Шаббат 104b

מתני׳ הַכוֹתֵב שְתֵּי אוֹתִיּוֹת בְהֶעְלֵם אֶחָד חַיָּיב כָתַב בִדְיוֹ בְסַם בְסִיקְרָא בְקוֹמוּס וּבְקַנְקַנְתּוּם וּבְכָל דָבָר שֶהוּא רוֹשֵם עַל שְנֵי כוֹתְלֵי זָוְִיּוֹת וְְעַל שְנֵי לְוְָוְחֵי פִינְקָס וְְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה חַיָּיב הַכוֹתֵב עַל בְשָרוֹ חַיָּיב הַמְסָרֵט עַל בְשָרוֹ ר׳ אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְַחֲכָמִים פוֹטְרִין כָתַב בְמַשְקִין בְמֵי פֵירוֹת בַאֲבַק דְרָכִים בַאֲבַק הַסּוֹפְרִים וּבְכָל דָבָר שֶאֵינוֹ מִתְקַיֵּים פָטוּר לְאַחַר יָדוֹ בְרַגְלוֹ בְפִיו וּבְמַרְפֵיקוֹ כָתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לַכְתָב וְְכָתַב עַל גַּבֵי כְתָב נִתְכַוֵּוְן לִכְתּוֹב חי״ת וְְכָתַב ב׳ זַיְינִין אַחַת בָאָרֶץ וְְאַחַת בַקּוֹרָה כָתַב עַל ב׳ כוֹתְלֵי הַבַיִת עַל שְנֵי דַפֵי פִנְקָס וְְאֵין נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה פָטוּר כָתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן ר׳ יְהוֹשֻעַ בֶן בְתֵירָא מְחַיֵּיב וְַחֲכָמִים פוֹטְרִין׃ גמ׳ דְיוֹ דְיוֹתָא סַם סַמָא סִקְרָא אָמַר רַבָה בַר בַר חָנָה סִקְרְתָא שְמָהּ קוֹמוּס קוּמָא קַנְקַנְתּוּם אֲמַר רַבָה בַר בַר חָנָה אֲמַר שְמוּאֵל חַרְתָּא דְאוּשְכָפֵי׃ וּבְכָל דָבָר שֶהוּא רוֹשֵם׃ לְאַתּוּיֵי מַאי לְאַתּוֹיֵי הָא דְתָנֵי רַבִי חֲנַנְיָא כְתָבוֹ בְמֵי טְרִיָא וְְאַפְצָא כָשֵר תָּנֵי ר׳ חִיָּיא כְתָבוֹ בַאֲבָר בִשְחוֹר וּבְשִיחוֹר כָשֵר׃ הַמְסָרֵט עַל בְשָרוֹ׃ תַּנְיָא אָמַר לָהֶן רַבִי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים וְַהֲלאֹ בֶן סְטָדָא הוֹצִיא כְשָפִים מִמִצְרַיִם בַסְּרִיטָה שֶעַל בְשָרוֹ אָמְרוּ לוֹ שוֹטֶה הָיָה וְְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַשּוֹטִים׃ כָתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לַכְתָב׃ מַאן תַּנָּא אֲמַר רָבָא בַר רַב הוּנָא דְלָא כר׳ אֱלִיעֶזֶר דְאִי ר׳ אֱלִיעֶזֶר הָאָמַר אַחַת עַל הָאָרִיג חַיָּיב׃ כָתַב עַל גַּבֵי כְתָב׃ מַאן תְּנָא א״ר חִסְדָא דְלָא כר׳ יְהוּדָה דְתַנְיָא הֲרֵי שֶהָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶת הַשֵּם וְְנִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב יְהוּדָה וְְטָעָה וְְלאֹ הִטִּיל בוֹ דָלֶת מַעֲבִיר עָלָיו קוּלְמוֹס וּמְקַדְשוֹ דִבְרֵי ר׳ יְהוּדָה וְַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַשֵּם מִן הַמוּבְחָר תָּנָא כָתַב אוֹת אַחַת וְְהִשְלִימָהּ לְסַפֵר ארֵֹג חוּט אֶחָד וְְהִשְלִימָהּ לְבֶגֶד חַיָּיב מַאן תַּנָּא אֲמַר רָבָא בַר רַב הוּנָא ר׳ אֱלִיעֶזֶר הִיא דְאָמַר אַחַת עַל הָאָרִיג חַיָּיב רַב אַשִי אֲמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָנַן לְהַשְלִים שָאנֵי א״ר אַמִי כָתַב אוֹת אַחַת בְטִבֶרְיָא וְְאַחַת בְצִיפוֹרִי חַיָּיב כְתִיבָה הִיא אֶלָּא שֶמְחוּסָּר קְרֵיבָה וְְהָתְנַן כְתַב עַל שְנֵי כוֹתְלֵי הַבַיִת וְְעַל שְנֵי דַפֵי פִנְקָס וְְאֵין נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה פָטוּר הָתָם מְחוּסַּר מַעֲשֶה דִקְרִיבָה הָכָא לָא מְחוּסַּר מַעֲשֶה דִקְרִיבָה תָּנָא הִגִּיהַּ אוֹת אַחַת חַיָּיב הָשְתָּא כָתַב אוֹת אַחַת פָטוּר הִגִּיהַּ אוֹת אַחַת חַיָּיב אָמַר רַב שֵשֶת הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְגוֹן שֶנָּטְלוּ לְגַגּוֹ שֶל חי״ת וְַעֲשָאוֹ שְנֵי זַיְינִין רָבָא אֲמַר כְגוֹן שֶנָּטְלוּ לתגו שֶל דל״ת וְַעֲשָאוֹ ר״ש תָּנָא נִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב אוֹת אַחַת ועלו מתני׳ על שני כוסלי זויום, המת במזרח והמת בלפון סמוכות זו לזו במקצוע: על שני לומי פנקס. פנקס של חנוונים כעין אותן של סוחריםל) שיש להם לומיס הרבה מקוקין וטימין בשעוה: על שני לומי פנקס. רצומא אשמועינן דאע״ג דלאו חלום אחד הס חס נהגין ונקרין זה עם זה שכתובין על שני שפתי הלוומין סמוכים זה לזה חייב: הכותב על בשרו. בדיו: המסרט. במכתב או נסידמ): נמשקין. כמו מי תותים שמשמירין: או במי פירות. כל פירות: באנק דרכים. בטיט. לשון אחר נאבק דרכים נחלבעו שרט כמו אותיות בעפר נגוב: נאבק הסופרים. עפרורית של קסת הסופר: לאתר ידו. בגב ידו שאמו הקולמום בחלבעותיו והפך ידו וכתב: מרפיקו (6). אצילי ידיו: כתב אות אחת סמוך לכהב. חלל חות הכתובה זיוג אומ להשלימה לשתיס: כתב ע״ג הכתב. העביר הקולמום על אותיות הכתובים כבר ומדשס: נתכוין לכתוב קי״מ. ודילג הקולמום ולא נראה הגג של מי״מ חלה שני הרגלים ונראה כשני זייני״ן: על שני כותלי הבית, שאינו במקצוע: על שני דפי פנקס. שעשוי עמודים כמגילה וכתב חות בעמוד זה ואות בזה ואינו יכול לקרבן אלא חס כן יחתוך הפסק שביניהם וה״ה לכותלי הבית רחוקין זה מזה. ותנא ברישא שני כותלי הבית דסתמה אין נהגין זה עם זה והדר תנח שני דפי פנקס וה״ה לכותלי הבית ולה זו אף