קכד׃כל הכליםפרק שבעה עשרשבת

אִם  אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַקָּטָן וְְאֶת הַלּוּלָב וְְאֶת סֵפֶר  תּוֹרָה לרה״ר וּביּתּ הִלֵּל מַתִּירִין אֵימַר דְשָמְעַתְּ  לְהוּ לְבֵית שַמַאי הוֹצָאָה טִלְטוּל מִי שָמְעַתְּ לְהוּ  וְְטִלְטוּל גּוּפֵיהּ לָאו מִשּוּם הוֹצָאָה הִיא וְְאַף  רַב סָבַר לָהּ לְהָא דְרָבָא דַאֲמַר רַב מַר שֶלּאֹ  יִגָּנֵב זֶהוּ טִלְטוּל שֶלּאֹ לְצוֹרֶךְ וְְאָסוּר טַעְמָא  שֶלּאֹ יִגָּנֵב אֲבָל לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ  מוּתָּר אִינִי וְְהָא רַב כָהֲנָא אִיקְלַע לְבֵי רַב  וְַאֲמַר אַיְיתוּ לֵיהּ שוּתָא לְכָהֲנָא לֵיתֵיב עֲלֵיהּ  לָאו לְמֵימְרָא דְדָבָר שֶמְלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ אִין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ לָא הָכִי  אֲמַר לְהוּ שְקוֹלוּ שוּתָא מִקַּמֵי כָהֲנָא וְְאִי בָעֵית אֵימָא הָתָם מֵחַמָה לַצֵּל הֲוְָה רַב  מָרִי בַר רָחֵל הֲוְָה לֵיהּ הַהִיא בֵי סַדְיוֹתָא בְשִמְשָא אֲתָא לְקַמֵיהּ דְרָבָא אֲמַר לֵיהּ  מַהוּ לְטַלְטוּלִינְהוּ אֲמַר לֵיהּ שָרֵי אִית לִי אַחֲרִינָא חֲזוּ לְאוֹרְחִין אִית לִי נַמִי לָאוֹרְחִים  אֲמַר לֵיהּ גָּלִית אַדַעֲתִיךְ דִכְרַבָה סְבִירָא לָךְ לְכוּלֵּי עָלְמָא שָרֵי לְדִידָךְ אֲסִיר אָמַר  רַבִי אַבָא אָמַר רַבִי חִיָּיא בַר אַשִי אָמַר רַב מַכְבְדוֹת שֶל מֵילְתָא מוּתָּר לְטַלְטְלָן  בַשַּבָת אֲבָל שֶל תְּמָרָה לאֹ רַבִי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף שֶל תְּמָרָה בְמַאי עָסְקִינַן  אִילֵימָא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ בְהָא לֵימָא רַב שֶל תְּמָרָה לאֹ וְְהָא רַב  כְרָבָא סְבִירָא לֵיהּ אֶלָּא מֵחַמָה לַצֵּל בְהָא לֵימָא ר׳ אֶלְעָזָר אַף שֶל תְּמָרָה  לְעוֹלָם מֵחַמָה לַצֵּל אֵימָא וְְכֵן אָמַר רַבִי אֶלְעָזָר׃ מתני׳ כָל הַכֵלִים  הַנִּיטָּלִין בְשַבָת שִבְרֵיהֶן נִיטָּלִין עִמָהֶן וּבִלְבַד שֶיְּהוּ עוֹשִין מֵעֵין מְלָאכָה שִבְרֵי  עֲרֵיבָה לְכַסּוֹת בָהֶן אֶת פִי הֶחָבִית שִבְרֵי זְכוּכִית לְכַסּוֹת בָהֶן אֶת פִי הַפַךְ  רַבִי יְהוּדָה אוֹמֵר בִלְבַד שֶיְּהוּ עוֹשִין מֵעֵין מְלַאכְתָּן שִבְרֵי עֲרֵיבָה לָצוּק לְתוֹכָן  מִקְפָה וְְשֶל זְכוּכִית לָצוּק לְתוֹכָן שֶמֶן׃ גמ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל  מַחֲלוֹקֶת שֶנִּשְבְרוּ מֵעֶרֶב שַבָת דְמָר סָבַר מֵעֵין מְלַאכְתָּן אִין מֵעֵין מְלָאכָה  אַחֶרֶת לָא וּמַר סָבַר אֲפִילּוּ מֵעֵין מְלָאכָה אַחֶרֶת אֲבָל נִשְבְרוּ בַשַּבָת דִבְרֵי הַכלֹ  מוּתָּרִין הוֹאִיל וּמוּכָנִין עַל גַּבֵי אֲבִיהֶן מוּתָּר מוֹתִיב רַב זוּטְרַאי מַסִּיקִין  בְכֵלִים וְְאֵין מַסִּיקִין בְשִבְרֵי כֵלִים דְנִשְבְרוּ אֵימַת אִילֵימָא דְנִשְבְרוּ מֵעֶרֶב יוֹם  טוֹב עֵצִים בְעָלְמָא נִינְהוּ אֶלָּא לָאו בְיוֹם טוֹב וְְקָתָנֵי מַסִּיקִין בְכֵלִים וְְאֵין  מַסִּיקִים בְשִבְרֵי כֵלִים אֶלָּא אִי אִיתְמַר הָכִי