כא׃במה מדליקיןפרק שנישבת

נֵר  אֵין זָקוּק לָהּ וּמוּתָּר לְהִשְתַּמֵש לְאוֹרָה א״ר  זֵירָא אָמַר רַב מַתָּנָה וְְאָמְרִי לָהּ א״ר זֵירָא  אָמַר רַב פְתִילוֹת וּשְמנִֹים שֶאָמְרוּ חֲכָמִים  אֵין מַדְלִיקִין בָהֶן בַשַּבָת מַדְלִיקִין בָהֶן  בַחֲנוּכָה בֵין בַחוֹל בֵין בַשַּבָת א״ר יִרְמְיָה  מַאי טַעְמָא דְרַב קָסָבַר כָבְתָה אֵין זָקוּק לָהּ  וְְאָסוּר לְהִשְתַּמֵש לְאוֹרָה אֲמָרוּהָ רַבָנַן קַמֵיהּ  דְאַבַיֵי מִשְּמֵיהּ דר׳ יִרְמְיָה וְְלָא קִיבְלָהּ כִי אֲתָא  רָבִין אֲמָרוּהָ רַבָנַן קַמֵיהּ דְאַבַיֵי מִשְּמֵיהּ דר׳  יוֹחָנָן וְְקִיבְלָהּ אֲמַר אִי זְכָאִי גמירתיה  לִשְמַעֲתֵיהּ מֵעִיקָּרָא וְְהָא גָּמְרָה נָפְקָא מִינָּהּ  לְגִירְסָא דְּיַנְקוּתָא וְכָבְתָה אֵין זָקוּק לָהּ וּרְמִינְהוּ  מִצְוְָתָהּ מִשֶּתִּשְקַע הַחַמָה עַד שֶתִּכְלֶה רֶגֶל  מִן הַשּוּק מַאי לָאו דְאִי כָבְתָה הֲדַר מַדְלִיק לָהּ  לָא דְאִי לָא אַדְלִיק מַדְלִיק וא״נ לשיעורה׃  עַד שֶתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּוּק וְְעַד כַמָה אָמַר רַבָה  בַר בַר חָנָה אָמַר ר׳ יוֹחָנָן עַד דְכַלְיָא רִיגְלָא  דְּתַרְמוֹדָאֵי׃ ת״ר מִצְוְַת חֲנוּכָה נֵר אִיש וּבֵיתוֹ  וְְהַמְהַדְרִין נֵר לְכָל אֶחָד וְְאֶחָד וְְהַמְהַדְרִין מִן  הַמְהַדְרִין ב״ש אוֹמְרִים יוֹם רִאשוֹן מַדְלִיק  שְמנָֹה מִכָאן וְְאֵילָךְ פוֹחֵת וְְהוֹלֵךְ וב״ה אוֹמְרִים  יוֹם רִאשוֹן מַדְלִיק אַחַת מִכָאן וְְאֵילָךְ מוֹסִיף  וְְהוֹלֵךְ אֲמַר עוּלָּא פְלִיגִי בָהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי  בְמַעַרְבָא ר׳ יוֹסֵי בַר אָבִין ור׳ יוֹסֵי בַר זְבִידָא  חַד אֲמַר טַעֲמָא דב״ש כְנֶגֶד יָמִים הַנִּכְנָסִין  וְְטַעְמָא דב״ה כְנֶגֶד יָמִים הַיּוְצְֹאִין וְְחַד אֲמַר  טַעֲמָא דב״ש כְנֶגֶד פָרֵי הֶחָג וְְטַעְמָא דְבֵית  הִלֵּל דְמַעֲלִין בַקּדֶֹש וְְאֵין מוֹרִידִין אָמַר רַבָה  בַר בַר חָנָה א״ר יוֹחָנָן שְנֵי זְקֵנִים הָיוּ בְצִידָן  אֶחָד עָשָה כב״ש וְְאֶחָד עָשָה כְדִבְרֵי ב״ה זֶה  נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו כְנֶגֶד פָרֵי הֶחָג וְְזֶה נוֹתֵן  טַעַם לִדְבָרָיו דְמַעֲלִין בַקּדֶֹש וְְאֵין מוֹרִידִין ת״ר  נֵר חֲנוּכָה מִצְוְָה לְהֲנִּיחָהּ עַל פֶתַח בֵיתוֹ  מִבַחוּץ אִם