Шаббат 40b

דְלֵית כִי הַאי תַּנָּא אַמְבַטְיָאוְתֹ שֶל כְרַכִים מְטַיֵּיל בָהֶן וְְאֵינוֹ חוֹשֵש אֲמַר רָבָא דַוְְקָא כְרַכִין אֲבָל דִכְפָרִים לאֹ מ״ט כֵיוְָן דְּזוּטְרִין נָפֵיש הבלייהו ת״ר מִתְחַמֵם אָדָם כְנֶגֶד הַמְדוּרָה וְְיוֹצֵא וּמִשְתַּטֵּף בְצוֹנֵן וּבִלְבַד שֶלּאֹ יִשְתַּטֵּף בְצוֹנֵן וְְיִתְחַמֵם כְנֶגֶד הַמְדוּרָה מִפְנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם שֶעָלָיו ת״ר מֵיחַם אָדָם אלונטית וּמַנִּיחָהּ עַל בְנֵי מֵעַיִם בַשַּבָת וּבִלְבַד שֶלּאֹ יָבִיא קוּמְקוּמוּס שֶל מַיִם חַמִין וְְיַנִּיחֶנּוּ עַל בְנֵי מֵעַיִם בַשַּבָת וְְדָבָר זֶה אפי׳ בַחוֹל אָסוּר מִפְנֵי הַסַּכָנָה ת״ר מֵבִיא אָדָם קִיתוֹן מַיִם וּמַנִּיחוֹ כְנֶגֶד הַמְדוּרָה לאֹ בִשְבִיל שֶיֵּחַמוּ אֶלָּא בִשְבִיל שֶתָּפִיג צִינָּתָן ר׳ יְהוּדָה אוֹמֵר מְבִיאָה אִשָּה פַךְ שֶל שֶמֶן וּמַנִּיחָתוֹ כְנֶגֶד הַמְדוּרָה לאֹ בִשְבִיל שֶיִּבָשֵל אֶלָּא בִשְבִיל שֶיִּפָשֵר רשב״ג אוֹמֵר אִשָּה סֻכָּה יָדָהּ שֶמֶן ומחממתה כְנֶגֶד הַמְדוּרָה וְסֻכָּה לִבְנָהּ קָטָן וְְאֵינָהּ חוֹשֶשֶת אִיבָעְיָא לְהוּ שֶמֶן מַה הוּא לְתַנָּא קַמָא רַבָה וְְרַב יוֹסֵף דְאָמְרִי תַּרְוְַיְיהוּ לְהֶתֵּירָא רַב נַחְמָן בַר יִצְחָק אֲמַר לְאִיסּוּרָא רַבָה וְְרַב יוֹסֵף דְאָמְרִי תַּרְוְַיְיהוּ לְהֶתֵּירָא שֶמֶן אע״פ שֶהַיָּד סוֹלֶדֶת בוֹ מוּתָּר קָסָבַר ת״ק שֶמֶן אֵין בוֹ מִשּוּם בִשּוּל וְְאָתָא רַבִי יְהוּדָה לְמֵימַר שֶמֶן יֵש בוֹ מִשּוּם בִשּוּל והפשרו לאֹ זֶה הוּא בִשּוּלוֹ וְַאֲתָא ר׳ שִמְעוֹן בֶן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר שֶמֶן יֵש בוֹ מִשּוּם בִשּוּל והפשרו זֶהוּ בִשּוּלוֹ רַב נַחְמָן בַר יִצְחָק אֲמַר לְאִיסּוּרָא שֶמֶן אע״פ שֶאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בוֹ אָסוּר קָסָבַר שֶמֶן יֵש בוֹ מִשּוּם בִשּוּל והפשרו זֶהוּ בִשּוּלוֹ וְַאֲתָא ר׳ יְהוּדָה לְמֵימַר הפשרו לאֹ זֶהוּ בִשּוּלוֹ וְַאֲתָא רשב״ג לְמֵימַר שֶמֶן יֵש בוֹ מִשּוּם בִשּוּל והפשרו זֶהוּ בִשּוּלוֹ רשב״ג הַיְינוּ ת״ק אִיכָא בֵינַיְיהוּ כִלְאַחַר יָד א״ר יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל אֶחָד שֶמֶן וְְאֶחָד מַיִם יָד סוֹלֶדֶת בוֹ אָסוּר אֵין יָד סוֹלֶדֶת בוֹ מוּתָּר וְְהֵיכִי דָמֵי יָד סוֹלֶדֶת בוֹ אָמַר רַחֲבָא כָל שֶׁכְּרֵיסוֹ שֶל תִּינוֹק נִכְוֵית א״ר יִצְחָק בַר אַבְדִימִי פַעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר רַבִי לְבֵית הַמֶרְחָץ וּבִקַּשְתִּי לְהַנִּיחַ לוֹ פַךְ שֶל שֶמֶן בְאַמְבָטִי וְַאֲמַר לִי טוֹל בִכְלִי שֵנִי וְְתֵן שְמַע מִינָּהּ תְּלָת שְמַע מִינָּהּ שֶמֶן יֵש בוֹ מִשּוּם בִשּוּל וש״מ כְלִי שֵנִי אֵינוֹ מְבַשֵּל וש״מ הפשרו זֶהוּ בִשּוּלוֹ הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְְהָאָמַר רַבָה בַר בַר חָנָה א״ר יוֹחָנָן בְכָל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר חוּץ מִבֵית הַמֶרְחָץ וּבֵית הַכִסֵּא וכ״ת בִלְשוֹן חוֹל א״ל וְְהָאָמַר אַבַיֵי דְבָרִים שֶל חוֹל מוּתָּר לאוֹמְרָן בִלְשוֹן קוֹדֶש שֶל קוֹדֶש אָסוּר לאוֹמְרָן בִלְשוֹן חוֹל אַפְרוּשֵי מֵאִיסּוּרָא שָאנֵי תֵּדַע דְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל מַעֲשֶה בְתַלְמִידוֹ שֶל ר׳ מֵאִיר שֶנִּכְנַס אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶרְחָץ וּבִקֵּש לְהָדִיחַ קַרְקַע וְְאָמַר לוֹ אֵין מְדִיחִין לָסוּךְ לוֹ קַרְקַע אָמַר לוֹ אֵין סָכִין אַלְמָא אַפְרוּשֵי מֵאִיסּוּרָא שָאנֵי הָכָא נַמִי לְאַפְרוּשֵי מֵאִיסּוּרָא שַאנִי אָמַר רָבִינָא שְמַע מִינָּהּ הַמְבַשֵּל בְחַמֵי טִבֶריָה בַשַּבָת חַיָּיב דְהָא מַעֲשֶה דר׳ לְאַחַר גְּזֵירָה הֲוְָה וְְאָמַר לֵיהּ טוֹל בִכְלִי שֵנִי וְְתֵן אִינִי וְְהָאֲמַר רַב חִסְדָא הַמְבַשֵּל בְחַמֵי טִבֶריָה בְשַבָת פָטוּר מַאי חַיָּיב נַמִי דְקָאָמַר מַכַת מַרְדוּת א״ר זֵירָא אֲנָא חֲזִיתֵיהּ לר׳ אַבָהוּ דְשָׁט בְאַמְבָטִי וְְלָא יָדַעֲנָא אִי עִקָּר אִי לָא עָקַר פְשִיטָא דְלָא עָקַר דְתַנְיָא לאֹ ישוט אָדָם בִבְרִיכָה מְלֵאָה מַיִם ואפי׳ עוֹמֶדֶת בֶחָצֵר לָא קַשְיָא הָא דְלֵית כי האי תנה. דאמר לעיל) משהתחילו עוברי עבירה התחילו לאסור הזיעה והכי לה נאסרה אלא ע״י הרומלין בממין מאתמול ואומרים מזיעין אנחנו ואין כאן אלה עבירת דבריהם שאסרו את הממין: נפים הצלייהו, ומזיע: מפשיר. מחמס לשון פושרין: מיתס אדס. מממס: אלונטים. טיול״ה. ונראה לי בגד שמסתפגין בו דבכל דוכתה קרי ליה הלונטית: על גבי מעייס. כשהוא מש במעיו ממממין לו כלי או בגד ומנימו שם ומועיל: ובלבד שלא יביא קומקומוס כו׳. שמא ישפכו עליו ונמלא רומן בשנת בממין: מפני סכנה. פעמים שהן רוממין: לא שיממו. לא שינימס שס עד שיחמו: אלא שמפינ לינתן. במקלתן. שתפיג שמתחלף כמו ורימו לה נמר וירמיה מח) מתרגמינן וכימיה לא פג: לא בשביל שיבטל. שלא מנימנו מס כדי בישול שתהא סיד סולדת בו: סכה ידה. אבל להפשירו בפן כדרך שעושה בחול לה ופליג הדרבי יהודה: להתירה. מאי דאסר רבי יהודה בשמן בישול שרי מ״ק ומיס דוקה נקטו ולא שיממו דים בהן בישול אבל שמן אע״פ שהיד סולדת דהיינו בישול דר׳ יהודה שרי לת״ק: סולדת. נמשכת לאמוריה מדאגה שלא מכוה. חסו לשון והסלדה במילה (איור 1) ואדאג ברעדה והמשך מתלונתי מדאגת יום הדין אם הייתי יודע שמיתתי קרובה ולא יממול: שמן יש בו משום בישול. הלכך לח כדי שיצטל אלא כדי שיפטר שרי דהפטרו אין זה בישולו: ואמא רבי שמעון למימר דהפשירו זהו ביטולו. הלכך כרעבדין במול לח ליעביד אלא כלאמר יד על ידי שינוי: לאיסורא. אמרה תנא קמא לממן דמיא הוא דשרי להפשיר אכל שמן הפשרו זהו בישולו: איכא בינייהו כלאחר יד. דלתנא קמא אפי׳ ע״י שינוי אסור: והיכי דמי. סלול ים שסולד מכתימה מועטת וים שאינו סולד: נכנסתי. בשבת, ונחמי טבריה הוה שלא נאסרו כדאמר לעילח) התירו להם חמי טבריה: באמבטי. כגון בריכה עשויה בקרקע שהמים נכנסים שס ונחספין: ובקשתי להניח שס פך שמן. להפשיר לסוך הימנו קודם הרמילה: עול. מן המים: בכלי שני. שילטננו מעט דכלי שני אינו מבטל ואח״כ מן הפך לתוך אותו כלי שני. דהך אמבטי שהממין נמשכין לה מן המעיין משיב לה ככלי ראשון שנרתמו נו שאע״פ שהעבירו מעל החור מבטל כדתנן לקמן (ד׳ מב.) החילפם והקדירה שהעבירן מרותמין לא יתן לתוכן תבלין: וש״מ הפטרו. במקום הראוי לבישול: זהו ביטולו. דהה להפשיר בעלמא הוא דקבעי וחסר ליה: והיכי עביד הכי. להורות הוראה שהוא דבר תורה בבית המרחץ: להרהר. בדברי תורה: דברים של קדם. דברי תורה: אסור לאומרן. במקום הטנופת ואפי׳ בלשון מול: אין מדימין. דלמח אתי לאשויי גומות: דהא מעשה דרבי אמר גזירה הזה. שגזרו על הזיעה ועל כרמין בחמי טבריה הוא דהוי ורבי יהושע (6) דאמר לעיל [ע״אן בימי רבי הוה אלמא בימי רבי כבר נגזרה: וקאמר ליה עול בכלי שני. אבל ראשון לא אלמא ים כהן משום בישול: מרדות, כדוי: שט. לף: דשט באמבטי. בשנת: ולא ידענא אי עקר. רגליו מן הארץ דקסבר כי מגן אין שטין על פני המים במשילין פירותע) בנהכ גדול תנן דאיכא למגזר שמא יעשה מבית של שייטין כדאמרינן התם אבל באמבטי לא: אי לא עקר. רגליו: לא ישוע. דאע״ג דליכא למיגור אסור: ואפילו עומדת במלר. דליכא למיגור שמה יתי מים ברגליו חוץ לארבע חמות: סא. דאסיר: פְשִיטָא מִפְנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם שֶעָלָיו. בְכוּלָּהּ שְמַעֲתָא ובמתניתין גַבֵי מֵיחַם שֶפִינָּהוּ מַשְמַע דלהפשיר מַיִם לְצוֹרֶךְ שְתִיָּיה מוּתָּר דהפשירן לאֹ זֶהוּ בישולן. וְְהָכָא דַאֲסוּרִין מְפָרֵש ריב״א דְדוּמָה כְּרוֹחֵץ בַמַיִם חַמִין וְַיָּבאֹ לְהָחֵם חַמִין לִרְחוֹץ גּוּפוֹ׃ וּבִלְבַד שֶלּאֹ יָבִיא קוּמְקוּמוֹס כו׳. פֵּירוּשׁ כָל זְמַן שהאלונטית שָם שֶמָא יִפְלוּ הַמַיִם עַל האלונטית וְְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה אִי נַמִי לָא יָבִיא מִשּוּם רְפוּאָה וְְגָזְרוּ אַטּוּ שְחִיקַת סַמְמָנִים טְפֵי מבאלונטית דְלָא מֶיחֱזֵי כִרְפוּאָה כ״כ׃ וּשְמַע מִינָּהּ כְלִי שֵנִי אֵינוֹ מְבַשֵּל. תֵּימָה מַאי שְנָא כְלִי שֵנִי מִכְלִי רִאשוֹן דְאִי יָד סוֹלֶדֶת אפי׳ כְלִי שֵנִי נַמִי וְְאִי אֵין יָד סוֹלֶדֶת אֲפִילּוּ כְלִי רִאשוֹן נַמִי אֵינוֹ מְבַשֵּל וְְיֵש לוֹמַר לְפִי שִׂכְלִי רִאשוֹן מִתּוֹךְ שֶעָמַד עַל הָאוּר דופנותיו חַמִין וּמַחֲזִיק חומו זְמַן מְרוּבָה וּלְכָךְ נִתְּנוּ בוֹ שִיעוּר דְכָל זְמַן שֶהַיָּד סוֹלֶדֶת בוֹ אָסוּר אֲבָל כְלִי שֵנִי אַף עַל גַּב דְיַד סוֹלֶדֶת בוֹ מוּתָּר שֶאֵין דופנותיו חַמִין וְְהוֹלֵךְ ומתקרר׃ וְְכִי תֵּימָא בִלְשוֹן חוֹל קָאָמַר לֵיהּ. ואע״ג דְאָסוּר לְהַרְהֵר נֵימָא דְאֵין אָסוּר לְהַרְהֵר אֶלָּא בִלְשוֹן קדֶֹש וְְהוּא הִרְהֵר בִלְשוֹן חוֹל׃