתורה:
בלא תגא. שר גדול אלא שאינו
אם לא בריתי יומם ולילה וגו׳.
מעוטר', וכיון דתמנע היתה חמות
שמהנין לעולם ומקיימין [אותו], והוא
מלך ודחי בת מלך היא: מוטב
חומר דלא מהני מידי: מהכא נמי
שאהיה שפחה לאומה זו. לבני
שמעינן. שהלדיקיס מהנין לאמריס:
אברהם יצחק (ויעקב) שהן ירחי
לא
שמים ולא אהיה גברת לחומה אחרת,
ולכך נעשית פילגם לחליפז בן עםו