15bאלו הן הממוניםפרק חמישישקלים

וְַהֲלאֹ  דְסִדְרָא רָבָא אֲתָא רַ  ' מְנָא לְגַבֵיהּ אֲמַר לֵיהּ חַמֵי מַאי  עֲבָדִית אָ ''לֵ וַיִּשְׁכַּח יִשְרָאֵל אֶת  עוֹשֵהוּ וְַיִּבֶן הֵיכָלוֹת לָא הֲוְָה בְנֵי נַש  דילעון בְאוֹרַיְיתָא תָּנֵי קָדְשֵי הַמִזְבֵחַ  מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵי  בֶדֶק הַבַיִת אֵין קָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת  מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵי  מִזְבֵחַ וְְהָא תָּנֵינַן כְלִי שֶמְצָאוֹ בוֹ צוֹרֶךְ  לְבֶדֶק הַבַיִת  מַנִּיחִין אוֹתוֹ וְְהַשְּאָר נִמְכָרִין  וּדְמֵיהֶן נוֹפְלִין לְבֶדֶק הַבַיִת אָ ''רַ  חִזְקִיָּה כיני מַתְנֵי ' (  לצורך ) לְלִשְכַת בֶדֶק הַבַיִת: הַדְרָן  עֲלָךְ פֶרֶק אֵלּוּ הֵן הממונים הֲלָכָה  א* מַתְנֵי ' שְלשָֹה עָשָר שוֹפָרוֹת  שְלשָֹה עָשָר שוּלְחָנוֹת שְלש עֶשְרֵה  השתחוויות  הָיוּ בַמִקְדָש שֶל בֵית רַ ''גּ וְְשֶל  בֵית רַבִי חֲנַנְיָה סְגַן הַכהֲֹנִים הָיוּ  מִשְתַּחֲוְִים  בְאַרְבַע עֶשְרֵה וְְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵירָה  כְנֶגֶד דִיר הָעֵצִים שֶכֵן מָסוֹרֶת בְיָדָן  מאבותיהן  שֶשָּם הָאָרוֹן נִגְנַז מַעֲשֶה בְכהֵֹן אָ '  שֶהָיָה  מִתְעַסֵּק  וְְרָאָה אֶת הָרִצְפָה שֶהִיא מְשוּנָּה  מֵחַבְרוֹתֶיהָ בָא וְְאָמַר לַחֲבֵירוֹ לאֹ  הִסְפִיק לִגְמוֹר אֶת הַדָבָר  עַד שֶיָּצְתָה נִשְמָתוֹ וְְיָדְעוּ בְיִיחוּד  שֶשָּם הָאָרוֹן גָּנוּז: גְּמָ ' תָּנֵי  הַשּוֹפָרוֹת הַלָּלוּ עֲקוּמוֹת הָיוּ צָרוֹת  מִלְמַעְלָן וּרְחָבוֹת מִלְּמַטָּה  מִפְנֵי הָרַמָאִין תָּנֵי בְשֵם רַ  ''אָ הָאָרוֹן גִּלָּה עִמָהֶן לְבָבֶל מֵ ''ט  לאֹ יִוָּתֵר דָבָר אָמַר הּ ' אֵין  דְבַר אֶלָּא שהדיברות לְתוֹכוֹ וְְכֵן הוּא  אוֹמֵר וְְלִתְשוּבַת הַשָּנָה שָלַח  הַמֶלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר וְַיְבִיאֵהוּ  בָבֶלָה  עִם כְלֵי חֶמְדַת בֵית הּ ' אֵיזֶהוּ  כְלֵי חֶמְדַת בֵית הּ ' זֶה הָאָרוֹן (  תני ר ''י בר אילעי ) רַבִי  שִמְעוֹן בֶן לָקִיש אוֹמֵר בִמְקוֹמוֹ הָיָה  הָאָרוֹן נִגְנַז הָדָא הוּא דִכְתִיב  וַיַּאֲרִיכוּ  הַבַדִים וְַיֵּרָאוּ רָאשֵי הַבַדִים  אֶל הַקּדֶֹש אֶל פְנֵי הַדְבִיר  וְְלאֹ יֵרָאוּ הַחוּצָה כְתִיב וְַיֵּרָאוּ וְְאַתְּ  אָמְרַתְּ  וְְלאֹ יֵרָאוּ אֶלָּא נִרְאִין וְְלאֹ נִרְאִין  בּוֹלְטִין וְְיוֹצְאִין כִשְנֵי דַדֵי  הָאִשָּה וְְרַבָנַן אָמְרִי בְלִשְכַת  דִיר הָעֵצִים הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז מַעֲשֶה  בְכהֵֹן אֶחָד בַעַל מוּם שֶהָיָה  עוֹמֵד ומפצל עֵצִים בְלִשְכַת דִיר  הָעֵצִים וְְרָאָה אֶת הָרִצְפָה  שֶהִיא  מִשְׁתַּנֶּה  מֵחַבְרוֹתֶיהָ בָא וְְאָמַר לַחֲבֵירוֹ באֹ  וּרְאֵה  אֶת הָרִצְפָה הַזּאֹת שֶהִיא מִשְׁתַּנֶּה  מֵחַבְרוֹתֶיהָ לאֹ הִסְפִיק לִגְמוֹר אֶת  הַדָבָר