בְדָבָר
צְרִיכָה אֲנִי בֵין לאֹ אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי אֵין
מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת רַב אַשִי מַתְנֵי הָכִי
מָר זוּטְרָא מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר
שְמוּאֵל חַיָּה כָל זְמַן שֶהַקֶּבֶר פָתוּחַ בֵין אָמְרָה
צְרִיכָה אֲנִי וּבֵין אָמְרָה אֵין צְרִיכָה אֲנִי מְחַלְּלִין
עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת נִסְתַּם הַקֶּבֶר אָמְרָה
צְרִיכָה אֲנִי מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת לאֹ
אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת
הַשַּבָת א״ל רָבִינָא לְמָרֵימָר מָר זוּטְרָא מַתְנֵי
לְקוּלָּא וְְרַב אַשִי מַתְנֵי לְחוּמְרָא הִלְכְתָא
כְמַאן א״ל הֲלָכָה כְמָר זוּטְרָא סָפֵק נְפָשוֹת
לְהָקֵל מֵאֵימָתַי פְתִיחַת הַקֶּבֶר אָמַר אַבַיֵי
מִשָּעָה שֶתֵּשֵב עַל הַמַשְבֵר רַב הוּנָא בְרֵיהּ
דְרַב יְהוֹשֻעַ אָמַר מִשָּעָה שֶהַדָם שוֹתֵת וְְיוֹרֵד
וְְאָמְרִי לָהּ מִשָּעָה שֶחַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְאוֹת אוֹתָהּ
בַאֲגַפֶיהָ עַד מָתַי פְתִיחַת הַקֶּבֶר אָמַר אַבַיֵי
שְלשָה יָמִים רָבָא אָמַר מִשְּמֵיהּ דְרַב יְהוּדָה
שִבְעָה וְְאַמְרֵי לָהּ שְלשִים אָמְרִי נְהַרְדְעֵי חַיָּה גׁ׳ ז׳ ול׳ גׁ׳ בֵין אָמְרָה צְרִיכָה
אֲנִי וּבֵין אָמְרָה לאֹ צְרִיכָה אֲנִי מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת ז׳ אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי
מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת אָמְרָה לאֹ צְרִיכָה אֲנִי אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת ל׳
אפי׳ אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּבָת אֲבָל עוֹשִין ע״י אַרְמַאי
כִדְרַב עוּלָּא בְרֵיהּ דְרַב עִילַּאי דְאָמַר כָל צָרְכֵי חוֹלֶה נַעֲשִין ע״י אַרְמַאי
בַשַּבָת וְְכִדְרַב הַמְנוּנָא דְאָמַר רַב הַמְנוּנָא דָבָר שֶאֵין בוֹ סַכָנָה אוֹמֵר
לְנָכְרִי וְְעוֹשֶה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל לְחַיָּה ל׳ יוֹם לְמַאי הִלְכְתָא
אָמְרִי נְהַרְדְעֵי לִטְבִילָה אָמַר רָבָא לאֹ אֲמַרַן אֶלָּא שֶאֵין בַעְלָהּ עִמָהּ אֲבָל
בַעְלָהּ עִמָה בַעְלָהּ מְחַמְמָהּ כִי הָא דִבְרַתֵּיהּ דְרַב חִסְדָא טָבְלָה בְגוֹ תְּלָתִין
יוֹמִין שֶלּאֹ בִפְנֵי בַעְלָהּ וְְאִצְטְנִיאַתְּ וְְאַמְטוּי לְעַרְסָה בַתְרֵיהּ דְרָבָא לְפוּמְבַדִיתָא
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל עוֹשִין מְדוּרָה לַחַיָּה בַשַּבָת ( בימות הגשמים
) סְבוּר מִינָּהּ לַחַיָּה אִין לַחוֹלֶה לָא בִימוֹת הַגְּשָמִים אִין בִימוֹת הַחַמָה לָא
(ולא היא ל״ש חיה ול״ש חולה ל״ש בימות הגשמים ול״ש בימות החמה
מדאתמר ) אָמַר רַב חִיָּיא בַר אָבִין אָמַר שְמוּאֵל הִקִּיז דָם וְְנִצְטַנֵּן עוֹשִין
לוֹ מְדוּרָה אפי׳ בִתְקוּפַת תַּמוּז שְמוּאֵל צְלַחוּ לֵיהּ תַּכְתַּקָא דְשָאגָא רַב
