טְהוֹרוֹת  דְאִיתוֹתַב דַעֲתֵיהּ א״ל חֲמוֹר שֶעֲסָקָיו רָעִים  כְגוֹן זֶה מַהוּ לָצֵאת בִפְרוּמְבִיָּא בַשַּבָת א״ל  הָכִי אָמַר אֲבוּךְ מִשְּמֵיהּ דִשְמוּאֵל הֲלָכָה  כַחֲנַנְיָא תָּנָא דְבֵי מְנַשִּיָא עֵז שֶחָקַק לָהּ בֵין  קַרְנֶיהָ יוֹצְאָה בְאַפְסָר בַשַּבָת בָעֵי רַב יוֹסֵף  תָּחַב לָהּ בִזְקָנָה מַהוּ כֵיוְָן דְאִי מְנַתַּח לָהּ  כָאֵיב לָהּ לאֹ אָתְיָא לְנַתּוּחָה אוֹ דִילְמָא  זִימְנִין דְרָפֵי וְְנָפֵיל וְְאָתֵי לְאַתּוֹיֵי ד״א ברה״ר  תֵּיקוּ תְּנַן הָתָם וְְלאֹ בִרְצוּעָה שֶבֵין קַרְנֶיהָ  אָמַר ( ליה ) ר׳ יִרְמְיָה בַר אַבָא פְלִיגִי בָהּ רַב  וּשְמוּאֵל חַד אָמַר בֵין לְנוְיֹ בֵין לְשַמֵר אָסוּר  וח״א לְנוְיֹ אָסוּר וּלְשַמֵר מוּתָּר אָמַר רַב יוֹסֵף  תִּסְתַּיֵּים דִשְמוּאֵל הוּא דְאָמַר לְנוְיֹ אָסוּר  לְשַמֵר מוּתָּר דְאָמַר רַב הוּנָא בַר חִיָּיא אָמַר  שְמוּאֵל הֲלָכָה כַחֲנַנְיָא א״ל אַבַיֵי אַדְרַבָה  תִּסְתַּיֵּים דִשְמוּאֵל הוּא דְאָמַר בֵין לְנוְיֹ בֵין  לְשַמֵר אָסוּר דְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל  מַחֲלִיפִין לִפְנֵי רַבִי שֶל זוֹ בָזוֹ מַהוּ אָמַר לְפָנָיו  ר׳ יִשְמָעֵאל בר׳ יוֹסֵי כָךְ אֲמַר אַבָא ד׳  בְהֵמוֹת יוֹצְאוֹת בָאַפְסָר הַסּוּס הַפֶרֶד וְְהַגָּמָל  וְְהַחֲמוְרֹ לָאו לְמַעוְטֵֹי גָּמָל בַחֲטָם סְמֵי הָא  מִקַּמֵי הָא וּמַאי חָזֵית דִמְסַמֵית הָא מִקַּמֵי  הָא סַמֵי הָא מִקַּמֵי הָא ( דאשכחן שמואל  הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר דאתמר  ) רַב חִיָּיא בַר אַשִי אָמַר רַב בֵין לְנוְיֹ בֵין  לְשַמֵר אָסוּר וְְרַב חִיָּיא בַר אָבִין אָמַר  שְמוּאֵל לְנוְיֹ אָסוּר לְשַמֵר מוּתָּר מֵיתִיבִי  קָשְרָה בְעָלֶיהָ בְמוְסֵֹרָה כְשֵרָה וְְאִי ס״ד  מַשְּאוֹי הוּא אֲשֶר לאֹ עָלָה עָלֶיהָ עוֹל אָמַר  רַחֲמָנָא אָמַר אַבַיֵי בְמוְלִֹיכָהּ מֵעִיר לְעִיר רָבָא  אָמַר שָאנֵי פָרָה דְדָמֶיהָ יְקָרִין רָבִינָא אֲמַר  במורד׳׃ הַסּוּס בַשִּיר וכו׳׃ מַאי יוֹצְאִין וּמַאי  נִמְשָכִין אָמַר רַב הוּנָא אוֹ יוֹצְאִין כְרוּכִין אוֹ  נִמְשָכִין וּשְמוּאֵל אָמַר יוֹצְאִין נִמְשָכִין וְְאֵין  יוֹצְאִין כְרוּכִין בְמַתְנִיתָא תָּנָא יוֹצְאִין כְרוּכִין  לִימָשֵךְ אָמַר רַב יוֹסֵף חָזֵינָא לְהוּ לְעִיגְלֵי דְבֵי  רַב הוּנָא יוֹצְאִין בְאַפְסְרֵיהֶן כְרוּכִין בַשַּבָתִ  כִי אֲתָא רַב דִימִי אֲמַר ר׳ חֲנִינָא מוְלָֹאוְתֹ  שֶל בֵית רַבִי יוֹצְאוֹת בְאַפְסְרֵיהֶן בַשַּבָת  אִיבַעֲיָא לְהוּ כְרוּכִין אוֹ נִמְשָכִין ת״ש כִי אֲתָא  רַב שְמוּאֵל בַר יְהוּדָה א״ר חֲנִינָא מוְלָֹאוְתֹ שֶל  בֵית רַבִי יוֹצְאוֹת בְאַפְסְרֵיהֶן כְרוּכִים בַשַּבָת  אֲמַרוּהָ רַבָנַן קַמֵיהּ דְרַב אַסִי הָא דְרַב  שְמוּאֵל בַר יְהוּדָה לָא צְרִיכָא מִדְרַב דִימִי  נָפְקָא דְאִי ס״ד דְרַב דִימִי נִמְשָכִין קָאָמַר  מִדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל נָפְקָא דְאָמַר רַב  יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל מַחֲלִיפִין הָיוּ לִפְנֵי רַבִי שֶל  זוֹ בָזוֹ מַהוּ אָמַר לְפָנָיו ר׳ יִשְמָעֵאל בר׳ יוֹסֵי  כָךְ אֲמַר אַבָא אַרְבַע בְהֵמוֹת יוֹצְאתֹ בָאַפְסָר  הַסּוּס וְְהַפֶרֶד וְְהַגָּמָל וְְהַחֲמוְרֹ אֲמַר לְהוּ רַב אַסִי  אִיצְטְרִיךְ לְהוּ דְאִי מִדְרַב יְהוּדָה נָפְקָא הֲוְָה אָמִינָא אָמַר לְפָנָיו וְְלאֹ קִיבְלָהּ מִינֵּיהּ  קמ״ל דְרַב דִימִי וְְאִי דְרַב דִימִי הֲוְָה אָמִינָא ה״מ נִמְשָכִין אֲבָל כְרוּכִין לאֹ קמ״ל  דְרַב שְמוּאֵל בַר ( רב ) יְהוּדָה׃ וּמַזִין עֲלֵיהֶן וְְטוְבְֹלָן בִמְקוֹמָן׃ לְמֵימְרָא דִבְנֵי קַבוּלֵי  טוּמְאָה נִינְהוּ וְְהָתְנַן טַבַעַת אָדָם טְמֵאָה וְְטַבַעַת בְהֵמָה וְְכֵלִים וּשְאָר כָל הטבעו׳  טהורות.  דאיתותב דעתיה. להודיעו שלא נתכוונתי: בפרומביא. מי הוי  נטירותה יתירמא לגביה או לא: הלכה כחנניה. ולא איכפת לן אי הוי  נטירותה יתירתה: יולאה באפסר. אם תמנו בחקיקת קרן הכל  בקשירה בעלמא לה דילמא שלפח מרישה מתוך שראשה דק והיה  מתנתקת לכאן ולכאן כשמושכין אותה  ואמי להתויי ארבע אמות ברשות  הרבים: תחב לה בוקנס. שקשר  שער זקנה כמין נקב ותחב האפסר  לתוכו: מנתמא. מתנתקת וקופלת  אנה ואנה לברוח מידו: כאיב לה.  הזקן שנמלם השער ומכאיבה: סגן  הפס. בסוף פרקין") ולא פרה ברצועה  שבין קרנים: לנוי. שלובעה וקולעה  לנוי בין קרניה כמין קליעה מקרן  לקרן ואינו אומזה בה: לשמר.  שאומזה נה: אסור. דפרה מינטרא  בלה המיזה אלא מוליכה לפניו וקסבר  נטירומה יתירמה משוי הוא: ולשמר  מותר. קסבר נטירותח יתירמא לאו  מסוי הוא: ארבע נהמות. וקס״ל  דהכי קאמר בהפסר יולחות ולא במטס  אלמה נטירומא יתיכמה משוי הוא:  ומאי חזית. דמסמית הח דשמואל  מקמיה ההיא סמי ההיא מקמי הא:  דאיתמר. בהדיה דשמואל הוא השרי  וההוא דמחליפין כדחוקימנה דלא  (6) למעוטינהו מחעס אלא למעוטי  נאקה מאפסר דלא מינטרה ניה: קפרה  בעליה. לפרה אדומה: במוסרה.  