וְְשֶל
שֶיַּמְתִּין קוֹשְרִין אֶת הַלֶּחִי לאֹ שֶיַּעֲלֶה אֶלָּא
שֶלּאֹ יוֹסִיף וְְכֵן קוֹרָה שֶנִּשְבְרָה סוֹמְכִין אוֹתָהּ
בְסַפְסָל אוֹ בַאֲרוּכוֹת הַמִטָּה לאֹ שֶתַּעֲלֶה
אֶלָּא שֶלּאֹ תּוֹסִיף׃ גמ׳ וְְהָאָמַר רַב יְהוּדָה
אָמַר שְמוּאֵל מַעֲשֶה בְתַלְמִידוֹ שֶל רַבִי מֵאִיר
שֶנִּכְנַס אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶרְחָץ בִיקֵּש לְהָדִיחַ
קַרְקַע אָמַר לוֹ אֵין מְדִיחִין לָסוּךְ קַרְקַע אָמַר
לוֹ אֵין סָכִין קַרְקַע בְקַרְקַע מַחְלְפָא מֵת
בְקַרְקַע לָא מִיחֲלַף כָל לְאַתּוּיֵי מַאי לְאַתּוֹיֵי
הָא דת״ר מְבִיאִין כְלֵי מֵיקַר וּכְלֵי מַתָּכוֹת
וּמַנִּיחִין עַל כְרֵיסוֹ כְדֵי שֶלּאֹ תִּפוֹחַ וּפוֹקְקִין
אֶת נְקָבָיו כְדֵי שֶלּאֹ תִּיכָנֵס בָהֶן הָרוּחַ וְְאַף
שְלמֹהֹ אָמַר בְחָכְמָתוֹ עַד שֶלּאֹ יֵרָתֵק
חֶבֶל הַכֶסֶף זֶה חוּט הַשִּדְרָה וְְתָרוּץ גּוּלַּת
הַזָּהָב זֶה אַמָה וְְתִשָּבֶר כַד עַל הַמַבוּעַ זֶה
הַכֶרֶס וְְנָרוֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבוֹר זֶה פֶרֶש וְְכֵן הוּא
אוֹמֵר וְְזֵרִיתִי פֶרֶש עַל פְנֵיכֶם פֶרֶש חַגֵּיכֶם
אָמַר רַב הוּנָא וְְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַב חַגָּא
אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶמַנִּיחִין דִבְרֵי תּוֹרָה וְְעוֹשִין
כָל יְמֵיהֶם כְחַגִּים אָמַר רַבִי לֵוְִי אָמַר רַב פַפִי
א״ר יְהוֹשֻעַ לְאַחַר שְלשָה יָמִים כְרֵיסוֹ נִבְקַעַת
וְְנוֹפֶלֶת לוֹ עַל פָנָיו וְְאוֹמֶרֶת לוֹ טוֹל מַה שֶּנָּתַתָּ בִי׃ מתני׳ אֵין מְעַצְּמִין אֶת הַמֵת בַשַּבָת וְְלאֹ בַחוֹל עִם
יְצִיאַת נֶפֶש וְְהַמַעֲצִים עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶש הֲרֵי זֶה שוֹפֵךְ דָמִים׃ גמ׳ תָּנוּ רַבָנַן הַמְעַצְּמוֹ עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶש
הֲרֵי זֶה שוֹפֵךְ דָמִים מָשָל לְנֵר שֶכָבָה וְְהוֹלֶכֶת אָדָם מַנִּיחַ אֶצְבָעוֹ עָלֶיהָ מִיָּד כָבְתָה תַּנְיָא רשב״ג אוֹמֵר הָרוֹצֶה
שֶיִּתְעַצְּמוּ עֵינָיו שֶל מֵת נוֹפֵחַ לוֹ יַיִן בְחוֹטְמוֹ וְְנוֹתֵן שֶמֶן בֵין רִיסֵי עֵינָיו וְְאוֹחֵז בִשְנֵי גּוּדָלֵי רַגְלָיו וְְהֵן מִתְעַצְּמִין
מֵאֲלֵיהֶן תַּנְיָא רשב״ג אוֹמֵר תִּינוֹק בֶן יוֹמוֹ חַי מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּבָת דָוְִד מֶלֶךְ יִשְרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְּלִין
עָלָיו אֶת הַשַּבָת תִּינוֹק בֶן יוֹמוֹ חַי מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּבָת אָמְרָה תּוֹרָה חַלֵּל עָלָיו שַבָת אֶחָד כְדֵי
שֶיִּשְמוֹר שַבָתוֹת הַרְבֵה דָוְִד מֶלֶךְ יִשְרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו כֵיוְָן שֶמֵת אָדָם בָטֵל מִן הַמִצְוֹת וְְהַיְינוּ
דא״ר יוֹחָנָן בַמֵתִים חָפְשִי כֵיוְָן שֶמֵת אָדָם נַעֲשָה חָפְשִי מִן הַמִצְוֹת וְְתַנְיָא ר׳ שִמְעוֹן בֶן אֶלְעָזָר אוֹמֵר תִּינוֹק
