בָשָר תַּפוּחַ מִפְנֵי שֶהוּא מַאֲכָל לַחַיָּה מַיִם
מְגוּלִּין מִפְנֵי שֶהֵן רְאוּיִין לֶחָתוּל רשב״ג
אוֹמֵר כָל עַצְמָן אָסוּר לְשַהוֹתָן מִפְנֵי הַסַּכָנָה׃
מתני׳ כוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים
כְדֵי שֶיַעֲלוּ וְְיֵרְדוּ תַּרְנְגוֹלֶת שֶבָרְחָה דוֹחִין
אוֹתָהּ עַד שֶתִּכָנֵס מְדַדִין עֲגָלִין וּסְיָיחִין
אִשָּה מְדַדָה אֶת בְנָהּ אָמַר רַבִי יְהוּדָה
אֵימָתַי בִזְמַן שֶהוּא נוֹטֵל אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת
אֲבָל אִם הָיָה גּוֹרֵר אָסוּר׃ גמ׳ אָמַר רַב
יְהוּדָה אֲמַר רַב בְהֵמָה שֶנָּפְלָה לְאַמַת הַמַיִם
מֵבִיא כָרִים וּכְסָתוֹת וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ וְְאִם
עָלְתָה עָלְתָה מֵיתִיבִי בְהֵמָה שֶנָּפְלָה לְאַמַת
הַמַיִם עוֹשֶה לָהּ פַרְנָסָה בִמְקוֹמָהּ בִשְבִיל
שֶלּאֹ תָּמוּת פַרְנָסָה אִין כָרִים וּכְסָתוֹת לאֹ לָא
קַשְיָא הָא דְאֶפְשָר בְפַרְנָסָה הָא דְאִי אֶפְשָר
בְפַרְנָסָה אֶפְשָר בְפַרְנָסָה אִין וְְאִי לאֹ מֵבִיא
כָרִים וּכְסָתוֹת וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ וְְהָא קָא מְבַטֵּל כְלִי מֵהֵיכֶנּוֹ סָבַר מְבַטֵּל כְלִי
מֵהֵיכֶנּוֹ דְרַבָנַן צַעַר בַעֲלֵי חַיִּים דְאוֹרַיְיתָא וְְאָתֵי דְאוֹרַיְיתָא וְְדָחֵי דְרַבָנַן׃
תַּרְנְגוֹלֶת שֶבָרְחָה וכו׳׃ דוֹחִין אִין מְדַדִין לאֹ תְּנִינָא לְהָא דת״ר מְדַדִין בְהֵמָה
חַיָּה וְְעוֹף בֶחָצֵר אֲבָל לאֹ אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת תַּרְנְגוֹלֶת מַאי טַעְמָא לאֹ אֲמַר אַבַיֵי
מִשּוּם דִמְקַפִיָא נָפְשָהּ תָּנֵי חֲדָא מְדַדִין בְהֵמָה וְְחַיָּה וְְעוֹף בֶחָצֵר אֲבָל לאֹ ברה״ר
וְְהָאִשָּה מְדַדָה אֶת בְנָהּ ברה״ר ואצ״ל בֶחָצֵר וְְתַנְיָא אִידָךְ אֵין עוֹקְרִין בְהֵמָה
וְְחַיָּה וְְעוֹף בֶחָצֵר אֲבָל דוֹחִין בָהֶן שֶיִּכָנְסוּ הָא גּוּפָא קַשְיָא אָמְרַתְּ אֵין עוֹקְרִין
אֲבָל דַדוֹיֵי מְדַדִינַן הֲדַר אָמְרַתְּ דוֹחִין אִין מְדַדִין לאֹ אֲמַר אַבַיֵי סֵיפָא אֲתָאן
לְתַרְנְגוֹלֶת אֲמַר אַבַיֵי הַאי מַאן דְשָחֵיט תַּרְנְגוֹלֶת לְכַבְשִינְהוּ לְכַרְעֵיהּ
בְאַרְעָא אִי נַמִי נֵידַל לְהוּ מֵידַל דְדִילְמָא מַנַּח לְהוּ לְטוּפְרֵיהּ בְאַרְעָא וְְעָקַר
