דוּמְיָא דְקָמֵיעַ ש״מ׃ אָמַר מָר וְְלאֹ בְקָּמֵיע
אע״פ שֶהוּא מוּמְחֶה וְְהָא אֲנַן תְּנַן וְְלאֹ
בַקָּמֵיע שֶאֵינוֹ מוּמְחֶה הָא מוּמְחֶה שַפִיר דָמֵי
ה״נ שֶאֵינוֹ מוּמְחֶה וְְהָא אע״פ שֶהוּא מוּמְחֶה
קָתָנֵי מוּמְחֶה לָאָדָם וְְאֵינוֹ מוּמְחֶה לַבְהֵמָה
וּמִי אִיכָא מוּמְחֶה לָאָדָם וְְלָא הָוְֵי מוּמְחֶה
לַבְהֵמָה אִין אָדָם דְאִית לֵיהּ מַזָּלָא מְסַיַּיע
לֵיהּ בְהֵמָה דְלֵית לָהּ מַזָּלָא לָא מְסַיַּיע לָהּ
אִי הָכִי מַאי זֶה חוֹמֶר בִבְהֵמָה מִבְאָדָם מִי
סָבְרַתְּ אַקָּמֵיעַ קָאֵי אַסַּנְדָל קָאֵי ת״ש סָכִין
וּמְפַרְכְסִין לָאָדָם וְְאֵין סָכִין וּמְפַרְכְסִין
לַבְהֵמָה מַאי לָאו דְאִיכָא מַכָה וּמִשּוּם צַעַר
לאֹ דִגְמַר מַכָה וּמִשּוּם תַּעֲנוּג ת״ש בְהֵמָה
שֶאֲחָזָהּ דָם אֵין מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בַמַיִם בִשְבִיל
שֶתִּצְטַנֵּן אָדָם שֶאֲחָזוֹ דָם מַעֲמִידִין אוֹתוֹ
בַמַיִם בִשְבִיל שֶיִּצְטַנֵּן אָמַר עוּלָּא גְּזֵירָה מִשּוּם
שְחִיקַת סַמְמָנִין אִי הָכִי אָדָם נַמִי אָדָם נִרְאֶה
כְמֵיקֵר א״ה בְהֵמָה נַמִי נִרְאֶה כְמֵיקֵר אֵין מֵיקֵר
לִבְהֵמָה וְְלִבְהֵמָה מִי גָּזְרִינַן וְְהָתַנְיָא הָיְתָה
עוֹמֶדֶת חוּץ לַתְּחוּם קוֹרֵא לָהּ וְְהִיא בָאָה
וְְלָא גָּזְרִינַן דִילְמָא אָתֵי לְאַתּוּיֵי אֲמַר רָבִינָא
כְגוֹן שֶהָיָה תְּחוּם שֶלָּהּ מוּבְלָע בְתוֹךְ תְּחוּם
שֶלּוֹ ר״נ בַר יִצְחָק אָמַר שְחִיקַת סַמְמָנִין גּוּפָהּ תַּנָּאֵי הִיא דתני׳ בְהֵמָה שֶאָכְלָה
כַרְשִינִין לאֹ יְרִיצֶנָּה בֶחָצֵר בִשְבִיל שֶתִּתְרַפֶה וְְרַבִי אוֹשַעְיָא מַתִּיר דָרַש רָבָא
הֲלָכָה כְרַבִי אוֹשַעֲיָא׃ אָמַר מָר לאֹ יֵצֵא הַזָּב בְכִיס שֶלּוֹ וְְלאֹ עִזִּים בְכִיס שֶבְדַדֵיהֶן
וְְהָתַנְיָא יוֹצְאוֹת עִזִּים בְכִיס שֶבְדַדֵיהֶן אָמַר רַב יְהוּדָה לָא קַשְיָא הָא דְמִיהֲדַק
הָא דְלָא מִיהֲדַק רַב יוֹסֵף אָמַר תַּנָּאֵי שָקְלַתְּ מֵעָלְמָא תַּנָּאֵי הִיא דִתְנַן הָעִזִּים
יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת רַבִי יוֹסֵי אוֹסֵר בְכֻלָּן חוּץ מִן הָרְחֵילוְתֹ הַכְבוּנוְתֹ ר׳ יְהוּדָה אוֹמֵר
עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵש אֲבָל לאֹ לֵיחָלֵב וְְאִיבָעֵית אֵימָא הָא וְְהָא ר׳ יְהוּדָה
וְְלָא קַשְיָא כָאן לְיַבֵש כָאן לֵיחָלֵב תַּנְיָא אָמַר ר׳ יְהוּדָה מַעֲשֶה בְעִזִּים בֵית