בֶן יוֹמוֹ חַי אֵין צָרִיךְ לְשוֹמְרוֹ מִן הַחוּלְדָה וּמִן הָעַכְבָרִים אֲבָל עוֹג מֶלֶךְ הַבָשָן מֵת צָרִיךְ לְשוֹמְרוֹ מִן הַחוּלְדָה
וּמִן הָעַכְבָרִים שֶנֶּאֱמַר וּמוֹרַאֲכֶם וְְחִתְּכֶם יִהְיֶה כָל זְמַן שֶאָדָם חַי אֵימָתוֹ מוּטֶּלֶת עַל הַבְרִיּוֹת כֵיוְָן שֶמֵת
בָטְלָה אֵימָתוֹ אָמַר רַב פַפָא נְקִיטִינַן אַרְיֵה אַבֵי תְּרֵי לָא נָפֵיל הָא קָא חָזֵינַן דְנָפֵיל הַהוּא כִדְרָמִי בַר אַבָא דְאָמַר
רָמִי בַר אַבָא אֵין חַיָּה שוֹלֶטֶת בָאָדָם עַד שֶנִּדְמֶה לוֹ כִבְהֵמָה שֶנֶּאֱמַר אָדָם בִיקָר בַל יָלִין נִמְשַל כַבְהֵמוֹת
נִדְמוּ אָמַר רַבִי חֲנִינָא אָסוּר לִישןֹ בַבַיִת יְחִידִי וְְכָל הַיָּשֵן בַבַיִת יְחִידִי אֲחָזַתּוּ לִילִית וְְתַנְיָא רשב״א אוֹמֵר
עֲשֵה עַד שֶאַתָּה מוֹצֵא וּמָצוּי לְך וְְעוֹדְך בְיָדְך וְְאַף שְלמֹהֹ אָמַר בְחָכְמָתוֹ וּזְכוֹר אֶת בוֹרְאֶיך בִימֵי בְחוּרוֹתֶיך עַד
[אֲשֶר ] ( ש ) לאֹ יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה וְְהִגִּיעוּ שָנִים אֲשֶר תּאֹמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ אֵלּוּ יְמֵי הַמָשִיחַ
שֶאֵין בָהֶם לאֹ זְכוּת וְְלאֹ חוֹבָה וּפְלִיגָא דִשְמוּאֵל דְאָמַר שְמוּאֵל אֵין בֵין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָשִיחַ אֶלָּא שִיעְבוּד
מַלְכֻיּוֹת בִלְבַד שנא׳ כִי לאֹ יֶחְדַל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ תַּנְיָא ר׳ אֶלְעָזָר הַקַּפָר אוֹמֵר לְעוֹלָם יְבַקֵּש אָדָם רַחֲמִים
עַל מִדָה זוֹ שֶאִם הוּא לאֹ בָא בָא בְנוֹ וְְאִם בְנוֹ לאֹ בָא בֶן בְנוֹ בָא שֶנֶּאֱמַר כִי בִגְלַל הַדָבָר הַזֶּה
תָּנָא דְבֵי ר׳ יִשְמָעֵאל גַּלְגַּל הוּא שֶחוֹזֵר בָעוֹלָם א״ר יוֹסֵף נְקִיטִינַן הַאי צוּרְבָא מֵרַבָנַן לָא מִיעֲנִי וְְהָא קָא
חָזֵינַן דְמִיעֲנִי אִם אִיתָא דְמִיעֲנִי אַהֲדוֹרֵי אַפִתְחָא לָא מִיהֲדַר אֲמַר לָהּ רַבִי חִיָּיא לִדְבֵיתְהוּ כִי אָתֵי עַנְיָא
אַקְדִימִי לֵיהּ רִיפְתָּא כִי הֵיכִי דִלְקַדְמוּ לְבָנַיִךְ אֲמָרָה לֵיהּ מֵילַט קָא לָייְטַת לְהוּ אֲמַר לָהּ קְרָא קָא כְתִיב
כִי בִגְלַל הַדָבָר הַזֶּה וְְתָנָא דְבֵי ר׳ יִשְמָעֵאל גַּלְגַּל הוּא שֶחוֹזֵר בָעוֹלָם תַּנְיָא ר׳ גַּמְלִיאֵל בְרַבִי אוֹמֵר וְְנָתַן
לְך רַחֲמִים וְְרִחַמְך וְְהִרְבֶך כָל הַמְרַחֵם עַל הַבְרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּמַיִם וְְכָל שֶאֵינוֹ מְרַחֵם עַל
הַבְרִיּוֹת אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּמַיִם עַד אֲשֶר לאֹ תֶּחְשַךְ הַשֶּמֶש וְְהָאוֹר זוֹ פַדַחַת וְְהַחוֹטֶם וְְהַיָּרֵח זוֹ
נְשָמָה וְְהַכוֹכָבִים אֵלּוּ הַלְּסָתוֹת וְְשָבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶם זוֹ מְאוֹר עֵינָיו שֶל אָדָם שֶהוֹלֵךְ אַחַר הַבְכִי אֲמַר
