וצבי לגינה ולחצר ולביברין [ חייב ]רשב״ג
אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל מחוסר
צידה פטור שאינו מחוסר צידה חייב׃
גמ׳ תנן התם אין צדין דגים מן הביברין
בי״ט ואין נותנין לפניהם מזונות אבל צדין
חיה ועוף ונותנין לפניהם מזונות ורמינהו
ביברין של חיות ושל עופות ושל דגים אין
צדין מהם ביום טוב ואין נותנין לפניהם
מזונות קשיא חיה אחיה קשיא עופות
אעופות בשלמא חיה אחיה לא קשיא הא
רבי יהודה הא רבנן אלא עופות אעופות
קשיא וכי תימא עופות אעופות נמי לא
קשיא הא ביבר מקורה הא ביבר שאינו
מקורה והא בית דמקורה הוא ובין לרבי
יהודה ובין לרבנן צפור למגדל אין לבית לא
אמר רבה בר רב הונא הכא בצפור דרור
עסקינן לפי שאינה מקבלת מרות דתנא דבי
ר׳ ישמעאל למה נקרא שמה צפור דרור מפני
שדרה בבית כבשדה השתא דאתית להכי
חיה אחיה נמי לא קשיא הא בביבר גדול הא
בביבר קטן היכי דמי ביבר גדול היכי דמי
ביבר קטן אמר רב אשי כל היכא דרהיט
בתריה ומטי לה בחד שיחייא ביבר קטן
ואידך ביבר גדול אי נמי כל היכא דנפיל
טולא דכתלים אהדדי ביבר קטן ואידך ביבר
גדול ואי נמי כל היכא דליכא עוקצי עוקצי
ביבר קטן ואידך ביבר גדול׃ רשב״ג אומר
וכו׳׃ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר
שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי א״ל
מאי נפקא לך מינה א״ל גמרא גמור
זמורתא תהא ת״ר הצד צבי סומא וישן
חייב חיגר וזקן וחולה פטור א״ל אביי לרב
יוסף מ״ש הני ומ״ש הני הני עבידי לרבויי
הני לא עבידי לרבויי והתניא חולה חייב
אמר רב ששת לא קשיא הא בחולה מחמת
אישתא הא בחולה מחמת אובצנא ת״ר הצד
חגבין גזין צרעין ויתושין בשבת חייב דברי
רבי מאיר וחכמים אומרים כל שבמינו ניצוד
חייב וכל שאין במינו ניצוד פטור תניא
אידך הצד חגבים בשעת הטל פטור בשעת
השרב חייב אלעזר בן מהבאי אומר אם היו
מקלחות ובאות פטור איבעיא להו אלעזר
בן מהבאי ארישא קאי או אסיפא קאי ת״ש
הצד חגבין בשעת הטל פטור בשעת השרב
חייב אלעזר בן מהבאי אומר אפילו בשעת
השרב אם היו מקלחות ובאות פטור׃
מתני׳ צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו
חייב נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין ור״ש פוטר׃
גמ׳ א״ר ירמיה בר אבא אמר שמואל הצד ארי בשבת אינו חייב עד שיכניסנו
לגורזקי שלו׃ מתני׳ ישב האחד על הפתח ולא מילאהו ישב השני
ומילאהו השני חייב ישב הראשון על הפתח ומילאהו ובא השני וישב
בצידו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור
הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו׃
מזולבי. נילוד משהכניסו לביתו ונעל בפניו אבל הם הכניסו לגינה
או לחלר אין זו לידה: המתוסר לידה, שקשה לתופסו שס כדמפרט
בגמ׳: גב׳ ניצרין. קרפיפות מוקפין: אין לדין מהן בי״ע. אלמה
לאו נילוד ועומד קא משיב ליה ש״מ המכניסו לביבר אין זו לידתו:
ואין נותנין לפניהן מזונות. כיון
דהן מוקלה לא מזי למטרח עלייהו:
הא רבי יהודה. ההיא דאין לדין
רבי יהודה היא דבמתניתין לא חשיב
לה לידה עד שיכניסו לבית: עופות
העופות קטיה. דהא בין לר' יהודה
בין לרבנן לפור למגדל קאמרי:
ביבר מקורה. הוי נילוד: בלפור
דרור. מתני׳ דקמני לפור לבית לא
בלפור דרור עסקינן שדרכה לדור
בבית כבשדה ונשמטת מזוית לזוית:
השתא דאמית להכי. לחוקמינהו
לתרווייהו כרבנן: מיה אחיה נמי.
מוקמי כרבנן: והא ביבר קטן.
מתנימין דהכא: והא. מתניתין
דבילה בביבר גדול: שימייה. מרולה
שהוא שומה לאמו כה: עוקלי.
פיחות להשמט בהן: ואידך. כל
מי שאינו כן: מכלל דפליגי. והא
חוקימנא דרבנן נמי בביבר קטן אמרי:
מאי נפקא לך מינה. כ״ש כיון דלא
פליגי עליה הלכתא כוותיה: זמורתא
מהא. חומר השמועה מחמירה בעלמא
כלח לוכך: סומה וישן עבידי לרצו"י.
לישמט כשמרגיטין יד אדם: אובלנא.
עייפות שאינו יכול לזוז ממקומו כלול
ועומד הוא: בנזין. (ג) "מין מגב טהור
הוא ונאכלין: במינו כילוד. כגון
הגנים והגזין: שאין מינו נילוד.
לירעין ויתושין שאינן לצורך: מגביס
בשעת סטל. עיניהם מתעוורות והרי
סן נילודין ועומדין: מקלחות.
הרבה ביחד שהן מזומנות ליקמ:
ארישה קאי. דחף בשעת הטל אס
מקלחות וצחות שרי וחי לא אסור:
מתני׳ לבי שנכנס. מאליו: ונעל
אחד בפניו. זו היא לידתו: נעלו
שניס פטורים. דהוי להו שניס
שעשחוה: לא יכול אחד לנעול.
אורחיה הוא לנעול בשנים והכי לכל
אחד מלאכה דבלא איהו לא ממעבדה:
ורבי שמעון פוטר. לטעמיה דדרים
קראי למיפטר זה אינו יכול חה
אינו יכול בפרק המלניע (לעיל כב:):
גמ׳ הלד ארי. אפילו תופסי אין זו
לידתו שכשכועם משחית והולך:
עד שיכניסנו לגורזקי שלו. בית
משמר העשוי לו כמין תיבה:
מתני' השני קייב. שהוא לדו:
הא (ד) למה. שני זה דומה מאמר
שכלוד ע״י הראשון: לנועל את ניקו
לשומרו. ולא ללוד: ונמלא לכי.
שהוא נילוד כבר שמור בתוכו. וכן (ה)
אע״פ שעמד הראשון אין זה
אלא כשומרו לזכי שהיה לו מאתמול:
וממאי
ואין נותנין לפניהם מזונות. אין לפרש דטעמא משום דדגים
מיתזני שפיר במים להכי לא טרחינן דחשיבי כאין מזונותיהם
עליך. חדא דלאו מילתא דפסיקא היא דלדגים מצויין מזונות ולא
לחיה ועוד דבסמוך בעי לאוקמי הא דקתני אין צדין חיה ועוף ואין
נותנין לפניהם מזונות בביבר שאינו
מקורה וכי בשביל שאינו מקורה
מצויין להם מזונות ורש״י דפירש כיון
דאין צדין מוקצין נינהו להכי אין
נותנין לפניהם מזונות ואין טורחין
בשבילם אין נראה כלל דהא תנן
לקמן בפ׳ בתרא ( דף קנה׃) נותנים.
מים לפני אווזים ותרנגולים ולפני
יוני הרדסייאות אע״ג דמוקצין הן
בשבת ונראה לר״י כל היכא דהוי
כניצוד ועומד מדאורייתא כגון אווזין
ותרנגולין ויוני הרדסייאות ואע״ג
דמדרבנן אסור לצודן כדתנן בפרק
שמונה שרצים ( לקמן דף קז.) חיה ועוף
שברשותו הצדן פטור משמע אבל
אסור כיון דמדאורייתא כניצוד ועומד
נותנין לפניהם מזונות וכן חיה ועוף
שבביברין מקורין דחשיב טפי
מזונותיהם עליך אבל כאן שמן התורה
אין ניצודין לא חשיב מזונותיהן עליך
והוי כאותן שהן כל שעה בשדה כמו
יוני שובך ויוני עלייה ואתי שפיר לפי
זה ההיא דריש אין צדין ( ביצה דף כד.)
דקתני התם במתניתין רשב״ג אומר
זה הכלל המחוסר צידה אסור כו׳
וקאמר בגמרא היכי דמי מחוסר צידה
כגון דאמר הבא מצודה ונצודנו אמר
ליה אביי לרב יוסף והרי אווזים
ותרנגולים דאמר הבא מצודה ונצודנו
ואמר הצד אווזים ותרנגולים ויוני
הרדסייאות פטור והשתא קשה מאי
פריך והא פטור משמע אבל אסור
ובמתניתין קתני נמי רשב״ג אומר
מחוסר צידה אסור ולמאי דפי׳ הכא
אתי שפיר דרשב״ג קאי ארישא דקתני
אין צדין ואין נותנין לפניהם מזונות
וקא אסר רשב״ג במחוסר צידה
אף ליתן מזונות וא״כ מחוסר
צידה דאורייתא חשיב ליה ולהכי
פריך שפיר׃
הלכה מכלל דפליגי. אע״ג דר׳
יהודה פליג מ״מ פריך
אביי שפיר דאי לאפוקי מדרבי יהודה
אתא לימא אין הלכה כרבי יהודה
הכא אתי שפיר דלא קבעי היכי
דמי מחוסר צידה דהא כבר פי׳
דהיכא דאיכא עוקצי ביבר גדול
ומסתמא דהיינו מחוסר צידה דרשב״ג
אבל בריש אין צדין ( ביצה דף כד.)
קשה אמאי קבעי ה״ד מחוסר צידה
הואיל וכבר פי׳ ביבר גדול וביבר קטן
לרבנן ונראה לריב״א משום דהתם
קתני במילתייהו חיה ועוף ועלה
קאי רשב״ג וקבעי ה״ד מחוסר צידה
בעופות אבל אחיה לא קבעי דזה
כבר פירש וכן משמע דכל הנהו
דמייתי עלה לא מיירי אלא בעופות
אבל הכא לא איירו רבנן בעופות
אלא בחיה גרידא׃
היכא דנפלי טולא דכתלים.
היה להם שיעור הכתלים
שוה והיו יודעין שיעורן׃
למה זה דומה לנועל ביתו לשומרו
ונמצא צבי שמור בתוכו.
ואם תאמר מאי אולמא הך מהך ונראה לריב״א דס״ד דבא וישב בצידו ליתסר משום דמיחזי דלהוסיף שמירה לצבי הוא בא׃