אפסר: במוליכה מעיר לעיר. וסמס  פרה פונה למקום מרבן שלה ולריך  לאומזה כשמוליכה לעיר אחרת ולאו  נטירותה יתירתח הוא חלה אורמא  היא: שאני פרס. אדומה: דרמיס  יקרים, ובעי נטירומא ימיכמה  משנולדה: יולאין כרוכין. הרצועה  סביב צוארן ואע"פ שאינו אומזה לאו  משוי הוא דלנוי נמי חורמייהו הוא:  נמשכין. שמושכה ברצועה הקבועה  בטבעת השיר: יולאין נמשכים.  דנטירותח אוכמה הוא: ואין יולאין  כרוכים. דלנוי לחו אוכמה הוא:  כרוכין לימשך. כרוכים בריומ שיכול  להכניס ידו בין הכרך לנואר חו ינים  מעט מן החבל שהס באת לברומ  ימהר ויאמונה: מולאות. פרדות:  דאי ס״ד רב דימי נמשכין להוד קאמר.  אבל כרוכין לח ולה התח לחשמעינן  אלא דמולחות משתמרות באפסר  ולא הוי מסוי להו: מדרב יהודה אמר  שמואל נפקא. דקס״ד דקיבלה רבי  מיניה דרבי ישמעאל ברבי יוסי:  טבעת אדם. שנותן באלבע לנוי:  טמאה. דתכשיט הוא, וממדין ילפינן  דמנה בהן תכשיטין אלעדה ולמיד  וגו׳ והכולהו קאי תתחטאו המס  ושניכס (במדבר לה): טבעת בסמס.  כגון שיר: טבעת כלים. כעין  שעושין בראש ידות הכלים: ושאר  כל הטבעות, כגון העשויות לדלת:  וְְהָא  אֲמַר שְמוּאֵל הֲלָכָה כַחֲנַנְיָא. פר״ח דַהֲלָכָה כְרַב דְאָמַר בֵין לְנוְיֹ  בֵין לְשַמֵר אָסוּר מדמשני אַבַיֵי וּרבא וְְרָבִינָא דְהָוְוּ בַתְרָאֵי  אַלִּיבֵיהּ הַהִיא דקשרה בְעָלֶיהָ בְמוְסֵֹרָה וְְעוֹד דקיי״ל דְהִלְכְתָא כְרַב  בְאִיסּוּרֵי הִלְכָךְ אוֹמֵר הָרַב פור״ת דְכָל נְטִירוּתָא יַתֵּירְתָא אָסוּר  כְגוֹן פָרָה בָאַפְסָר וּבְכָל נּוּיּ בְהֵמָה  אָסוּר לָצֵאת וּמִיהוּ עֲגָלִים יוֹצְאוֹת  בָאַפְסָר כִדְאָמַר בְסָמוּךְ וְְיוֹצֵא סוּס  בְּרֶסֶן דְאוּרְחֵיהּ בְהָכִי אוֹ בָאַפְסָר אֲבָל  בִשְנֵיהֶם בְּרֶסֶן ובאפסר אָסוּר וּמוּתָּר  לְהָשִׂים הָרֶסֶן אוֹ הָאַפְסָר בְראֹש הַסּוּס  בְשַבָת וְְאֵין בוֹ אִיסּוּר טִלְטוּל דמוכן  הוּא לִבְהֵמָה וְְאָדָם הַמַנְהִיג סוּס  בִרְשוּת הָרַבִים יִזָהֵר שֶלּאֹ יוֹצִיא ראֹש  הַחֶבֶל מִתַּחַת יָדוֹ טֶפַח וּמַה שֶבֵין יָדוֹ  לַסּוּס יַגְבִיהַּ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח דְהָכִי  אָמְרִינַן לְקַמָן בְפִרְקִין וּמוּתָּר לִכְרוֹךְ  חֶבֶל הָאַפְסָר סָבִיב צַוַּאר הַבְהֵמָה וְלָצֵאת  דְהָא עִגְלֵי דְרַב הוּנָא ומולאות שֶל  בֵית רַבִי יוֹצְאִים כְרוּכִין׃  אַדְרַבָה תִּסְתַּיֵּים דִשְמוּאֵל הוּא  דְאָמַר כו׳. תֵּימָה לרשב״א  מָה רְאָיָיה מַיְיתֵי מִדַאֲמַר שְמוּאֵל  מַחֲלִיפִין לִפְנֵי רַבִי כו׳ דְּלִכְאוֹרָה מַשְמַע  דְהָא דְקָאָמַר לְעֵיל לָא לִמְעוּטֵי נָאקָה  בָאַפְסָר דְכָל זֶה מִדִבְרֵי שְמוּאֵל׃  קָשְרָה בְעָלֶיהָ בְמוְסֵֹרָה. הֲוְָה מָצֵי  