Шаббат 12a

רַבִי שֶלּאֹ יִלְקֶה הַכוֹתֶל אֵינוֹ בְכִי יוּתַּן מִי דָמֵי הָתָם לָא קָא בָעֵי לְהוּ לְהָנֵי מַשְקִין כְלָל הָכָא קָא בָעֵי לְהוּ לְהַאי כִיס לְקַבוּלֵי בֵיהּ זִיבָה הָא לאֹ דַמְיָא אֶלָּא לְסֵיפָא עֲרֵיבָה שֶיָּרַד דֶלֶף לְתוֹכָהּ מַיִם הַנִּיתָּזִין וְְהַנִּצָּפִין אֵינָן בְכִי יוּתַּן וְְשֶבְתוְכָֹהּ הֲרֵי זֶה בְכִי יוּתַּן אֶלָּא אַבַיֵּי וְְרָבָא דְאָמְרִי תַּרְוְַוְיְיהוּ ל״ק הָא ר׳ יְהוּדָה וְְהָא ר׳ שִמְעוֹן תָּנֵי דְבֵי רַבִי יִשְמָעֵאל יוֹצֵא אָדָם בַתְּפִילִּין בע״ש עִם חֲשֵיכָה מַאי טַעְמָא כֵיוְָן דְאָמַר רַבָה בַר רַב הוּנָא חַיָּיב אָדָם לְמַשְמֵש בַתְּפִילִּין כָל שָעָה וְְשָעָה ק״ו מִצִּיץ מַה צִּיץ שֶאֵין בוֹ אֶלָּא אַזְכָרָה אַחַת אָמְרָה תּוֹרָה וְְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד שֶלּאֹ יַסִּיחַ דַעְתּוֹ מִמֶנּוּ תְּפִילִין שֶיֵּש בָהֶן אַזְכָרוֹת הַרְבֵה עַל אַחַת כַמָה וְְכַמָה הִלְכָךְ מִידְכַר דְכִיר לְהוּ תַּנְיָא חֲנַנְיָא אוֹמֵר חַיָּיב אָדָם לְמַשְמֵש בְבִגְדוֹ ע״ש עִם חֲשֵכָה אֲמַר רַב יוֹסֵף הִלְכְתָא רַבָתִי לְשַבָת׃ לאֹ יְפַלֶּה אֶת כֵלָיו כו׳׃ אִיבָעְיָא לְהוּ לאֹ יְפַלֶּה אֶת כֵלָיו בַיּוֹם שֶמָא יַהֲרוֹג וְְרַבִי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְתַנְיָא אָמַר רַבִי אֱלִיעֶזֶר הַהוֹרֵג כִינָּה בְשַבָת כְאִילּוּ הוֹרֵג גָּמָל וְְלאֹ יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר שֶמָא יַטֶּה אוֹ דִילְמָא תַּרְוְַיְיהוּ שֶמָא יַטֶּה ת״ש אִין פוֹלִין וְְאֵין קוֹרִין לְאוֹר הַנֵּר מִי אַלִּימָא מִמַתְנִיתִין ת״ש אִין פוֹלִין לְאוֹר הַנֵּר וְְאֵין קוֹרִין לְאוֹר הַנֵּר אֵלּוּ מִן הַהֲלָכוְתֹ שֶאָמְרוּ בַעֲלִיַּית חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן ש״מ דְתַרְוְַיְיהוּ שֶמָא יַטֶּה ש״מ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל אֲפִילּוּ לְהַבְחִין בֵין בִגְדוֹ לְבִגְדֵי אִשְתּוֹ אֲמַר רָבָא לאֹ אֲמַרַן אֶלָּא דִבְנֵי מְחוֹזָא אֲבָל דִבְנֵי חַקְלַיְתָא מֵידַע יָדְעִי וְְדִבְנֵי מְחוֹזָא נַמִי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דִזְקֵנוְתֹ אֲבָל דִילָדוְתֹ מֵידַע יְדִיעִי ת״ר אִין פוֹלִין ברה״ר מִפְנֵי הַכָבוֹד כַיּוֹצֵא בוֹ אָמַר ( רב ) יְהוּדָה וְְאָמְרִי לָהּ רַבִי נְחֶמְיָה אֵין