לג׃במה מדליקיןפרק שנישבת

וְְאִית  עַל הַמַעֲשֵר ר׳ אֶלְעָזָר בר׳ יוֹסֵי אוֹמֵר עַל  לָשוֹן הָרַע אָמַר רָבָא וְְאִיתֵּימָא ריב״ל מַאי  קְרָאָהּ וְְהַמֶלֶךְ יִשְמַח בֵאלהִֹים יִתְהַלֵּל כָל  הַנִּשְבָע בוֹ כִי יִסָּכֵר פִי דוְבְֹרֵי שָקֶר אִיבַעֲיָא  לְהוּ רַבִי אֶלְעָזָר בְרַבִי יוֹסֵי עַל לָשוֹן הָרַע  קָאָמַר אוֹ דִילְמָא אַף עַל לָשוֹן הָרַע נַמִי  קָאָמַר ת״ש כְשֶנִּכְנְסוּ רַבוֹתֵינוּ לַכֶרֶם בְיַבְנֶה  הָיָה שָם רַבִי יְהוּדָה ור׳ אֶלְעָזָר בר׳ יוֹסֵי ור״ש  נִשְאֲלָה שְאֵלָה זוֹ בִפְנֵיהֶם מַכָה זוֹ מִפְנֵי מַה  מַתְחֶלֶת בִבְנֵי מֵעַיִים וְְגוֹמֶרֶת בַפֶה נַעֲנָה רַבִי  יְהוּדָה בְרַבִי אִלְעָאִי ראֹש הַמְדַבְרִים בְכָל  מָקוֹם וְְאָמַר אע״פ שֶכְלָיוְתֹ יוֹעֲצוֹת וְְלֵב מֵבִין וְְלָשוֹן מְחַתֵּךְ פֶה גּוֹמֵר נַעֲנָה רַבִי  אֶלְעָזָר בְרַבִי יוֹסֵי וְְאָמַר מִפְנֵי שֶאוֹכְלִין בָהּ דְבָרִים טְמֵאִין דְבָרִים טְמֵאִים סָלְקָא  דַעֲתָךְ אֶלָּא שֶאוֹכְלִין בָהּ דְבָרִים שֶאֵינָן מְתוּקָּנִים נַעֲנָה ר׳ שִמְעוֹן וְְאָמַר בַעֲוֹן  בִיטּוּל תּוֹרָה אָמְרוּ לוֹ נָשִים יוֹכִיחוּ שֶמְבַטְּלוְתֹ אֶת בַעֲלֵיהֶן נָכְרִים יוֹכִיחוּ  שֶמְבַטְּלִין אֶת יִשְרָאֵל תִּינוֹקוֹת יוֹכִיחוּ שֶמְבַטְּלִין אֶת אֲבִיהֶן תִּינוֹקוֹת שֶל בֵית  רַבָן יוֹכִיחוּ הָתָם כִדְרַבִי גּוּרְיוֹן דְאָמַר רַבִי גּוּרְיוֹן וְְאִיתֵימָא רַב יוֹסֵף בְרַבִי שְמַעְיָה  בִזְמַן שֶהַצַּדִיקִים בַדוֹר צַדִיקִים נִתְפָסִים עַל הַדוֹר אֵין צַדִיקִים בַדוֹר תִּינוֹקוֹת שֶל  בֵית רַבָן נִתְפָסִים עַל הַדוֹר א״ר יִצְחָק בַר זְעִירִי וְְאָמְרִי לָהּ א״ר שִמְעוֹן בֶן נְזִירָא  מַאי קְרָאָהּ אִם לאֹ תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַנָּשִים צְאִי לָךְ בְעִקְבֵי הַצּאֹן וְגוֹ׳ וְְאָמְרִינַן  גְּדָיִים הַמְמוּשְכָנִין עַל הָרוֹעִים ש״מ אַף עַל לָשוֹן הָרַע נַמִי קָאָמַר ש״מ וְְאַמַאי  קָרוּ לֵיהּ ראֹש הַמְדַבְרִים בְכָל מָקוֹם דְיָתְבִי רַבִי יְהוּדָה וְְרַבִי יוֹסֵי וְְרַבִי שִמְעוֹן  וְְיָתֵיב יְהוּדָה בֶן גֵּרִים גַּבַיְיהוּ פָתַח ר׳ יְהוּדָה וְְאָמַר כַמָה נָאִים מַעֲשֵיהֶן שֶל  אוּמָה זוֹ תִּקְּנוּ שְוְָוְקִים תִּקְּנוּ גְּשָרִים תִּקְּנוּ מֶרְחֲצָאוֹת ר׳ יוֹסֵי