אַנְטוֹכְיָא שֶהָיוּ דַדֵיהֶן גַּסִּין וְְעָשוּ לָהֶן כִיסִין כְדֵי שֶלּאֹ יִסָּרְטוּ דַדֵיהֶן׃ ת״ר מַעֲשֶה
בְאֶחָד שֶמֵתָה אִשְתּוֹ וְְהִנִּיחָהּ בֵן לִינקֹ וְְלאֹ הָיָה לוֹ שְכַר מֵנִיקָה לִיתֵּן וְְנַעֲשָה לוֹ
נֵס וְְנִפְתְּחוּ לוֹ דַדִין כִשְנֵי דַדֵי אִשָּה וְְהֵנִיק אֶת בְנוֹ אָמַר רַב יוֹסֵף באֹ וּרְאֵה כַמָה
גָדוֹל אָדָם זֶה שֶנַּעֲשָה לוֹ נֵס כָזֶה א״ל אַבַיֵי אַדְרַבָה כַמָה גָּרוּעַ אָדָם זֶה שֶנִּשְתַּנּוּ
לוֹ סִדְרֵי בְרֵאשִית אָמַר רַב יְהוּדָה באֹ וּרְאֵה כַמָה קָשִים מְזוֹנוֹתָיו שֶל אָדָם
שֶנִּשְתַּנּוּ עָלָיו סִדְרֵי בְרֵאשִית אָמַר רַב נַחְמָן תֵּדַע דְמִתְרְחֵיש נִיסָא וְְלָא אִבְרוּ
מְזוֹנֵי׃ ת״ר מַעֲשֶה בְאָדָם אֶחָד שֶנָּשָא אִשָּה גִּידֶמֶת וְְלאֹ הִכִיר בָהּ עַד יוֹם מוֹתָהּ
אָמַר רַב באֹ וּרְאֵה כַמָה צְנוּעָה אִשָּה זוֹ שֶלּאֹ הִכִיר בָהּ בַעְלָהּ אָמַר לוֹ רַבִי
חִיָּיא זוֹ דַרְכָהּ בְכָךְ אֶלָּא כַמָה צָנוּעַ אָדָם זֶה שֶלּאֹ הִכִיר בְאִשְתּוֹ׃ זְכָרִים יוֹצְאִין
לְבוּבִין׃ מַאי לְבוּבִין אֲמַר רַב הוּנָא תּוּתְּרִי מַאי מַשְמַע דְהַאי לְבוּבִין לִישָנָא
דְקְרוֹבֵי הוּא דִכְתִיב לִבַבְתִּנִי אֲחוֹתִי כַלָה עוּלָּא אָמַר עוֹר שֶקּוְשְֹרִין לָהֶם כְנֶגֶד
לִבָם כְדֵי שֶלּאֹ יִפְלוּ עֲלֵיהֶן זְאֵבִים זְאֵבִים אַזְּכָרִים נָפְלִי אַנְּקֵיבוְתֹ לָא נָפְלִי מִשּוּם
דְמַסְגוּ בְרֵיש עֶדְרָא וּזְאֵבִין בְרֵיש עֶדְרָא נָפְלִי בְסוֹף עֶדְרָא לָא נָפְלִי אֶלָּא
מִשּוּם דְשַמְנִי וּבִנְקֵבוְתֹ לֵיכָא שַמְנִי וְְתוּ מִי יָדְעִי בֵין הָנֵי לְהָנֵי אֶלָּא מִשּוּם
דְזָקְפִי חוְטְֹמַיְיהוּ וּמַסְגוּ כִי דָוְוּ רַב נַחְמָן בַר יִצְחָק אָמַר עוֹר שֶקּוְשְֹרִין לָהֶן
תַּחַת זַכְרוּתָן כְדֵי שֶלּאֹ יַעֲלוּ עַל הַנְּקֵבוֹת מִמַאי מִדְקָתָנֵי סֵיפָא וְְהָרְחֵלִים
יוֹצְאוֹת שְחוּזוְתֹ מַאי שְחוּזוְתֹ שֶאוְחֲֹזִין הָאַלְיָה שֶלָּהֶן לְמַעְלָה כְדֵי שֶיַּעֲלוּ
עֲלֵיהֶן זְכָרִים רֵישָא כְדֵי שֶלּאֹ יַעֲלוּ עַל הַנְּקֵבוֹת וְְסֵיפָא כְדֵי שֶיַּעֲלוּ עֲלֵיהֶן
זְכָרִים מַאי מַשְמַע דְהַאי שְחוּזוְתֹ לִישְנָא דִגְלוּיֵי הוּא דִכְתִיב וְְהִנֵּה אִשָּה לִקְרָאתוֹ
שית
דומיא דקמיע. משום מולי: והא אכן מכן. גבי אדם לקמן בפ׳ במה
אשה (דף ם.): הא מומחה שפיר דמי. מאי שנה נהמה מאדם: מזליה.
