Шаббат 146a

מִשּוּם שֶבָא נָחָש עַל חַוָּה הִטִּיל בָהּ זוּהֲמָא יִשְרָאֵל שֶעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָסְקָה זוּהֲמָתָן עוֹבְדֵי כוכבי׳ שֶלּאֹ עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לאֹ פָסְקָה זוּהֲמָתָן א״ל רַב אַחָא בְרֵיהּ דְרָבָא לְרַב אַשִי גֵּרִים מַאי א״ל אע״ג דְאִינְהוּ לָא הָוְוּ מַזָּלַיְיהוּ הָוְוּ דִכְתִיב אֶת אֲשֶר יֶשְנוֹ פהֹ עִמָנוּ עוֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה׳ אֱלהֵֹינוּ וְְאֶת אֲשֶר אֵינֶנּוּ פהֹ וְגוֹ׳ וּפְלִיגָא דר׳ אַבָא בַר כָהֲנָא דא״ר אַבָא בַר כָהֲנָא עַד שְלשָה דוֹרוֹת לאֹ פָסְקָה זוּהֲמָא מֵאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִשְמָעֵאל יִצְחָק הוֹלִיד אֶת עֵשָו יַעֲקבֹ הוֹלִיד י״ב שְבָטִים שֶלּאֹ הָיָה בָהֶן שוּם דוֹפִי׃ מתני׳ שוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל הֵימֶנָּה גְּרוֹגָרוֹת וּבִלְבַד שֶלּאֹ יִתְכַוֵּין לַעֲשוֹת כְלִי וְְאֵין נוֹקְבִין מְגוּפָה שֶל חָבִית דִבְרֵי ר׳ יְהוּדָה וְַחֲכָמִים מַתִּירִין וְְלאֹ יִקְּבֶנָּהּ מִצִּדָהּ וְְאִם הָיְתָה נְקוּבָה לאֹ יִתֵּן עָלֶיהָ שַעֲוְָה מִפְנֵי שֶהוּא מְמָרֵחַ אָמַר ר׳ יְהוּדָה מַעֲשֶה בָא לִפְנֵי רַבָן יוֹחָנָן בֶן זַכַאי בַעֲרָב וְְאָמַר חוֹשְשַנִי לוֹ מֵחַטָּאת׃ גמ׳ א״ר אוֹשַעֲיָא ל״ש אֶלָּא דְרוּסוֹת אֲבָל מְפוֹרָדוֹת לאֹ וּמְפוֹרָדוֹת לאֹ מֵיתִיבִי ר׳ שִמְעוֹן בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מֵבִיא אָדָם אֶת הֶחָבִית שֶל יַיִן וּמַתִּיז ראֹשָהּ בַסַּיִיף וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים בְשַבָת וְְאֵינוֹ חוֹשֵש הַהִיא רַבָנַן מתני׳ רַבִי נְחֶמְיָה הִיא וּמַאי דוֹחֲקֵיהּ דְרַבִי אוֹשַעֲיָא לְאוֹקְמֵי מַתְנִיתִין כְרַבִי נְחֶמְיָה וּבִדְרוּסוֹת לוֹקְמָהּ בִמְפוֹרָדוֹת וְְרַבָנַן אֲמַר רָבָא מתני׳ קְשִיתֵיהּ מַאי אִירְיָא דְתָנֵי גְּרוֹגְרוֹת לִיתְנֵי פֵירוֹת אֶלָּא ש״מ בִדְרוּסוֹת תַּנְיָא חֲדָא חוֹתָלוֹת שֶל גְּרוֹגְרוֹת וְְשֶל תְּמָרִים מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְְחוֹתֵךְ וְְתַנְיָא אִידָךְ מַתִּיר אֲבָל לאֹ מַפְקִיעַ וְְלאֹ חוֹתֵךְ לָא קַשְיָא הָא רַבָנָן הָא ר׳ נְחֶמְיָה דְתַנְיָא ר׳ נְחֶמְיָה אוֹמֵר אפי׳ תַּרְוְָוְד וְַאֲפִילּוּ טַלִּית וְַאֲפִילּוּ סַכִין אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְמִישָן בָעוּ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵשֶת מַהוּ לְמִיבְרַז חָבִיתָא בְבוּרְטִיָא בְשַבְתָא לְפִיתְחָא קָמִיכַוֵּין וְַאֲסִיר אוֹ דִילְמָא לְעַיִן