שהמרו
יומא דבעי למינח נפשיה קם מלאך המות קמיה ולא
מלאך המות סליק ובחיש באילני נפק למיחזי הוה
העולם כולו שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה שמעון בן
זומא אומר לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה ומאי דבריו סותרין זה את זה כתיב "טוב כעם משחוק
וכתיב לשחוק אמרתי מהלל כתיב "ושבחתי אני את השמחה וכתיב זולשמחה מה זה עושה לא קשיא טוב
כעם משחוק טוב כעס שכועם הקב״ה על הצדיקים בעוה״ז משחוק שמשחק הקב״ה על הרשעים בעולם הזה
ולשחוק אמרתי מהלל זה שחוק שמשחק הקב״ה עם הצדיקים בעולם הבא ושבחתי אני את השמחה
ישמחה של מצוה ולשמחה מה זה עושה זו שמחה שאינה של מצוה "ללמדך ישאין שכינה שורה לא
מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך "שיחה ולא מתוך
דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר יועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי
עליו יד ה׳ אמר רב יהודה וכן לדבר הלכה אמר רבא וכן לחלום טוב איני והאמר רב גידל אמר רב
"כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר ישפתותיו שושנים נוטפות מור
עובר אל תקרי מור עובר אלא מר עובר "אל תקרי שושנים אלא ששונים לא קשיא הא ברבה והא בתלמיד
ואיבעית אימא הא והא ברבה ולא קשיא הא מקמי דלפתח הא לבתר דפתח כי הא דרבה מקמי דפתח
להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא ואף ספר משלי
בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו אמרי ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן
טעמא הכא נמי ליעיינן ומאי דבריו סותרים זה את זה כתיב יאל תען כסיל כאולתו וכתיב "יענה כסיל
כאולתו לא קשיא הא בדברי תורה הא במילי דעלמא כי הא דההוא דאתא לקמיה דרבי אמר ליה
אשתך אשתי ובניך בני אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין שתה ופקע ההוא דאתא לקמיה דרבי
חייא אמר ליה אמך אשתי ואתה בני אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין שתה ופקע אמר רבי חייא
אהניא ליה צלותיה לרבי דלא לשווייה בני ממזירי דרבי כי הוה מצלי אמר שויהי רצון מלפניך ה' אלהינו
שתצילני היום מעזי פנים ומעזות פנים בדברי תורה מאי היא כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה
אשה "שתלד בכל יום שנאמר "הרה ויולדת יחדיו ליגלג עליו אותו תלמיד אמר ייאין כל חדש תחת השמש א״ל
בא ואראך דוגמתן בעוה״ז נפק אחוי ליה תרנגולת ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידים אילנות שמוציאין
פירות בכל יום שנאמר "יונשא ענף ועשה פרי מה ענף בכל יום אף פרי בכל יום ליגלג עליו אותו תלמיד אמר
והכתיב אין כל חדש תחת השמש א״ל בא ואראך דוגמתם בעולם הזה נפק אחוי ליה צלף ותו יתיב רבן גמליאל
וקא דריש ייעתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר "יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו
תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות
ואכלי מילת נברא בר קורא: שת״ר "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי מעשה בשני בני אדם
כל יומא דשבתא. של כל שבתות השנים: הוס יתיב וגרים. שלא יקרב מלאך המות אליו שהתורה מגינה ממות כדאמרינן נסוטה (דף כא.):
מליק ובמים באילני. מנענע המלאך באילנות להשמיע קול תימה: וכלבים של בית אבא רעבים. לשתי שאלות הללו הולכך: ולא יפה אמר
כו׳. שלתקנת הכלבים לה הלריכוהו לשנות טלטול נבילה ואת האריה המת אסרו לטלטל אלא על ידי ככר או תינוק. ל״א שהקדימוסו תשובת
הכלב לתשובת האריה לשון רבותי: ולענין שאילתא. דמהו לכבות: השאילנא קדמיכון. דרך ענוה אמר דהוה ליה למימר דשאילתון קדמי:
קרויס גר. נר מוחלהיס נשמת אדם (משלי כ): מוטב מכנה גרו כו'.