מלחך שלו ומליץ עליו: אי הכי. דבהמה נמי נפקה בקמיע המומחה
לבהמה: מאי זה תומר. אדם נמי לא נפיק חלח בקמיע מומחה
לאדם: אםנדל קאי. חה חומר דקתני
ולה בהמה בסנדל שברגליה: סכין.
שמן: ומפרכסין. גלדי מכס: ומסוס
לער. [ואפילו] הכי לבהמה לא
וקשיח בין לרב בין לשמואל דשרו
במרדעת: לא דגמר מכה. שנתרפאה
המכה וסיכה ופירכוס מטוס תענוג
ולרב ודאי קשיח וההיא מתניתא
קמייתא דאוכף נמי קשיח ליה דנהי
נמי דלגינה ליכח לער תענוג מיהא
הוא הלא רב תנא הוא ופליג: שאחזה
דס. הנפודוכ״א: אין מעמידין כו׳.
אלמה הפילו לער נמי אסור: גזירה
משום שחיקת סממנים. במידי
לרפואה גזור רבנן דאי שרית שום
רפואה חתי למישרי שחיקת סממנים
והוא איסורא דאורייתא דהוי טומן:
אין מיקר לבהמה. אין דרך להקר
נהמה הלכך כולי עלמא ידעי
דלרפואה קמיכוין ואתי למישרי שחיקת
סממנים: ומי גוריון. במקוס פסידה
כי החי גוונא: מון לתמוס. קס״ד
מון לתחום שלו היתה עומדת בסמס:
שהיה המוס שלה מובלעת בתוך
ממוס שלו. דמון לממוס דקמני
מון לתחום שלה שהבהמה המסורה
לרועה המיוחד הכי היא כרגלי הרועה
חזה הקורא לה בעלים ויכול לילך כגון
שהוא שבת קרוב לאותו מקום ואפילו
הכי לח יביאנה ממם בידיו הואיל
והיה יולאה מון לתחומה אין לה חלה
ד' אמות ומיהו קורא לה והיא באה
דלא הוזהר הוא על תחום בהמתו
ובלבד שלא יביאנה ממש בידיו: סנאי
היא. דהיכא דלא גזר שחר רפואות
אטו שחיקת סממנין: שאכלה כרטינין.
הרבה ועל ידי אכילה מרובה חמזה
מולי שקורין מינייזונ״מ ולריכה
להשתלשל ולהוציא רעי ומרילה:
כדי שתתרפה גרסינן הכח. לסון
ריפוי שיהיו מיעיה רפויים בטילטול
ומוליהה רעי: לא ירילנס. גזירה
בכל רפואה אטו שחיקת סממנין:
דמיהדק. דליכא למימם דילמח נפיל
ושתי להתויי: תנאי שקלת מעלמא.
איבדת כולם שאין אתה מולה תנאים
שנחלקו בכך דתוקי הנך תרתי מתניית'
חדה כמר וחדה כמר: תנאי היא.