זו קתני: כתב אות אחת על פס נוטריקון. שעשה סימן נקודה עליה לומר שלהבין בה מינה שלימה כתבה: גמ׳ סמא. חורפימינ״ט: סקרקה. אימני״ח לבע אדום שלובעין בה תריסין: קומה. גומ״ח שרף אילן: קרתא דאושכפי. הרמינ״ט: כתבו. לגט: נמי טריא. י״ח מין פרי וי״מ מי גשמים: אפלה. מי עפליס גל״ם: באנר. בעופרת ומשחיר כשהוא משפשף עופרת על הקלף: בשחור. פימס: שימור. אדרמינ״ט: הוליא כשפים. שלא היה יכול להוליאן כתובים שהיו המרטומין בודקין כל היולאים שלח יוליהו כשפים ללמדס לבני מדינה אחרת: שוטה היה. שטות היה נו לעשות מה שאין דרך בני אדם עושים ומסר נפשו על הדברי: א׳ על האריג. מוט א׳ ארג על קלת חריג: וטעה ולא העיל 15 דלת. ונמצא שם נכתב במקומו אבל לא בכוונה: מעביר עליו קולמוס. לכוונת פס על כל אותיותיו כאילו הוא כותנו: והשלימה לספר. חות המכונה של אחת מכ״ד ספרים: מחוסר מעשה דקרינה. איני מקרבן אלא על ידי קלילה המפסיק ביניהן. וכי קאמר רב חמי כגון כתב המת על שפת לוח זו בטבריה ואמת על שפת לומ זו בלפורי ואתה יכול לקרבן שלא במעשה אלא קרינה בעלמא: ועשאו שני זיינין. והספר לכך צריך: רצח אמר כגון שנטלו לתנא דדלי״ת. דלא הוי אלא הגהת חות המת ובדבר מועט חייב הואיל חזהו תיקון הספר סדאסור לאדם לשהות ספר שאינו מוגה משום אל משכן באהליך עולה (איוב יא) והוה ליה ככתב חות אחת והשלימה לספר דחמרן לעיל דחייב ואפי׳ לרבנן: נִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב ח׳ וְְכָתַב שְנֵי זַיְינִין. וא״ת מַאי אִירְיָא נִתְכַוֵּין.. לִכְתּוֹב ח׳ דְלָא נַעֲשֵית מַחֲשַבְתּוֹ אֲפִילּוּ נִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב ז׳ אֶחָד וְְכָתַב שְנֵי זַיְינִין פָטוּר כְמוֹ נִתְכַוֵּין לִזְרוֹק ב׳ וְְזָרַק ד׳ ( לעיל דף עג.) וְְכֵן קָשֶה אַבָרַיְיתָא. דְמַיְיתֵי בִגְמָרָא נִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב אוֹת אַחַת וְְעָלוּ בְיָדוֹ שְתַּיִם חַיָּיב אַמַאי חַיָּיב מ״ש מנתכוין לִזְרוֹק שְתַּיִם וְְזָרַק ד׳ וי״ל דְמַיְירִי כְגוֹן שֶהָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב שְתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵיזֶה שְתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶיִּהְיוּ דְהָשְתָּא נִתְכַוֵּוְן לְדָבָר אִיסּוּר וְְגַם נַעֲשֵית מַחֲשַבְתּוֹ וְַאֲפִילּוּ הָכֵי פָטוּר כִּדְמְפָרַשׁ בגמ׳ מִשּוּם דְבָעֵי זִיּוּנֵי וא״ת מַאי אִירְיָא נִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב חי״ת אפי׳ נִתְכַוֵּוְן לִכְתּוֹב שְנֵי זַיְינִין וְְכָתַב בְלאֹ זִיוָן פָטוּר וי״ל דְנָקַט נִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב ח׳ לְרִבּוֹתָא דְדַוְְקָא כָתַב שְנֵי זַיְינִין דְבָעֵי זִיוָן פָטוּר אֲבָל כָתַב שְתֵּי אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת דְלָא בָעוּ זִיוָן חַיָּיב ואע״ג דְהָשְתָּא מִיהָא לְאַחַת הוּא דְמִתְכַוֵּין׃ שִׁיחוֹר. פֵירַש רש״י איידרמנ״ט וְְאֵין נִרְאֶה דאמאי הֲוְָה קָרֵי לֵיהּ רַבִי חִיָּיא בל״א וְְלאֹ נָקַט לֵיהּ בִלְשוֹן מתני׳׃ בֶן סְטָדָא. אור״ת דְהָא בֶן סְטָדָא דְאָמְרִינַן הָכָא דַהֲוְָה בִימֵי פַפוֹס בֶן יְהוּדָה דַהֲוְָה בִימֵי רַבִי עֲקִיבָא כִּדְמוּכָח בְפֶרֶק בַתְרָא דִבְרָכוֹת ( דף סא׃)׃ אָמַר רַב חִסְדָא דְלָא כר׳ יְהוּדָה. וא״ת רַב אַחָא בְרַבִי יַעֲקבֹ דְקָאָמַר אַהַהִיא דְקָאָמַר רַב חִסְדָא בפ׳ שְנֵי דְגִיטִּין ( דף כ.) גֵּט שֶכְתָבוֹ שֶלּאֹ לִשְמָהּ וְְהֱֶעבִיר עָלָיו קוּלְמוֹס לִשְמָהּ בָאנוּ לְמַחְלוֹקֶת ר׳ יְהוּדָה וְְרַבָנַן דְתַנְיָא נִתְכַוֵּין לִכְתּוֹב כו׳ וְְדָחֵי רַב אַחָא בַר יַעֲקבֹ דִלְמָא לָא הִיא ע״כ לָא קָאָמְרִי הָתָם גַּבֵי תּוֹרָה אֶלָּא מִשּוּם זֶה אֵלִי וְְאַנְוְֵהוּ אֲבָל גַּבֵי גֵּט מוֹדוּ א״כ מתני׳ דְהָכָא כְמַאן אָתְיָא וי״ל דְדַוְְקָא בְגֵט שֶהָיָה כָתוּב שֶלּאֹ לִשְמָהּ הָוְֵי כְתָב עֶלְיוֹן כְתָב לְכוּלֵּי עָלְמָא שהאחרון מְתַקֵּן יוֹתֵר מִן הָרִאשוֹן שֶׁעוֹשֵׂהוּ לִשְמָהּ אֲבָל כְשֶאֵין כָתַב הָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן כְלוּם לכ״ע לאֹ הָוְֵי כָתַב וּבְהָכִי מַיְירֵי מתני׳ וְְאָתְיָא ככ״ע וְְרַב חִסְדָא דְקָאָמַר הָכָא דמתני׳ אָתְיָא דְלָא כר״י לְטַעְמֵיהּ דְקָאָמַר הָתָם גַּבֵי גֵּט בָאנוּ לְמַחְלוֹקֶת ר״י וְְרַבָנַן וּמַשְמַע לֵיהּ דמתני׳ דְהָכָא בְכָל עִנְיָן אַיְירִי אפי׳ כְּשֶׁמְּתַקֵּן בִכְתָב הָאַחֲרוֹן אֲבָל לְרַב אַחָא בַר יַעֲקבֹ ע״כ מתני׳ לָא אַיְירֵי בְכָל עִנְיָן דבגט לאֹ מָצֵי אַיְירִי׃ הָתָם מְחוּסַּר מַעֲשֶה. בְפֶרֶק כָל הַמְנָחוֹת בָאוֹת מַצָּה ( מנחות דף נז.) בְּהָנִיחַ בָשָר עַל גַּבֵי גֶּחָלִים וְנִצְלָה בוֹ כִגְרוֹגֶרֶת בִשְנֵי מְקוֹמוֹת אִיכָא מַאן דְמִחַיַּיב וְְאִיכָא מַאן דְפָטַר מַאן דְמִחַיַּיב סְבַר דְלָא דָמֵי לַכְתָב עַל שְנֵי כוֹתְלֵי הַבַיִת שֶאֵין מַזִּיק שָם חֶסְרוֹן קְרֵיבָה כְמוֹ כָאן׃