קמט.שואלפרק שלשה ועשריםשבת

וּכְדִבְרֵי  גמ׳ מ״ט רַב בֵיבָי אָמַר גְּזֵירָה שֶמָא יִמְחוֹק  אַבַיֵי אֲמַר גְּזֵירָה שֶמָא יִקְרָא בִשְטָרֵי הֶדְיוֹטוֹת  מַאי בֵינַיְיהוּ א״ב דִכְתַב אַכוֹתֶל וּמִידְלִי למ״ד  שֶמָא יִמְחוֹק לָא חָיְישִינַן ולמ״ד שֶמָא יִקְרָא  חָיְישִינַן ולמ״ד שֶמָא יִמְחוֹק נֵיחוּש שֶמָא  יִקְרָא וְְתוּ לְשֶמָא יִמְחוֹק לָא חָיְישִינַן וְְהָתַנְיָא  לאֹ יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר וְְאָמַר רַבָה אפי׳ גָּבוֹהַּ  שְתֵּי קוֹמוֹת אפי׳ גָּבוֹהַּ שְּתֵּי מַרְדְעוֹת אפי׳  עֲשָרָה בָתִּים זֶה ע״ג זֶה לאֹ יִקְרָא אֶלָּא אִיכָא  בֵינַיְיהוּ דִכְתַב אַכוֹתֶל וּמִיתַּתִי לְמַאן דְאָמַר  שֶמָא יִמְחוֹק חָיְישִינַן למ״ד שֶמָא יִקְרָא לאֹ  חָיְישִינַן גּוּדָא בִשְטָרָא לָא מִיחֲלַף ולמ״ד שֶמָא  יִקְרָא לֵיחוּש שֶמָא יִמְחוֹק אֶלָּא אִיכָא בֵינַיְיהוּ  דְחַיִּיק אַטַּבְלָא וְְאַפִינְקָס למ״ד שֶמָא יִמְחוֹק  לָא חָיְישִינַן למ״ד שֶמָא יִקְרָא חָיְישִינַן ולמ״ד  שֶמָא יִמְחוֹק לֵיחוּש שֶמָא יִקְרָא וכ״ת טַבְלָא  וּפִינְקָס בִשְטָרָא לָא מִיחֲלַף וְְהָתַנְיָא מוֹנֶה  אָדָם כַמָה מִבִפְנִים וְְכַמָה מִבַחוּץ וְְכַמָה מָנוֹת  עָתִיד לְהַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם מִכְתָב שֶעַל גַּבֵי הַכוֹתֶל  אֲבָל לאֹ מִכְתָב שֶעַל גַּבֵי טַבְלָא וּפִינְקָס הֵיכִי  דָמֵי אִילֵימָא דִכְתִיב מִיכְתַּב מ״ש הָכָא ומ״ש  הָכָא אֶלָּא לָאו דְחַיִּיק וְְקָתָנֵי מִכְתָב שֶעַל גַּבֵי  הַכוֹתֶל אֲבָל לאֹ מִכְתַּב שע״ג טַבְלָא וּפִינְקָס  אֶלָּא לְעוֹלָם דִכְתַב אַכוֹתֶל וּמִידְלִי וּדְקָא קַשְיָא  לָךְ דְרַבָה דְרַבָה תַּנָּאֵי הִיא דְתַנְיָא מוֹנֶה אָדָם  אֶת אוֹרְחָיו וְְאֶת פַרְפְרוֹתָיו מִפִיו אֲבָל לאֹ מִן  הַכְתָב ר׳ אַחָא מַתִּיר מִכְתָב שֶעַל גַּבֵי הַכוֹתֶל  הֵיכִי דָמֵי אִילֵימָא דִכְתִיב מִתַּתָּא לֵיחוּש שֶמָא  יִמְחוֹק אֶלָּא לָאו דְכָתַב וּמִידְלִי וש״מ דְרַבָה  תַּנָּאֵי הִיא ש״מ וְְהָנֵי תַּנָּאֵי כְהָנֵי תַּנָּאֵי דְתַנְיָא  אֵין רוֹאִין בַמַרְאָה בַשַּבָת רַבִי מֵאִיר  מַתִּיר בְמַרְאָה הַקָּבוּעַ בַכוֹתֶל מ״ש הַקָּבוּעַ  בַכוֹתֶל דְאַדְהָכִי וְְהָכִי מִדְכַר שֶאֵינוֹ קָבוּעַ נַמִי  אַדְהָכִי וְְהָכִי מִדְכַר הָכָא בְמַרְאָה שֶל מַתֶּכֶת  עָסְקִינַן וְְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָה בַר אֲבוּהּ  דא״ר נַחְמָן אָמַר רַבָה בַר אֲבוּהּ מִפְנֵי מָה  אָמְרוּ מַרְאָה שֶל מַתֶּכֶת אֲסוּרָה מִפְנֵי שֶאָדָם  עָשוּי לְהַשִּיר בָהּ נִימִין הַמְדוּלְדָלִין תָּנוּ  רַבָנַן כְתָב הַמְהַלֵּךְ תַּחַת הַצּוּרָה וְְתַחַת  הַדְיוֹקְנָאוֹת אָסוּר לִקְרוֹתוֹ בַשַּבָת וּדְיוֹקְנָא  עַצְמָהּ אַף בַחוֹל אָסוּר לְהִסְתַּכֵל בָהּ מִשּוּם  שֶנֶּאֱמַר אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים מַאי תַּלְמוּדָא  אָמַר רַבִי חָנִין אַל תִּפְנוּ אֵל מִדַעְתְּכֶם׃ מֵפִיס  אָדָם עִם בָנָיו וכו׳׃ עִם בָנָיו וְְעִם בְנֵי בֵיתוֹ אֵין  וְְעִם אַחֵר לָא מַאי טַעְמָא כִדְרַב יְהוּדָה אָמַר  שְמוּאֵל דְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל בְנֵי חֲבוּרָה הַמַקְפִידִין זֶה עַל זֶה  עוֹבְרִין מִשּוּם מִדָה וּמִשּוּם מִשְקָל וּמִשּוּם מִנְיָן וּמִשּוּם לוֹוְִין וּפוֹרְעִין ביו״ט  שלא הכין להם כל לרכס ויתחרט שזימן יותר מן הראוי ויממוק מן  הכתב כדי שלא יקרהס השמש: כל הני שמא יקרא בשטרי הדיוטות  של מקח וממכר קחמר (ח): דכתב. מניינה הכותל בדיו: ומידלי. שאינו  מגיע למס למחוק: (אפילו גבוה.  שאינו מגיע למס למחוק): אפילו  גבוה. שאינו מגיע שם להטות הנר  אסור להואיל ונמוך אסור גבוה נמי  אסור שלה תחלוק: ומימתי. שנמוך  ויכול להגיע שס ולמתוק: ולמ״ד שמא  יקרה. היכא דליכא למימם לשמה  יקרה ליחום לשמח ימחוק: דמייק.  בסכין בתוך הען בטבלא שאין נומה  למחוק ואדהכי מדכר וליכא למימם  למחוק: נודא. כותל: פינקם. כעין  לומות של סוחרים'): כמה בפנים וכמה  בחוץ. את מי ומי הושיב בפנים  במקום המכובד ואת מי ומי הושיב  בחון שאינם כל כך ספונין: אבל  לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקם.  דגודה בשטרא לא מיחלף הבל טבלא  ופינקם מיחלף: [דכתיב מיכתב. כתב  של דיון: אלא לעולם דכתב הכותל  ומידלי. שאינו יכול למחוק ולשמא  יקרה לא חיישינן דגודה בשטרה לא  מיחלף. ולקשיח לך דאע״ג דמידלי  ליתסרי כדרכה דאמר גבי נר אפילו  י׳ נמים: דרבה תנאי היא. דאיכא  דחיים לשלה תחלוק באיסור שנת  דרבנן ואיכא דמפליג: ליחוש לשמה  ימתוק. דהא ר׳ המח כותל דוקא  נקט ואי ממתי מה לי כותל מה לי  אגרת: אין רואין במראה. מירואיי״ר.  לפי שהרואה במראה אינו צריך אלא  לתקן שערות ראשו חקנו הלכך מייםי׳  שמה יראה נימין המדולדלות שאינן  שוות עם שחר השער ב)ויגלמן:  דאדהכי והכי. שילך להביא תער או  מספרים: מדכר. שהוא שבת: של  מתכת, שאינו צריך להביא מספרים  שהיא עלמה מגלמת השער: כסף  המהלך במס הלוכה ותחת הדיוקנאות.  כגון בני אדם המליירים בכותל מיות  משונות חו דיוקנות של בני אדם של  מעשיסל) כגון מלחמת דוד וגלית  וכומבין תחתיה זו לוכת מיה פלונית  חזו דיוקנית פלוני ופלונית: אסור  לקרותו בשבת. שמא יקרא בשטרי  הדיוטות: אל מדעתכם. אל אשר  אתם עושים מדעת לבבכס ומלל שלכם.  חלילים לשון חללים: עם בניו ובני ביתו  אין עם אמר לה. מדלח מנה ומפים על  המנות: מטוס לווין ופורעין. דגזור  נהו רבנן שמא יכתוב: המקפידין.  שאין מומלים ומוותרין זה לזה:  לפירוש  ולמ״ד שֶמָא יִמְחוֹק לֵיחוּש שֶמָא יִקְרָא. וְְלָא מַסִּיק אַדַעְתֵּיהּ גּוּדָא בִשְטָרָא לָא מִיחֲלַף׃  בִשְטָרֵי הֶדְיוֹטוֹת. פי׳ בקונט׳ שֶל מֶקָּח וּמֶמְכָר וּלְעֵיל  בְפֶרֶק כָל כַתְבֵי ( דף קטז׃ ושם ) פֵירַש אִיגְּרוֹת השלוחות  לִמְצוֹא חֵפֶץ׃ אֶלָּא אִיכָא בֵינַיְיהוּ דִכְתִיב אַכוֹתֶל וּמִתַּתָּאֵי.  וְְלָא יָדַעְנָא אַמַאי נָקַט מִתַּתַּאי כֵיוְָן  דס״ד דכ״ע אִית לְהוּ דְרַבָה׃  אִילֵימָא דִכְתִיב מִיכְתַּב מ״ש הָכָא  מ״ש הָכָא. פֵּירוּשׁ תַּרְוְַיְיהוּ יְהֵא אָסוּר  שֶמָא יִמְחוֹק׃  לְעוֹלָם דִכְתַב אַכוֹתֶל וּמִידְלִי  וּדְקַשְיָא לָךְ דְרַבָה דְרַבָה  תַּנָּאֵי הִיא. לפירוש הַקוּנְטְרֵס צ״ל  דְהָשְתָּא דְמוֹקֵי לָהּ דִכְתִיב אַכוֹתֶל  וּמִידְלִי למ״ד שֶמָא יִמְחוֹק אִיכָא דְאִית  לֵיהּ דְרַבָה ולמ״ד שֶמָא יִקְרָא לֵית  לֵיהּ דְרַבָה וְְהָשְתָּא מִיבָעֲיָא לָן לְמֵימַר  דבדרבה פְלִיגִי תַּנָּאֵי כִי הֵיכִי דִפְלִיגִי  אֲמוֹרָאֵי דְהָכָא וּבָרַיְיתָא קַמַיְיתָא  מִיתּוֹקְמָא שַפִיר דִכְתִיב מִכְתַּב אַכוֹתֶל  וּמִידְלִי דְכוּלְהוּ אֲמוֹרָאֵי גּוּדָא בִשְטָרָא  לָא מִיחֲלַף וְְקָשֶה לפירוש זֶה דְהַשְתָּא  לָא הֲוְָה פְלוּגְתַּיְיהוּ כְדַהֲוְָה מוֹקְמָת לָהּ  מֵעִיקָּרָא לְמַאן דְאָמַר שֶמָא יִמְחוֹק לָא  חָיְישִינַן לְמַאן דְאָמַר שֶמָא יִקְרָא חיישי׳  וה״ר פוֹרָת פֵירַש דְאַבַיֵי וְְרַב בֵיבָי  תַּרְוְַיְיהוּ לֵית לְהוּ דְרַבָה דִפְלִיגִי בִכְתָב  אַכוֹתֶל וּמִידְלִי לְמַאן דְאָמַר שֶמָא יִמְחוֹק  לָא חָיְישִינַן כֵיוְָן דְמִידְלִי וְְלֵית לָן דְרַבָה  ולשמא יִקְרָא נַמִי לָא חָיֵיש קָסָבַר גּוּדָא  בִשְטָרָא לָא מִיחֲלַף ולמ״ד שֶמָא יִקְרָא  חָיֵיש דְקָסָבַר גּוּדָא בִשְטָרָא מִיחֲלַף  וְְאַבַיֵי לָא הֲוְָה מוֹקֵי פְלוּגְתַּיְיהוּ דְרַבִי  אַחָא וְְרַבָנַן כְרַבָה דא״כ ר׳ אַחָא ע״כ  לֵית לֵיהּ דְאַבַיֵי דְשָרֵי בְכוֹתֶל אַלְמָא  קָסָבַר גּוּדָא בִשְטָרָא לָא מִיחֲלַף וא״כ  כְמַאן סְבִירָא לֵיהּ דַאֲפִילּוּ רַבָנַן לָא  פְלִיגִי עֲלֵיהּ דר׳ אַחָא אֶלָּא מִשּוּם דְאִית  לְהוּ דְרַבָה וְְגָזְרִינַן שֶמָא יִמְחוֹק אֶלָּא  הֲוְָה מְפָרֵש אַבַיֵי דכ״ע לֵית לְהוּ דְרַבָה  וְְלָא חָיְישִינַן לְשֶמָא יִמְחוֹק במידלי  ובגודא בִשְטָרָא מִיחֲלַף פְלִיגִי וְְהָא  דְקָאָמַר ש״מ דְרַבָה תַּנָּאֵי הִיא הו״מ  לְמֵימַר וְַדַאי לכ״ע לֵית לְהוּ דְרַבָה  כִּדְמְפָרַשׁ לְאַבַיֵי אֶלָּא דְלָא מָצֵי למוכח  הָא בְהֶדְיָא וּלְהָכִי קָאָמַר