יְהוּדָה צְלַחוּ לֵיהּ פְתוֹרָא דְיַוְְנָה לְרַבָה צְלַחוּ לֵיהּ שַרְשִיפָא וא״ל אַבַיֵּי
לְרַבָה וְְהָא קָעָבַר מָר מִשּוּם בַל תַּשְחִית א״ל בַל תַּשְחִית דְגוּפַאי עֲדִיף
לִי אָמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב לְעוֹלָם יִמְכוֹר אָדָם קוֹרוֹת בֵיתוֹ וְְיִקַּח מִנְעָלִים
לְרַגְלָיו הִקִּיז דָם וְְאֵין לוֹ מַה יּאֹכַל יִמְכוֹר מִנְעָלִים שֶבְרַגְלָיו וְְיַסְפִיק מֵהֶן
צָרְכֵי סְעוּדָה מַאי צָרְכֵי סְעוּדָה רַב אָמַר בָשָר וּשְמוּאֵל אָמַר יַיִן רַב אָמַר
בָשָר נַפְשָא חֲלַף נַפְשָא וּשְמוּאֵל אָמַר יַיִן סוּמָקָא חֲלַף סוּמָקָא׃ ( סימן שנמסר
) שְמוּאֵל בְיוֹמָא דַעֲבַד מִילְּתָא עָבְדִי לֵיהּ תַּבְשִילָא דְטַחְלִי ר׳ יוֹחָנָן שָתֵי עַד
דְנָפֵיק תִּיהִיָא מֵאוּנֵיהּ וְְרַב נַחְמָן שָתֵי עַד דְקָפֵי טַחְלֵיהּ רַב יוֹסֵף שָתֵי עַד דְנָפֵיק
מֵרִיבְדָא דְכוּסִילְתָּא רָבָא מְהַדַר אַחַמְרָא בַר תְּלָתָא טַרְפֵי אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן בַר
יִצְחָק לְרַבָנַן בְמַטוּתָא מִינַּיְיכוּ בְיוֹמָא דְהַקָּזָה אִמְרוּ לְבֵיתַיְיכוּ נַחְמָן אִקְלַע
לְגַבַן וְְכוּלְּהוּ אַעֲרוֹמֵי אַסִירֵי בַר מֵהַאי עָרְמָה דְשָרֵי מַאן דְעָבֵיד מִילְּתָא וְְלָא
אֶפְשָר לֵיהּ לִישְקוֹל זוּזָא מַכָא וְְלֵיזִיל לְשַב חַנְוְָתָא עַד דְטָעֵים שִיעוּר רְבִיעֲתָא
וְְאִי לָא לֵיכוּל שַב תַּמְרֵי אוּכָמְתָא וְְלֵישוּף מִישְחָא בְצִידְעֵיהּ וְְנִיגְנִי בְשִמְשָא
אַבְלַט אַשְכַחֵיהּ לִשְמוּאֵל דְגָנֵי בְשִמְשָא א״ל חַכִימָא דִיהוּדָאֵי בִישָא מִי הָוְֵי טָבָא א״ל יוֹמָא דְהַקָּזָה הוּא
וְְלָא הִיא אֶלָּא אִיכָא יוֹמָא דְמַעֲלֵי בָהּ שִמְשָא בְכוּלֵּיהּ שַתָּא יוֹמָא דְנָפְלָה בֵיהּ תְּקוּפַת תַּמוּז וְְסָבַר לָא
אִיגְלִי לֵיהּ׃ ( היקיל ברוח טעמא שהה סימן ) רַב וּשְמוּאֵל דְאָמְרִי תַּרְוְַיְיהוּ כלֹ הַמֵקֵיל בִסְעוּדַת הַקָּזַת
דָם מְקִילִּין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו מִן הַשָּמַיִם וְְאוֹמְרִים הוּא עַל חַיָּיו לאֹ חָס אֲנִי אָחוּס עָלָיו רַב וּשְמוּאֵל דְאָמְרִי
תַּרְוְַיְיהוּ הַאי מַאן דְעָבֵיד מִילְּתָא לָא לֵיתֵיב הֵיכָא דְכָרֵיךְ זִיקָא דִילְמָא שָפֵי לֵיהּ אוּמָנָא וּמוֹקִים לֵיהּ אַרְבִיעָתָא
וְְאָתֵי זִיקָא וְְשָאֵיף מִינֵּיהּ וְְאָתֵי לִידֵי סַכָנָה שְמוּאֵל הֲוְָה רָגִיל וְְעָבַד מִילְּתָא בְבֵיתָא דְשַב לְבֵינַיָּא וְַאֲרִיחָא יוֹמָא חֲדָא
עֲבַד וְְאַרְגִּיש בְנַפְשֵיהּ בְדַק וְַחֲסַר חַד אֲרִיחָא רַב וּשְמוּאֵל דְאָמְרִי תַּרְוְַיְיהוּ הַאי מַאן דְעָבֵיד מִילְּתָא לְיִטְעוֹם מִידֵי
וְַהֲדַר לֵיפוֹק דְאִי לָא טָעֵים מִידֵי אִי פָגַע בְשַכְבָא יַרְקָא אַפֵיהּ אִי פָגַע בְמַאן דִקְטַל נַפְשָא מִית אִי פָגַע
לריכה אני. לחילול: בין שאמרה אין לריכה אני. וחברותיה אומרות שהיא לריכה מחללין: באנמיה, בזרועותיה שאינה יכולה להלך:
מיה ג׳ ימים וז׳ ימים ולי יום. ההכרו כה לחילוק הלכות חילול שבת ל׳ מז׳ עד השלמת ל׳ וכן ז׳ מג׳ עד השלמת ז׳: כל לרכי חולה.