שָתַק נַעֲנָה  רשב״י וְְאָמַר כָל מַה שֶתִּקְּנוּ לאֹ תִּקְּנוּ אֶלָּא לְצוֹרֶךְ עַצְמָן תִּקְּנוּ שְוְָוְקִין  לְהוֹשִיב בָהֶן זוֹנוֹת מֶרְחֲצָאוֹת לְעַדֵן בָהֶן עַצְמָן גְּשָרִים לִיטּוֹל מֵהֶן מֶכֶס הָלַךְ  יְהוּדָה בֶן גֵּרִים וְְסִיפֵר דִבְרֵיהֶם וְְנִשְמְעוּ לַמַלְכוּת אָמְרוּ יְהוּדָה שֶעִילָּה יִתְעַלֶּה  יוֹסֵי שֶשָּתַק יִגְלֶה לְצִיפוֹרִי שִמְעוֹן שֶגִּינָּה יֵהָרֵג אֲזַל הוּא וּבְרֵיהּ טָשוּ בֵי  מִדְרָשָא כָל יוֹמָא הֲוְָה מַיְיתִי לְהוּ דְבֵיתְהוּ רִיפְתָּא וְְכוּזָא דְמַיָּא וּכְרַכִי כִי  תַּקִּיף גְּזֵירָתָא א״ל לִבְרֵיהּ נָשִים דַעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן דִילְמָא מְצַעֲרִי לָהּ  וּמְגַלְּיָא לָן אָזְלוּ טָשוּ בִמְעָרְתָא אִיתְרְחִיש נִיסָא אִיבְרִי לְהוּ חָרוּבָא וְְעֵינָא  דְמַיָּא וְַהֲוְוּ מְשַלְּחִי מָנַיְיהוּ וְְהָוְוּ יָתְבִי עַד צַוְּארַיְיהוּ בְחָלָא כוּלֵּי יוֹמָא גָּרְסִי  בְעִידַן צַלּוּיֵי לְבַשוּ מִיכְסוּ וּמְצַלּוּ וְַהֲדַר מְשַלְּחִי מָנַיְיהוּ כִי הֵיכִי דְלָא לִיבְלוּ  אִיתְבוּ תְּרֵיסָר שְנֵי בַמְעָרְתָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְְקָם אַפִיתְחָא דִמְעָרְתָא אֲמַר מַאן  לוְדְֹעֵיהּ לְבַר יוֹחַי דְמִית קֵיסָר וּבַטֵיל גְּזֵירְתֵיהּ נַפְקוּ חָזוּ אֱינָשֵי דְקָא כָרְבִי  וְְזָרְעִי אֲמַר מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְְעוֹסְקִין בְחַיֵּי שָעָה כָל מָקוֹם שֶנּוְתְֹנִין עֵינֵיהֶן  מִיָּד נִשְרָף יָצְתָה בַת קוֹל וְְאָמְרָה לָהֶם לְהַחֲרִיב עוְלָֹמִי יְצָאתֶם חִיזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם  הֲדוּר אַזוּל אִיתִיבוּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַתָּא אָמְרִי מִשְפַט רְשָעִים בַגֵּיהִנָּם י״ב  חדֶֹש יָצְתָה בַת קוֹל וְְאָמְרָה צְאוּ מִמְעָרַתְכֶם נְפַקוּ כָל הֵיכָא דַהֲוְָה מָחֵי ר׳  אֶלְעָזָר הֲוְָה מָסֵי ר״ש אָמַר לוֹ בְנִי דַי לָעוֹלָם אֲנִי וְְאַתָּה בַהֲדֵי פַנְיָא דְמַעֲלֵי  שַבְתָא חֲזוּ הַהוּא סָבָא דַהֲוְָה נָקִיט תְּרֵי מְדָאנֵי אָסָא וְְרָהֵיט בֵין הַשְּמָשוֹת  אָמְרוּ לֵיהּ הָנֵי לָמָה לְך אֲמַר לְהוּ לִכְבוֹד שַבָת וְְתִיסְגִי לָךְ בְחַד חַד כְנֶגֶד  זָכוֹר וְְחַד כְנֶגֶד שָמוֹר א״ל לִבְרֵיהּ חֲזִי כַמָה חֲבִיבִין מִצְוְתֹ עַל יִשְרָאֵל  יָתֵיב דַעֲתֵיְיהוּ שָמַע ר׳ פִנְחָס בֶן יָאִיר חֲתָנֵיהּ וּנְפַק לְאַפֵיהּ עַיְילֵיהּ לְבֵי בַנְיָה  הֲוְָה קָא אָרֵיךְ לֵיהּ לְבִישְרֵיהּ חָזֵי דַהֲוְָה בֵיהּ פִילֵי בְגוּפֵיהּ הֲוְָה קָא בָכֵי וְְקָא  נְתַרוּ דִמְעַת עֵינֵיהּ וְְקָמְצַוְְחָא לֵיהּ א״ל אוֹי לִי שֶרְאִיתִיך בְכָךְ א״ל אַשְרֶיך  שֶרְאִיתַנִי בְכָךְ שֶאִילְמָלֵא לאֹ רְאִיתַנִי בְכָךְ לאֹ מָצָאתָ בִי כָךְ דְמֵעִיקָּרָא כִי הֲוְָה  מַקְשֵי ר״ש בֶן יוֹחַי קוּשְיָא הֲוְָה מְפָרֵק לֵיהּ ר׳ פִנְחָס בֶן יָאִיר תְּרֵיסַר פֵירוּקֵי לַסּוֹף כִי  הֲוְָה מַקְשֵי ר״פ בֶן יָאִיר קוּשְיָא הֲוְָה מְפָרֵק לֵיהּ רשב״י עֶשְרִין וְְאַרְבָעָה פֵירוּקֵי אָמַר  הוֹאִיל וְְאִיתְרְחִיש נִיסָּא אֵיזִיל אַתְקִין מִילְּתָא דִכְתִיב וְַיָּבאֹ יַעֲקבֹ שָלֵם וְְאָמַר  רַב שָלֵם בְגוּפוֹ שָלֵם בְמָמוֹנוֹ שָלֵם בְתוֹרָתוֹ וְַיִּחַן אֶת פְנֵי הָעִיר אָמַר רַב מַטְבֵעַ  תִּיקֵּן לָהֶם וּשְמוּאֵל אָמַר שְוְָוְקִים תִּיקֵּן לָהֶם ור׳ יוֹחָנָן אָמַר מֶרְחֲצָאוֹת תִּיקֵּן לָהֶם  אָמַר אִיכָא מִילְּתָא דְבָעֵי לְתַקּוּנֵי אֲמַרוּ לֵיהּ אִיכָא דוּכְתָּא דְאִית בֵיהּ סְפֵק טוּמְאָה  וְְאִית  על המעשר. האוכל פירותיו טבלים והוא במיתה בידי שמים וזוהי מיתתו מדה במדה לדרך גרונו נכנס במעיו: יסכר. אסכרה: לכרס.  זה בית המדרש שיושבין שורות שורות ככרס כך מפורש בירושלמי בברכותל): מכה זו. אסכרה: ראש המדברים. במלות המלך מ) שלוה עליו  לדבר תחלה בכל מקום כדלקמן: פה גומר. לשון הרע והוא נח על כך לפיכך מתחיל במעיים ומסיים בפה שהלב מבין לספר לסון  הרע ובולה הדברים מלבו: פה נומר. הכלי יוצא מן הגרון: דברים טמאים סלקא דעתך. וכי עונשה מיתה דבשלמא לשון הרע  עונשה מיתה דכתיב (תהלים קח)  מלשני בסתר רעהו אותו אלמית:  מתוקנין. מעושרים שהטבל במיתה  בידי שמים כדיליף כאלו הן הנשרפים  (סנהדרין דף פג.): בעון נטול  פורה. דענום נמי מיתה כדאמרן ם)  מקרא נדרש לפני פניו למען ירבו  ימיכסע) הח אם לא תלמדו יתמעטו:  נשים יוכימו. שאינן מלוות על דברי  תורה דכתיב ולמדתם אותס את  בניכם) ולא בנותיכםל) ומתות נאסכרה  אמר להן אף הן מבטלות את בעליהן:  מינוקוס יוכיחו. שאינן בני לימוד.  אמר להן אף הן בעון שמבטלים את  אביהם להוליכן לחמה וללונן ולפייסן  באגוזים: של בית רבן. לא נטולין  ולה מבטלין: אם לא תדעי לך.  לשמור מלומי לחי לך ונקשי רחמים  בזכות עקבי הלאן אבות הראשונים  שהיו רגלי הלאן ומזוקס ורעי בזכותן  את גדיותיך תינוקות שלך שלא יתפסו  על משכנות הרועים רועי הדור  ופרנסיו: ש״מ אף על לשון הרע.  ולא פליג המעשר דהח קאמר הכח  שהס אוכלין דברים שאינן מתוקנין:  כן גרים. בן גר וגיורת היה: של  אומס זו. רומיים: שווקין. סדר  מושב שווקי עיירות וחולותיהן:  וסיפר דבריהם. לתלמידים או לאביו  ואמו ולא להשמיען למלכות ונשמעו  על ידו למלכות: יתעלה. להיות  ראש המדברים: איברי להו  מרוצה. לאכול פירותיו ועינא דמיה  לשתות: במלא. בחול שהיו פוסטין  בנדיהס שלא יבלו ומכסין ערומן  כחול: כרבי. מורשים: ועוסקין  במיי שעה. דאפשר על ידי נכריס  והקב״ה מחלק מזון וכיומ לעושי  כלונו: משפט רשעים בניהנס י״ב  מדם. שנאמר (ישעיה סו) ומשם לה  מכנה והיה מדי מדם נמלטו ומדי  שבת בשבתו יצא כל בשר אף הנדונים  נו במשמע מה שנתות למינוי שלהם  אף חדשים למינוי שלהן והחי ודאי  כפושעי גיהנס משתעי דכתיב לעיל  מיניה ויצאו וראו נפגרי האנשים  הפושעים ני הכי מני לה בסדר  עולם (פ״ו): די לעולם. בעוסקי  מורה אני ואתה: סרי מדאני.  חבילות של הדם להריח בשבת:  מדאני. כמו מעדנותק) כימה (חיוב  לה): אריך. מתקן ומחליק: פילי.  בקעים סלקיס מחמת המיל:  וקמלוותו ליה. לר׳ שמעון שהדמעות  מלומין ומכאיבין את המכה נתחלתן:  אסקין מילתא. כדרך שעשה יעקב  כשנילול מיד עשו: סלס בגופו.  שנתרפה מזלעתו: שלס בתוכמו. שלא  שכח תלמודו מפני טורח הדרך:  תיקן להם. דברי מן וחנייה, ולי נראה  מויקן את חלקת השדהי) לשון תיקון:  עֲבַד  ה״ג ר״ת הָלַךְ רַבִי יְהוּדָה בֶן גֵּרִים  וְְסִיפֵר דְבָרִים וְְנִשְמְעוּ לַמַלְכוּת  וְְיֵש סְפָרִים שֶכָתַב בָהֶן יְהוּדָה וְְאֵין  נִרְאֶה לְרַבֵּינוּ תַּם דְאָמְרִינַן בְפֶרֶק  קַמָא דְמוּעָד קָטָן ( דף ט.) כִי הָוְוּ  מִיפַטְרִי ר׳ יְהוּדָה בֶן גֵּרִים ור״ש בֶן  חֲלַפְתָּא מר׳ שִמְעוֹן בֶן יוֹחָי אֲמַר לֵיהּ  לִבְרֵיהּ אֲנָשִים הַלָּלוּ אַנְשֵי צוּרָה הֵם  זִיל גַּבַיְיהוּ דְלִיבָרְכוּך מִכְלָל דְגַבְרָא  רַבָה הָיָה וּבַסּוֹף שְמַעֲתָא ל״ג גַּל שֶל  עֲצָמוֹת בִלְשוֹן גְּנַאי אֶלָּא נָח נַפְשֵיהּ׃