עוֹשִין אַפִיקְטוֹיזִין ברה״ר מִפְנֵי הַכָבוֹד ת״ר הַמְפַלֶּה אֶת כֵלָיו מוְלֵֹל וְְזוְרֵֹק וּבִלְבַד שֶלּאֹ יַהֲרוֹג אַבָא שָאוּל אוֹמֵר נוֹטֵל וְְזוְרֵֹק וּבִלְבַד שֶלּאֹ יִמְלוְלֹ אָמַר רַב הוּנָא הֲלָכָה מוְלֵֹל וְְזוְרֵֹק וְְזֶהוּ כְבוֹדוֹ ואפי׳ בַחוֹל רַבָה מְקַטַּעַ לְהוּ וְְרַב שֵשֶת מְקַטֵּעַ לְהוּ רָבָא שָדֵי לְהוּ לֶקְנָא דְמַיָא אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן לִבְנָתֵיהּ קְטוֹלִין וְְאַשְמְעִינַן לִי קָלָא דְסַנְוְָוְתֵי תַּנְיָא רשב״א אוֹמֵר אֵין הוֹרְגִין אֶת הַמַאֲכוְלֶֹת בַשַּבָת דִבְרֵי ב״ש וב״ה מַתִּירִין וְְכֵן הָיָה רשב״א אוֹמֵר מִשּוּם רשב״ג אֵין מְשַדְכִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת לֵאָרֵס וְְלאֹ אֶת הַתִּינוֹק לְלַמְדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְדוֹ אוּמָנוּת וְְאֵין מְנַחֲמִין אֲבֵלִים וְְאֵין מְבַקְּרִין חוֹלִין בְשַבָת דִבְרֵי בֵית שַמַאי וב״ה מַתִּירִין׃ ת״ר הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה אוֹמֵר שַבָת הִיא מִלִּזְעוְקֹ וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבאֹ ור״מ אוֹמֵר יְכוֹלָה הִיא שֶתְּרַחֵם נמוך שלא ילקה כו'. דהיינו אזולי טינוף לה חשיב ליה הך כפייה: מי דמי. (3) הח לה ניחא ליה בהנך משקין כלל וברצונו לא ירדו ונהי נמי דכפיית קערה משיבא ליה חנן חשיבותה דמשקין בעינן וכפייה זו אינה חלה לגלות עליהן שאינו חפץ בהן אבל הכא לענין שבת החשיבותה דהולאה קפדינן וסך הולאה דכים משיבא דקה מיבעי ליה להליל על בגדיו: הא לא דמיא. ע״כ חס להכשר זרעים נחת לדמויה לא תדמיה אלא לסך: שירד דלף לתוכה כו׳. משנה היא במסכת מכשירין (פ״ד משנה ה) השנויה אחר הסיפא דהכופה את הקערה והכי מגן עריצה שירד הדלף לתוכה כו׳ הנימה שירד הדלף לתוכה מיס הנימזין והלפיס ב״ש חומרים בכי יומן וב״ה אומרים אינם בכי יומן נטלה לשופכה אלו ואלו מודים שהן בכי יומן. ומ״מ ים לשמוע מהך סיפח כדגרסינן בספרים )(וכב״ה) נתנה לעריכה זו שירד הדלף לתוכה אע״ג דאזולי טינוף הוא אפילו הכי מדלח כפאה גלי דעתי׳ דאמשבינהו לקבלן והוו חשובים אותן שבתוכה וסך הוצאה כמי המשנה לקבולי בהחי כים האי זיבה אע״ג דבוינה לא ניחא ליה אנן למיובי ההולאת זיבה לא מהדרין אלה ההולחת כים: הניתוין. למרחוק: והלפין. מלמעלה כשהיא מלאה: אינן בכי יומן. דלא ניחא ליה בהו: הא רבי