קד.הבונהפרק שתים עשרשבת

עַלּוּיֵי קָא מַעֲלֵי לֵיהּ דְאָמַר רַב חִסְדָא מ״ם  וסמ״ך שֶבַלּוּחוֹת בְנֵס הָיוּ עוֹמְדִין אֶלָּא סָתוּם  וְַעֲשָאוֹ פָתוּחַ גָּרוֹעֵי קָא מְגָרַע לֵיהּ דְאָמַר ר׳  יִרְמְיָה וְְאִיתֵימָא ר׳ חִיָּיא בַר אַבָא מַנְצְפַּךְ  צוֹפִים אֲמָרוּם וְְתִיסְבְרָא וְְהָכְתִיב אֵלֶּה  הַמִצְוְתֹ שֶאֵין הַנָּבִיא רַשַּאי לְחַדֵש דָבָר  מֵעַתָּה אֶלָּא מִיהֲוְָה הֲוְַאי מֵידַע לָא הֲוְָה יָדְעִין  הֵי בְאֶמְצַע תֵּיבָה הֵי בְסוֹף תֵּיבָה וְַאֲתוּ צוֹפִים  תַּקְנִינְהוּ וְְאַכַתִּי אֵלֶּה הַמִצְוְתֹ שֶאֵין הַנָּבִיא  רַשַּאי לְחַדֵש דָבָר מֵעַתָּה אֶלָּא שְכָחוּם וְְחָזְרוּ  וְִיסָדוּם גּוּפָא א״ר חִסְדָא מ״ם וסמ״ך שֶבַלּוּחוֹת  בְנֵס הָיוּ עוֹמְדִין וְְאָמַר רַב חִסְדָא כְתָב  שֶבַלּוּחוֹת נִקְרָא מִבִפְנִים וְְנִקְרָא מִבַחוּץ כְגוֹן  נבוְב בוְבן ( רהב בהר ) סרו וְרס׃ אֲמַרִי  לֵיהּ רַבָנָן לריב״ל אֲתוּ דַרְדַקֵי הָאִידָנָא לְבֵי  מִדְרָשָא וְְאָמְרוּ מִילֵּי דַאֲפִילּוּ בִימֵי יְהוֹשֻעַ בֶן  נו״ן לָא אִיתְּמַר כְוְָוְתַיְיהוּ אל״ף בי״ת אֱלַף  בִינָה גימ״ל דל״ת גְּמוֹל דַלִּים מ״ט פְשוּטָה  כַרְעֵיהּ דגימ״ל לְגַבֵי דל״ת שֶכֵן דַרְכוֹ שֶל  גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחַר דַלִּים ומ״ט פְשוּטָה  כַרְעֵיהּ דדל״ת לְגַבֵי גימ״ל דְלִימְצֵיהּ לֵיהּ  נַפְשֵיהּ ומ״ט מַהְדַר אַפֵיהּ דדל״ת מגימ״ל דְלִיתֵּן לֵיהּ בְצִינְעָה כִי הֵיכִי דְלָא  לִיכְסִיף מִינֵּיהּ ה״ו זֶה שְמוֹ שֶל הקב״ה ז״ח ט״י כ״ל וְְאִם אַתָּה עוֹשֶה כֵן  הקב״ה זָן אוֹתְך וְְחַן אוֹתְך וּמֵטִיב לְך וְְנוֹתֵן לְך יְרוּשָה וְְקוֹשֵר לְך כֶתֶר לעוה״ב  מ״ם פְתוּחָה מ״ם סְתוּמָה מַאֲמָר פָתוּחַ מַאֲמָר סָתוּם נו״ן כְפוּפָה נו״ן פְשוּטָה  נֶאֱמָן כָפוּף נֶאֱמָן פָשוּט ס״ע סְמוֹךְ עֲנִיִּים ל״א סִימָנִין עֲשֵה בַתּוֹרָה וּקְנֵה  אוֹתָהּ פ׳ כְפוּפָה פ׳ פְשוּטָה פֶה פָתוּחַ פֶה סָתוּם צד״י כְפוּפָה וצד״י פְשוּטָה  צַדִיק כָפוּף צַדִיק פָשוּט הַיְינוּ נֶאֱמָן כָפוּף נֶאֱמָן פָשוּט הוֹסִיף לְך הַכָתוּב כְפִיפָה  עַל כְפִיפָתוֹ מִכָאן שֶנִּתְּנָה הַתּוֹרָה בִמְנוֹד ראֹש קו״ף קָדוֹש רי״ש רָשָע מַאי טַעְמָא  מְהַדַר אַפֵיהּ דקו״ף מרי״ש אָמַר הקב״ה אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵל בָרָשָע וּמַאי טַעְמָא  מְהַדְרָה תָּגֵיהּ דקו״ף לְגַבֵי רי״ש אָמַר הקב״ה אִם חוֹזֵר בוֹ אֲנִי קוֹשֵר לוֹ  כֶתֶר כְמוֹתִי ומ״ט כַרְעֵיהּ דקו״ף תְּלוּיָה דְאִי הֲדַר בֵיהּ לִיעַיֵּיל וּלְיֵעוּל בְהַךְ מְסַיַּיע לֵיהּ  לְרֵיש לָקִיש ) דְאָמַר ר״ל מ״ד אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְְלַעֲנָוְִים יִתֶּן חֵן  בָא לִיטַּמֵא פוֹתְחִין לוֹ בָא לִיטַּהֵר מְסַיְּיעִים אוֹתוֹ שי״ן שֶקֶר תי״ו אֱמֶת מַאי  טַעְמָא שֶקֶר מְקַרְבָן מִילֵּיהּ אֱמֶת מְרַחֲקָא מִילֵּיהּ שִיקְרָא שְכִיחַ קוּשְטָא לָא שְכִיחַ ומ״ט  שִיקְרָא אַחַדָא כַרְעֵיהּ קָאֵי וְֶאֱמֶת מְלַבַן לִבוּנֵיהּ קוּשְטָא קָאֵי שִיקְרָא לָא קָאֵי א״ת ב״ש  אוֹתִי תִּעֵב אֶתְאַוֶּה לוֹ ב״ש בִי לאֹ חָשַק שְמִי יָחוּל עָלָיו ג״ר גּוּפוֹ  טִימֵא אֲרַחֵם עָלָיו ד״ק דַלְתוֹתַי נָעַל קַרְנָיו לאֹ אֲגַדֵעַ עַד כָאן מִדַת רְשָעִים  אֲבָל מִדַת צַדִיקִים א״ת ב״ש אִם אַתָּה בוֹש ג״ר ד״ק אִם אַתָּה עוֹשֶה כֵן  גּוּר בְדוֹק ה״ץ ו״ף חֲצִיצָה הָוְֵי בֵינְך לָאַף ז״ע ח״ס ט״ן וְְאֵין אַתָּה מִזְדַעְזֵעַ מִן  הַשָּטָן י״ם כ״ל אָמַר [ שַר שֶל ] גֵּיהִנָּם לִפְנֵי הקב״ה רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם לְיָם כלֹ אָמַר  הקב״ה אח״ס בט״ע גי״ף אֲנִי חָס עֲלֵיהֶם מִפְנֵי שֶבָעֲטוּ בגי״ף דכ״ץ דַכִים הֵם  כֵנִים הֵם צַדִיקִים הֵם הל״ק אֵין לְך חֵלֶק בָהֶן ומרז״ן ש״ת אָמַר גֵּיהִנָּם לְפָנָיו רִבוֹנוֹ  שֶל עוֹלָם מָרִי זָנֵינִי מִזַּרְעוֹ שֶל שֵת א״ל א״ל ב״ם ג״ן ד״ס לְהֵיכָן אוֹלִיכֵן לְגַן הֲדַס  ה״ע ו״ף אָמַר גֵּיהִנָּם לִפְנֵי הקב״ה רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם עָיֵף אָנכִֹי ז״ץ ח״ק הַלָּלוּ זַרְעוֹ  שֶל יִצְחָק ט״ר י״ש כ״ת טַר יֵש לִי כִיתּוֹת כִיתּוֹת שֶל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים שֶאֲנִי נוֹתֵן לְּך׃  מתני׳  עלויי קא מעלי ליה, שהיתה מ״ס בתומה בלומות חבל מ״ס פתוחה  לא היתה בלוחות כדמפרש מנלסך לופים המרוס וכיון דאמר רב  חסדח מ״ס וסמ״ך שנלומות בנם היו עומדים לא אפשר לחוקומים  אלא בסתומס דהואיל והכתב היה נראה משני עבריהם היה לה ליפול  אם לא שבנם היה עומד אבל פתוחה  אין בה נם ע״כ מכלפך דרבי ירמיה  דאמר לופים המרוס בפתוחים קחמר.  