הָיָה דְר בַעֲלִיָּיה מַנִּיחָהּ בַחַלּוֹן  הַסְּמוּכָה לרה״ר וּבִשְעַת הַסַּכָנָה מַנִּיחָהּ עַל  שֻלְחָנוֹ וְְדַיּוְֹ אֲמַר רָבָא צָרִיךְ נֵר אַחֶרֶת  לְהִשְתַּמֵש לְאוֹרָה וְְאִי אִיכָא מְדוּרָה לָא  צְרִיךְ וְְאִי אָדָם חָשוּב הוּא אע״ג דְאִיכָא  מְדוּרָה צָרִיךְ נֵר אַחֶרֶת׃ מַאי חֲנוּכָה דְתָנוּ  רַבָנַן בכ״ה בְכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָה תְּמָנְיָא  אִינּוּן דְלָא לְמִסְפַד בְהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְהוֹן  שֶכְשֶנִּכְנְסוּ יְוְָוְנִים לַהֵיכָל טִמְאוּ כָל הַשְּמָנִים שֶבַהֵיכָל וּכְשֶגָּבְרָה מַלְכוּת  בֵית חַשְמוֹנַאי וְְנִצְּחוּם בָדְקוּ וְְלָא מָצְאוּ אֶלָּא פַךְ אֶחָד שֶל שֶמֶן שֶהָיָה  מוּנָּח בְחוֹתָמוֹ שֶל כהֵֹן גָּדוֹל וְְלאֹ הָיָה בוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד נַעֲשָה  בוֹ נֵס וְְהִדְלִיקוּ מִמֶנּוּ שְמוֹנָה יָמִים לְשָנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וְַעֲשָאוּם יָמִים טוֹבִים  בְהַלֵּל וְְהוֹדָאָה תְּנַן הָתָם גֵּץ הַיּוֹצֵא מִתַּחַת הַפַטִּיש וְְיָצָא וְְהִזִּיק חַיָּיב גָּמָל  שֶטָּעוּן פִשְתָּן וְְהוּא עוֹבֵר בִרְשוּת הָרַבִים וְְנִכְנְסָה פִשְתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת וְְדָלְקָה  בְנֵרוְֹ שֶל חֶנְוְָנִי וְְהִדְלִיק אֶת הַבִירָה בַעַל הַגָּמָל חַיָּיב הִנִּיחַ חֶנְוְָנִי אֶת נֵרוֹ מִבַחוּץ  חֶנְוְָנִי חַיָּיב רַבִי יְהוּדָה אוֹמֵר בְנֵר חֲנוּכָה פָטוּר אָמַר רָבִינָא ( משום דרבה ) זאֹת אוֹמֶרֶת נֵר חֲנוּכָה מִצְוְָה  לְהַנִּיחָהּ בְתוֹךְ עֲשָרָה דְאִי ס״ד לְמַעְלָה מֵעֲשָרָה לֵימָא לֵיהּ הָיָה לְך לְהַנִּיחַ לְמַעְלָה מִגָּמָל וְְרוְכְֹבוְֹ וְְדִילְמָא אִי  מִיטְרְחָא לֵיהּ טוּבָא אָתֵי לְאִימְנוְעֵֹי מִמִצְוְָה׃ אָמַר רַב כַהֲנָא דָרַש רַב נָתָן בַר מִנְיוּמִי מִשְּמֵיהּ דְרַבִי תַּנְחוּם  פסולה,  אין זקוק לה. הלכך בחול שרי: ואסור להשתמש לאורה, שיהה  ניכר שהוא נר מזוה וליכה למיחש להטייה: ולח קבלה. שלה  חשבו לסמוך על דבריו: אי זכאי. אילו הייתי זוכה ללומדה הייתי  גורסה כששמעתיה ראשון: גירסא דינקותא. מתקיים יותר משל  זקנה: לשיעורה, שיהא נה שמן  כשיעור הזה ומיהו אם כנתה אין  זקוק לה: רגלא דברמודאי. שם אומה  מלקטי עלים דקים ומתעכנין בשוק  עד שהולכים בני השוק לבתיהס  משמשכה ומבעירים בבתיהם אור  וכשלריכין לעלים יוצאים וקונין מהן:  נר אים וניתו. נר אחד בכל לילה  וחים וכל בני ביתו סגי להו נגר אמר:  והמהדרין. אמר המלות עושין נר  אחד בכל לילה לכל אחד ואחד מבני  הבית: כנגד ימים הנכנסים.  