רַב
הֲלָכָה ד* מַתְנֵי ' הַמַקְדִיש נְכָסָיו וְְהָיוּ בָהֶן
דְבָרִים רְאוּיִין לְקָרְבָנוֹת
הַצִּבוּר יִנָּתְנוּ לָאוּמָנִין בִשְכָרָן דִבְרֵי רַ ''ע אָמַר לוֹ
בֶן עַזַּאי אֵינָהּ הִיא הַמִדָה אֶלָּא מַפְרִישִין מֵהֶן
שֵכָר הָאוּמָנִים וּמְחַלְּלִין אוֹתָן עַל מְעוֹת הָאוּמָנִין
וְְנוֹתְנִים אוֹתָן לָאוּמָנִין בִשְכָרָן וְְחוֹזְרִין וְְלוֹקְחִים.
אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָה הַמַקְדִיש נְכָסָיו וְְהָיָה בָהֶן
בְהֵמָה רְאוּיָה עַל גַּבֵי מִזְבֵחַ זְכָרִים וּנְקֵבוֹת רַבִי
אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זְכָרִים יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי עוֹלוֹת וּנְקֵבוֹת
יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי זִבְחֵי שְלָמִים וּדְמֵיהֶן יִפְלוּ עִם שְאָר
נְכָסָיו לְבֶדֶק הַבַיִת רַבִי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר זְכָרִים עַצְמָן
יִקְרְבוּ עוֹלוֹת וּנְקֵבוֹת יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי זִבְחֵי שְלָמִים
וְְיָבִיא בִדְמֵיהֶן עוֹלוֹת וּשְאָר נְכָסִים יִפְלוּ לְבֶדֶק הַבַיִת
אָמַר רַ ''ע רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִבְרֵי רַ ' אֱלִיעֶזֶר מִדִבְרֵי
רַבִי יְהוֹשֻעַ שַר ' אֱלִיעֶזֶר הִשְוְָה אֶת מִדוֹתָיו וְְר '
יְהוֹשֻעַ חִלֵּק אָ ''רַ פַפְיָיס שָמַעְתִּי אֶת דִבְרֵי שְנֵיהֶן
הַמַקְדִיש בְפֵירוּש כְדִבְרֵי רַ ' אֱלִיעֶזֶר וְהַמַּקְדִּישׁ סְתָם
כְדִבְרֵי רַ ' יְהוֹשֻעַ הַמַקְדִיש נְכָסָיו וְְהָיוּ בָהֶן
דְבָרִים רְאוּיִם לְגַבֵי מִזְבֵחַ יֵינוֹת וּשְמָנִים וְְעוֹפוֹת
רַ ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִין וּיָבִיא
בִדְמֵיהֶן עוֹלוֹת וּשְאָר נְכָסִים יִפְלוּ לְבֶדֶק הַבַיִת:
גְּמָ ' הַמַקְדִיש וְכו ' לְקָרְבָנוֹת צִבוּר: רַ ' יוֹחָנָן
אֲמַר קְטוֹרֶת אָמַר רַבִי הוֹשַעְיָה תיפתר בְאוֹמָן
מִשֶּל בֵית אַבְטִינָס שֶהָיָה נוֹטֵל בִּשְׂכָרוֹ קְטוֹרֶת מַה
טַעְמָא דְבֶן עַזַּאי שֶאֵין הַהֶקְדֵש מִתְחַלֵּל עַל הַמְלָאכָה
אֶלָּא עַל הַמָעוֹת: תַּמָן תָּנֵינַן יֵש בְקָדְשֵי בֶדֶק
הַבַיִת שֶסְּתַם הֶקְדֵשוֹת לְבֶדֶק הַבַיִת הֶקְדֵש בֶדֶק
הַבַיִת חָל עַל הַכלֹ וּמוֹעֲלִין בְגִידוּלֵיהֶן וְְאֵין בָהֶן
הֲנָיָיה לַכהֲֹנִים אָמַר רַבִי חֲנַנְיָה דְר ' לִיעֶזֶר הִיא
דִּתְנֵינַן הַמַקְדִיש נְכָסָיו וְְהָיְתָה בָהֶן בְהֵמָה רְאוּיָה
ע ''גּ מִזְבֵחַ זְכָרִים וּנְקֵבוֹת רַבִי לִיעֶזֶר אוֹמֵר זְכָרִים
יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי עוֹלוֹת ונקיבות יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי זִבְחֵי
שְלָמִים וּדְמֵיהֶן יִפְלוּ עִם שְאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַיִת
אָמַר רַבִי יוֹחָנָן טַעְמָא דְרַבִי לִיעֶזֶר וְְאִיש כִי יַקְדִיש
אֶת בֵיתוֹ קוֹדֶש לַה ' בַמֶה אֲנַן קַיָּימִין אִם בְבֵית
דִירָה כְבָר כְתִיב וְְאִם הַמַקְדִיש יִגְאַל אֶת בֵיתוֹ
אֶלָא כִי אֲנַן קַיָּימִין בְמַקְדִיש נְכָסָיו מִכֵן שֶסְּתַם
הֶקְדֵשוֹת לְבֶדֶק הַבַיִת אָמַר רַבִי זְעֵירָא רַב חוּנָה
בְשֵם רַב בַמֶה פְלִיגִין בְמַקְדִיש נְכָסָיו אֲבָל בְמַקְדִיש
עֶדְרוֹ כָל עַמָא מוֹדַיִי שֶהוּא לַמִזְבֵחַ רַבִי בָא
רַב חוּנָה בְשֵם רַב מַה פְלִיגִין בְמַקְדִיש
עֶדְרוֹ אֲבָל בַמִקְדָש נְכָסָיו כָל
עַמָא מוֹדַיִי שֶהוּא לְבַד ''הּ עַל דַעְתֵּיהּ
דְרֶבִי זְעֵירָא נִיחָא וְְקַשְיָא עַל דְרַבִי בָא
בְהֵמָה לָא לַמִזְבֵחַ הִיא בְהֵמָה לַמִזְבֵחַ הִיא
וְְלָמָה סְתָם הָאִיש הַזֶּה שֶהוּא כְאוֹמֵר
לאֹ יִהְיֶה אֶלָּא לְבַד ''הּ רַבִי יוֹחָנָן אָמַר
לָא שְׁנַיָיא הִיא הַמַקְדִיש נְכָסָיו הִיא
הַמַקְדִיש עֶדְרוֹ הִיא הַמַחֲלוֹקֶת ( רבי
אבא בשם רבי אבהו בשם ר ' אחא
) רַב חוּנָה בְשֵם רַב רַבִי אַבָהוּ בַּשׁ '
רַבִי
יוֹחָנָן קָדְשֵי בַד ''הּ שפודאן תְּמִימִין יָצְאוּ לְחוּלִּין
מַתְנֵי ' אָמְרָה כֵן וְְלָדָן וְַחֲלָבָן מוּתָּר לְאַחַר פִדְיוֹנָן
לממני׳
ריבב "ן מַתְנֵי ' רְאוּיִין לְקָרְבָנוֹת צִבוּר מְפָרֵש בִּירוּשַׁלְמִי
קְטוֹרֶת יִנָּתְנוּ לָאוּמָנִין בִשְכָרָן לאומני
בֵית אַבְטִינָס בֶן עַזַּאי לָא סְבִירָא לֵיהּ לִיתֵּן הַקְּטוֹרֶת
לָאוּמָנִין וְְטַעֲמָא מְפָרֵש בְּתוֹסֶפְתָּא וּבִירוּשַׁלְמִי
לְפִי שֶאֵין הַהֶקְדֵש מִתְחַלֵּל עַל הַמְלָאכָה וּמַתְנֵי
' דִּלְעֵיל סְתָמָא כְבֶן עַזַּאי: מַתְנֵי ' הַמַקְדִיש נְכָסָיו סְתָם
זְכָרִים יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי עוֹלוֹת אָע ''פ שֶאֵין פוֹדִין תְּמִימִין
דַוְְקָא קָדְשֵי מִזְבֵחַ אָכַל קָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת נִפְדִין
תְּמִימִין דקי ''לֵ בִתְמוּרָה הַמַתְפִיס תְּמִימִים
לְבֶדֶק הַבַיִת כְשֶהֵן נִפְדִין אֵינָן נִפְדִין אֶלָּא לַמִזְבֵחַ
שֶכָל הָרָאוּי לַמִזְבֵחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵחַ לְעוֹלָם וְְכֵן