יהודה. דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה שבכלונו לא תעשה ואינו לריך לעיקר (מחלתה) [תכליתה] כי הכח שאינו צריך לזיבה זו שעל ידה נא הכיס הזה ואעפ״כ חייב עליה. ופלוגתייהו בהמלניע (לקמן דף לג:) גבי מולים המת נמטה מייצ ואע״ג דהולהת המת לא ניחא ליה ביה וכ״ש פוטר: עס משיכה. ולא חיישינן דילמח נפיק בהו משתמסך: והיה על מלחו תמיד. קרה יתירה הוא להן דרשה דהח כבר קבע ליה מקום והיה על מלח אהרן ): למשמם כנגדו. שלא יהא כרוך נטוס דבר פן יוליהנו: הלכתא רבתי. דבר גדול ים כאן להפריטו מאיסור שנת: שמא יהרוג. וביום נמי עסקינן ולאור הנר דמתני׳ אלה יקרה קאי: כהורג גמל. כלומר דגדול מאד: או דילמא. לאור הנר דקתני אמרוייהו קאי ותרוייהו שמא יטה אבל ביום שפיר דמי: מי אלימה ממתניתין. דקתני לאור הנר בסוף ואפ״ה מספקא לן דאיכא לפלוגי בהו ולמימר דלאור הכר חלא יקרה קאי הכא נמי איכא למימר דאין פולין אפילו ביום ולאור הנר שאין קורין קאי: מ״ש. דקמני לאור הנר בתרווייהו: בני מחוזא. מפנקי ולח עבדי מלאכה ובגדיהם רחבים כשל חמה ולריכים עיון: מידע ידעי. שנגדי האנסים קלרין שעוסקין בשדות במלאכה ושל נשים רחבים בתי יד שלהן: דוקנות. קלרים במקלת ושל אנשים מעונגין רחבים ודומין זה לזה וגזרינן שמא יטה: אבל דילדות, כמנים הרבה ואין של אנשים דומין להם: ברה״ר. בחול: מפני הכבוד. של עוברין שלא ימאסו: אפיקטויזין. הקאה גומיט״מ בלע"ז כך מלאמי: מולל וזורק. בשנת מולל להמים כמן שלא יחזרו אליו ובלבד שלא ימלול בדומק ויהרוג דסבירא ליה הריגת כינה שנות, ואבא שאול כר״ח ומחייב חטאת הלכך גזרינן מלילה שלא יהרוג: מקטע לסו. הורגן ובשבת: לקנא. ספל: מאכולת, כינה: מתירין. כדמפרש טעמא בפרק שמונה שרלים (לקמן דף קז:) מחילים מאדמים דמשכן מה מילים פרים ורבים אף כל שפרה ורבה וכינה אינה פרה ורבה חלה מבשר אדם היה שורלת: וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר. משום דמצטער עם המלטערין: שנת היא מלזעוק. צריך (ג) להרחיב) דעתם נתנחומים שלא ילטערו: יכולה היא שמרתם. אם מכבדוה מלהלטער נה: רַבִי וְְשֶבְתוְכָֹהּ הֲרֵי זֶה בְכִי יוּתַּן. אֵין זֶה בְמִשְנָה אֶלָּא שהש״ס מְדַקְדֵק מדנקט הַנִּיתָּזִין והניצפין אֵינָן בְכִי יוּתַּן מַשְמַע הָא שֶבְתוֹכָהּ הֲרֵי הֵן בְכִי יוּתַּן׃ שֶמָא יַהֲרוֹג. פֵירַש הָרַב יוֹסֵף מאורליינ״ש דכינה הַיְינוּ שְחוֹרָה הקופצת דִכְתִיב וְְהַךְ אֶת עָפָר הָאָרֶץ וְְהָיָה