לְשַנּוּיֵי הָא מַנִּי חֲנַנְיָא הִיא  וְְהָא דְמַשְמַע בְרֵיש הַכוֹנֵס (ב״ק נה׃)  דמוסרה שְמִירָה פְחוּתָה הִיא הַיְינוּ  דַוְְקָא בְשוֹר׃  אוֹ יוֹצְאִין כְרוּכִין. פי׳ בקונט׳ דִמְכַוֵּין  לְנוְיֹ וְְכֵן פֵירַש בְמַתְנִיתִין וְְקָשֶה לרשב״א  ולהרב פור״ת דִּלְעֵיל מַשְמַע דלנוי לכ״ע  אָסוּר ותירץ הָרַב פור״ת דִבְהָא פְלִיגִי  דְרַב הוּנָא סָבַר דנטירותא נַמִי אִיכָא  בכרוכין שֶאִם רוֹצֶה הַבְהֵמָה לִבְרוֹחַ  יתפסנה בכריכת הָאַפְסָר וְְלָא הָוְֵי  מְשַוֵּי וּשְמוּאֵל סָבַר כְרוּכִין לאֹ הָוְֵי  נְטִירוּתָא׃ בְמַתְנִיתָא תָּנָא כְרוּכִין  לִימָשֵךְ. רַב הוּנָא מְתָרֵץ  כְרוּכִים לִימָשֵךְ שֶיֵּש חָלָל בֵין אַפְסָר  לַצַּוַּאר שֶהוּא נוֹחַ לִימָשֵךְ כְּשֶׁיִּרְצֶה  וּשְמוּאֵל סָבַר לִימָשֵךְ דַוְְקָא שֶיֵּש חֶבֶל  תָּלוּי בָאַפְסָר׃ בְבָאִין מָנוֹי אָדָם  לְנוְיֹ בְהֵמָה. פירש״י וּבְעוֹדוֹ לְאָדָם  נִטְמָא וּבְחִנָּם פֵירַש כָךְ דַאֲפִילּוּ אַחֵר  שֶׁיִּחֲדוּ לִבְהֵמָה מְקַבֵל טוּמְאָה שֶאֵינוֹ  עוֹלֶה מִלְּקַבֵל טוּמְאָה מִכָאן וְְאֵילָךְ אֶלָּא  בְשִינּוּי מַעֲשֶה כִּדְמוּכָח בפ״ק דְסוּכָה  (דף יג׃) גַּבֵי קוֹצֵר לַאֲכִילָה וְְנִמְלַךְ  לְסִיכוּךְ ורש״י בְעַצְמוֹ פֵירַש כֵן בְרֵיש  בַמָה אִשָּה ( לקמן נח׃) וכופת שְאוֹר  שֶׁיִּחֲדוּ לִישִיבָה דְאָמַר טָהוֹר אור״י  דְמַיְירִי כְשֶיֵּש שִינּוּי מַעֲשֶה׃  וּמֵזִין עֲלֵיהֶם בִמְקוֹמָן. אִצְטְרִיךְ  לְאַשְמַעִינַן בִמְקוֹמָן דְלָא  חָיְישִינַן שֶמָא תִּפוֹל הַזָּאָה עַל הַבְהֵמָה  וַיִּפְסְלוּ דִתְנַן בְמַסֶּכֶת פָרָה ( פי״ב מ״ג  ) נִתְכַוֵּוְן לְהַזּוֹת עַל הָאָדָם וְְהִזָּה עַל  הַבְהֵמָה אִם יֵש בָאֵזוֹב [ לאֹ ] יְשָנָה׃  וטובלי׳ בִמְקוֹמָן. הִקְשָה הר״ר  אֱלִיעֶזֶר אַמַאי לָא מִקְשָה  הָכָא טְבִילָה מַאן דְכַר שְמֵיהּ כדפריך  בְרֵיש בַמָה אִשָּה ( דף נז.) אַמַאי דִתְנַן  וְְלאֹ תִּטְבוֹל עַד שֶתְּרַפֵם ותירץ ר״ת  דְהָכָא לָא פָרִיךְ מִשּוּם דמתני׳ מַיְירֵי  בְדִין כֵלִים שֶׁמְּחַלֵּק בֵין כְלִי לִכְלִי וְְאֵיזֶה  מוּתָּר לָצֵאת בוֹ וְְאֵיזֶה אָסוּר וְְאַגַּב  אוֹרְחֵיהּ אַשְמַעִינַן שְאָר דִינֵי כֵלִים וּמַזִין עֲלֵיהֶם וְְטוְבְֹלָן בִמְקוֹמָן דָכָן דֶרֶךְ הּתּנּא כִי הַהוּא ( לקמן דף סו.) דקיטע יוֹצֵא בְקַב שֶלּוֹ וְְאִם יֵש  בוֹ בֵית קִבוּל כְּתוּתִין טָמֵא אֲבָל בְרֵיש בַמָה אִשָּה דְמַיְירִי בְדִינֵי כֵלִים וְְאַשְמַעִינַן דִין טְבִילַת אִשָּה פָרֵיךְ שַפִיר טְבִילָה מַאן דְכַר שְמֵיהּ׃