יש שמקטין סוגיה זו על סוגיה דאמר  במגילהט) דרמינן הא דר׳ ירמיה אהה  דרב מסדה חלמח תרוייהו בסתומין  ואין זו קושיא שכן דרך הש״ס המקטן  מהפך הסברא כאן כדי שיקשה  ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיה ואי  הוה בעי המס לתרולי כי איתמר דרב  מסלא נסתומין ודר׳ ירמיה נפתומין  הוה מתרץ ליה חלה תיכולה מעליה  שני ליה המס וה״כ: מיהוה סוס.  תרוייהו ולה (ב) ידעי הי בהמלע מינה  כו׳: ונקרא מבחוץ. האותיות הפוכות  והתיבה הפוכה ולא חשמועינן אלא  שהיה החקק נוקב את כל הלוח  ולפיכך היו מ״ס וסמ״ך בנם: נבוב  נהר סרו. לא היו בלוחות אלה מינה  בעלמא נקט: אלף בינה. למוד  מורה: מ״ט פטיט כרעיה דגימ״ל  לגבי דלי״ם. ולא לגבי בי״מ: מ״ט  פטיט כרעיה דדלי״ת לגבי גימ״ל.  ולא לגבי ה״ח שמושכה קלת ללר  גימ״ל: דלימליה ליה. עני נפשיה  ולא יטרימנו לבעל הבית לרוץ אחריו:  ס״ו. כמו חני והו (סוכה דף מה.) שמות  סס: ומטיב לך. היינו טי״ת: ירושה.  היינו יו״ד: כתר. היינו כ״ף: לעולם  הבא. היינו למ״ד: מאמר פתוח  ומשמר סתוס. יש דברים שנתן רשות  לדורשן ויש שאתה מלווה לסותמן  כגון מעשה מרכבה: נאמן כפוף. אדם  כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו  להיות פשוט וזקוף לעולם הבא:  סימנים. של סדר שמועות דתנא או  אמורה בגירסה דלא תשכח אחת מהן  כגון אלו שבש״ם: פה פתוח. בשעת  המכנסים פזרי): פה מתוס. בשעת  המפזרים כנסי) חס ים גדול ממך:  במנוד ראש. ברמת וענוה יתירה:  מ״ט מסדר אפיה דקו״ם מרי״ם. לישנא  דמעליא הוא שאמוריו של כי״ם לגבי  הקו״ף. שאין הקב״ה כולה להסתכל  בפני רשע: סנא דקו״ף. כמין זיי״ן  שעושין בסופו של גג קו״ף: כרעים  דקו״ף הליא. שאינה נדבקת עם גנה:  ליעול בסך. יקיף תחת רגלי הקו״ף  ויכנס נפתח של ימין: מסייעין אותו.  ומכינין לו פתח: הוא ילין. מעלמו  ילין לא יסייעוהו ולא ימנעוהו: ואם  לענויס. ולמדה טובה הוא נמשך:  ימן מן. יסייעוהו מן השמים: מקרבן  מיליה. אותיותיו קרונות שלשמן  קרובות כסדרן של אלפא ביתא:  אמת מרתקן מיליה. זו בתחילת הל״ף בי"ת חו נהמלע חזו בסוף: אחד כרעא. כל אות ואות שנו עומדת על רגל אחד:  אמת מלבן לבוני. מושכבין תחתיה אותיותיו כמין לבינה דאל"ף הכי יש לה ב׳ רגלים ומושנה טוב ורגל השני רחב: אתאוה לו.  