כל יומא דשבתא הוה יתיב וגרים כולי יומא ההוא לחו מהכח יליף מלול שנת דפיקוח נפש נפקא לן) מומי בהם [ויקרא יתן ולא
שימות בהם אלא להטעימן הדבר באגדה המושכת את הלב לפי שהיו
יכיל ליה דלא הוה פסק פומיה מגירסא אמר מאי באים
לשמוע הדרשה נשים ועמי הארץ והיו לריכין הדרשנין למשוך
את לבכם: מחלתו וסופו. וכ״ש שים עוד בינתיים: קודס
השמש. אעביד ליה הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה אתא
אס יעמול בתורה שקדמה לממשם יש יתרון: לזווה, לוותה סולא״ם:
מהולל. משובח: משמוק שמשחק עם הרשעים, שנותן להם
שעה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח
משחקת כדי להאכילן חלקן ולטורדן מן העולם הבא: שמחה של
מצוה. נפשיה שלח שלמה לבי מדרשא אבא מת ומוטל
כגון הכנסת כלה: שתוק. שהוק ממש שאין דעת שוחק מיושנת עליו
בחמה וכלבים של בית אבא רעבים מה אעשה שלחו ואפילו אינו של לזון מ״מ אין בו יישוב: קלות ראש. ללון: קחו לי
ליה לחתוך אנבלה והנח לפני הכלבים ואביך "הנח מנגן. מלוה היא להשרות עליו שכינה: לדבר הלכה. צריך לפתוח
נעליו ככר או תינוק וטלטלו ולא יפה אמר שלמה יכי במילי דברימותה ברישה: לחלום טוב. אם בא לישן מתוך שמחה
מראין לו חלום טוב: נוטפות מר. מרירות מחמת חימה: ובדקי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת ולענין שאילה
רבנן. נפתח לכם מחמה השמחה: מעוי פנים. שלא יזיקוני: ומעזות
דשאילנא קדמיכון נר קרויה נר ונשמתו של אדם פנים,
שלא ילה עלי שם ממזרות דהוא עו פנים וכלה אן: בדברי תורה.
קרויה נר מוטב תכבה נר של בשר ודם מפני נרו של מותר לענות כחולתו: הרה ויולדת יחדיו. ביום שהכה זה יולדת
הקב״ה: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת ולד אמר כמו תרנגולת וכיון שמשמשת בכל יום נמלאת יולדת
בכל משמיה דרב בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני
יום דהכי משמע קרח בכל עת שהיה מתעברת יולדת שממהרת
שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני
לגמור לוכת הולד לזמן מועט: בא ואראך. טרח לענותו
כחולמו שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה תחילתו
כדי להעמיד דברי תורה על מכונו: ליגלג. זו חוולת: ללף. מין
אילן הטוען ג׳ מיני פירות הציונות וקפריסין ולולבין וכי איתיה
להאי דברי תורה דכתיב ימה יתרון לאדם בכל עמלו
ליתיה להחי כדאמר ברים חזקת הבתיםע): פיסת נר. משמע
שיעמול תחת השמש ואמרי דבי ר׳ ינאי תחת השמש גלוסקאות שרמנות כמין פם יד ומשמע כלי מילת כמו כתונת פסים):
הוא דאין לו קודם שמש יש לו סופו דברי תורה דכתיב
נר. כמו לשבור בר (בראשית מב) ולענין כלי מילת בר נקי
כמו צרה סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת
מצותיו כחמה (שיר ו): כמהין ופטריות, שיולאין כמות שהן
בלילה אחד שמור כי זה כל האדם "מאי כי זה כל האדם וכמבין ועגולין כגלוסקאות: נברא נר קורא. סיב כמין
לבום אמר רבי י (אליעזר) כל העולם כולו לא נברא אלא מצוייר גדל סביבות הקור של דקל כשהוא כך. קור ענף
בשביל זה ר׳ אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל האילן כשהוא כך יולא בכל שנה קודם שיתקשה קרוי קור: