קטו׃כל כתביפרק ששה עשרשבת

אִילֵימָא תַּנָּא קּמא דְרַבִי יוֹסֵי וְְדִילְמָא בְהָא  קָמִיפַלְגִי מָר סְבַר נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָהֶן וּמָר סָבַר  לָא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָהֶן אֶלָּא רַבִי יוֹסֵי וְְתַנָּא  דגיפטית ת״ר הַבְרָכוֹת וְְהַקְּמֵיעִין אע״פ  שֶיֵּש בָהֶן אוֹתִיּוֹת שֶל שֵם ומעניינות הַרְבֵה  שֶבַתּוֹרָה אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְנֵי הַדְלֵיקָה  אֶלָּא נִשְרָפִים בִמְקוֹמָן [ הֵן וְאַזְכָּרוֹתֵיהֶן ]  מִכָאן אָמְרוּ כוֹתְבֵי בְרָכוֹת כְּשׂוֹרְפֵי תּוֹרָה  מַעֲשֶה בְאֶחָד שֶהָיָה כוֹתֵב בְצַיְדָן בָאוּ  וְְהוֹדִיעוּ אֶת רַבִי יִשְמָעֵאל וְְהָלַךְ רַבִי  יִשְמָעֵאל לּבוּדקּוּ כְשֶהָיָה עוֹלָה בְסוּלָּם  הִרְגִּיש בוֹ נָטַל טוּמוּס שֶל בְרָכוֹת וְשִׁקְּעָן  בְסֵפֶל שֶל מַיִם וּבַלָּשוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ רַבִי  יִשְמָעֵאל גָּדוֹל עוֹנֶש הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשוֹן  בְעָא מִינֵּיהּ רֵיש גָּלוּתָא מֵרַבָה בַר רַב  הוּנָא הָיוּ כְתוּבִין בְסַם וּבְסִיקְרָא בְקוֹמוּס  וּבְקַנְקַנְתּוּם בִלְשוֹן הַקּדֶֹש מַצִּילִין אוֹתָן מִפְנֵי  הַדְלֵיקָה אוֹ אֵין מַצִּילִין תִּיבָעֵי למ״ד מַצִּילִין  תִּיבָעֵי למ״ד אֵין מַצִּילִין תִּיבָעֵי למ״ד אֵין  מַצִּילִין הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דִכְתִיבִי תַּרְגּוּם וּבְכָל  לָשוֹן אֲבָל הָכָא דִכְתִיבִי בִלְשוֹן הַקּדֶֹש  מַצִּילִין אוֹ דִילְמָא אפי׳ למ״ד מַצִּילִין ה״מ  הֵיכָא דִכְתִיבִי בַדְיוֹ דְמִיקַּיֵּים אֲבָל הָכָא כֵיוְָן  דְלָא מִיקַיַּים לאֹ א״ל אֵין מַצִּילִין וְְהָא רַב  הַמְנוּנָא תָּנָא מַצִּילִין א״ל אִי תַּנְיָא תַּנְיָא  מַאי תַּנְיָא אֲמַר רַב אַשִי כִדְתַנְיָא אֵין בֵין  סְפָרִים לִמְגִילָה אֶלָּא שֶהַסְּפָרִים נִכְתָּבִים  בְכָל לָשוֹן ומגילה עַד שֶתְּהֵא כְתוּבָה  אַשּוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ בְעָא מִינֵּיהּ רַב  הוּנָא בַר חֲלוֹב מֵרַב נַחְמָן ס״ת שֶאֵין בוֹ  לְלַקֵּט שְמוֹנִים וְְחָמֵש אוֹתִיּוֹת כְגוֹן פָרָשַת  וְַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן מַצִּילִין אוֹתָהּ מִפְנֵי  הַדְלֵיקָה אוֹ אֵין מַצִּילִין א״ל וְְתִיבָעֵי לָךְ  פָרָשַת וְַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן גּוּפָהּ הֵיכָא דְחָסֵר  פָרָשַת וְַיְהִי בִּנְסוֹעַ לאֹ קָמִיבָעֲיָא לִי דְכֵיוְָן  דְאִית בֵיהּ הַזְכָּרוֹת אע״ג דְלֵית בֵיהּ שְמוֹנִים  וְְחָמֵש אוֹתִיּוֹת מַצִּילִין כִי קָא מִיבָעֲיָא לִי  ס״ת שֶאֵין בוֹ לְלַקֵּט מַאי א״ל אֵין מַצִּילִין  אֵיתִיבֵיהּ תַּרְגּוּם שֶכְתָבוֹ מִקְרָא וּמִקְרָא  שֶכְתָבוֹ תַּרְגּוּם וְְכָתַב עִבְרִית מַצִּילִין מִפְנֵי  הַדְלֵיקָה ואצ״ל תַּרְגּוּם שֶׁבְּעֶזְרָא וְשֶׁבְּדָנִיֵּאל  ושבתורה תַּרְגּוּם שֶבַתּוֹרָה מַאי נִיהוּ יְגַר  שָהֲדוּתָא וְְאַף עַל גַּב דְלֵית בָהּ שְמוֹנִים  וְְחָמֵש אוֹתִיּוֹת כִי תַּנְיָא הַהִיא לְהַשְלִים אִיבָעְיָא לְהוּ הָנֵי שְמוֹנִים וְְחָמֵש  אוֹתִיּוֹת מכונסות אוֹ מְפוּזָּרוֹת רַב הוּנָא אָמַר מכונסות רַב חִסְדָא אָמַר  אֲפִילּוּ מְפוּזָּרוֹת מֵיתִיבֵי ס״ת שֶבָלָה אִם יֵש בוֹ לְלַקֵּט שְמוֹנִים וְְחָמֵש  אוֹתִיּוֹת כְגוֹן פָרָשַת וְַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן מַצִּילִין וְְאִם לָאו אֵין מַצִּילִין תְּיוּבְתָּא  דְרַב הוּנָא תִּרְגְּמָהּ רַב חִסְדָא אַלִּיבָא דְרַב הוּנָא בַתֵּיבוֹת ת״ר וְַיְהִי בִּנְסוֹעַ  הָאָרוֹן וְַיּאֹמֶר משֶה פָרָשָה זוֹ עָשָה לָהּ הקב״ה סִימָנִיּוֹת מִלְמַעְלָה וּלְמַטָּה לוֹמַר  אילימה פרק. כרב חסרה ור' יוסי כרב הונא: דילמא. טעמא  דמ״ק משום דקסבר ניתנו לקרות בהן ונסי דר׳ יוסי קאי כרב הונא  מיהו כרב חסדא לא קאי ולא חד דהח רב חסדא אפי׳ למ״ד לא  ניתנו קאמר מלילין: הברכות. מטבע ברכות שטבעו חכמים כגון  י״ח ושאר ברכות: ומעניינות הרבה.  מפרשיות שהיו כותבין נקמיעין  פסוקים ללחם כגון כל המחלה וכגון  לא תירא מפחד לילה: נשרפין  במקומן. אם נפלה דליקה בשנת:  כשורפי קורה, שהרי לא ילילס  בשבת: לבודקו. אם אמת היה  הדבר: טומוס. קצולות קונטריסיס:  היו כמונין. תורה נביאים וכתובים:  סיבעי למ״ד. בנכתבים בכל לשון  מלילין תיבעי למ״ד אין מלילין: דלא  מיקיים. אין מתקיים כדיו: הא רב  המנונא מנה. מלילין: מאי סניה.  היכא מניה: מדקאמר מגילה בדיו  וקמני דהוא מן הדברים שבין ספרים  למגילה ש״מ שחר ספרים נכתבים  נסס ובסיקרא: נר מלוב. שם הדס:  פ״ב אותיות. זהו שיעור לספר תורה  שנמחק או בלה להיות עומד  בקדושתו: כגון פרשת ויהי בנסוע  הארון. שהוא ספר לעלמו כדלקמן  וים בה פ״ה אותיות: ללקט. שנשארת  כאן תיבה ובמקום אחר מינה:  מהו. להלילן: ותיבעי לך לפרשת  ויהי בנסוע הארון גופה. שנכתבה  לבדה ומסרה חות מהו להלילה:  שאין בו כדי לנקוט. ובאותו ליקוט  עלמו ליכא אזכרות: תרגום שבתורה.  יגר שהדותא. ושבנביאים כגון כדנא  תימרון להוס (ירמיה י) שכתבו מקרא  (מ״ג) התרגום שנעזרה כתבו מקרא:  כתב עברית. אותיות גדולות הן  ואין דומות לכתב אשורית אף ע״פ  שכתובין בלשון הקדש חלה שכתב  האותיות משונות: ואין צריך לומר  קרנוס שבעורא ושבדניאל ושבתורה.  שכתבו תרגום כהלכתו: להשלים.  אם היה בו כדי ללקט ותרגוס זו  משלימו מלטרף ומלילין בשבילו:  סיובתא דרב הונא. דמדקמני ללקט  מכלל דמפוזרות נינהו: נתיבות.  הא דקמני ללקט דמשמע מפוזרות  לא ללקטו חות וחות לבד חלה ללקט  תיבה שלימה תיבה כאן ומינה  כאן עד פ״ה אותיות וכי פלגינן  באותיות המפחזרות: עשה לה  סימניות מלמעלה ומלמטה. להבדילה  מן הסמוכות לה: למעלה ולמטה.  בתחלה ובסוף ויהי בנסוע הארון:  פוּרְעָנוּת  הָיוּ כְתוּבִים בְסַם וּבְסִיקְרָא כו׳. מַשְמַע דִפְשִיטָא לֵיהּ שֶאֵין קוֹרִין  בָהֶן דְאִי קוֹרִין בָהֶן פְשִיטָא דמצילין כִדְאָמַר לְעֵיל וְְקָשֶה לרשב״א  דִבְסָמוּךְ מַשְמַע דִפְשִיטָא לֵיהּ לְרֵיש גָּלוּתָא גּוּפֵיהּ דְּקוֹרִין בָהֶן דְקָאָמַר  וְְהָתַנְיָא מַצִּילִין וְְהַיְינוּ הַהוּא בָרַיְיתָא דְמַיְיתֵי שֶהַסְּפָרִים נִכְתָּבִים  בְכָל לָשוֹן ומגילה עַד שֶתְּהֵא כְתוּבָה  אַשּוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ אֲבָל שְאָר  סְפָרִים נִכְתָּבִין שֶלּאֹ בִדְיוֹ וּלְפִי מַה  שֶׁאֲפָרֵשׁ בְסָמוּךְ דְהָךְ בָרַיְיתָא אַיְירִי  לְעִנְיַן הַצָּלָה אָתֵי שַפִיר וּלְעוֹלָם אֵין  קוֹרִין בָהֶן׃  אֲבָל הָכָא כֵיוְָן דְלָא מְקַיֵּים לאֹ.  אע״ג דבפ״ב דְגִיטִּין ( דף יט.)  קָרֵי לְהוּ דָבָר שמתקיים דִתְנַן בְכָל  כוֹתְבִין בְסַם וּבִדְיוֹ וּבְסִקְרָא וּבְקוֹמוּס  וּבְקַנְקַנְתּוּם וּבְכָל דָבָר שמתקיים אוֹמֵר  ר״י דְהָתָם קָרֵי לֵיהּ מִתְקַיֵּים טְפֵי  מִמַּשְׁקִין וּמֵי פֵירוֹת דְקָתָנֵי הָתָם  בְסֵיפָא דְאֵין כוֹתְבִין בָהֶן אֲבָל אֵין  מִתְקַיְּימִין כְמוֹ דַיּוֹ אֲבָל קָשֶה לר״י  דִתְנַן בפ״ב דְסוֹטָה ( דף יז׃) גַּבֵי  מְגִילַּת סוֹטָה אֵין כוֹתְבִין לאֹ בְקוֹמוּס.  וְְלאֹ בְקַנְקַנְתּוֹם שֶנֶּאֱמַר וּמָחָה כְתָב  שֶיָּכוֹל לִמְחוֹק אַלְמָא קוֹמוֹס וְְקַנְקַנְתּוּם  מִתְקַיְּימִין יוֹתֵר מַדָיו וְְאוֹמֵר ר״י  דִלְעוֹלָם אֵין מִתְקַיְּימִין כְמוֹ דַיּוֹ וְְאֵין  יָכוֹל לִמְחוֹת כְמוֹ דַיּוֹ לְפִי שנבלעין  בִקְלָף׃ מְגִילָּה עַד שֶתְּהֵא כְתוּבָה  אַשּוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ. מַשְמַע  דִשְאָר סְפָרִים לאֹ בָעֵי סֵפֶר וְְדַיּוֹ וְְקָשֶה  דבפ׳ הַמוֹצִיא יַיִן ( לעיל דף עט׃)  מַשְמַע דְסֵפֶר תּוֹרָה בָעֵי סֵפֶר דתני׳  עַל הַנְּיָיר וְְעַל הַמַטְלִית פְסוּלָה וּמוֹקֵי  לָהּ בס״ת וה״ה עַל הַדִיפְתְּרָא אע״ג  דְלָא חֲשִיב לֵיהּ לְעִנְיַן פָסוּל ה״נ לָא  חָשֵיב לֵיהּ לְעִנְיַן כְשֵרוֹת דְקָתָנֵי עַל  הַקְּלָף וְְעַל הדוכסוסטוס כְשֵירָה וְְלאֹ  קָתָּנֵי דִיפְתְּרָא וְְעוֹד תְּנַן בְמַסֶּכֶת  סוֹפְרִים ( פ״א ) אֵין כוֹתְבִין לאֹ ע״ג  דִיפְתְּרָא וְְלאֹ ע״ג נְיָיר מָחוּק וְְעוֹד  דִמְגִילָּה פְסוּלָה אדיפתרא כְדִתְנַן פ״ב  דִמְגִילָּה ( דף יז.) וְְכֵן מְגִילַּת סוֹטָה פְסוּלָה  אדיפתרא כִדְאָמַר בפ״ב דְסוֹטָה ( דף  יז׃) מִשּוּם דְבָעֲיָא סֵפֶר וכ״ש ס״ת  דְּנִקְרֵאת כַמָה פְעָמִים סֵפֶר וְְדַיּוֹ נַמִי  צָרִיךְ כִדְאָמַר בְפֶרֶק הַבוֹנֶה ( לעיל קג׃)  כְתָבָהּ שֶלּאֹ בִדְיוֹ אוֹ שֶכָתַב הָאַזְכָרוֹת  בְזָהָב הֲרֵי אֵלּוּ יִגָּנְזוּ ותירץ הָרַב יוֹסֵף  דס״ת וּדְאִי בָעֵי סֵפֶר וְְדַיּוֹ וְְהָכָא אַיְירִי  דַוְְוְקָא בִשְאָר סְפָרִים וְְהָא דְלאֹ קָתָנֵי  אֵין בֵין סְפָרִים לס״ת ומגילה מִשּוּם  דס״ת נִכְתָּבִים בְכָל לָשוֹן לְהָכִי לאֹ  עָרֵיב לָהּ וְְאַכַתִּי קָשֶה לר״י דִתְנַן  בפ״ק דִמְגִילָּה ( דף ח׃) אֵין בֵין  סְפָרִים לִתְפִילִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶהַסְּפָרִים  נִכְתָּבִין בְכָל לָשוֹן כו׳ וּפָרִיךְ בִגְמָרָא  וּסְפָרִים נִכְתָּבִין בְכָל לָשוֹן וּרְמִינְהוּ  מִקְרָא שֶכְתָבוֹ תַּרְגּוּם וְְתַרְגּוּם שֶכְתָבוֹ  מִקְרָא וְְכָתַב עִבְרִי אֵינוֹ מְטַמֵא אֶת  הַיָּדַיִם עַד שֶיִּכְתְּבֶנּוּ בִכְתָב אַשּוּרִית עַל  הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ וּמְשַנֵּי כַאן בִסְפָרִים כָאן  בִמְגִילָּה וְְרַב אַשִי מִשְּנֵי כִי תַּנְיָא הַהִיא  בִשְאָר סְפָרִים וְְרַבִי יְהוּדָה הִיא אַלְמָא  בִשְאָר סְפָרִים נַמִי בָעֵי רַבִי יְהוּדָה סֵפֶר וְְדַיּוֹ וְְהוּא הַדִין לְרַבָנַן דְלאֹ אַשְכַחַן דִפְלִיגִי רַבָנַן עֲלֵיהּ אֶלָּא בִכְתָב אַשּוּרִית אֲבָל בְסֵפֶר וְְדַיּוֹ  לָא אַשְכַחַן דִפְלִיגִי וְְעוֹד קָשֶה דְשָבֵיק רַב אַשֵּי הָתָם שִינּוּיָא קַמָא דְמוֹקֵי לָהּ בִמְגִילָּה וּמְסַיַּיע לֵיהּ בָרַיְיתָא דְהָכָא דְקָתָנֵי בְהֶדְיָא דִמְגִילָּה  בָעֵי שֶתְּהֵא כְתוּבָה אַשּוּרִית וְְסֵפֶר וְְדַיּוֹ וְְרַב אַשִי גּוּפֵיהּ מַיְיתֵי לָהּ הָכָא וְְנִרְאֶה לר״י דְדַוְְקָא לְעִנְיַן הַצָּלָה מיתניא הַךְ בָרַיְיתָא דְאֵין בֵין  סְפָרִים לִמְגִילָה אֶלָּא שֶהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְכָל לָשוֹן ואפי׳ בְלאֹ סֵפֶר וְְדַיּוֹ חֲשִׁיבוּ לְעִנְיַן דמצילין אוֹתוֹ מִפְנֵי הַדְלֵיקָה אע״ג דְלָא חֲזוּ לִקְרִיאָה  מִשּוּם דְיֵש בְהוּ אַזְכָרוֹת אֲבָל בִמְגִילָּה אֵין מַצִּילִין אֶלָּא א״כ רְאוּיָה לִקְרִיאָה שֶתְּהֵא כְתוּבָה אַשּוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ לְפִי שֶאֵין בָהּ הַזְכָרָה  וא״ת א״כ תִּקְשֶה מבריּיּתּא דְהָכָא דְאָמַר לְעֵיל כָל הֵיכָא דְלָא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָהֶן אֵין מַצִּילִין וי״ל דְהָא מַסִּיק לְעֵיל תַּנָּאֵי הִיא׃  מֵיתִיבֵי ס״ת שֶבָלָה אִם יֵש בָהּ כְדֵי לְלַקֵּט כו׳. הָשְתָּא מַשְמַע דמלשון לְלַקֵּט קָא פָרֵיךְ דְמַשְמַע אפי׳ מְפוּזָּרוֹת ותימה א״כ אַמַאי  קָא בָעֵי מֵעִיקָּרָא מכונסות אוֹ אפ׳ מְפוּזָּרוֹת פְשִיטָא דאפי׳ מְפוּזָּרוֹת מִדִבְעָא רַב הוּנָא ס״ת שֶאֵין בוֹ לְלַקֵּט מַשְמַע הָא יֵש.  בוֹ לְלַקֵּט מַצִּילִין אע״פ שֶהֵן מְפוּזָּרוֹת׃