קד.הבונהפרק שתים עשרשבת

מתני׳  עלויי קא מעלי ליה דאמר רב חסדא מ״ם  וסמ״ך שבלוחות בנס היו עומדין אלא סתום  ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה דאמר ר׳  ירמיה ואיתימא ר׳ חייא בר אבא מנצפך  צופים אמרום ותיסברא והכתיב אלה  המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר  מעתה אלא מיהוה הואי מידע לא הוה ידעין  הי באמצע תיבה הי בסוף תיבה ואתו צופים  תקנינהו ואכתי אלה המצות שאין הנביא  רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו  ויסדום גופא א״ר חסדא מ״ם וסמ״ך שבלוחות  בנס היו עומדין ואמר רב חסדא כתב  שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ כגון  נבוב בובן ( רהב בהר ) סרו ורס׃ אמרי  ליה רבנן לריב״ל אתו דרדקי האידנא לבי  מדרשא ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן  נו״ן לא איתמר כוותייהו אל״ף בי״ת אלף  בינה גימ״ל דל״ת גמול דלים מ״ט פשוטה  כרעיה דגימ״ל לגבי דל״ת שכן דרכו של  גומל חסדים לרוץ אחר דלים ומ״ט פשוטה  כרעיה דדל״ת לגבי גימ״ל דלימציה ליה  נפשיה ומ״ט מהדר אפיה דדל״ת מגימ״ל דליתן ליה בצינעה כי היכי דלא  ליכסיף מיניה ה״ו זה שמו של הקב״ה ז״ח ט״י כ״ל ואם אתה עושה כן  הקב״ה זן אותך וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעוה״ב  מ״ם פתוחה מ״ם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום נו״ן כפופה נו״ן פשוטה  נאמן כפוף נאמן פשוט ס״ע סמוך עניים ל״א סימנין עשה בתורה וקנה  אותה פ׳ כפופה פ׳ פשוטה פה פתוח פה סתום צד״י כפופה וצד״י פשוטה  צדיק כפוף צדיק פשוט היינו נאמן כפוף נאמן פשוט הוסיף לך הכתוב כפיפה  על כפיפתו מכאן שנתנה התורה במנוד ראש קו״ף קדוש רי״ש רשע מאי טעמא  מהדר אפיה דקו״ף מרי״ש אמר הקב״ה אין אני יכול להסתכל ברשע ומאי טעמא  מהדרה תגיה דקו״ף לגבי רי״ש אמר הקב״ה אם חוזר בו אני קושר לו  כתר כמותי ומ״ט כרעיה דקו״ף תלויה דאי הדר ביה ליעייל וליעול בהך מסייע ליה  לריש לקיש ) דאמר ר״ל מ״ד אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן  בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעים אותו שי״ן שקר תי״ו אמת מאי  טעמא שקר מקרבן מיליה אמת מרחקא מיליה שיקרא שכיח קושטא לא שכיח ומ״ט  שיקרא אחדא כרעיה קאי ואמת מלבן לבוניה קושטא קאי שיקרא לא קאי א״ת ב״ש  אותי תעב אתאוה לו ב״ש בי לא חשק שמי יחול עליו ג״ר גופו  טימא ארחם עליו ד״ק דלתותי נעל קרניו לא אגדע עד כאן מדת רשעים  אבל מדת צדיקים א״ת ב״ש אם אתה בוש ג״ר ד״ק אם אתה עושה כן  גור בדוק ה״ץ ו״ף חציצה הוי