דְתַנָּאֵי הִיא  וְְלֵיכָא לְאַקְשוּיֵי לְרַבָה וְְהָא לָא מָצֵי  לְמֵימַר דִפְלִיגִי בחייק מיחק רַבִי אַחָא  וְְרַבָנַן ובגודא בִשְטָרָא מִיחֲלַף פְלִיגִי  אֲבָל כ״ע אִית לְהוּ דְרַבָה מִשּוּם  דְסִבְרָא הוּא כֵיוְָן דְחַיִּיק וְְאִיתָא נַמִי  בְכוֹתֶל פְשִיטָא דִבְהָא לאֹ הָוְֵי אַמְרֵי  רַבָנַן דגודא בִשְטָרָא מִיחֲלַף וְְצָרִיךְ  לְאוֹקְמָא הָשְתָּא בָרַיְיתָא דִּלְעֵיל דְחַיִּיק  מיחק לְמַאן דְסָבַר גּוּדָא בִשְטָרָא מִיחֲלַף  וְְקָשֶה קַצְתָּ לפירוש זֶה דה״ל לְמֵימַר  דכ״ע לֵית לְהוּ דְרַבָה וְְאַבַיֵי וְְרַב בֵיבָי  בְגוּדָא אִי מִיחֲלַף בִשְטָרָא פְלִיגִי׃  וּדְיוֹקְנִי עַצְמָהּ אַף בַחוֹל אָסוּר.  נִרְאֶה דבשויה לְשֵם עֲבוֹדַת  גִּלּוּלִים אָמַר אֲבָל לְנוֹי מוּתָּר כדמשמע  מבנן שֶל קְדוֹשִים דְלָא הָוְוּ מִסְתַּכְלִי בְצוּרָתָא דְזוּזָא ( ע״ז דף נ.) מִכְלָל דְאַחֲרִינֵי הָוְוּ מִסְתַּכְלִי׃ בְנֵי חֲבוּרָה הַמַקְפִידִין זֶה עַל זֶה  עוֹבְרִין מִשּוּם מִשְקָל וּמִשּוּם מִדָה וּמִשּוּם מִנְיָן. פֵּירוּשׁ לְפִי שֶׁמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה עוֹבְרִין אֲפִילּוּ עַל מָה שֶּאֵין שְאָר בְנֵי אָדָם עוֹבְרִין  מִשּוּם מִדָה כִדְאָמְרִינַן בְבֵיצָה ( דף כט.) יָכוֹל אָדָם לוֹמַר לַחֲבֵירוֹ מַלֵּא לִי כְלִי זֶה אֲבָל לאֹ בְמִדָה פֵּירוּשׁ כְלִי שֶׁמּוֹדְדִין בוֹ אָסוּר דְדָמֵי לְמִקָּח  וּמִמְכָר וְְהֵם כֵיוְָן שֶהֵם מַקְפִּידִים כָל כֵלִים הָוְֵי לְגַבַיְיהוּ מִדָה לְפִי שֶׁמַּקְפִּידִין לֵידַע שִיעוּרוֹ לְשַלֵּם לָהֶם הַכְלִי וְְכֵן מִשְקַל שֶׁשּׁוֹקְלִים ומכוונים  זֶה כְנֶגֶד זֶה בְיַד וְְאָמְרִינַן בְבֵיצָה אֵין מַשְגִּיחִין בְמאֹזְנַיִם בְיוֹם טוֹב וּמִשּוּם מִנְיָן כִדְאָמַר בְבֵיצָה ( דף כט׃) הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוְָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ  וְְאוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי כו׳ וּבִלְבַד שֶלּאֹ יַזְכִיר לוֹ סְכוּם מִקָּח שֶאִם הָיוּ נוֹתְנִים מֵאָה אֱגוֹזִים בְדִינָר וְְלָקַח כְבָר תִּשְעִים לאֹ יאֹמַר לוֹ תֵּן לִי עֶשְרִים.  אֱגוֹזִים שאתחייב לָךְ עֲשָרָה אֱגוֹזִים שֶנִּרְאֶה שֶעוֹשֶה לְהַשְלִים הַדִינָר אֲבָל יָכוֹל לוֹמַר לוֹ תֵּן לִי כ׳ אֱגוֹזִים סְתָם וּבִבְנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִים  אָסוּר שֶיָּבאֹ לִידֵי אִיסּוּר שֶׁיַּזְכִּירוּ לְהַשְלִים וּכְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל אַף מִשּוּם רִבִית דכשהם מַחֲזִירִין זֶה לָזֶה הֵם מַקְפִּידִים מַה שֶשָּוְוֹת יוֹתֵר וְְקָשֶה