מְפָרֵש בִּירוּשַׁלְמִי רַ ' חִזְקִיָּה בְשֵם רַ ' יוֹסֵי קָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת
נִפְדִין תְּמִימִין יָצְאוּ לְחוּלִּין אִין תֵּימַר לאֹ יָצְאוּ לְחוּלִּין
הֵיאַךְ קָדְשֵי מִזְבֵחַ חָלִין עַל קָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת דס ''לֵ לְר '
אֱלִיעֶזֶר דִסְתַם הֶקְדֵשוֹת לְבֶדֶק הַבַיִת וְְאֵין אָדָם
חוֹלֵק הֶקְדֵשוֹ לְקָדְשֵי מִזְבֵחַ וְְלִקַדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת
וְְהָכִי מוֹכַח בַזְּבָחִים בְפֶרֶק טְבוּל יוֹם דְר ' אֱלִיעֶזֶר סָבַר
אֵין אָדָם חוֹלֵק הֶקְדֵשוֹ.) דְלָא שָבֵיק אֱינָש קָדְשֵי
מִזְבֵחַ וְְעָבֵיד קָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת: יְרוּשַלְמִי אָמַר
רַ ' יוֹחָנָן מֵ ''ט דְר ' אֱלִיעֶזֶר וְְאִיש כִי יַקְדִיש אֶת בֵיתוֹ קדֶֹש לַה ' מַה אֲנַן
קַיָּימִין אִם בְבֵית דִירָה כְבָר כָתַב חַם.. הַמַקְדִיש
יִגְאַל אֶת בֵיתוֹ אֶלָא כָךְ אֲנַן קַיָּימִין בְמַקְדִיש נְכָסָיו
( כל עמא מודו ) [ מִכָאן שֶסְּתַם הֶקְדֵשוֹת ] שֶהוּא לְבֶדֶק
הַבַיִת רַ ' זְעֵירָא בְשֵם רַב מַה פְּלִיגָּן בְמַקְדִיש נְכָסָיו
אֲבָל בְמַקְדִיש עֶדְרוֹ כָל עַמָא מוֹדוּ דלמזבח רַ ' בָא
בַר הוּנָא בְשֵם רַב מַה פְּלִיגָּן בְמַקְדִיש עֶדְרוֹ אֲבָל
בְמַקְדִיש נְכָסָיו כָל עַמָא מוֹדוּ לְבֶדֶק הביתר ' יוֹחָנָן
אֲמַר הִיא הַמַקְדִיש נְכָסָיו הִיא הַמַקְדִיש עֶדְרוֹ
הִיא הַמַחֲלוֹקֶת: מַתְנֵי ' נְקֵבוֹת יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי
זֶבַח שַלְמֵי ' טַעְמָא דְר ' יְהוֹשֻעַ לְפִי ( שאין אדם ) [
שֶהָאָדָם ] חוֹלֵק הֶקְדֵשוֹ וְְלאֹ שָבֵיק קָדְשֵי מִזְבֵחַ
וְְעָבֵיד קָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת לְהָכִי זְכָרִים הֵן עַצְמָן
יִקְרְבוּ עוֹלוֹת אֲבָל נְקֵבוֹת אֵינוֹ יָכוֹל הוּא לְהַקְרִיבָן
שֶיּאֹכַל הַבָשָר וְְהָעוֹר שֶלּוֹ כִשְאָר שְלָמִים שֶהַכלֹ
הֶקְדֵש לְפִיכָךְ יִמָכְרוּ וְְהֵם יקריבום ( ודמיהן
לבד ''ה ) וְְגַם עוֹר הַזְּכָרִים שֶהֵן עוֹלוֹת לְבַד ''הּ
וְְהָכִי מַסִּיק בְּפ ' טְבוּל יוֹם הַנ ''מֵ בָשָר דְלָא תָּפֵיס
לְקָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת אֲבָל עוֹר תָּפִיס אָע ''גּ דְאָמַר רַ '
יְהוֹשֻעַ אָדָם חוֹלֵק הֶקְדֵשוֹ מַה שֶּרָאוּי לַמִזְבֵחַ
וְְשֶאֵינוֹ רָאוּי לַמִזְבֵחַ לְבֶדֶק הַבַיִת לָא שֶיְּהוּ כִשְאָר
קָדְשֵי מִזְבֵחַ שֶעוֹרוֹתֵיהֶן לַכהֲֹנִים דְמוֹדֶה הוּא
שֶהָעוֹר לְבֶדֶק הַבַיִת כִשְאָר נְכָסִים אֲפִי ' עִיר
