עט׃המוציא ייןפרק שמינישבת

קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה׃ ורמינהו  קלף ודוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה מאי  מזוזה מזוזה שבתפילין וקרי להו לתפילין  מזוזה אין והתניא רצועות תפילין עם התפילין  מטמאות את הידים בפני עצמן אין מטמאות  את הידים רבי שמעון בן יהודה אומר משום  ר״ש הנוגע ברצועה טהור עד שיגע בקציצה  רבי זכאי משמו אומר טהור עד שיגע  במזוזה עצמה והא מדקתני סיפא קלף כדי  לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא  שמע ישראל מכלל דרישא במזוזה עצמה  עסקינן הכי קתני קלף ודוכסוסטוס שיעורן  בכמה דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה  קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין  שהיא שמע ישראל׃ אמר רב דוכסוסטוס  הרי היא כקלף מה קלף כותבין עליו תפילין  אף דוכסוסטוס כותבין עליו תפילין תנן קלף  כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין שהיא  שמע ישראל ( קלף אין דוכסוסטוס לא )  למצוה ת״ש הלכה למשה מסיני תפילין על  הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס קלף במקום  בשר דוכסוסטוס במקום שיער למצו׳ והתניא  שינה פסול אמזוזה והתניא שינה בזה ובזה  פסול אידי ואידי אמזוזה והא דכתבינהו אקלף  במקום שיער אי נמי אדוכסוסטוס במקום  בשר ואיבעית אימא שינה בזה ובזה תנאי  היא דתניא שינה בזה ובזה פסול רבי אחא  מכשיר משום רבי אחי בר חנינא ואמרי לה  משום רבי יעקב בר׳ חנינא רב פפא אמר רב  דאמר כתנא דבי מנשה דתנא דבי מנשה  כתבה על הנייר ועל המטלית פסולה על  הקלף ועל הגויל ועל דוכסוסטוס כשרה  כתבה מאי אילימא מזוזה מזוזה אקלף מי  כתבינן אלא לאו תפילין וליטעמיך תפילין  אגויל מי כתבינן [ אלא ] כי תניא ההיא בס״ת  לימא מסייע ליה כיוצא בו תפילין שבלו  וספר תורה שבלה אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה  לקדושה קלה טעמא דאין מורידין הא מורידין עושין דכתיבא אמאי לאו דכתיבא  אדוכסוסטוס לא דכתיבא על הקלף ומזוזה אקלף מי כתבינן אין והתניא כתבה  על הקלף על הנייר ועל המטלית פסולה אמר רבי שמעון בן אלעזר רבי מאיר  היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת השתא דאתית להכי לרב נמי לא  תימא דוכסוסטוס הרי הוא כקלף אלא אימא קלף הרי הוא כדוכסוסטוס מה  דוכסוסטוס כותבין עליו מזוזה אף קלף כותבין עליו מזוזה׃ דיו כדי לכתוב׃  ב׳  דוכמוסטום. קלף שניטלה קליפתו העליונה: מזוזה. שמע והיה  אם שמוע: שבתפילין, דהמס ד׳ אגרות לד׳ פרטיות ושיער במד  מינייהו דהיינו שמע קטנה שבהם: מטמאות את הידים. לענין  תרומה כלאמרן בי״ח דבר נפ״ק (דף יד): קלילה. הוא הדפוס של עור  שמתוך לד׳ בתיס כמין בית יד של  עור והאיגרות בתוכן: במזוזה. הן  האיגרות שהן בתוך הבתים: והא  מדקהני סיפה. דההיא דלעיל קלף  כדי לכתוב כו׳ מכלל דרישה כו׳  וקשיח רישה הסיפא: שיעורן. של  כל אחד בכמה: כדי לכתוב עליו  מזוזה. הדוכסוסטוס קאי דלא מזי  לתפילין וסיפה פרים קלף כדי לכתוב  פרשה קטנה שנתפילין: קלף אין  דוכסוסטוס לא. הוי בשיעורא זוטא  כי האי אלא בכדי לכתוב ב׳ פרטיות  למזחזה ואי דוכסוסטום חזי לתפילין  הוה ליה לסעוריה כשיעור זוטא  דתפילין: למלוס. מלוה מן המובחר  קלף בעינן וסתמא דכל אינים מלוה  מעלייתה עביד הלכך לא מלנע  דוכסוסטוס לתפילין וה״ל אין מלניעין  כמוהו: למזוזה. אם כתבה על  הקלף: הא דכתב הקלף אפי׳ במקום  שיער. וכ״ש במקום בשר דהילכתא  מזוזה במקום שיער והא דכתבה  אלוכסוסטום במקום כשר: רבי אמי  מכשיר. וכב מוקי לדר׳ אמי התפילין  דכתבן על דוכסוסטום ואמר כוותיה:  נייר. של עשבים: נויל. מעובד  בעפלים: מסייע ליה. לרב: כיולא  נו. רישה דברייתח תפילין של יד  עושין אותן של ראש ואותן של רחם  אין עושין אותן של יד לפי שאין  מורידין כו׳: ס״מ שכלה. אין  מממכין ממנה יריעה שפרטיות  שמע והיה אם שמוע נמוכה  לקונען במוחה: דכתיבי. הנך  תפילין חמאי: לאו דכתיבי  אדוכסוסעוס. שהוא כשר למוחה  הלכך הא מורידין עושין: השמא  דאמים להכי. דמותה הקלף  כשרה: לא תימא. במילמיה דרב  דוכסוסטוס הרי הוא כו׳:  אות  קלף ודוכסוסטוס כו׳. גויל הוא עור שלם אלא שהשירו השיער  והיינו דאמר בריש בבא בתרא ( דף ג.) גויל אבני דלא משפיין  אלמא שאינו מתוקן קרי גויל וכשחולקין אותו לשנים אותו שכלפי  שיער קרוי קלף וכלפי בשר הוא דוכסוסטוס ואומר ר״ת דבלשון יון  קורין לבשר סוסטוס ודוך פי׳ מקום  כמו דוך פלן לכך קרי ליה דוכסוסטוס  כלומר מקום בשר וקלפים שלנו יש  להן דין קלף וכותבין עליהן ס״ת  תפילין ומזוזות לצד בשר ודלא כאומר  שקלפים שלנו הם דוכסוסטוס לפי  שמגררין האומנין המתקנים אותן  קליפתן העליונה ונשאר הדוכסוסטוס  דא״כ היאך כותבין עליהם תפילין  דמסקינן הכא דתפילין דוקא על  הקלף וי״מ דקלף ודוכסוסטוס אינם  מעופצים וקשה דא״כ פסול לכתוב  עליהן ס״ת ותפילין ומזוזות דבעינן  ספר ולהכי פסיל במסכת מגילה ( דף  יט׃ ושם ) לכתוב מגילה על הדפתרא  משום דנקראת ספר ולקמן משמע  דכשרין וא״ת קלפים שלנו דלא עפיצן  היכי מיתכשרי ואומר ר״ת דתיקון  שלנו חשיב כעיפוץ וכן משמע בהקומץ  רבה ( מנחות לח׃) דקאמר קרע הבא  בב׳ יתפור בג׳ אל יתפור ותניא אידך  בשלש יתפור בד׳ אל יתפור ולא פליגי  הא דעפיצן הא דלא עפיצן אלמא ס״ת  כשר בלא עפיץ והיינו בתיקון טוב  כשלנו ובפ״ק דגיטין ( דף יא.) גבי  שטר והא בעינן דבר שאינו יכול.  להזדייף ומשני דעפיצן משמע דאי  לא עפיצן יכול להזדייף ופסול ואנן  סהדי דשלנו אינו יכול להזדייף אלמא  חשוב כעפיץ׃ והא מדקתני סיפא  כו׳. הוה מצי למיפרך ברייתא גופא  רישא לסיפא ומשמע דאמתני׳ מהדר  לפרוכי ואומר ר״י דכן מצינו  בהמפקיד ( ב״מ דף לז.) גבי ורמי גזל  אגזל כו׳ דברי רבי טרפון ממאי  דמתני׳ ר׳ טרפון היא מדקתני עלה  דההיא כו׳ והוה מצי למיפרך הנהו  תרתי אהדדי ופריך אמתניתין  דהמפקיד׃ תנן קלף כדי לכתוב  עליו כו׳. אין לפרש דהכי פריך  מדנקט קלף מכלל דדוכסוסטוס לא  דא״כ לעיל דמשני מאי מזוזה מזוזה  שבתפילין אכתי תקשה ליה מתניתין  דקתני קלף ומשמע ולא דוכסוסטוס  וברייתא נותנת שיעור לדוכסוסטוס  כקלף אלא הכא סמך אברייתא  דלעיל׃ אידי ואידי אמזוזה הא  דכתבה כו׳. וא״ת אמאי לא קאמר  אידי ואידי אתפילין קלף במקום  שיער ודוכסוסטוס במקום בשר  ויש לומר דניחא ליה לקיומי לשינויא  קמא דשני אמזוזה וה״ה דה״מ למימר אידי ואידי אתפילין׃ ורבי אחאי מכשיר. וא״ת ואי סבר רב כרבי אחאי לימא נמי קלף הרי  הוא כדוכסוסטוס וי״ל רב מפרש דרבי אחאי לא מפרשה אלא אתפילין׃ אלא לאו אתפילין. והא דקתני כתבה לשון נקבה היינו מזוזה שבתפילין׃  תפילין אגויל מי כתבינן. וא״ת הא דתנן בפ״ק דמגילה ( ד׳ ח׃) אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא.  שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין ומזוזות אין נכתבות אלא בלשון אשורית אמאי לא קתני נמי שתפילין ומזוזות אין נכתבין על  הגויל ואומר ר״י דלא קתני לה משום דלא מיפסלי בגויל מחד טעמא אלא משום שזה דינו בקלף וזה בדוכסוסטוס אבל הא  דנכתבים אשורית הוי מחד טעמא כדדרשינן התם בגמרא והיו בהווייתן יהו ועוד דאפי׳ עצמן אינן שוין שזה על הקלף וזה על  הדוכסוסטוס ומיהו קשה דהוה מצי למיתני שהספרים נכתבים על הנייר שאינו מחוק דדוקא על נייר מחוק פסול ס״ת במסכת  סופרים אבל תפילין אין נכתבים אלא על העור כדמוכח בריש פרק שמונה שרצים ( לקמן קח.) וצ״ע בירושלמי בפ״ק דמגילה ואם תאמר נייר  שאינו מחוק נמי ליפסיל בספר תורה כדפסלינן מגילה דסוטה משום דכתיב בספר ונראה דנייר נמי דקתני במגילה [ דסוטה ] היינו  במחוק ואף על גב דלא פריש כדאשכחן הכא גבי ספר תורה דקתני נייר סתם ומיירי במחוק כדאמרינן במסכת סופרים׃  הא מורידין עושין. אע״ג דפרשת והיה אם שמוע רחוק מפרשת שמע עושין דקאמר היינו שאם פרשת שמע כתובה בסוף העמוד יכתוב  אחריה והיה אם שמוע בגליון או אם היה פרשת והיה אם שמוע בראש העמוד יכתוב למעלה בגליון פרשת שמע׃  השתא דאתית להכי כו׳. אומר ר״י דמילתיה דרב סתמא נשנית בבית המדרש דקלף ודוכסוסטוס שוים והיה סבור בתחילה דלענין תפילין קאמר ולא מצי קאי עד  דמסיק השתא דלענין מזוזה קאמר והא דתניא לעיל שינה בזה ובזה פסול אידי ואידי אתפילין וסוגיא דהקומץ אזלא כפי מסקנא דשמעתין׃