בינך לאף ז״ע ח״ס ט״ן ואין אתה מזדעזע מן  השטן י״ם כ״ל אמר [ שר של ] גיהנם לפני הקב״ה רבונו של עולם לים כל אמר  הקב״ה אח״ס בט״ע גי״ף אני חס עליהם מפני שבעטו בגי״ף דכ״ץ דכים הם  כנים הם צדיקים הם הל״ק אין לך חלק בהן ומרז״ן ש״ת אמר גיהנם לפניו רבונו  של עולם מרי זניני מזרעו של שת א״ל א״ל ב״ם ג״ן ד״ס להיכן אוליכן לגן הדס  ה״ע ו״ף אמר גיהנם לפני הקב״ה רבונו של עולם עיף אנכי ז״ץ ח״ק הללו זרעו  של יצחק ט״ר י״ש כ״ת טר יש לי כיתות כיתות של עובדי כוכבים שאני נותן לך׃  מתני׳  עלויי קא מעלי ליה, שהיתה מ״ס בתומה בלומות חבל מ״ס פתוחה  לא היתה בלוחות כדמפרש מנלסך לופים המרוס וכיון דאמר רב  חסדח מ״ס וסמ״ך שנלומות בנם היו עומדים לא אפשר לחוקומים  אלא בסתומס דהואיל והכתב היה נראה משני עבריהם היה לה ליפול  אם לא שבנם היה עומד אבל פתוחה  אין בה נם ע״כ מכלפך דרבי ירמיה  דאמר לופים המרוס בפתוחים קחמר.  יש שמקטין סוגיה זו על סוגיה דאמר  במגילהט) דרמינן הא דר׳ ירמיה אהה  דרב מסדה חלמח תרוייהו בסתומין  ואין זו קושיא שכן דרך הש״ס המקטן  מהפך הסברא כאן כדי שיקשה  ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיה ואי  הוה בעי המס לתרולי כי איתמר דרב  מסלא נסתומין ודר׳ ירמיה נפתומין  הוה מתרץ ליה חלה תיכולה מעליה  שני ליה המס וה״כ: מיהוה סוס.  תרוייהו ולה (ב) ידעי הי בהמלע מינה  כו׳: ונקרא מבחוץ. האותיות הפוכות  והתיבה הפוכה ולא חשמועינן אלא  שהיה החקק נוקב את כל הלוח  ולפיכך היו מ״ס וסמ״ך בנם: נבוב  נהר סרו. לא היו בלוחות אלה מינה  בעלמא נקט: אלף בינה. למוד  מורה: מ״ט פטיט כרעיה דגימ״ל  לגבי דלי״ם. ולא לגבי בי״מ: מ״ט  פטיט כרעיה דדלי״ת לגבי גימ״ל.  ולא לגבי ה״ח שמושכה קלת ללר  גימ״ל: דלימליה ליה. עני נפשיה  ולא יטרימנו לבעל הבית לרוץ אחריו:  ס״ו. כמו חני והו (סוכה דף מה.) שמות  סס: ומטיב לך. היינו טי״ת: ירושה.  היינו יו״ד: כתר. היינו כ״ף: לעולם  הבא. היינו למ״ד: מאמר פתוח  ומשמר סתוס. יש דברים שנתן רשות  לדורשן ויש שאתה מלווה לסותמן  כגון מעשה מרכבה: נאמן כפוף. אדם  כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו  להיות פשוט וזקוף לעולם הבא:  סימנים. של סדר שמועות דתנא או  אמורה בגירסה דלא תשכח אחת מהן  כגון אלו שבש״ם: פה פתוח. בשעת  המכנסים פזרי): פה מתוס. בשעת  המפזרים כנסי) חס ים גדול ממך:  במנוד ראש. ברמת וענוה יתירה:  מ״ט מסדר אפיה דקו״ם מרי״ם. לישנא  דמעליא הוא שאמוריו של כי״ם לגבי  הקו״ף. שאין הקב״ה כולה להסתכל  בפני רשע: סנא דקו״ף. כמין זיי״ן  שעושין בסופו של גג קו״ף: כרעים  דקו״ף הליא. שאינה נדבקת עם גנה:  ליעול בסך. יקיף תחת רגלי הקו״ף  ויכנס נפתח של ימין: מסייעין אותו.  