יָפָה קָמִיכַוֵּין וְְשָרֵי א״ל לְפִיתְחָא קָא מִכַוֵּין וְַאֲסִיר מֵיתִיבִי רשב״ג אוֹמֵר מֵבִיא אָדָם חָבִית שֶל יַיִן וּמַתִּיז ראֹשָהּ בַסַּיִיף הָתָם וְַדַאי לְעַיִן יָפָה קָמִיכַוֵּין הָכָא אִם אִיתָא דִלְעַיִן יָפָה קָמִיכַוֵּין לְפַתּוֹחֵי מִיפְתַּח׃ אֵין נוֹקְבִין מְגוּפָה וכו׳׃ אָמַר רַב הוּנָא מַחֲלוֹקֶת לְמַעְלָה אֲבָל מִן הַצַּד דִבְרֵי הַכלֹ אָסוּר וְְהַיְינוּ דְקָתָנֵי לאֹ יִקְּבֶנָּהּ מִצִּדָהּ וְְרַב חִסְדָא אָמַר מַחֲלוֹקֶת מִן הַצַּד אֲבָל עַל גַּבָהּ דִבְרֵי הַכלֹ מוּתָּר וְְהָא דְקָתָנֵי לאֹ יִקְּבֶנָּהּ מִצִּדָהּ הָתָם בְגוּפָהּ דְחָבִית תָּנוּ רַבָנַן אֵין נוֹקְבִין נֶקֶב חָדָש בַשַּבָת וְְאִם בָא לְהוֹסִיף מוֹסִיף וְְיֵש אוֹמְרִים אֵין מוֹסִיפִין וְְשָוְִין שֶנּוֹקְבִין נֶקֶב יָשָן לְכַתְּחִילָּה וְְתַנָּא קַמָא מַאי שְנָא מִנֶּקֶב חָדָש דְלָא דְקָא מְתַקֵּן פִיתְחָא אוֹסוֹפֵי נַמִי קָא מְתַקֵּן פִיתְחָא אָמַר רַבָה דְבַר תּוֹרָה כָל פֶתַח שֶאֵינוֹ עָשוּי לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא אֵינוֹ פֶתַח וְְרַבָנַן הוּא דְגָזוּר מִשּוּם לוּל שֶל תַּרְנְגוֹלִין דְעָבִיד לְעַיּוּלֵי אֲוְֵירָא וּלְאַפוֹקֵי הַבְלָא וְְאִם בָא לְהוֹסִיף מוֹסִיף אוֹסוֹפֵי וְַדַאי בְלוּל שֶל תַּרְנְגוֹלִים לָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי משום כשבא נחש על חוה, כשנתן לה עלה לאכול מן העץ בח עליה דכתיב (בראשית ג) הנחש השיאני לסון נשואין: גרים מאי. שלא היו על הר סיני מהיכן פסקה זוהמא: מולייהו הוו. בסיני. וכל שעמדו על הר סיני נתקלטו ונטהרו ונתרפאו מכל מוס ואף עורים ופסחים שהיו בישראל כלמניה בספרי: ופליגא. הח דהמרן דלא פסקה זוהמח עד סיני: מתני׳ שובר אדם מבית. מליאה גרוגרות בסכין או בסייף לאכול ממנה גרוגרות דאין במקלקל שום איסור בשבת: ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי. לנוקנה יפה בפתח נאם: אין נוקבין מגופה. הדבוקה (ג) בפה החנית לעשות נקב אלא נוטל את כולה הבל כי נקיב לה מתקן פתחה: ומכמיס מתירין. דאין דרך פתח לחבית בכך: ולא יקבנה מלידה. בגמרא מפרש לה: שהוא ממרת. ויש כאן משום מממק: בערב. מדינה1): מחטאת, שמא מירח השעוה לדונקה בדופני הכלי סביב הנקב: גמ׳ לא שנו. השובר המנית ומטלטל הסייף לכך: אלא בדרוסות, שהגרוגרות דרוסות בעיגול ומומכין ממנו בקורדוס או בסייף ומיידי דמטלטל סייף לחתוך גרוגרות תבר ניה נמי לחבית: אבל מפורדות. שא״ל למתכן לא יטלטל סייף לשבור החנית (ד) דמתני׳ ר׳ נחמיה דאמר אין כלי ניטל חלה לתשמים המיוחד לו כדמוקי לקמן: ואינו חושש. ואע״ג דיין לאו למחתכיה קאי: רבנן היא. דפליגי אדר׳ נחמיה ואמרי כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך: מוסלות. כלי של כפות תמרים ועושין מ) כמין סלים ונותנים לתוכן תמריס רעים להתבטל: מסיר. אם הכסוי קשור בחבל: אבל לא מפקיע. סותר שרשרות המבל בכלי: ולא מוסך. דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו וסכין אינו עשוי לכך: למיברז. לתחוב פויינדור״מ בלע״ו: בבורטיס. ברוממ לתומנו בדופניה לנקוב: לעין יפה. להרחיב מולח היין בנקב גדול מדלח נקיב ליה כדרך הנוקנין נקב עגול ויפה: המס ודאי לעין יפה קמיכוין. שמרחיב פיה למטה ממגופתה כדקמני מתיז את ראשה, שפת פיה: לפתומי מיפתח. יטול מגופתה: למעלה. בראש המגופה התס הוא דשרו רבנן דלאו חוכמה למיעבד פתחה התס אלה נוטל כל סמגופה: אבל מלדה. זמנין דעברי זה משום פתחא ואינו כולה לפותמה למעלה שלא יפול עפר חו פסולת ציין: היינו דקתני ולא יקבנס מלדה. ואמגופה קאי ודברי הכל: מחלוקת מן הצד. המס הוא דקחסר רבי יהודה משום דאיכא דעבדי ליה פתחא: אין נוקבין נקב חדש. בכלי: נקב ישן. שנסתם דכי חוזר ופותח לאו כעושה פתח הוא שהרי עשוי ועומד וסתימתו לאו כלום: אוסופי נמי קמתקן פסקה. שמרחיכו וים כאן מטוס גמר מלאכה: הצלה. סלמון שלא ימותו התרנגולין: ואם כא להוסיף מוסיף. ולא גזרינן דילמא חמי לחוסופי כלול של תרנגולין דלה מוסיף אינים עליה: מִשּוּם שוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל הֵימֶנָּה גְּרוֹגָרוֹת. בִגְמָרָא מוֹקֵי לָהּ בִדְרוּסוֹת לְרַבִי נְחֶמְיָה אֲבָל לְרַבָנָן דְרַבִי נְחֶמְיָה שָרֵי אֲפִילּוּ מְפוֹרָדוֹת ותימה לְרַבִי מֵהָא דִתְנַן בְפֶרֶק בַכלֹ מְעָרְבִין ( עירובין דף לד׃ ושם ) גַּבֵי עֵירוּב נְתָנוֹ בַמִגְדָל וְְנוֹעֵל בְפָנָיו וְְאָבַד הַמַפְתֵּחַ הֲרֵי זֶה עֵירוּב וּפָרִיךְ בִגְמָרָא אַמַאי הּוּא בְמָקוֹם אֶחָד וְְעֵירוּבוֹ בְמָקוֹם אַחֵר הוּא וּמְשַנֵּי רַב וּשְמוּאֵל דְאָמְרִי תַּרְוְַוְיְיהוּ הָכָא בְמִגְדָל שֶל בִנְיָן עָסְקִינַן ור״מ הִיא כו׳ וְְאַמַאי מִבָעֵי לֵיהּ לְאוֹקְמָא הָכִי וּמֵעִיקָּרָא נַמִי מַאי קָאָמַר וְַהֲלאֹ יָכוֹל לְשַבֵר וְְלִפְתּוֹחַ אֶת הַמְגַדֵל וְְלִיטּוֹל אֶת הָעֵירוּב כִי הֵיכִי דְהָכָא שָרֵי לְשַבֵר הֶחָבִית וְְלִיטּוֹל הַגְּרוֹגָרוֹת וְְאִם בָאת לְחַלֵּק בֵין נְטִילַת הָעֵירוּב לִנְטִילַת הַגְּרוֹגָרוֹת א״כ קָשֶה הֵיכִי מוֹקֵי לָהּ הָתָם כר׳ מֵאִיר וְְנִרְאֶה דְהָתָם אָסוּר לְשַבֵר אֶת הַמְגַדֵל וְְהָכָא דְשָרֵי לְשַבֵר אֶת הֶחָבִית מִשּוּם דְמַיְירִי בְמוּסְתַּקִי כדמוקי לָהּ בְבֵיצָה פֶרֶק הַמֵבִיא כַדֵי יַיִן ( דף לג׃ ושם ) ומפ׳ רש״י הָתָם דְהַיְינוּ חָבִית שְבוּרָה ומדבקין שְׁבָרֶיהָ בִשְרַף שֶל עֵץ. שֶעוֹשֶה מִמֶנּוּ זֶפֶת וְְקוֹרִין ריישנ״א ומש״ה דַוְְקָא חָבִית שָרֵי דְמֵחֲמַת גריעותו לָא חָיֵיס עֲלֵיהּ וְְלֵיכָא לְמֵיחַש שֶמָא יִתְכַוֵּין לַעֲשוֹת כְלִי וְְכֵן כוּלָּהּ שְמַעֲתָא דְהָכָא בְמוּסְתַּקִי ואע״ג דְהָתָם בְבֵיצָה לָא מוֹקְמִינָן הָכֵי אֶלָּא לר״א דְפָרֵיךְ וְְלֵית לֵיהּ לר״א הָא דִתְנַן שוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית כו׳ וְְעָלָה מִשְּנֵי מתני׳ בְמוּסְתַּקִי מ״מ אֲפִילּוּ לְרַבָנַן מִיבָעֵי לְאוֹקְמֵי הָכִי דְרַבָנַן לָא פְלִיגִי אדר״א דְקָאָמַר לאֹ יִקְטְמֶנּוּ פי׳ לאֹ יִקְטוֹם אֶת הַהֲדַס לְהָרִיחַ בוֹ אֶלָּא מִשּוּם דְאִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ דבקטימת קֵיסָם חַיָּיב חַטָּאת כשקוטמו לַחֲצוֹת בוֹ שִינָּיו וא״כ אִי לָא מוֹקְמִינַן לָהּ בְמוּסְתַּקִי עֲלַיְיהוּ אִיכָא לְמִיפְרַךְ וְְלֵית לְהוּ הָא דִתְנַן כו׳ הִלְכָךְ מִיבָעֵי לָן לְמֵימַר דאליבא דְכוּלְּהוּ מַיְירֵי מַתְנִיתִין בְמוּסְתַּקִי וְְהָשְתָּא אָתְיָא שְמַעֲתָא שַפִיר. מ״ר. ובגמ׳ יְרוּשַלְמִי בְפֶרֶק בַכלֹ מְעָרְבִין מָצָאתִי הָדָא דְתֵימָא בְמִגְדָל שֶל אֶבֶן אֲבָל בְמִגְדָל שֶל עֵץ נַעֲשָה כְּשׁוֹבֵר הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶנָּה גְּרוֹגָרוֹת׃ מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְְחוֹתֵךְ. אוֹמֵר רַבִי מֵהַהִיא דעירובין ( דף לד׃) יֵש לִלְמוֹד דְהָא דְאָמְרִינַן ( ביצה דף לא׃) חוֹתָמוֹת שֶבַכֵלִים מַתִּיר וּמַפְקִיעַ וְְחוֹתֵךְ הַיְינוּ כְגוֹן דִקְטִיר בְמִיתְנָא אֲבָל פוֹתַחַת שֶל עֵץ וְְשֶל מַתֶּכֶת אָסוּר לְשַבֵר וּלְהַפְקִיעַ מדקשיא לֵיהּ הָתָם אַמַאי הּוּא בְמָקוֹם אֶחָד וְְעֵירוּבוֹ בְמָקוֹם אַחֵר דִפְשִיטָא לֵיהּ שֶאֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְקִיעַ הפותחת וְְלִיטּוֹל הָעֵירוּב אע״פ שֶסְּתַּם מְגַדֵל שֶבְכָל הש״ס הוּא כְלִי כְמוֹ הַצָּד צְבִי לְבֵית וְְצִפוֹר לַמִגְדָל וְְכִי הַהִיא דִבְרֵיש כָל הַכֵלִים ( לעיל קכב׃) ובמסקנא נַמִי לָא בָעֵי לְאוֹקוֹמֵי אֶלָּא בקטיר בְמִיתְנָא דְהַיְינוּ דַוְְקָא חוֹתָמוֹת שֶבַכֵלִים אֲבָל דְבַר שֶהוּא חֲזַק כְעֵין פוֹתַחַת לָא הֲוְָה שָרֵי ת״ק. מ״ר׃ הָא רַבָנַן וְְהָא ר׳ נְחֶמְיָה. תֵּימָה לִי אַמַאי לָא מוֹקֵי תַּרְוְַיְיהוּ כר׳ נְחֶמְיָה וְְהָא דְקָתָנֵי מַתִּיר מַפְקִיעַ וְְחוֹתֵךְ ביו״ט וְְהָא דְקָתָנֵי מַתִּיר אֲבָל לאֹ מַפְקִיעַ וְְחוֹתֵךְ בַשַּבָת דְאִיכָא תַּנָּא דס״ל הָכִי אַלִּיבָא דר׳ נְחֶמְיָה בְבֵיצָה בפ׳ הַמֵבִיא כַדֵי יַיִן ( לב׃) י״ל דְנִיחָא לֵיהּ לְמֵימַר חֲדָא כְרַבָנַן מדנימא תַּרְוְַיְיהוּ כר׳ נְחֶמְיָה׃