לְהוּ לְסִימָנִים׃ מתני׳ אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְהֵמָה בְיוֹם טוֹב אֲבָל מְסַעֲדִין
וּמְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּה בַשַּבָת וְְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָקוֹם לְמָקוֹם וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת
הַשַּבָת וְְקוֹשְרִין אֶת הַטִּיבוּר רַבִי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף חוֹתְכִין וְְכָל צָרְכֵי מִילָה
עוֹשִין בַשַּבָת׃ גמ׳ כֵיצַד מְסַעֲדִין רַב יְהוּדָה אָמַר אוֹחֵז אֶת הַוָּלָד שֶלּאֹ יִפוֹל
לָאָרֶץ רַב נַחְמָן אָמַר דוֹחֵק בַבָשָר כְדֵי שֶיֵּצֵא הַוָּלָד תַּנְיָא כְוְָוְתֵיהּ דְרַב יְהוּדָה
כֵיצַד מְסַעֲדִין אוֹחֲזִין אֶת הַוָּלָד שֶלּאֹ יִפוֹל לָאָרֶץ וְְנוֹפֵחַ לוֹ בְחוֹטְמוֹ וְְנוֹתֵן לוֹ דַד
לְתוֹךְ פִיו כְדֵי שֶיִּנַק אָמַר רשב״ג מְרַחֲמִין הָיִינוּ עַל בְהֵמָה טְהוֹרָה ביו״ט הֵיכִי
עָבֵיד אָמַר אַבַיֵי מֵבִיא בוּל שֶל מֶלַח וּמַנִּיחַ לָהּ בְתוֹךְ הָרֶחֶם כְדֵי שֶתִּזְכוֹר צַעֲרָהּ
וּתְרַחֵם עָלָיו וּמְזַלְּפִין מֵי שִלְיָא עַל גַּבֵי וְָלָד כְדֵי שֶתָּרִיחַ רֵיחוֹ וּתְרַחֵם עָלָיו וְְדַוְְקָא
טְהוֹרָה אֲבָל טְמֵאָה לאֹ מ״ט טְמֵאָה לָא מְרָחֲקָא וְְלָדָא וְְאִי מְרָחֲקָא וְְלָדָא לָא
מְקָרְבָא׃ מְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּה וכו׳׃ מִכְדִי תְּנָא לֵיהּ מְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּה וְְקוֹרִין
לָהּ חֲכָמָה מִמָקוֹם לְמָקוֹם וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת לְאַתּוֹיֵי מַאי לְאַתּוֹיֵי הָא
דְתָנוּ רַבָנָן אִם הָיְתָה צְרִיכָה לְנֵר חֲבֶירְתָּהּ מַדְלֶקֶת לָהּ אֶת הַנֵּר וְְאִם הָיְתָה
צְרִיכָה לְשֶמֶן חֲבֶירְתָּהּ מְבִיאָה לָהּ שֶמֶן בַיָּד וְְאִם אֵינוֹ סִפֵק בַיָּד מְבִיאָה בִשְעָרָהּ
וְְאִם אֵינוֹ סִפֵק בִשְעָרָהּ מְבִיאָה לָהּ בַכְלִי אָמַר מָר אִם הָיְתָה צְרִיכָה לְנֵר חֲבֶירְתָּהּ
מַדְלֶקֶת לָהּ אֶת הַנֵּר פְשִיטָא לָא צְרִיכָא בְסוּמָא מַהוּ דְתֵימָא כֵיוְָן דְלָא חָזְיָא
אָסוּר קָא מַשְמַע לָן אִיתוֹבֵי מִיתְבָא דַעֲתָהּ סָבְרָא אִי אִיכָא מִידֵי חַזְיָא חבירתא
וְְעָבְדָה לִי׃ אִם הָיְתָה צְרִיכָה לְשֶמֶן וכו׳׃ תֵּיפוֹק לֵיהּ מִשּוּם סְחִיטָה רַבָה וְְרַב
יוֹסֵף דְאָמְרִי תַּרְוְַוְיְיהוּ אֵין סְחִיטָה בַשֵּיעָר רַב אַשִי אֲמַר אפי׳ תֵּימָא יֵש סְחִיטָה
בַשֵּיעָר מְבִיאָה לָהּ בַכְלִי דֶרֶךְ שְעָרָהּ דְכַמָה דְאֶפְשָר לְשַנּוּיֵי מְשַנֵּינַן אָמַר רַב
יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל חַיָּה כָל זְמַן שֶהַקֶּבֶר פָתוּחַ בֵין אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי ) בֵין לאֹ
אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת נִסְתַּם הַקֶּבֶר בֵין אָמְרָה
לריכה
בשר ספות, מסרים: לחתול. לא מזיק ליה חכם דנמש שחף הנחשים
היא אוכלת: מפני הסכנה. שמא ישתה אדם מהס: מתני' כופין
מל בפני האפרוחים. אשמעינן דכלי ניטל לדבר שאינו ניטל בשנת
וכני ילמק משני לה כ)בפ״ג בלריך למקומו: שברחה. מן הבית:
דומין. בידים: מדדין עגלים. אומן
כלוארו ובלדדין וגורכו ומסייעו (ג)
ומנענע לו ברגליו: אשה מדדה את
בנה. אומותו בזרועותיו מאחוריו
ומסייעתו והוא מניע רגליו והולך:
שנוטל המת ומנית אחת. שהתינוק
מניע את רגליו כשמנית אחת מגביה
אחת: אבל גורר אסור. מפני שנושאתו:
גמ׳ ואי לא. כגון שהמים
עמוקין: והא קמבטל כלי מהיכנו.
דמשהנימס תחתיה אין יכול לטלטלן
דדומה לסותר בנין (ג) מדרבנן: לער
בעלי חיים דאורייתא. שנאמר עזוב
תעזוב עמול) ואיכא מאן דדרים טעמה
דקרה מטוס לער בעלי חיים באלו
מליחות (ב״מ דף לנ:): מדדין לא.
שלא יהא אימזה בגפיה ורגליה נוגעין
לארן ומוליכה: דמקפיא נפשה.
מגבהת עלמה מן הארץ ונמלא זה
מטלטל אבל אוחזים כשאומזין בגפיהן
הן מהלבין ברגליהן. ומיהו ברה״ר לה
משום שמא יגביה מן הארץ ונמלא
נושאן דסתמה כרבנן דפליגי עליה
דרבי נתן בהמלניע (לעיל דף 75.)
גני המוליה חיה ועוף בין מיין בין
שמוטין חייב. והאשה מדדה את בנה
אפילו ברה״ר דחי נמי מגביה ליה מי
נושא את עלמו דהכי מוקמינן המס
דבאדם מולו רבנן לרבי נתן: מקפיא.
כגון אקפו ידייכו לחגיגה (דף טז:):
אין עוקרין. רגליה לגמרי מן הארץ
דמוקלה היא לטלטלה: דדויי מדדינן.
אומזה בשני לדדיה בידו ומדדה והוה
טלטול טפי מדחייה שדחפה מאמריה:
סיפא. דקתני דומין אבל לא מדדין:
אתאן לתרנגולת. וכישה בשאר
עופות: לכבשינהו לכרעיה בארעא.
כדי שיתכפלו ולא יוכל להתחזק
עליהן: אי נמי לידלינהו. יגביהנו
שלא יהו רגליו נוגעות לארץ:
מתני' מסעדין. מפרש בגמרא:
מכמה. מילדת: אין מילדין אם
הבהמה ביום טוב. דאיכא טרמא
יתירה: אבל מסעדין. אותה בי״ט:
ומיילדין אפה בשבת. ואין צריך
לומר שמסעדין וכל שכן ביום טוב:
וקושרין הטיבור. של ולד שהוא
ארוך שאם לא יתקשר ויכרך בסוס
דבר ילאו מעיו אם יגביהו התינוק:
גמ׳ דוחק. בבשר של בהמה לפנים
שיהא הולד בולט למון: ונופת לו
כמועמו. שנחיריו סתומין לו צריכין:
ונותן דד. של אמו בתוך פיו:
מרתמין. מאהבין את ולדה עליה:
כול של מלח. מלא אגרוף דכייב לה
חזוכרת לער לידה ומרממה את הולד
אס כמקתו: מי שליא. שוכין את
השליח במים: לא מריקה. אין דרכה לרחק: מביאה לה שמן. דרך רה״כ: ביד. בכפה ולה בכלי דכמה דאפשר משנינן: בשערה.
מכה שערה שמן וכשנאה אללה מקנחתו ואין כאן חילול שבת כיון שאין דרך הולאה בכך: פשיטה. דהא פקוח נפש דומה
שבת: תיפוק ליה משום מחיטה. למה לא הביאה לה בכלי שלא מחלל שבת בהולאה הכא נמי הח קמחללה בסחיטה: אין
סחיטה בשיער, שהוא קשה ואין בילע: דרך שערה. כורכת הכלי בראשה נסערה: מיה. יולדת: קבר. בית הרמס:
בָשָר תַּפוּחַ מִפְנֵי שֶהוּא מַאֲכָל לַחַיָּה. תֵּימָה לֵימָא מִפְנֵי שֶהוּא
מַאֲכָל לַכְלָבִים וי״ל דִכְרַבִי יְהוּדָה אָתְיָא וְְאֵינוֹ מַסְרִיחַ כפירוש
הַקוּנְטְרֵס אֶלָּא חֲזִי לֵיהּ וְְכָל מִידֵי דַחֲזִי לֵיהּ לֶאֱינָש לָא מַקְצֶה לִכְלָבִים
אֲבָל מִפְנֵי שֶהוּא מַאֲכָל לַחַיָּה מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ דְכָל יִשְרָאֵל בְנֵי מְלָכִים
הֵם וְְרַב חִסְדָא דְלָא שָרֵי בָשָר תָּפֵל
מֵהַאי טַעֲמָא לֵית לֵיהּ כָל יִשְרָאֵל בְנֵי
מְלָכִים׃ אֵין עוֹקְרִין בְהֵמָה חַיָּה
וְְעוֹף. לספרים דְּגַרְסֵי רה״ר
הַךְ בָרַיְיתָא פְלִיגָא אַקַּמַיְיתָא בְתַרְתֵּי
דדייקינן הָא דַדוֹיֵי מְדַדִינַן אֲפִילּוּ
ברה״ר וּלְעֵיל קָתָנֵי דַוְְוְקָא בֶחָצֵר וְְתוּ
סֵיפָא דמוקמת לְתַרְנְגוֹלֶת דְאֵין מְדַדִין
ברה״ר וּלְעֵיל קָתָנֵי דאפי׳ בֶחָצֵר לָא
ולספרים דְּגַרְסֵי אֵין עוֹקְרִין בְהֵמָה חַיָּה
וְְעוֹף בֶחָצֵר אָתֵי שַפִיר׃ קמ״ל אִיתוֹבֵי
מִיתְבָא דַעְתָּהּ. אע״ג דִּבְפֶרֶק בַתְרָא
דְיוֹמָא ( דף פג.) אָמַר חוֹלֶה אֵין מַאֲכִילִין
אוֹתוֹ ביוה״כ אֶלָּא ע״פ מוּמְחֶה וְְהָכָא
שָרְיָא מִשּוּם יִתּוּבֵי דַעְתָּא הַיְינוּ שֶיּוּתַּר
יְכוֹלָה הַיּוֹלֶדֶת להסתכן עַל יְדֵי פַחַד
שתתפחד שֶמָא אֵין עוֹשִין יָפֶה מַה שֶהִיא
צְרִיכָה מִמַה שיסתכן הַחוֹלֶה בָרָעָב׃