במתניתין ר״מ שרי כ׳ יוסי חסר:
ליבם. מיהדק שפיר ולענין משוי נמי
לא הוי משוי דלוכך גופה היא דחלבה
מכחישה: ליחלב. הוי מסוי שטוענת
את המלב נכים: גסין. גדולין
ונגררין על הקולין ומסרטין דדיהן:
שנטמנו עליו כו׳. ולא זכה ליפתח
לו שערי שכר: תדע. דקשין:
דמרחשי ניסה. מן השמים לכמה
הללות לנפשות אדם: ולא איברו
מזוני. ואין נס זה רגיל שיצראו מזונות לצדיקים בביתם שימלאו מיעין גדילין באולרותיהן: גידמת. ידה קטועה: זו דרכה בכך.
לכסות כל אשה עלמה וכ״ש זו שהיתה צריכה לכך: מוסרי. קופליה שמחברין אותם בקשר שנים שנים שלא יברחו: לבנתני. קרבתני
אצלך מחמת נוי מעשיך: דרך זאבים להמח בהמה בלבה: הנקבות לא נפלי. בתמיה: דממני. מהלכין: בסוף עדרא לא נפלי. בתמיה:
כי דוו. מביטין כאן וכאן לפיכך מתקנאין בהם כסבורים שכולים להלחם בהם: אליה. זנב שלהן קושרים כלפי גבן שלא יכסה ערומן:
כְגוֹן שֶהָיָה תְּחוּם שֶלָּהּ מוּבְלָע כו׳. ומ״מ לאֹ הִתִּירוּ אֶלָּא דֶרֶךְ
קְרִיאָה אֲבָל לֵילֵךְ מַעֲבַר לִבְהֵמָה ולרודפה לָעִיר לאֹ׃
תַּנָּאֵי הִיא. רַב יְהוּדָה יָדַע שַפִיר דְתַנָּאֵי הִיא אֶלָּא דְנִיחָא לֵיהּ
לְאוֹקְמֵי תְּרֵי סְתָמֵי דְבָרַיְיתָא אַלִּיבָא דְחַד תַּנָּא׃
כָאן לְיַבֵש כָאן לֵיחָלֵב. פי׳ בקונט׳
לֵיחָלֵב שֶׁיְּקַבְּלוּ בְכִיס אֶת הַחֵלֶב
וְְקָשֶה דְהָא וְַדַאי מַשּוֹי הוּא ולכ״ע
חַיָּיב דְהָוְְיָא מְלָאכָה הַצְּרִיכָה לְגוּפָהּ
ופי׳ ה״ר פור״ת לֵיחָלֵב לִשְמוֹר הַחֵלֶב
בדדיהן שֶלּאֹ יָזוּב לָאָרֶץ וְְשָרֵי ת״ק
דְהָוְֵי כְמוֹ רְחֵלִים כְבוּנוְתֹ דחשבי׳
לֵיהּ מַלְבוּש אַף עַל פִי שֶאֵינוֹ עָשוּי
לְצוֹרֶךְ עַצְמָן אֶלָּא לִשְמוֹר הַצֶּמֶר ור״י
פֵירַש דְבֵין לְיַבֵש וּבֵין לֵיחָלֵב תַּרְוְַוְיְיהוּ
עָבְדִי לְהוּ כְדֵי שֶלּאֹ יִסָּרְטוּ דַדֵיהֶן
כִדְאָמְרִינַן בְסָמוּךְ וּלְיַבֵּשׁ בִזְמַן שֶאֵינוֹ
חֵפֶץ בְחָלָב שָרֵי לְפִי שמהדקו וְְלֵיכָא
לְמֵיחַש דִילְמָא נָפֵיל וְְאָתֵי לְאַתּוֹיֵי אֲבָל
לֵיחָלֵב שֶאֵינוֹ רוֹצֶה שיתייבשו אֵינוֹ
מִיהֲדַק אִיכָא לְמֵימַר דִילְמָא נָפֵיל
וְְאָתֵי לְאַתּוֹיֵי׃
שֶקּוְשְֹרִין לָהֶן כְנֶגֶד זַכְרוּתָן כו׳.
וְְלָשוֹן לְבוּבִין הָוְֵי שֶלּאֹ
לִקָּרֵב כְמוֹ וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (
איוב לא ) וְכָמוֹהוּ הַרְבֵה׃
מִמַאי מִדְקָתָנֵי סֵיפָא. טְפֵי הָוְֵי
לֵיהּ לְאַתּוּיֵי כְבוּלוְתֹ דְהָוְֵי
מַמָש כְעֵין זּהּ אֶלָּא מִשּוּם דשחוזות
הָוְֵי בְרֵישָא׃