אִיתְמַר אֲמַר רַב יְהוּדָה אָמַר  שְמוּאֵל מַחֲלוֹקֶת שֶנִּשְבְרוּ בַשַּבָת דְמָר סָבַר מוּכָן הוּא וּמָר סָבַר נוֹלָד הוּא  אֲבָל מֵעֶרֶב שַבָת דִבְרֵי הַכלֹ מוּתָּרִין הוֹאִיל וְְהוּכְנוּ לִמְלָאכָה מִבְעוֹד יוֹם תָּנֵי חֲדָא  מַסִּיקִין בְכֵלִים וְְאֵין מַסִּיקִין בְשִבְרֵי כֵלִים וְְתַנְיָא אִידָךְ כְשֵם שֶמַסִּיקִין בְכֵלִים  כָךְ מַסִּיקִין בְשִבְרֵי כֵלִים וְְתַנְיָא אִידָךְ אֵין מַסִּיקִין לאֹ בְכֵלִים וְְלאֹ בְשִבְרֵי כֵלִים  הָא רַבִי יְהוּדָה הָא רַבִי שִמְעוֹן הָא רַבִי נְחֶמְיָה אֲמַר רַב נַחְמָן הָנֵי לִיבְנֵי  דְאִישְתַּיּוּר מִבִנְיָינָא שָרֵי לְטַלְטוּלִינְהוּ דַחֲזוּ לְמִיזְגָּא עֲלַיְיהוּ שַרְגִינְהוּ וְַדַאי  אַקְצִינְהוּ אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְמוּאֵל חֶרֶס קְטַנָּה מוּתָּר לְטַלְטֵל בֶחָצֵר אֲבָל  בַכַרְמְלִית לאֹ וְְרַב נַחְמָן דִידֵיהּ אָמַר אֲפִילּוּ בַכַרְמְלִית אֲבָל ברה״ר לאֹ וְְרָבָא  אֲמַר אֲפִילּוּ ברה״ר וְְאַזְדָא רָבָא לְטַעְמֵיהּ דְרָבָא הֲוְָה קָאָזֵיל בְרִיתְקָא דִמְחוֹזָא  אִתְוְַוְסַאי מְסָאנֵיהּ טִינָא אֲתָא שַמָעֵיהּ שְקַל חַסְפָא וְְקָא מְכַפַר לֵיהּ רָמוּ בֵיהּ רַבָנַן  קָלָא אֲמַר לָא מִיסְתַּיָּיא דְלָא גְּמִירִי מִיגְמַר נַמִי מִגְמְרִי אִילּוּ בֶחָצֵר הֲוְָאי מִי לאֹ  הֲוְָה חַזְיָא לְכַסּוֹיֵי בֵיהּ מָנָא הָכָא נַמִי חַזְיָא לְדִידִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר  שְמוּאֵל מְגוּפַת חָבִית שֶנִּכְתְּתָה מוּתָּר לְטַלְטֵל בַשַּבָת תַּנְיָא נַמִי הָכִי מְגוּפָה  שֶנִּכְתְּתָה הִיא וּשְבָרֶיהָ מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ בַשַּבָת וְְלאֹ יִסְפוֹת מִמֶנָּה שֶבֶר לְכַסּוֹת  בָהּ אֶת הַכְלִי וְְלִסְמוְךְֹ בָהּ כַרְעֵי הַמִטָּה וְְאִם זְרָקָהּ בָאַשְפָה אָסוּר מַתְקִיף לָהּ רַב  פַפָא אֶלָּא מֵעַתָּה זָרֵיק לֵיהּ לִגְלִימֵיהּ ה״נ דְאָסוּר אֶלָּא אֲמַר רַב פַפָא  מִבְעוֹד  אין מוליאין. הוצאה שלא לצורך דלה אישתרי לכתחילה ביו״ט טופי מבשנת אלא אוכל נפש. והך למשילין ב״ה: עלעול מי שמעת להו.  דמשוי יו״ט לשנת: עלעול לאו לוכך הולאה. בתמיה, הלכך הי מזלזלת בטלטול מזלזלת בהולאה: להא דרכה. דאמר לוכך מקומו כלורך  גופו: מר. פוטו״ר: שלא יגנב, דומיא דמממה לגל ואסור בדבר שמלאכתו לאיסור: שובא. (ב) מלודה: להו למימרא כו׳. למה לי לפרושי  בהדיא דליתיב עלה לחו משום למימרא דהאי דשרי לטלטולי משום לצורך גופו הוא: שקילו שותה מקמיה כהנא. דניתוב על מקומה קאמר  ולוכך מקומה הוא דהוה: מתמה לזל  סוס. במקום הרע לה היתה וחי  לאו דפרים בהדיא לימיב עלה מאן  דמוי סבר דמחמה לגל שרי ולמקומה  לא היה צריך דלימח שישב במקומה:  כי סדיומא. כריס של לבד שקורין  פילטר״ה: ני שמשי. נחמה: אמר  ליה שרי, רצח לטעמים דאמר [ע״א] דבר  שמלאכתו להיתר חף מחמה לזל  מותר: אית לי אמריני. איני צריך  לגופו: דכרבה סבירא לך. דאמר  מחמה לגל אסור. והלכה כרבא דאמר  דבר שמלאכתו להיתר שרי לגמרי  ודבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו  ומקומו מותר מחמה לזל ושלא יגנב  אסור: מכבדות. אישקוב״א שמכבדים  בהן את השולחן: של מילתא. (ג) בגדים  לכבד שולחן שמלאכתו להיתר: של  תמרה, כעין שלנו לכבד את הבית  דאסור משום השוויי גומות דמולה  רבי שמעון) בפסיק רישיה ולא ימות:  לצורך גופו. למלאכת היתר: אלא מחמה  לזל בהא לימא רבי אלעזר אף של  תמרה, דבר שמלאכתו לאיסור ליכה  מאן דשרי מחמה לגל: וכן אמר רבי  אלעזר. של מילמה מותר של תמרה  אסור מחמס לע: מתני' מעין  מלאכה. שום מלאכה ואפי׳ אינה מעין  הראשונה: לזוק לתוכה מקפה. ענה  דומיא דעיסה מעורבת במיס:  גב׳ הואיל ומוכנין על גבי אביהן.  כשקרם היום: מסיקין בכלים. ביו״ט  שהרי ראוין לטלטל ויטלטלס וימנס  לתוך החור: ואין מסיקין בשברי  כלים. דהוו להו מוקלין ולה מזו  לטלטול: עלים בעלמא נינהו. דהא  מאתמול להסקה קיימי: וקסני אין  מסיקין. ולה אמרינן מוכנין היו אגב  אביהן אלה אמרינן גולד נינהו ואסירי:  מר מכר מוכן הוא. כיון דראוי  לשום מלאכה. ומר סנר נולד הוה  דמאתמול לחו להחי מלאכה הוה קאי  הלכך מעין מלאכתו בעינן: הא  רבי יהודה. מסיקין בכלים ואין  מסיקין בשברי כלים דאית ליה מוקלה  ונולד כלים לחו מוקלה נינהו שברים  נולד נינסו: והא. דתני מסיקין  בשניהם: רבי שמעון. דלית ליה  מוקלה ולית ליה נולד: והא. דתניא  אף בכלים אין מסיקין: רבי נחמיה  היא. דאמר אין כלי ניטל אלא  לצורך משמיםו המיוחד לו והחי לאו  מיוחד הוא לו דלחו להסקה קאי:  דאייתור. שהשלים בניינו וניתותר  ומהשמא לא קיימי לבנין אלא לישב עליהם ותורת כלי עליהם: שרגינהו, אי סדרן זו על זו ודאי הקלינהו לצורך בנין אמר: צחלר. השכימי בה כלים  שהחרם הזה ראוי להם לכיסוי ומורת כלי עליו: אבל לא בכרמלית, אפי׳ בתוך ד׳ אמות דלה שכימי ביה מאני ולא מזי לכסויי: אפילו בכרמלית.  הואיל ולאו רה״ר הוא שכימי דאזלי וימני המס ומזי לכסות נו רוק: ורבא אמר אף ברה״כ. כיון דבחלר כלי הוא בעלמא נמי לא פקע שס כלי  מיניה: בריק, שם רה״ר: שיתווסאי מסאניה טינא, נמלכלך מנעלו בטיטו: כפר ליה. מקנחו: אמר רבא לא מסתיים דלא נמירי. מה אסור מה  מותר: אלא מיגמר נמי מגמרי, מלמדין שיבוש שנים לאחריס: לדידי. לקינוח ואע״ג דלא שכיח הכי שס כלי עליו במלר: שנתכתבה. המנית: (ג) מגופה.  של חבית שנתכתתה החנית: היא. המגופה: ושבריה, של חבית ניעלין בשנת דחזו לכיסוי מנה: לא יספות. (ה) יתקן להמיר בליטותיו ועוקליו  בשנת דעביד כלי והוי מכה בפטיש: ואם זרק. מגופה זו לאשפה בטלה מתורת כלי: זרקיה לגלימיה. בשנת לאשפה ה״נ דאסור לטלטולי:  הָא רַבִי נְחֶמְיָה. דִסְבִירָא לֵיהּ דְאֵין  כְלִי נִיטָּל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְמִישוֹ  הָרָגִיל בַחוֹל כִּדְמְפָרַשׁ בְפֶרֶק בַמֶה  מַדְלִיקִין ( לעיל דף לו.) וְְהַאי נַמִי אֵין  רָגִיל בַחוֹל לִשְרוֹף אוֹתוֹ׃  וְְרָבָא אֲמַר אֲפִילּוּ ברה״ר. וּבְהָנֵי  דְנִשְבְרוּ בע״ש קָאָמַר דְאִי בנשברו בַשַּבָת  הָאָמַר בְפֶרֶק נוֹטֵל ( לקמן דף קמב׃)  דְרָבָא אִית לֵיהּ מוּקְצֶה וְְכָל שֶכֵן נוֹלַד׃