בתמיה, וכן כולן: ע״כ מדת הרשעים, כן הוא נדרש אצל רשעים: אם את נום. מלמטוש: ג"כ ד״ק נור בדוק. נפשך תהא לרוכה  תחת כסאי ולוק שמים: י״ס כ״ל. גיהנם קרוי ים כל לפי שהרוב הולכים שם: אמר שר של גיהנם. לים שלי מן את כל העולם ואפי׳  ישראל: אמר ליה אח״ם בע״ע גי״ף. אלפא ביתא היא אזל א״ת ב״ש וכולן סדורות בספר יצירה: אני חתום עליהם על שבעטו  בני״ף. בניאוף: דכ״ץ. נוטריקון דכים כנים לדיקים: אין לך. גיהנם חלק בהן בישראל: ומרז'ן ש״ת. ואומר שכ של גיהנס זונני  מזרעו של שת כל העובדי כוכבים וישראל: א״ל ב"ס. אמר לו הקב"ה לא יהא לך חלק בהס: ג׳ן ד״ם. אמר הקב״ה אוליכס לגן הדם לגן  עדן: ה״ע ו״ף. הנני עף ברעב: ז'ץ מ״ק. הללו זרעו של יצחק הם ולא התנס לך: ע״כ ים כ״ם. שמור לי והמתן יש לי כתות אחרות:  גָּרוֹעֵי קָא מְגָרַע לֵיהּ דְאָמַר רַבִי חִיָּיא בַר אַבָא מַנְצְפַּךְ צוֹפִים  אֲמָרוּם. וא״ת דְהָכָא מַשְמַע דבפתוחה קָאָמַר דצופים אֲמָרוּם  ובפ״ק דִמְגִילָּה ( דף ב׃) פָרֵיךְ עֲלָהּ דר׳ חִיָּיא בַר אַבָא מֵאֵלֶּה  הַמִצְוְתֹ שֶאֵין נָבִיא רַשַּאי לְחַדֵש דָבָר וְְעוֹד הָאָמַר רַב חִסְדָא מֵם  וְְסָמֶךְ שֶבַלּוּחוֹת בְנֵס הָיוּ עוֹמְדִים מַשְמַע  דר׳ חִיָּיא בסתומה אַיְירִי ואור״י דְהָכִי  קָאָמַר הָתָם. וְְעוֹד הָאָמַר רַב חִסְדָא  וְְעוֹד אִי רַבִי חִיָּיא בַר אַבָא בסתומה  אַיְירִי תִּקְשֶה נַמִי דְרַב חִסְדָא אֶלָּא  וְַדַאי בפתוחה אַיְירִי וְְהָא דְנָקַט מַנְצְפַךְ  וְְלאֹ נָקַט לְהוּ כַסֵּדֶר אַלְפָא בֵיתָא מִשּוּם  דְּמַנְצַפָּךְ מַשְמַע מִן צוֹפִים׃  נבוְב בוְבן בְהַר רָהַב. תֵּימָה דאמאי  נָקַט לְהוּ כֵיוְָן דְלָא הֲוְָה בַּלּוּחוֹת׃  א״ל לר׳ יְהוֹשֻעַ בֶן לֵוְִי אָתוּ דַרְדַקֵי  כו׳. בִּירוּשַׁלְמִי ובבראשית רַבָה (ס׳  א ) קָאָמַר דר׳ אֱלִיעֶזֶר ור׳ יְהוֹשֻעַ  הָוְוּ מֵאוֹתָן דַרְדְקֵי וְְחוֹלֵק עַל הש״ס  שֶלָּנוּ וְְהָא דַאֲמַר בְּפִרְקֵי דר׳ אֱלִיעֶזֶר  שֶלּאֹ לְמד ר׳ אֱלִיעֶזֶר תּוֹרָה אֶלָּא עֵד  שֶהָיָה גָּדוֹל הַיְינוּ שֶלּאֹ עָסַק עַד שֶנַּעֲשָה  גָּדוֹל׃ אִית דְּגָרְסֵי בָא לִיטַּמֵא  פוֹתְחִין לוֹ. כלּוּמר יֵש לוֹ פְתָחִים לִיכָנֵס  בָא לִיטַּהֵר מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ שֶפוֹתְחִין  לוֹ פֶתַח לִיכָנֵס וְְהַיְינוּ דוּמְיָא דִּלְעֵיל  דְשָבֵיק לֵיהּ פָתַח לִיכָנֵס ולהנהו דְּגַרְסֵי  בָא לִיטַּמֵא. פוֹתְחִין לוֹ צָרִיךְ לוֹמַר  דִּמְסַיְיעִין אוֹתוֹ הֱוְֵי טְפֵי מפותחין׃