לְכִנִּים ( שמות ח ) וְְדֶרֶךְ שְחוֹרָה הקופצת לָצֵאת מִן הָאָרֶץ וּבְזֹאת נֶחְלְקוּ עָלָיו רַבָנַן אֲבָל פַרְעוֹש הִיא הֱכִינָהּ הרוחשת וְְחַיָּיב עָלֶיהָ אֲפִילּוּ לְרַבָנַן כדאמרי׳ בפ׳ שְמוֹנָה שְרָצִים ( לקמן דף קז׃ ושם ) וְְאֵין נִרְאֶה לר״ת דְאָמְרִינַן בַמִדְרָש אַף כִי אֱנוֹש רִמָה אֵלּוּ כִנִּים שֶבָראֹש וּבְנִדָה פ״ב ( דף כ׃) שָלַח לָהּ מַסְרִיקוּתָא מִקְטַל קַלְמֵי ופי׳ בְּקוּנְטְרֵס מַסְרֵק לַהֲרוֹג כִנִּים וְְאֵין דֶרֶךְ שְחוֹרָה הקופצת לִהְיוֹת בְראֹש וְְעוֹד בִבְרָכוֹת (פ״ז דף נא׃) אָמְרִינַן מִמַּהֲדוּרֵי מִילֵּי וּמִסְּמַרְטוּטֵי קַלְמֵי וְְדֶרֶךְ כִנִּים לִבְנוֹת הרוחשות לִהְיוֹת בסמרטוטי מִבְּגָדִים יְשֵנִים וְְעוֹד דפרעוש אָמַר לְקַמָן בְפֶרֶק שְמוֹנָה שְרָצִים ( דף קז׃) שֶהוּא פָרָה וְְרָבָה וְְכִינָּה הרוחשת אֵינָהּ פָרָה וְְרָבָה אֶלָּא בָאָה מזיעת אָדָם לְכָךְ נִרְאֶה לר״ת דשחורה הקופצת הִיא פַרְעוֹש וְְחַיָּיב עָלֶיהָ לכ״ע וְְכִינָּה הרוחשת שָרֵי לַהֲרוֹג כב״ה הַמַתִּירִין ובקונטרס נַמִי פֵירַש בְסָמוּךְ דְרַבָה מְקַטַּעַ לְהוּ בַשַּבָת׃ מִי אַלִּימָא מִמַתְנִיתִין. והפושט ס״ד דְבָרַיְיתָא דַרְכָהּ לְפָרֵש טְפֵי מִמַתְנִיתִין וְְעוֹד דבברייתא קָתָנֵי אֵין פוֹלִין וְְאֵין קוֹרִין מַשְמַע טְפֵי דְקָאֵי לְאוֹר הַנֵּר אַתַּרְוְַיְיהוּ מבמתני׳ דְקָתָּנֵי וְְלאֹ יְפַלֶּה אֶת כֵלָיו׃ אֲפִילּוּ לְהַבְחִין בֵין בִגְדוֹ לְבִגְדֵי אִשְתּוֹ. דַרְכָן הָיוּ לִהְיוֹת שָוְִין מִכָאן נִרְאֶה לֶאֱסוֹר לְהַבְחִין בֵין בִגְדוֹ לְבִגְדֵי חֲבֵרוֹ לְאוֹר הַנֵּר׃ נוֹטֵל וְְזוְרֵֹק וּבִלְבַד שֶלּאֹ יִמְלוְלֹ. נִרְאֶה לְפָרֵש דְאַבָא שָאוּל כְרַבָנַן וְְגָזַר מִלַיְלָה דכינה אַטּוּ מִלַיְלָה דפרעוש ומלילה דפרעוש שֶמָא יַהֲרוֹג וְְכוּלָּהּ חֲדָא גְּזֵירָה הִיא ורש״י פי׳ דכר׳ אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ וְְקָשֶה דְמַשְמַע דְרַבִי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ דלפלות נַמִי אָסוּר דְקָאָמַר לְעֵיל לאֹ יְפַלֶּה שֶמָא יַהֲרוֹג ור׳ אֱלִיעֶזֶר הִיא וּמִיהוּ י״ל דִּלְעֵיל לָא קָאֵי. הָכִי׃ רַבָה מְקַטַּעַ לְהוּ. מְפָרֵש ריב״א בַחוֹל וְְקָאֵי אַדְרַב הוּנָא דְקָאָמַר זֶהוּ כְבוֹדוֹ אֲפִילּוּ בַחוֹל וְַאֲנַן סָמְכִינַן ארש״י דפי׳ בַשַּבָת וְְקַיְימָא כְבֵית הִלֵּל דְשָרוּ בְסָמוּךְ׃