ומכינין לו פתח: הוא ילין. מעלמו  ילין לא יסייעוהו ולא ימנעוהו: ואם  לענויס. ולמדה טובה הוא נמשך:  ימן מן. יסייעוהו מן השמים: מקרבן  מיליה. אותיותיו קרונות שלשמן  קרובות כסדרן של אלפא ביתא:  אמת מרתקן מיליה. זו בתחילת הל״ף בי"ת חו נהמלע חזו בסוף: אחד כרעא. כל אות ואות שנו עומדת על רגל אחד:  אמת מלבן לבוני. מושכבין תחתיה אותיותיו כמין לבינה דאל"ף הכי יש לה ב׳ רגלים ומושנה טוב ורגל השני רחב: אתאוה לו.  בתמיה, וכן כולן: ע״כ מדת הרשעים, כן הוא נדרש אצל רשעים: אם את נום. מלמטוש: ג"כ ד״ק נור בדוק. נפשך תהא לרוכה  תחת כסאי ולוק שמים: י״ס כ״ל. גיהנם קרוי ים כל לפי שהרוב הולכים שם: אמר שר של גיהנם. לים שלי מן את כל העולם ואפי׳  ישראל: אמר ליה אח״ם בע״ע גי״ף. אלפא ביתא היא אזל א״ת ב״ש וכולן סדורות בספר יצירה: אני חתום עליהם על שבעטו  בני״ף. בניאוף: דכ״ץ. נוטריקון דכים כנים לדיקים: אין לך. גיהנם חלק בהן בישראל: ומרז'ן ש״ת. ואומר שכ של גיהנס זונני  מזרעו של שת כל העובדי כוכבים וישראל: א״ל ב"ס. אמר לו הקב"ה לא יהא לך חלק בהס: ג׳ן ד״ם. אמר הקב״ה אוליכס לגן הדם לגן  עדן: ה״ע ו״ף. הנני עף ברעב: ז'ץ מ״ק. הללו זרעו של יצחק הם ולא התנס לך: ע״כ ים כ״ם. שמור לי והמתן יש לי כתות אחרות:  גרועי קא מגרע ליה דאמר רבי חייא בר אבא מנצפך צופים  אמרום. וא״ת דהכא משמע דבפתוחה קאמר דצופים  אמרום ובפ״ק דמגילה ( דף ב׃) פריך עלה דר׳ חייא בר אבא מאלה  המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר ועוד האמר רב חסדא מם וסמך  שבלוחות בנס היו עומדים משמע דר׳  חייא בסתומה איירי ואור״י דהכי  קאמר התם. ועוד האמר רב חסדא  ועוד אי רבי חייא בר אבא בסתומה  איירי תקשה נמי דרב חסדא אלא  ודאי בפתוחה איירי והא דנקט  מנצפך ולא נקט להו כסדר אלפא  ביתא משום דמנצפך משמע מן צופים׃  נבוב בובן בהר רהב. תימה  דאמאי נקט להו כיון דלא הוה בלוחות׃  א״ל לר׳ יהושע בן לוי אתו  דרדקי כו׳. בירושלמי ובבראשית רבה  (ס׳ א ) קאמר דר׳ אליעזר ור׳ יהושע  הוו מאותן דרדקי וחולק על הש״ס  שלנו והא דאמר בפרקי דר׳ אליעזר  שלא למד ר׳ אליעזר תורה אלא עד  שהיה גדול היינו שלא עסק עד  שנעשה גדול׃ אית דגרסי בא  ליטמא פותחין לו. כלומר יש לו פתחים  ליכנס בא ליטהר מסייעין אותו שפותחין  לו פתח ליכנס והיינו דומיא דלעיל  דשביק ליה פתח ליכנס ולהנהו דגרסי  בא ליטמא. פותחין לו צריך לומר  דמסייעין אותו הוי טפי מפותחין׃