העתידים לנא: ימים היולאין. שילאו  כבר וזה שהוא עומד נו נמנה עם  היולאין: פרי החג. מתמעטים  והולכים בקרבנות דפרשת פנחס"):  מעלין בקדם ואין מורידין. מקרא  ילפינן לה במנחות בפרק שתי הלחם  (דף נט.): מבחוץ. מטוס פרסומי  ניסה, ולא ברה״ר אלא במלרו שבתיהן  היו פתומין למלר: ואם היה דר  בעלייה. שאין לו מקום במלר  להניחה שס: מניתה. מבפנים כנגד  חלון הסמוך לרס״ר: הסכנה. שהיה  להם לפרסיים מוק ביוס חידם שלה  יבעירו נר חלה בבית ע״ז שלהם  כדאמרינן בגיטין (פ״ב דף ח:): נר  אחרת. לעשות היכר לדבר: ואי  איכא מדורה. אם לא צריך נר המרת  לפי שמשתמש לחור המדוכה וים  היכרח שהנר של מלוה היה: ואי  אדם חשוב הוא. שאינו רגיל להשתמש  לאור המדורה: לריך נר אתרם. דאי  לא לא הוי היכר: מאי חנוכה. על  איזה נס קבעוה: נתוממו'). נהלנע  ומתוס נטבעתו והכיר שלא נגעו בו:  ה״ג ועשאוס ימים טובים בהלל  והודאה. לא שאסורין במלאכה שלא  נקבעו חלה לקרות הלל ולומר על  הנסיס בהודאה: גן. נילון  אישטינליל״ם: פטים. קורנס גדול  של נפחים: בעל גמל קייב. שלא היה  לו להגדיל במנילמו שתכנס למנות:  בנר חנוכה פטור. מנוני שברשות  פירסום מלוס הניחה שם: זאת  אומרת. הא לקמני בנר חנוכה פטור:  נֵר  וְְאֵין יָכוֹל לְהַדְלִיק בַשַּבָת וי״ל דא״כ לָא הֲוְָה צְרִיךְ לֵיהּ לְמֵימַר  בֵין בַחוֹל בֵין בַשַּבָת כֵיוְָן דְחַד טַעְמָא הוּא אֶלָּא ה״ל לְמֵימַר אֵין  מַדְלִיקִין סְתָם מִדְקָאָמַר בֵין בַחוֹל בֵין בַשַּבָת ש״מ שֶׁעוֹד יֵש טַעַם  אַחֵר בְשַבָת שֶלּאֹ לְהַדְלִיק לְבַד מִטַּעַם חוֹל וְְהַיְינוּ שֶמָא יַטֶּה וא״כ  סָבַר דְמוּתָּר לְהִשְתַּמֵש לְאוֹרָה וּמִיהוּ  רַב דְקָאָמַר מַדְלִיקִין בֵין בַחוֹל בֵין  בַשַּבָת לָא הָיָה מָצֵי לְמֵימַר מַדְלִיק  סְתָם דה״א דַוְְקָא בַחוֹל אֲבָל בַשַּבָת  אִין מַדְלִיקִין שֶמָא יַטֶּה דְבִסְתָּמָא לאֹ  הּיּיּתּיּ אוֹמֵר שֶׁשּׁוּם אָדָם יַחְמִיר לֶאֱסוֹר  לְהִשְתַּמֵש לְאוֹרָה וְְכֵן הִלְכְתָא דְנֵר  חֲנוּכָה אָסוּר לְהִשְתַּמֵש לְאוֹרָה כְרַב  וכר׳ יוֹחָנָן וְְאַבַיֵי נַמִי קִיבְלָהּ וְְרַב  יוֹסֵף נַמִי מַשְמַע לְקַמָן דס״ל הָכִי  וְכָבְתָה אֵין זָקוּק לָהּ דְכוּלְּהוּ סְבִירָא  לְהוּ רַבִי וְְרַב הוּנָא יָחִיד הוּא וְְלֵית  הִלְכְתָא כְוְָוְתֵיהּ׃  דְאִי לָא אַדְלִיק מַדְלִיק. אֲבָל מִכָאן  וְְאֵילָךְ עָבַר הַזְּמַן אוֹמֵר הר״י  פוֹרָת דְיֵש לִיזָּהֵר וּלְהַדְלִיק בַלַּיְלָה מִיָּד  שֶלּאֹ. יְאַחֵר יוֹתֵר מִדַאי ומ״מ אִם  איחר יַדְלִיק מִסָּפֵק דְהָא מִשְּנֵי שִינּוּיֵי  אַחֲרִינָא ולר״י נִרְאֶה דַעְתָּהּ אֵין לָחוּש  מָתַי יַדְלִיק דְּאָנוּ אֵין לָנוּ הֶיכֵרָא אֶלָּא  לִבְנֵי הַבַיִת שֶהֲרֵי מַדְלִיקִין מִבִפְנִים׃  וְְהַמְהַדְרִין מִן הַמְהַדְרִין. נִרְאֶה  לר״י דב״ש וב״ה לָא  קָיְימִי אֶלָּא אנר אִיש וּבֵיתוֹ שֶכֵן יֵש  יוֹתֵר הּיּדוּר דְאִיכָא הֶיכֵרָא כשמוסיף  וְְהוֹלֵךְ אוֹ מִחַסַּר שֶהוּא כְנֶגֶד יָמִים  הַנִּכְנָסִים אוֹ הַיּוֹצְאִים אֲבָל אִם עוֹשֶה  נֵר לְכָל אֶחָד אפי׳ יוֹסִיף מִכָאן וְְאֵילָךְ  לֵיכָא הֶיכֵרָא שֶׁיִּסְבְּרוּ שֶכָךְ יֵש בְנֵי  אָדָם בְבֵית׃ מִצְוְָה לְהֲנִּיחָהּ עַל  פֶתַח בֵיתוֹ מִבַחוּץ. ומיירי דְלֵיכָא  חָצֵר אֶלָּא בַיִת עוֹמֵד סָמוּךְ לרה״ר  אֲבָל אִם יֵש חָצֵר לִפְנֵי הַבָיִת מִצְוְָה  לְהַנִּיחַ עַל פֶתַח חָצֵר דְאָמַר לְקַמָן  חָצֵר שֶיֵּש לָהּ ב׳ פְתָחִים צְרִיכָה ב׳  נֵרוֹת ואמרי׳ נַמִי נֵר שֶיֵּש לָהּ שְנֵי  פִיּוֹת עוֹלָה לִשְנֵי בְנֵי אָדָם מַשְמַע  לִשְנֵי בָתִּים וְְאִם הָיוּ מַנִּיחִים עַל פִתְחֵי  בָתֵּיהֶם הָיָה לָזֶה מִיָּמִין וְְלָזֶה מִשְּמאֹל  אֲבָל אִי מַנִּיחִים עַל פֶתַח הֶחָצֵר אָתֵי  שַפִיר׃ וּבִשְעַת הַסַּכָנָה. נִרְאֶה לר״י  דְהַיְינוּ מִכִי אָתוּ חַבָרֵי לְבָבֶל כִדְאָמַר  בפ׳ כִירָה ( לקמן דף מה. ושם )  מַהוּ לְטַלְטֵל שְרָגָא דַחֲנוּכָתָא מִקַּמֵי  חַבָרֵי בְשַבְתָא וא״ת דְעַל הַשֻּלְחָן  נַמִי יִקְחוּ אוֹתוֹ כִדְאָמַר בְגִיטִּין (  דף יז.) רַבָה בַר בַר חָנָה חֲלַש  אֲתָא חַבְרָא שְקַל שְרָגָא מִקַּמַיְיהוּ  וי״ל דְאֵין רְגִילוּת כ״כ לְחַפֵש  בַבָתִּים׃ שֶהָיָה מוּנָּח בְחוֹתָמוֹ  שֶל כ״ג. אִם כְבָר גָּזְרוּ  עַל הַנָּכְרִים לִהְיוֹת כְּזָבִים ( נדה  פ״ד דף לד.) צ״ל שֶהָיָה מוּנָּח  בְחוֹתָם בַקַּרְקַע שֶלּאֹ הֶסֵּיטוֹ הַכְלִי׃