והא מיה עד ל׳ יום סתמח מולה היא: דבר שאין בו סכנה, חולה שהם לא יעשו לו רפואה זו אין מסוכן למות ומ״מ לריך הוא לה:
אומר לארמאי ועושה. אבל דבר שיש בו סכנה ישראל עלמו עושה לו: לטבילה. עד ל׳ יוס לא תטבול מפני הלינה: שאין בעלה עמה.
והיה טובלת לטהרות: בעלה מהממה.
להתר טבילה במשמים והגוף מתחמס
מן הגוף: מדורה. היסק גדול: סקיו
דס. וכ״ש מולה: ללמו ליה הכתקא
דשאנא. לא מלאו עלים מוכנים להיסק
ביום הקוה ולוה ובקעו כסא של מדהל
שהוא מעולה בדמים: פקורא
דיונה. מין ארו הוא. ורבינו הלוי
אמר (6) נוי״ש: ס)רצה ללמו לים שרטיפה.
ספסל: ויקח מנעלים. שאין לך ביזוי
מן המהלך יחף בשוק: (מאי) לרכי
סעודה. (לרכי) סעודת הקוה:
ביומא דמלתא. דהקוה: דטמלי.
טמול. סומקח חלף סומקא: עד
דנפיק סיסי. הריח: מאוניה.
מאזניו מרימין היין: מריצדא
דכוסילתא. נקני כלי האומן שנכשלו.
פלימ״מ: עד דקפי עמליה. טמול
שלו לף ביין: בר סלמא טרפי. בן
ג׳ שנים שטענה המו משנקלט ג׳
עלין מלשין: לרצון. לתלמידיו:
אמרו נחמן איקלע לגנן. הרבו
בסעודה כאילו אני סועד חללכם:
בר מההיה ערמה. דמפרש ואזיל:
ולא אפשר ליה. לקנות יין: לשקול
זוזא מכה. זו רע ופחות שאינו יוצא
בהולאה: וליזיל למנ מנותה. ודרך
הלוקחים לטועמו תחלה שיהא טוב
ויטעוס וכשיתן לו הזו והמנווני
ימלאנו רע ולא יקבלנו והוא ילך
למנות המרת ויעשה כן: ואי לא.
דאין לו זח רע: וליטוף משמש
כלידעיה. ברקתו והתמריס והשומן
מחממין אותו: נישא מי הוס עבא.
חום השמש שהוא קשה לאדם כלום
מטיב לו: היכא דכריך זיקה.
ט) הינדרו״ן שיש נו מלונות והכוח
נכנסת בהס נכרכת ומתגלגלת
באינדרו״ן: דילמא שפי ליה אומנה.
מריקו מדמו כמו הסופה יין לחבירו
(כ״מ דף ם.): ומוקי ליה הרביעתה.
לא הניח בו דס אלא כדי חייו דהיינו
רביעית והדר אתי ליה זיקה וסייף
ליה מדם הנותר בגופו וממסרו
משיעורו ומסתכן: שב לביני ואריקה.
עובי החומה ז׳ לבינים מוטלין לרמכן
זה אצל זה דכל לבינה ג״ט: ואריקה.
הכימ מלי לבינה טפח ומחלה:
ארגים בנפטיה. הרגיש נעלמו
שהוא נחלם: מסר חד אריקא.
החומה היתה מסיכה מעונים הכימ:
רָבָא מִשְּמֵיהּ דְרַב יְהוּדָה אָמַר
שִבְעָה. לִכְאוֹרָה מַשְמַע דְרָבָא
לְטַעְמֵיהּ דִּבְפֶרֶק הֲדַר ( עירובין דף
סח.) גַּבֵי הַהוּא יְנוּקָא דְּאִישְׁתַּפּוּךְ
חמימיה אָמַר לְהוּ רָבָא נישייליה
לְאִימֵיהּ אִם צְרִיכָה ניחיימו אַגַּב
אִימֵיהּ דְּמִסְּתָמָא בְיוֹם שְמִינִי הָיָה
קוֹדֶם מִילָה שֶהָיָה צָרִיךְ חַמִין לְמוּלוֹ
דִלְאַחַר מִילָה מְסוּכָן הוּא וּבְלאֹ אִימֵיהּ
בְיוֹם שְמִינִי מְחַלְּלִין עָלָיו שַבָת וְְהַיְינוּ
לְאַחַר שִבְעָה דבנסתם הַקֶּבֶר בָעֵינַן
צְרִיכָה מִיהוּ לְלִישָּנָא דְאָמְרִי לָהּ לְרָבָא
שְלשִים תִּיקְשֵי לָמָה צְרִיכָה וְְעוֹד
דבקונטרס פי׳ הָתָם ניחיימו אַגַּב
אִימֵיהּ ע״י נָכְרִי וְְכֵן פֵירַש ר״ח
לְכָךְ יֵש לְפָרֵש דְאַבַיֵי וְְרָבָא וְְאָמְרֵי
לָהּ מַר אֲמַר חֲדָא וּמָר אֲמַר חֲדָא
וְְלָא פְלִיגִי וְְכוּלְּהוּ קִיְּימוֹ כִנְהַרְדְעֵי׃