Шаббат 20b

אָמַר רַב כַהֲנָא קָנִים שאגדן צְרִיכִין רוֹב לאֹ אֲגָדָן אֵין צְרִיכִין רוֹב גַּרְעִינִין צְרִיכִין רוֹב נְתָנָן בְחוְתָֹלוְתֹ אֵין צְרִיכִין רוֹב תָּנֵי רַב יוֹסֵף אַרְבַע מִדוֹרוֹת אֵין צְרִיכִין רוֹב שֶל זֶפֶת וְְשֶל גָּפְרִית וְְשֶל גְּבִינָה וְְשֶל רְבָב בְמַתְנִיתָא תָּנָא אַף שֶל קַש וְְשֶל גְּבָבָא א״ר יוֹחָנָן עֵצִים שֶל בָבֶל אֵין צְרִיכִין רוֹב מַתְקִיף לָהּ רַב יוֹסֵף מַאי הִיא אִילֵימָא סִילְתֵּי הָשְתָּא פְתִילָה אָמַר עוּלָּא הַמַדְלִיק צָרִיךְ שֶיַּדְלִיק בְרוֹב הַיּוֹצֵא סִילְתֵּי מִבָעְיָא אֶלָּא אֲמַר רַב יוֹסֵף שוֹכָא דְאַרְזָא רָמִי בַר אַבָא אָמַר זָאזָא׃ הדרן עלך יציאות השבת בַמֶה מַדְלִיקִין וּבַמָה אֵין מַדְלִיקִין אֵין מַדְלִיקִין לאֹ בְלֶכֶש וְְלאֹ בְחוְסֶֹן וְְלאֹ בְכָלָךְ וְְלאֹ בִפְתִילַת הָאִידָן וְְלאֹ בִפְתִילַת הַמִדְבָר וְְלאֹ בִירוְקָֹה שֶעַל פְנֵי הַמַיִם וְְלאֹ בְזֶפֶת וְְלאֹ בְשַעֲוְָה וְְלאֹ בְשֶמֶן קִיק וְְלאֹ בְשֶמֶן שְרֵיפָה וְְלאֹ בְאַלְיָה וְְלאֹ בְחֵלֶב נַחוּם הַמָדִי אוֹמֵר מַדְלִיקִין בְחֵלֶב מְבוּשָּל וחכ״א אֶחָד מְבוּשָּל וְְאֶחָד שֶאֵינוֹ מְבוּשָּל אֵין מַדְלִיקִין בוֹ׃ גמ׳ לֶכֶש שוֹכָא דְאַרְזָא שוֹכָא דְאַרְזָא עֵץ בְעָלְמָא הוּא בְעַמְרָנִיתָא דְאִית בֵיהּ׃ וְְלאֹ בְחוְסֶֹן׃ אָמַר רַב יוֹסֵף נְעוֹרֶת שֶל פִשְתָּן אֲמַר לֵיהּ אַבַיֵי וְְהָכְתִיב וְְהָיָה הֶחָסוְןֹ לִנְעוְרֶֹת ( מכלל דחוסן לאו נעורת הוא ) אֶלָּא אָמַר אַבַיֵי כִיתָּנָא דְדַיִּיק וְְלאֹ נְפִיץ׃ וְְלאֹ בְכָלָךְ׃ אֲמַר שְמוּאֵל שְאִלְתִינְהוּ לְכָל נָחוֹתֵי יַמָא וְְאָמְרִי ( לה ) כוּלְכָא שְמֵיהּ רַב יִצְחָק בַר זְעֵירָא אֲמַר גּוּשְקְרָא רָבִין וְְאַבַיֵי הָוְוּ יָתְבִי קַמֵיהּ דְרַבָנָא נְחֶמְיָה אֲחוּהַּ דְרֵיש גָלוּתָא חַזְיֵיהּ דַהֲוְָה לָבֵיש מְטַכְסָא א״ל רָבִין לְאַבַיֵי הַיְינוּ כָלָךְ דִתְנַן א״ל אֲנַן שִירָא פְרַנְדָא קָרֵינַן לֵיהּ מֵיתִיבִי הַשִּירָאִים וְְהַכָלָךְ וְְהַסִירִיקִין חַיָּיבִין בְצִיצִית (תיובתא דרבין ) תְּיוּבְתָּא אִיבָעֵית אֵימָא שִירָא לְחוּד וְְשִירָא פְרַנְדָא לְחוּד׃ וְְלאֹ בִפְתִילַת הָאִידָן׃ אַחֲוְִינָא׃ רָבִין וְְאַבַיֵי הָוְוּ קָאָזְלוּ בְפַקְתָּא דְטַמְרוּרִיתָא חָזֵינְהוּ לְהָנְהוּ אַרְבָתָא אֲמַר לֵיהּ רָבִין לְאַבַיֵי הַיְינוּ אִידָן דִתְנַן אֲמַר לֵיהּ הַהִיא עֵץ בְעָלְמָא הוּא קְלַף וְְאַחֲוְֵי לֵיהּ עַמְרָנִיתָא דְבֵינֵי בֵינֵי׃ וְְלאֹ בִפְתִילַת הַמִדְבָר׃ שֶבָרָא׃ וְְלאֹ בִירוְקָֹה שֶעַל כו׳׃ מַאי הִיא אִילֵימָא אוּכָמְתָא דַחֲרִיצִי אִיפְרוּכִי מְפָרְכַן אֶלָּא אֲמַר רַב פַפָא אוּכָמְתָא דְאַרְבָא תָּנָא הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן שֶל צֶמֶר וְְשֶל שֵעָר וְְתַנָּא דִידַן צֶמֶר מִכְוְַוְץ כַוְֵוְיץ שֵעָר אִיחֲרוּכֵי מִיחֲרַךְ׃ וְְלאֹ בְזֶפֶת׃ זֶפֶת זִיפְתָּא שַעֲוְָה קִירוּתָא תָּנָא עַד כָאן פְסוּל פְתִילוֹת מִכָאן וְְאֵילָךְ פָסוּל שְמָנִים פְשִיטָא שַעֲוְָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ מַהוּ דְתֵימָא לִפְתִילוְתֹ נַמִי לָא חַזְיָא קָא מַשְמַע לָן אֲמַר רָמִי בַר אָבִין עִטְרָנָא פְסוְלְֹתָא דְזִיפְתָא שַעֲוְָה פְסוְלְֹתָא דְדוּבְשָא למקח רב כהנא אמר קנים שאגדן לריכין רוב. כרב הונא דלא עיילא בהן נוכח ולאבדורי לא חיישינן דארוכין הן וכבדין: גרעינין שנסנן במוסלות אין לריכין כוב. כרב חסדא שנומין לידלק אבל בלא מותלות מנדרי: מדורה. לשון סיפק גדול: רכב. שומן ושעוה וכל דבר הנימך: נצבא, שגובבין מן השדה בל״ח אישטובל״א: קם. זנבות שנולין אסטרי״ס: סילתי. לאחר שעשאוס עלים דקיס ובבבל נוהגין כן: השמא פסילה, של נגד הטבולה בשמן ונוח לידלק: אמר עולה המדליק. נר של שנת צריך שידליק ברוב היולא מראם הפתילה מון לגר: שוכא דארזה. יכם הוא ודק ויש כמין למר בין קליפה לען והוא מבעירו ממהמזה בו אור: זאזא. מולס״מ בלע״ז: במה מדליקין. לעשות פתילה. כל הני דמתני׳ מפרט בגמרא: לא בזפת ולא בשעוה. לחו לענין פתילה אלא למת במקום שמן. וכל הני מופת ואילך פסולי שמנים הן: גמ׳ ען נעלמה הוא. ופשיטה דלא חזי לפתילה חלה למדורה: עמרניבה. כמין למר ים בין קליפתו לעלו: והים המסון לנעורת. הלמא חסון לאו נעורת הוא: כיתנא דדייק ולא נפין. דכיון דלא נפין אין שמן נמשך אחריו. נפין קרפר״י ונעורת מן הדק שבו. והכי קאמר קרא פשתן המזק יהפך לנעורת כלומר הגבול יהיה מלם: גושקרח. פסולת של משי העםוי ככובעים והוא בית התולעת וקולין לו פולויי״ל ונופלים הומו וטווהו ועושה ממנו נגד ואסור לעשות ממנו פתילה כדאמר בכל פסולי פתילות דמתניתין שהחור מסכסכת בהןם) קופלת ונפסקת ואין השלהבת עומדת במקומה: גושקרח. על שס פסולת וגם פת סובין כמו כן נקראת במסכת גיטין (דף נו.): מטכסא. לבוש העשוי מחותו כלך: שיראים. מעיל העשוי מעיקר המשי: סיריקין. עשוי מן המשי הרך המתפלל ומלוי במשי וקורין לו במקומנו יד״ם: מייבין כלילית. ודלא כמאן דאמר כל בגדי למר ופשתים דוקא חייבין כלילית מדאורייתא חי נמי מדרבנן. קתני מיהח השיראים והכלך אלמא שיראין לאו היינו כלך: אמווינה. ערבה. וים כמין למר בין קליפה לען: בפקמה. בקעה: ען בעלמא הוא. והיכי לימזי לפתילה: שברא. מין עשב ארוך וקורין אותו אורטיא״ה: אוכמסח דמרילי. מקוס כנוס מים גדל עליהם כמין ירקרוקת: סיפרוכי מיפרכן. ולא מלי ליעבד פתילה מינה: חוכמתה דארצה. ספינה המתעכבת במקום אחד במים גדל ירקלוקת סביב שוליה מבחוץ: מכוון כוון. מפני החור ואין דולק כלל ואין שלהבת חומות בו ולא צריך למתנייה: עד כאן. עד ירוקה שעל פני המים פסול פתילות: מכאן ואילך פסול שמנים. שלא יתן חתיכת ופת או שעוה בנר במקום שמן: שעוה אילטריכא ליה. לפי שרגילין לעשות כמין פתילה ארוכה והפתילה לתוכה כמו שאנו עושין: מהו דתימא לפתילה נמי. קחסר לה: פסולתש דויפתח. לאחר שיולה הזפת מן העץ זב ממנו על ידי האור פסולת ללול כשמן והוא עיטרן (6): מתני׳ בַמֶה מַדְלִיקִין כו׳. פְעָמִים מְפָרֵש מַאי דְסָלֵיק מִינֵּיהּ וּפְעָמִים בַמֶה שֶהִתְחִיל׃ אֶחָד מְבוּשָּל כו׳. הָכָא מַזְכִיר שֶאֵינוֹ פָשוּט תְּחִילָה וְְכֵן בְכַמָה מְקוֹמוֹת וּמַה שֶקָּשָה עַל גירסת רש״י דְסוּכָה [ דַף זּ.] מְפוֹרָש בְמָקוֹם אַחֵר׃ בְעַמְרָנִיתָא דְאִית בֵיהּ. וא״ת הָא מִסֵּיפָא שָמְעִינַן לֵיהּ כָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בוֹ אֶלָּא פִשְתָּן וְְכֵן קָשֶה גַּבֵי אִידָן וְְיֵש לוֹמַר דְאֵין לְמֵדִין מִן הַכְלָלוֹת אֲפִילּוּ בְמָקוֹם שֶנֶּאֱמַר בָהֶן חוּץ׃ אֲנַן שִירָא פְרַנְדָא קָרֵינַן לֵיהּ. פר״ת דכלך דְמַתְנִיתִין קָרֵינַן שִירָא פְרַנְדָא אֲבָל מְטַכְסָא לָאו הַיְינוּ שִירָא פְרַנְדָא דְלָא הֲוְָה אַחֵר חוּרְבַן כִדְאָמַר בפ׳ בַתְרָא דְסוֹטָה ( דף מח׃) מִשֶּחָרַב בֵית הַמִקְדָש בָטֵל שָמִיר וּזְכוּכִית לְבָנָה וְְשִירָא פְרַנְדָא ור״י מְפָרֵש דְקָאֵי נַמִי אמטכסא וְְהָא דְקָאָמַר הָתָם בָטֵל לאֹ לְגַמְרֵי בָטֵל אֶלָּא שֶלּאֹ הָיָה נִמְצָא כ״כ דְהָא זכוכי׳ לְבָנָה הָיְתָה אַחֵר חוּרְבַן דאמרי׳ בפ׳ אֵין עוֹמְדִין ( ברכות דף לא.) תָּבַר קַמַיְיהוּ זְכוּכִית חִיוָּרְתָא בחופת בְנוֹ׃ וְְתַנָּא דִידַן צֶמֶר מִכְוְַוְץ כָּווּץ וְְשַעַר אִיחֲרוּכֵי מחָרֵךְ. וְְלאֹ אִיצְטְרִיךְ תָּנָא דמתני׳ לְמִיתְנֵי וא״ת כֵיוְָן דמתני׳ נַמִי סָבְרָה דְצֶמֶר וְְשַעַר פְסוּלִים לְהַדְלָקָה א״כ מַאי הוֹסִיפוּ וי״ל דהוסיפו הַיְינוּ טַעְמָא מִפְנֵי שֶאֵין מוֹשְכִין הַשֶּמֶן יָפֶה וְְתַנָּא דְמַתְנִיתִין פָסֵיל לְהוּ מִשּוּם דְצֶמֶר כַוְֵוְיץ וְְשַעַר מחָרֵךְ וְְלאֹ אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי׃ עַד כָאן פְסוּל פְתִילוֹת מִכָאן וְְאֵילָךְ פָסוּל שְמָנִים. בְנֵי נרבונא אוֹסְרִין נֵר שַעֲוְָה שֶלָּנוּ ומפרשי הָכִי מַהוּ דְתֵימָא לִפְתִילוְתֹ נַמִי לָא שֶאִם שָם נֵר שַעֲוְָה בְנֵר שֶמֶן יְהֵא אָסוּר קמ״ל מִכָאן וְְאֵילָךְ פָסוּל שְמָנִים כֵיוְָן שֶיֵּש בוֹ שֶמֶן כָשֵר מוּתָּר אֲבָל נֵר שֶל שַעֲוְָה בְלאֹ שֶמֶן אָסוּר לְהַדְלִיק וְְלִי נִרְאֶה דְאִם אָסוּר לְהַדְלִיק בְלאֹ שֶמֶן כִי הִנִּיחָהּ בְשֶמֶן נַמִי אָסוּר כִדְאָמְרִינַן לְקַמָן כָרַךְ דָבָר שֶמַדְלִיקִין עַל גַּבֵי דָבָר שֶאֵין מַדְלִיקִין דְאָסוּר אֶלָּא וְַדַאי כִי לאֹ הִנִּיחַ בְשֶמֶן נַמִי שָרֵי׃