הָעוֹלָה וְְכָךְ פֵירַש רַבֵינוּ שְלמֹהֹ זצ ''לֵ: יְרוּשַלְמִי
אָמַר רֵיש לָקִיש טַעְמָא דְר ' יְהוֹשֻעַ דִכְתִיב דַבֵר
אֶל אַהֲרןֹ וְְאֶל בָנָיו וְגו ' אֲשֶר יַקְרִיב לָהּ ' לְעוֹלָה הַכלֹ קָרֵב
עוֹלָה. לִרְצוֹנְכֶם תָּמִים זָכָר מִנַּיִן אֲפִילּוּ נְקֵבוֹת
ת ''לֵ בַבקֶֹר לְרַבוֹת אֶת הַנְּקֵבוֹת וּבִתְמוּרָה פ ''גּ [ דַף כ ] אָ
''לֵ רַ ' חִיָּיא בַר אַבָא לְר ' יוֹחָנָן לְרַ ' יְהוֹשֻעַ דַאֲמַר
זְכָרִים עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת ש ''מֵ דִקְדוּשַּת הַגּוּף
אַקְדְשִינְהוּ נְקֵבוֹת הֵיכִי קָרְבִי שְלָמִים הָנֵי
מִכחַֹ קְדוּשָּה דְחִוְיָיא אָתְיָין פִי ' דְהָא אֵינוֹ רָאוּי
לְהַקְרִיבָן הוּא אֶלָּא דְמֵיהֶן נִבָעֵי רַעֲיָיא אָ ''לֵ רַ '
יְהוֹשֻעַ ס ''לֵ כְר ' שִמְעוֹן דַאֲמַר כָל מִילֵּי דְלָא חֲזוּ
לְהַקְרָבָה לָא נָחְתָא קְדוּשָּה לְגוּפֵיהּ דִתְנַן הָתָם
הַמַפְרִיש נְקֵבָה לְאָשָם תִּרְעֶה עַד שֶתִּסְתָּאֵב
וְְתִמָכֵר וְְיָבִיא בְדָמֶיהָ אָשָם אִם קָרֵב אֲשָמוֹ יִפְלוּ דָמָיו לִנְדָבָה רַ ''ש אוֹמֵר תִּמָכֵר שֶלּאֹ בְמוּם
אַלְמָא לָא קְדוּש אֶלָּא דָמֶיהָ: מַתְנֵי ' השווה אֶת מִדָתוֹ הַכלֹ לְבֶדֶק הַבַיִת וְְאֵינוֹ חוֹלֵק הֶקְדֵישוֹ וְְר ' [
יְהוֹשֻעַ ] חֵלֶק הִקְדִישוֹ לְקָדְשֵי מִזְבֵחַ וְלִבְדֹּק הַבַיִת: בְפֵירוּש. שֶפֵירַש לְבֶדֶק הַבַיִת:
מַתְנֵי ' רַ ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִמָכְרוּ לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִין וּיָבִיא בִדְמֵיהֶן עוֹלוֹת יְרוּשַלְמִי אָמַר
רַ ' אַבָהוּ בְשֵם רֵיש לָקִיש טַעְמָא דְר ' אֱלִיעֶזֶר דִכְתִיב דַבֵר אֶל אַהֲרןֹ וְְאֶל בָנָיו וְגו ' אֲשֶר יַקְרִיב לָהּ ' לְעוֹלָה. הַכלֹ קָרֵב
לְעוֹלָה בַבקֶֹר וְְלאֹ עוֹפוֹת פִי ' אֵין מַקְרִיבִין הֵן עַצְמָן. לְהַקְרִיבוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל דִכְתִיב בַבקֶֹר
וְְלאֹ בְעוֹפוֹת לִפְדוֹתוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶאֵין לְעוֹף פִדְיוֹן לְפוּם כֵן צָרִיךְ לְמֵימַר לאֹ קָדְשָהּ
אֶלָּא קְדוּשַּת דָמִים וְְעוֹף דְאֵין לוֹ פִדְיוֹן מְנָא לָן דְתַנְיָא בְפֶרֶק הַמְנָחוֹת וְְהַנְּסָכִים
הָעוֹפוֹת וְְהָעֵצִים וְְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָרֵת אֵין לָהֶם פִדְיוֹן שֶלּאֹ נֶאֱמַר אֶלָּא בַבְהֵמָה
כְדִכְתִיב אִם בַבְהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶך וּבַבְהֵמָה בַעֲלַת מוּם מִשְתָּעֵי קְרָא:
תמימים
הלכה ד מתני' המקדיש נכסיו. וסמס הקדם לבדק הבית: והיו בהם דברים הראוים לקרבנות צבור. היינו קטורת: ינתנו לאומנין בשכרן. ויולאין למולין אע״פ שאין דבר אחר נכנס תחתיו דקסבר
הקדם מתחלל על המלאכה דכתיב ועשו לי מקדש שתהיה המלאכה נעשית מן ההקדם: אינה מן המדה, כלומר אין מדה זו שאתה אומר כמדה האמורה לעיל בקטורת ואין ראוי
אלא שמשוה מדותיך הלכך מפרישין מהן שכר החומנין וכו׳ כדאמרינן לעיל גבי מותר הקטורת שאין הקדם מתחלל על המלאכה: ודמיהן יפלו וכו׳ לבדק הבית. דסבר סתם הקדם לבדק הבית ואפי׳
במידי למזי למזבח אצל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח שהמקדים תמימים לבדק הבית אין נפדיס חלה למזבח והדמים יפלו לבד״ס: ויביא בדמיהן עולות. קסצר מידי דחזי למזבח מסתמח למזבח
אקדשינהו הלכך זכרים עלמן יקרבו עולות אצל נקבות אין
קרבות שלמיס דדעתיה דמקדים שיהיו כולן לגבוה הלכך
ימכרו לזרכי זצחי שלמי׳ דכיון דראויו׳ למזבח חלה עלייהו
קדושת המונח ויביא בדמיהן עולות: המקדיש בפי׳.
שאמר בהמה ונכסי להקדם דכיון שהפריסן והבדילן זו
מזו ואעפ״כ לח המר בהמה למזבח ונכסי לבדק הבית
שמעינן שדעתו שהכל ילך אל מקום א׳ לבדק הבית אבל
המקדים סתס כל נכסיו אמרינן שדעתו להקדים כל דבר
למה שהוא ראוי: יינות שמנים וסלתות. שהן ראויין
למנחות ולכסכים: ועופות. מוריס ובני יונה: ר׳ ליעזר
וכו'. טעמו מפרט בגמ׳: גב׳ קטורת. היינו דבריס
הראוין לקרבנות לבור דבהמה ויינות ושמנים וסלתות כבר
מני להו וקסבר יחיד מתנדב קטורת ור' הושעיא פליג
כדפי׳ לעיל: תמן תנינן. בתמורה פ״ן: ומועלין
בגידוליהן. שהמקדים בהמה לבדק הבית מועלין במלכה:
ואין בהן הנאה לכהנים. משא״כ בקדשי מזבח הכשר או
העור לכהנים: דר״א היא. הח דתנן סמס הקלטות
לבד״ה דמשמע אפילו על בהמה התיא כר״ח: מה אנן
קיימין. במאי איירי הך קרח חס במקרים נית ממם: ה״ג
כי פליגי במקדיש נכסיו. וה״פ דוקא במקדים נכסיו הוא
דאר״ח שאף דמי הבהמות יפלו לבדק הבית שאין אדם
מולק נדרו ומדשאר נכסיו לבדק הבית אף בהמה נמי:
אבל במקדיש עדרו. כלומר במקדים בהמות לחוד אף
כ״ח מודה שהן למזבח כיון שכמויין למזבח: כל עמא
מודיי, אפי׳ ר״י מודה שהוא לבדק הבית שאין אדם חולק
נדרו: בהמה לא למזבח היא. בתמיה וכיון דבהמה למונמ
נימח הכל למזבח הפי׳ שחר נכסיו שאין אדם חולק נדרו
וספיקה לחומרה: ומשני בהמה. ודאי למזבח היה אלא
הכח אזלינן לקולה ואמרינן לבדק הבית הוא מלסמס
המקדים הזה ולה פי׳ שמקדים בהמות אלא אמר נכסיו
ס״ל כחומר בפיכום שיסו לבדק הבית: לא שנייא וכו'.
לים המקדים נכסיו ול״ש המקדים עדר נתרוייהו פליגי
כ״ח וכ״י: שפודין תמימים, כגון שעבר והקדים תמימי׳
לבדק הבית כשהן נפרין בעוד שהן תמימים יוזאין למולין:
*) (מתני'. דמולין פ׳ הזרוע נמי דייקא): מתניתא אמרה
כן. נחמיה הח לח מכן חלה ולדן ומלבן של בעל מוס שנפלו
של בעל מום קבוע הוא דמותרין לאחר פדיונן הצל של
*) כ״ס בכל דפוסים הקולמין והוא נעתק מפירוש מהרא״פ כי לפירום
תקלין חדתין
מותרי מטאות שיקרבו עולות אבל עיקר הקרבן אינו
משתנה: מתני' המקדיש נכסיו. וסתס הקדם לכד״ה:
לקרבנות צבור. מפרט בגמ׳: ינתנו לאומנין בשכרן. ויולאין
למולין אע״פ דאין דבר אחר נכנס תחתיו דקסבר הקדם
מתחלל על המלאכה דכתיב ועשו לי מקדם שתהיה המלאכה
נעשית מן הסקדם: אינה מן המדה. לחו מדה סוס היא
לדמנינה לעיל אלא מפרישין כו׳ כמו גבי קטורת דלמעלה:
גמ׳ המקדיש כו׳ רי״א קטרת. היינו ראוין לקרבנות לבור
דבהמה ושארי דברים הח קמני לה וס״ל יחיד מנדב קטרת:
ממנו הקדישה ובבבלי מסכת כריתות ו׳ ע״ח פריך עלה
למה לח מני הכי ומוזר ולוקמין כו׳ אע״כ דהכא מיירי
בסממני קטורת שעדיין לא נתפטמה כלל: מתני' המקדיש
כו׳ ודמיהן יפלו כו׳ לבד״ה. דסבר סמס הקלטות לבד״ה
ואפי׳ במידי דחזי למזבח אצל הראוי למזבח אינו יוצא מידי
מזבח שהמקדים תמימים לבד״ה אינן נפדין אלא למזבח
וסלמיס יפלו לבדק הבית: ויביא בדמיהן עולות. ס״ל מידי
דחזי למזבח מסתמה למזבח הקדשינהו הלכך זכרים עלמן
יקרבו עולות אצל נקבות אין קריצות שלמיס דדעתיה
דמקדים שיהיו כולן לגבוה הלכך ימכרו לצרכי זצחי שלמיס
דכיון דראויות למזבח חלה עלייהו קדושת מזבח ויביה
בדמיסן עולות: המקדיש בפירוש, שאמר בהמה ונכסי
להקדם דכיון שהפרישן והצדילן זו מזו ואעפ״כ לח אמר
בהמה למזבח ונכסי לבד״ה שמעי׳ שדעתו שהכל ילך אל מקום אחד לבד״ה אבל המקדים סתס כל נכסיו
אמרינן דעתו להקדים כ״ד למה שהוא ראוי: גב׳ תמן תנינן. במסכת תמורה (ל״א ב׳): שסתם
ההקדשות. היכא שלא פירס כשהקדים כדלקמן: בגידוליהן. תרנגולת בבילתה ובהמה נחלבה נקרא
גידוליהן: לכהנים, דבקלשי מזבח הבשר או העור לכהנים: דר״א, הח דתני שסתס הקדשות לבד״ה אתי
כר״ח דס״ל הכי: טעמא דר״א. דס״ל הכי: מה אנן קיימין. היכא איירי החי קרא: במקדיש את נכסיו.
דהיינו בכה״ג דתניא דר״א: ״ג קודש לה׳ שסתם הקדשות לבד״ה. דהקדש סתמה כתוב והכל לה׳
ומקדם לה׳ הוא דקמוכח לה: במקדיש נכסיו. סתמא המס פליג ר״ח וס״ל דחף הבהמות לבד״ה כמו
שאר נכסיו שהן לבד״ה: עדרו, שהן נהמות ראויות למזבח אף כ״ח מודה שהן למזבח: אבל מקדיש
נכסיו כו׳ לבדק הבית. לפי שאין אדם מולק נדרו, ולדידיה ז״ל דלח מני עם שאר נכסים במתניתין דהאי
מוקי בכה״ג דליכא שחר נכסים פליגי והכי מתרץ לה בתמורה מס: ע״ד דר׳ בא קשיא. למה פליג ר״מ
משנת אליהו
במקרים עדר שיהיה לבד״ה והה בהמה שייכי למזבח ומשני: ה״ג המקדים בהמה למזבח כו׳ מפרם