שְמוּאֵל הַאי דִמְעֲתָא עַד אַרְבְעִין שְנִין הָדְרָא מִכָאן וְְאֵילָךְ לָא הָדְרָא וְַאֲמַר רַב נַחְמָן הַאי כוֹחֲלָא עַד
אַרְבְעִין שְנִין מַרְוְַוְח מִכָאן וְְאֵילָךְ אֲפִילּוּ מָלְיָא כְאַבִיסָנָא דְגִירְדָאֵי אוֹקוֹמֵי מוֹקִים אַרְוְוֹחֵי לָא מַרְוְַוְח מַאי
קָא מַשְמַע לָן דְכַמָה דְאַלִּים מִכוֹחֲלָא טְפֵי מַעֲלֵי ר׳ חֲנִינָא שְכִיבָא לֵיהּ בְרַתֵּיהּ לָא הֲוְָה קָא בָכֵי עֲלָהּ
אֲמַרָה לֵיהּ דְבֵיתְהוּ תַּרְנְגוֹלְתָּא אַפֵיקַת מִבֵיתָךְ אֲמַר לָהּ תַּרְתֵּי תִּכְלָא וְְעִיוָּרָא סָבַר לָהּ כִי הָא דְאָמַר
רַבִי יוֹחָנָן מִשּוּם רַבִי יוֹסֵי בֶן קְצַרְתָּה שֵש דְמָעוֹת הֵן שָלש יָפוֹת וְְשָלשֹ רָעוֹת שֶל עָשָן וְְשֶל בְכִי
שימסין. שלא יסרים מחמת מוס הסדין והכרים: קושרין אם סלמי.
ומורחכם מרי וכתיב על כל חית הארץ ואפי׳ ארי: כדרמי בר אבא.
של מת שהיה פיו הולך ונפתח קושרין את לחייו כדי שלא יפתח פיו דנקנסה עליו מיתה ונדמה לארי כבהמה: נמשל. מי שמיה מושלת
יותר: ולא שיעלה. להסגר ממה שנפתח דהיינו מזיז חבר הלא שלה
בו בידוע שכבהמה נדמה: עשה. לדקה: עד שאתה מולא. למי
יוסיף ליפתח: סומכין אותה בספסל. שהרי תורת כלי עליו: לא
לעשות: ומלוי לך. ממון: ועודך בידך. עודך ברשותך קודס שתמות:
שפעלה. דהוה ליה בונה: גמ׳ ואמר
לא זכות. לא דבר לזכות בו שכולם
לו אין סכין. חלמה דבר האסור
עשירים: ולא מונה. לאמן לב ולקפון
לטלטל אסור לסיך: קרקע בקרקע
יד: על מדה זו. שלא יבא לידי עניות
מיחלף. כלומר ההוא לחו משוס
דדבר המזומן הוא לבא חו עליו חו על
טלטול הוא אלא משום השוויי גומות
בנו או על בן בנו: ונתן לך רחמים.
ואע״ג דמרמן רלפת אבנים הוא
שמרחם על הבריות: זו פרמס. המלח
וליכה למימם לאשוויי גומות מיחלף
שהוא חלק ומלהירם) יותר מכל הפרלוף:
מיהה בקרקע אחר: כל לרכי המק
זה מועס. שהוא תואר פני הדס:
לאסויי מאי. דלה מנן: כלי מיקר.
זו נשמה. כדכתיב נר אלהים נשמת
שמביאים קרירות כגון זכוכית: ואף
אדם (משלי כ): סלססות. לחיים:
שלמה אמר בחכמתו. שכריסו טל מת
ושבו העצים. משכת עינים יצא
נופחת ונבקעת: זה חוט השדרה.
ויכסה המאור אחר שירצה בבכיה
שהוא כמין מכל ולכן ככסף: זו
בזקנותו מחמת משות כח ולרות
אמה. שהוא מעין של תולדה כמו
רבות עליו: מרווח. מאור עינים:
גולות מיס (יהושע עו): זה פרם.
אפילו מליה. כמלח בעיניו כמכמול
וגלגל לשון גלל (יחזקאל ד): אל הבור.
גדול: כאביסנה של גרדאי. כובד של
שנופל לתוך פיו: כתניס. בתענוגיס:
גרדיים אינםובל״ט בלע״ז: אוקומי.
מתני' אין מעלמין. את עיניו
(3) המאור מוקים שלא ימשיך יותר ממה
בשנת אפילו החר יליחת הנפט דמוי
שהוא: מאי קמ״ל. בהח דהמר אפי׳
נו חבר: שופך דמים. כדמפרש
כאביםנא דגכדאי: אליס. עד:
בברייתא בגמ׳ שבטוכמ מועט מקרב
מכומלא. ען שהוא מכנים בשפופרת
מיממו: גמ׳ ואומו בפני גודלי רגליו.
ונותן בעיניו וקורין לו מכחול:
עולרן באצבעותיו: ומסכם. לשון חיותכס:
סיכלה ועיורא. שיכול בניס ועיורון
אריה אבי תרי לא נפיל. להורגן כדכתי׳
הדמעה: של בכי. מתוך אבל ולרה: