ו.יציאות השבתפרק ראשוןשבת

מִידֵי דַהֲוְָה אמעביר חֵפֶץ ברה״ר הָתָם לַאו  אע״ג דְכַמָה דְנָקֵיט לֵיהּ וְְאָזֵיל פָטוּר כִי מָנַח לי׳  חַיָּיב ה״נ ל״ש מִי דָמֵי הָתָם כָל הֵיכָא דְמַנַּח לֵיהּ  מָקוֹם חִיּוּב הוּא הָכָא אִי מַנַּח לֵיהּ בסטיו מְקוֹם  פְטוּר הוּא אֶלָּא מִידֵי דַהֲוְָה אמעביר חֵפֶץ  מִתְּחִלַּת ד׳ לְסוֹף ד׳ הָתָם לַאו אע״ג דְאִי מַנַּח  לֵיהּ בְתוֹךְ ד׳ אַמוֹת פָטוּר כִי מָנַח לֵיהּ בְסוֹף  ד׳ אַמוֹת חַיָּיב ה״נ ל״ש מִי דָמֵי הָתָם. לְגַבֵי  דְהַאי גַּבְרָא מְקוֹם פְטוּר הוּא לכ״ע מָקוֹם חִיּוּב  הוּא הָכָא לכ״ע מְקוֹם פְטוּר הוּא אֶלָּא מִידֵי  דַהֲוְָה אַמוֹצִיא מרה״י לרה״ר דֶרֶךְ צִדֵי רה״ר  הָתָם לַאו אע״ג דְאִי מַנַּח לֵיהּ אַצְּדִי רה״ר פָטוּר  וְְכִי מַנַּח לֵיהּ ברה״ר חַיָּיב ה״נ ל״ש מַתְקִיף לָהּ  רַב פַפָא הָנִיחָא לְרַבָנַן דְאָמְרִי צִדֵי רה״ר לָאו  כרה״ר דָמֵי אֶלָּא לר׳ אֱלִיעֶזֶר ( בן יעקב )  דְאָמַר צִדֵי רה״ר כרה״ר דָמֵי מַאי אִיכָא לְמֵימַר  א״ל רַב אַחָא בְרֵיהּ דְרַב אִיקָא אֵימוּר דְשָמְעַתְּ  לר״א ( בן יעקב ) דְאָמַר צִדֵי רה״ר כרה״ר  דָמֵי הֵיכָא דְלֵיכָא חִיפוּפֵי אֲבָל הֵיכָא דְאִיכָא  חִיפוּפֵי מִי שַמְעָת לֵיהּ הִלְכָךְ לְהָא דָמְיָא א״ר  יוֹחָנָן וּמוֹדֶה בֶן עַזַּאי בְזוֹרֵק תַּנְיָא נַמִי הָכִי  הַמוֹצִיא מֵחֲנוּת לַפְלַטְיָא דֶרֶךְ סְטָיו חַיָּיב אֶחָד  הַמוֹצִיא וְְאֶחָד הַמַכְנִיס וְְאֶחָד הַזּוֹרֵק וְְאֶחָד  הַמוֹשִיט בֶן עַזַּאי אוֹמֵר הַמוֹצִיא וְהַמַּכְנִיס פָטוּר  הַמוֹשִיט וְְהַזּוֹרֵק חַיָּיב׃ ת״ר ד׳ רְשוּיּוֹת  לַשַּבָת רה״י ורה״ר וְְכַרְמְלִית וּמְקוֹם פְטוּר  וְְאֵיזוֹ הִיא רה״י חָרִיץ שֶהוּא עָמוֹק י׳ וְְרָחָב ד׳  וְְכֵן גָּדֵר שֶהוּא גָּבוֹהַּ י׳ וְְרָחָב ד׳ זוֹ הִיא רה״י  גְּמוּרָה וְְאֵיזוֹ הִיא רה״ר סְרַטְיָא וּפַלְטְיָא  גְדוֹלָה וּמְבוְאֹוְתֹ הַמְפוּלָּשִין זוֹ הִיא רה״ר  גְּמוּרָה אֵין מוֹצִיאִין מרה״י זוֹ לרה״ר זוֹ וְְאֵין  מַכְנִיסִין מרה״ר זוֹ לרה״י זוֹ וְְאִם הוֹצִיא וְְהִכְנִיס  בְשוֹגֵג חַיָּיב חַטָּאת בְמֵזִיד עָנוּש כָרֵת וְְנִסְקָל  אֲבָל יָם וּבִקְעָה וְְאִיסְטְוְָוְנִית וְְהַכַרְמְלִית איּנּהּ  לאֹ כרה״ר וְְלאֹ כרה״י וְְאֵין נוֹשְאִין וְְנוֹתְנִין  בְתוֹכָהּ וְְאִם נָשָא וְְנָתַן בְתוֹכָהּ פָטוּר וְְאֵין  מוֹצִיאִין מִתּוֹכָהּ לרה״ר וְְלאֹ מרה״ר לְתוֹכָהּ  וְְאֵין מַכְנִיסִין מרה״י לְתוֹכָהּ וְְלאֹ מִתּוֹכָהּ  לרה״י וְְאִם הוֹצִיא וְְהִכְנִיס פָטוּר חֲצֵרוֹת שֶל  רַבִים וּמְבוֹאוֹת שֶאֵינָן מְפוּלָּשִין עֵירְבוּ מוּתָּרִין  לאֹ עֵירְבוּ אֲסוּרִים אָדָם עוֹמֵד עַל הָאִיסְקוּפָה  נוֹטֵל מבע״ה וְְנוֹתֵן לוֹ נוֹטֵל מֵעָנִי וְְנוֹתֵן לוֹ וּבִלְבַד  שֶלּאֹ יִטּוֹל מבעה״ב וְְנוֹתֵן לְעָנִי מֵעָנִי וְְנוֹתֵן  לבעה״ב וְְאִם נָטַל וְְנָתַן שְלָשְתָּן פְטוּרִים אֲחֵרִים  אוֹמְרִים אִיסְקוּפָה מְשַמֶשֶת ב׳ רְשוּיּוֹת בִזְמַן  שֶהַפֶתַח פָתוּחַ כְלִפְנִים פֶתַח נָעוּל כְלַחוּץ וְְאִם  הָיְתָה אִיסְקוּפָה גְּבוֹהָה י׳ וּרְחָבָה ד׳ ה״ז רְשוּת  לְעַצְמָהּ. אָמַר מָר זוֹ הִיא רה״י לְמַעוּטֵי מַאי  לְמַעוּטֵי הָא דר׳ יְהוּדָה דתני׳ יָתֵר עַל כֵן א״ר  יְהוּדָה מִי שֶיֵּש לוֹ ב׳ בתי׳ בִשְנֵי צִדֵי רה״ר עוֹשֶה  לֶחִי  מידי דהוה שמעביר מפן בר״ה, יותר מד' אמות וכל כמה דלא מנח  ליה פטור וכי אנמיה חייב ואע״ג דאיפסיק הילוכא ביני וביני:  מסמלת ד׳ לסוף ד'. אמות מלומלמות: לכולי עלמא מקום חיוב.  אם יעלהו מוך לד׳ וינימהו כאן שהכי העבירו ד׳ שלימות: אלדי  כ״ה. מרס״י לר״ה (ב) כגון מלר שנפרץ  לר״ה דהוי מקום המחילה לדי כ״ה  ופליגי בה ר׳ אליעזר ורבנן בעירובין  נפ׳ כל גגותז) ואמרי רבנן דלאו כר״ה  דמו ואפ״ה כי אפיק מרה״י לר״ה דרך  שס חייב: היכא דליכא היפופי. כגון  ההיא דעירובין: היכא דאיכא מיפופי.  נועלים יתדות קטנות לפני הכותל  שימופו שס עגלות וקרונות ולא ימופו  בכותל ויפילוסו: מי שמעת ליה. דהוי  כ״ה ואפילו הכי כי מפיק לר״ה דרך  שס חייב: בזורק. מחנות לפלטיה  דרך סטיו דחייב דהא לא נח בכרמלית  מידי: המכנים והמוליא פטור.  דמהלך כעומד והח נח גופו בכרמלית:  ד׳ רשויות, כולהו מפרם ליה: גדר.  כותל שהוא גבוה י׳ ורחב ד׳ הוי  רס״י: סרטיה. מסילה שהולכין בה  מעיר לעיר: פלטיה. רחבה של  עיר ששם מתקבלין לסחורה: ומבואות.  של עיר רחבים י״ו חמה: המפולסין.  משני ראשיהן הולפלטיה: ענוס כרת.  בלא התראה: ונמקל. בהתראה:  בקעה. שדות הרבה קנפני״א בלע"ז:  איסטוונית, שלפני החנויות שיושבים  שס סוחרים: והכרמלית. לקמיה ט)  פריך אטו כל הני יס ובקעה לאו  היינו כרמלית דקמני מנא לעיל: אינן  לא לרשות היחיד. מסוס דרמיא  לרה״ר דאין להם מחילות: ולא  כרה״ר. דאינן דומין לרגלי מדבר  דלחו להילוכח דרכים עבידי: אין  נושאין ונותנין בתוכן. כלומר אין  מטלטלין בהן חלה בתוך ד׳ מפוס  דדומין לר״ס וגזרו בהן רבנן אטו  כ״ה: ואם הוציא והכנים פטור.  חזו היה כרמלית החמורה למעלה:  מלר של רבים. שפתומין להלר  בתים רבים ומלר פתוחה לרה״ר ובני  הבתים יולאים דרך המלר לרה״ר:  ומבואות שאינן מפולסין. שראשו  חמד סתוס ומלרות פתומין לו ובני  המלכות יולאין דרך מנוי לרה״ר:  עירנו. כל הבתים של מלר יחד נפת  וכן לענין המנוי הס עירבו המלכות  הפתוחות לו ביחד: מוסרים. להכניס  ולהוליה מן הבתים לחלר וכן מן  המלכות למבוי: לא עירבו אסורין.  מפני שהבית מיוחדת לבעליה והמלר  רשות לכולן ונמלא מוליא מרשות  לרשות אע״פ ששתיהן כס״י לעשות  סייג לתורה להרחיק (ג) שלא יוליה  מרה״י לרס״ר. והך מילתא למו  ממילוק ד׳ רשויות היה דבין עירבו  בין לח עירבו רה״י היה והמוליא  מתוכו לרה״ר חייב: אדם עומד על  האסקופה נוטל מעני העומד כמון  ונותן לו כו׳. חס מקוס פטור שהוזכר  למעלה שאינו חשוב רשות לעלמו  לפי שאינו רחב ד׳ כדמפרש לקמן [מ: ובעל חלל כה״י ואכל רשות הרבים: ובלבד שלא יעול כו'. דמזלזל באיסורי שנת לכתחלה לגרוס  הוצאה מרה״י לרה״ר וגזירה דילמח אתי לאקולי ולאפוקי להדיח מרה״י לרה״ר: משמשת שתי רשויות. פעמים שהיא משמשת  בתורת רה״י ופעמים ככה״ר ולקמיה מפרט לה בשילהי כולהי שמעתתא [ט.): הרי זו רשות לעלמה. אע״פ שהיא רה״י כדאמרינן לעיל  דְכָל  מִידֵי דַהֲוְָה אמעביר חֵפֶץ בר״ה. ה״ל לְמִנְקַט הַמוֹצִיא דְאַיְירִי בֵיהּ  לְעֵיל דְכָל כַמָה דְלָא מַנַּח לֵיהּ מִיפְטַר אֶלָּא מִשּוּם דְבָתַר הָכִי  נָקַט מַעֲבִיר נָקַט לֵיהּ נַמִי הָשְתָּא וּבְכָל עִנְיְנֵי הַעֲבָרָה בר״ה קָאָמַר׃  הָתָם כָל הֵיכָא דְמַנַּח לֵיהּ מָקוֹם חִיּוּב הוּא. וּמוֹצִיא וּמוֹשִׁיט  וּמַעֲבִיר ד״א בר״ה דֶרֶךְ לְמַעְלָה מי׳  דְחַיָּיב אע״ג דְאִי הֲוְָה מַנַּח לֵיהּ  לְמַעְלָה מי׳ פָטוּר מ״מ תַּחְתָּיו בִמְקוֹם  שֶמְהַלֵּךְ מָקוֹם חִיּוּב הוּא אֲבָל סְטָיו  הַקַּרְקַע נַמִי מְקוֹם פְטוּר הוּא׃  מִידֵי דַהֲוְָה אַצְּדִי ר״ה. וא״ת מַה  פָשוּט לָן יוֹתֵר דֶרֶךְ צִדֵי ר״ה  מִדֶרֶךְ סְטָיו וי״ל דְדֶרֶךְ בַיִת שֶיֵּש לְפָנָיו  צְדָדִין וְְכֵן הָיָה מִסְתָּמָא בַמִשְכָן׃  הֵיכָא דְאִיכָא חִיפוּפֵי כו׳. ותימה  בפ׳ כָל גַּגּוֹת ( עירובין צד. ושם  ) פָרֵיךְ וְְלִפְלוֹג בְצִדֵי ר״ה דְעָלְמָא פֵּירוּשׁ  וְְאַמַאי פְלִיגִי בֶחָצֵר שֶנִּפְרְצָה וּמְשַנֵּי אִי  הָוְֵי פְלִיגִי בְעָלְמָא ה״א כִי פְלִיגִי רַבָנַן  עֲלֵיהּ ה״מ הֵיכָא דְאִיכָא חִיפוּפֵי אֲבָל  הֵיכָא דְלֵיכָא חִיפוּפֵי מוֹדוּ קמ״ל מַשְמַע  דר״א נַמִי פָלֵיג בִדְאִיכָא חִיפוּפֵי וי״ל  דה״ק קמ״ל דְהֵיכָא דְלֵיכָא חִיפוּפֵי  דַוְְקָא פְלִיגִי אֲבָל הֵיכָא דְאִיכָא חִיפוּפֵי  מוֹדֶה רַבִי אֱלִיעֶזֶר אִי נַמִי הַהִיא סוּגְיָא  כְרַב פַפָא דְהָכָא דְלָא מְחַלֵּק׃  הַמוֹשִיט וְְהַזּוֹרֵק חַיָּיב. וא״ת  אַמַאי מוֹדֶה במושיט  וְְזוֹרֵק כֵיוְָן דְלָא יָלֵיף דֶרֶךְ סְטָיו מִדֶרֶךְ  צִדֵי לְעִנְיַן מַעֲבִיר ה״נ לאֹ נֵילַף  בְזוֹרֵק וּמוֹשִׁיט וי״ל דְלָבָן עַזַּאי מַעֲבִיר  דֶרֶךְ צִדֵי נַמִי פָטוּר אע״ג דְהָיָה  בַמִשְכָן מִשּוּם דִמְהַלֵּךְ כְעוֹמֵד דָמֵי  אֲבָל זוֹרֵק וּמוֹשִׁיט דֶרֶךְ סְטָיו יָלֵיף  מזורק וּמוֹשִׁיט דֶרֶךְ צִדֵי׃  אַרְבַע רְשוּיוֹת לַשַּבָת. ק׳ לרשב״א  לִיתְנֵי ה׳ רְשוּיּוֹת דְהָא קַרְפֵף  יוֹתֵר מִבֵית סָאתַיִם שֶלּאֹ הוּקַּף לְדִירָה  הַזּוֹרֵק מר״ה לְתוֹכוֹ אוֹ אִיפְכָא חַיָּיב  וְְאֵין מְטַלְטְלִין בוֹ אֶלָּא בד״א וי״ל  דְהַהִיא רה״י גָּמוּר אֶלָּא לְעִנְיַן דְאֵין  מְטַלְטְלִין בוֹ אֶלָּא בד״א עֲשָאוּהָ  כְכַרְמְלִית וְַהֲרֵי כְבָר שָנָה רה״י וְְכַרְמְלִית  וּלְהָכִי נַמִי לָא תָּנֵי חָצֵר שֶלּאֹ עֵירְבוּ׃  כַרְמְלִית. בִּירוּשַׁלְמִי בְרֵיש שַבָת  תָּנֵי ר׳ חִיָּיא כַרְמֶל רַךְ (ומלא ) לאֹ  לַח וְְלאֹ יָבֵש אֶלָּא בֵינוֹנִי ה״נ כַרְמְלִית  אֵינוֹ לאֹ כרה״י וְְלאֹ כר״ה׃  יָתֵר עַל כֵן א״ר יְהוּדָה. הָכִי  מיתני׳ בְּתוֹסֶפְתָּא פֶרֶק ז׳ דעירובין  אֶחָד חַלּוֹן שֶבֵין ב׳ חֲצֵרוֹת וְְאֶחָד  חַלּוֹן שֶבֵין שְנֵי בָתִּים כו׳ וּגְשָׁרִים  וּנְפָשוֹת ור״ה מְקוֹרֶה מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו  בַשַּבָת דִבְרֵי ר׳ יְהוּדָה יָתֵר עַל כֵן  א״ר יְהוּדָה כו פֵּירוּשׁ יָתֵר ע״כ בִשְנֵי  בָתִּים מִשְּנֵי צִדֵי ר״ה דְאַף עַל גַּב  דְלֵיכָא לְמֵימַר פִי תִּקְרָה יוֹרֵד וְְסוֹתֵם  כְמוֹ בִגְשָרִים וּנְפָשוֹת ור״ה מְקוֹרֶה  דְרֵישָא אפ״ה נוֹשֵא וְְנוֹתֵן בָאֶמְצַע  דְקָסָבַר ר״י ב׳ מְחִיצּוֹת דאוריי׳  כְדַאֲמָרַן בפ׳ כָל גַּגּוֹת ( עירובין צה.)  וא״ת אַמַאי לָא מַיְיתֵי הָכָא מתני׳