עַד שֶיָּצְתָה נִשְמָתוֹ וְְיָדְעוּ  בְיִיחוּד שֶשָּם הָאָרוֹן גָּנוּז:  תָּנֵי מִשּוּם ) רַ ' הוֹשַעֲיָא הִקִּיש  עָלֶיהָ בַקּוּרְנָס וְְיָצָאת אֵש  וּשְרָפַתּוּ  תָּנֵי רַבִי יְהוּדָה ( בר אילעי  ) בֶן לָקִיש אָמַר ב ' אֲרוֹנוֹת  הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְרָאֵל בַמִדְבָר אֶחָד  שֶהָיְתָה  הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ וְְאֶחָד שֶהָיוּ  שִבְרֵי לוּחוֹת נְתוּנִין בְתוֹכוֹ  זֶה שֶהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה  בְתוֹכוֹ הָיָה מוּנָּח בְאהֶֹל מוֹעֵד הָדָא  הוּא דִכְתִיב וְְאָרוֹן בְרִית הּ  ' וּמשֶה לאֹ מְשוּ מִקֶּרֶב הַמַחֲנֶה  זֶה שֶהָיוּ שִבְרֵי לוּחוֹת נְתוּנִין  בְתוֹכוֹ הָיָה נִכְנָס וְְיוֹצֵא עִמָהֶן  וּפְעָמִים שֶהָיָה מִתְרָאֶה עִמָהֶן וְְרַבָנַן  אָמְרִי אָרוֹן אָ ' הָיָה וּפַעַם  אַחַת יָצָא בִימֵי עָלַי וְְנִשְבָה קְרָיָיא  מְסַיַּיע לְהוּ לְרַבָנַן אוֹי לָנוּ מִי  יַצִּילֵנוּ  מִיָּד  הָאֱלהִֹים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה מִילָה דְלָא חָמוּן מִן יוֹמֵיהוֹן קְרָיָיא מְסַיַּיע לְר ' יוּדָה בֶן לָקִיש  וְַיּאֹמֶר שָאוּל לְאָחִיהָ הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלהִֹים וְַהֲלאֹ אָרוֹן בְקִרְיַת יְעָרִים הָיָה מַה עֲבַדוּן לֵיהּ רַבָנָן  הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ קְרָיָיא מְסַיַּיע לְר ' יוּדָא ( בר אילעי ) בֶן לָקִיש הָאָרוֹן וְְיִשְרָאֵל וְִיהוּדָה  יוֹשְבִין  בַסּוּכוֹת  ריבב״ן  מתני׳ י״ג שופרות י״ג שולחנות. כלהו מפרם למאי  אלטריכו: כנגד דיר העצים. מקוס םהיו  העלים לצורך המזבח: ששם הארון נגנז. שגמזו יאשיהו  המלך כדאיתח ביומא (פ״ד) [כ״ה] (ד׳ נג) דכתיב  (דה״צ לה) ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים  לה׳ תנו חת הכון הקודם בבית אשר בנה שלמה בן  דוד מלך ישראל אין לכם משה בכתף: ירושלמי אמר  להם הס גולה הוא עמכם לנצל אין עוד המס מחזירין  אותו למקומו חלה עבדו את ה׳ אלהיכם וחת עמו  ישראל. תניא בתוספתח ר׳ יהודה חומר י״ג  השמחויות כנגד י״ג פרלות. ירושלמי ממני' אנא יוסי  בר חנין היא דחמר [אצא] יוסי בר חנין כנגד י״ג  שעריס ברס לרבנן ז׳ שערים הם נעזרה. על דעתיסון  דרבנן היכן היו השתחויות הללו כהדה דתניכן י״ג  פרצות היו בו שפרלוס מלכי יון ומזכו וגדרוס וכנגדן  גזרו י״ג השתמויות: מתני' שהיה מתעסק. מפרס  ביומה פ׳ הוליחו לו (ד׳ נד) מחי הוס עביד אמר ר׳  מלבו מתעסק בקרדומו הוה. תנא דר״י כהניס בעלי  מומין היו מתליעין בעלים וכשמטה קרדומו של א׳ מהן  וילהמה החם והכלתו ותכן במס׳ מדות (פ״ר מ״'ה)  ואיתה בפ״ח דיומא (דף טז) ופ׳ כל קרבנות (דף פה) כל  ען שנמצא בו תולעת פסול ומפרם (שס) בפ׳ כל  קרבנות ל״ם חלה למ הבל יבש גורדו וכשר: משונה  מחברותי׳, שהיתה גבוהה אותה טבלח של שים שהיתה  ברלפה והארון תחתיה ומת לפי שלא היה לו להראותו  מקוס הארון שמח ירגישו האומות: ביחוד. בבירור  כדאי׳ בצילה פ״ב גבי אין חופין פת ענה ביו״ט:  המקדים נכסיו והיו בהן דברים הרחויס למזבמ כו׳ יקרבו  עולות אע״ג דסמס הקדמות לבדק הבית ומנינא בתוספתא  פ״ק דתמורה המקדים תמימים לבד״ה אין פודין אותן אלא  למזבמ חז״ם את הראוי להן: אין קדשי בד״ה מוציאין את  הראוי להן מקדשי מזבח. דמקדושה חמורה לקדושה קלה  אף בקדשי מזבח גופיה אסור לשנות כדתנן בתמורה (לכ ח):  ס״ג ולא קדשי בד״ה מקדשי בדק הבית. ממנימין היא  בתמורה (לב א) א׳ קדשי מזבח וא׳ קדשי בד״ה אין מסנין  אותן מקדושה לקדושה ופירשה הרמב״ס ז״ל כמו שאין  משנין בקדטי מזצח גופיה משלמים לעולה וכן להיפך כן אין  משנין בבדק הבית מקדושה לקדושה: ופריך והא תנינן כו׳  והשאר נמכרין ודמיהן נופלין לבד״ה, הרי למשנין בבד״ה  שנמכרין ולוקמין לכד״ה מזה: ומשני כיני מתני' ללשכת  בד״ה. וס״ק והשאר מה שאין לוכך למה שהוקדשה כעת  נמכרין ודמיהן נופלין ללשכת בד״ה ומ״ס ולה קדסי בד״ה  מקדסי בד״ה היינו דומיא דאינך שישנה מזה לבדק הבית  אבל ללשכה הוא המר כך כמו דבר מדם כיון שאין צורך בזה  כלל לבדק הבית וגירסת הספרים חסרה ומשובשת:  הדרן עלך פרק אלו הן הממונין  מהס בנחת: תני בשם ר״א וכו' אין דבר כו׳. דהא מחלה  נאמר כל אשר בביתך והכל בכלל ולמה ליה למימר ולא  יותר דבר אלה דקאי על הארון: וכן הוא אומר ולתשובת  וגו׳ בבלה. בתוספתא שס נקט לה בשם ר״ם בפ״ע והכא  מניח לראיה דמקרא קמח אפשר לומר דנתבטלה הגזירה  מרעה לטובה כמ״ם שאני גוזר גזירה ולדיק מבטלה ולקרה  מניין מפורם ויביאהו נבלה. ולכן נקט לה בתוספתה מהחי  קָרְבָן הָעֵדָה הַפְתָחִים שֶל בְּהמ ''ד הַגָּדוֹל: חַמֵי מַה דַעֲבָדִית. הָיָה מְשַבֵחַ עַצְמוֹ רְאֵה מָה שֶעָשִיתִי: וַיִּשְׁכַּח יִשְרָאֵל וְכו  '. טוֹב הוּא לִיתֵּן לַעֲנִיֵּי תּוֹרָה שֶעוֹשִין מִצְוְַת בְכָל עֵת משיבנו בִּנְיָנִים וְהֵיכָלוֹת: מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵי בֶדֶק  הַבַיִת. כְגוֹן אִם הִקְדִיש בְהֵמָה אוֹ אֲבָנִים לְבֶדֶק הַבַיִת וּצְרִיכִין אוֹתָן לַמִזְבֵחַ נוֹטְלִין אוֹתָן לַמִזְבֵחַ אֲבָל הִקְדִיש בְהֵמָה אֲפִי  ' בַעֲלֵי מוּמִים אוֹ אֲבָנִים לַמִזְבֵחַ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן לְבֶדֶק הַבַיִת אֶלָּא יִמָכְרוּ וּדְמֵיהֶן נוֹפְלִין לְבֶדֶק הַבַיִת: כְלִי שֶמְצָאוֹ  בוֹ צוֹרֶךְ לְבַד ''הּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ. הָא  רָאוּי לַמִזְבֵחַ מוֹכְרִין אוֹתוֹ  שָמְעִינַן דְקָדְשֵי בֶדֶק הַבַיִת אַף ע ''פ  שֶׁרְאוּיִן לַמִזְבֵחַ אֵין מוֹצִיאִין מִקָּדְשֵי בֶדֶק  הַבַיִת: כיני מַתְנֵית '. כֵן הִיא מִשְנָתֵנוּ  כְלִי שֶמְצָאוֹ בוֹ צוֹרֶךְ וְְהַיְינוּ לְצוֹרֶךְ הַמִזְבֵחַ  אוֹ לְבַד ''הּ לְלִשְכַת בַד ''הּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ  וּמִשָּם נוֹטְלִין אוֹתוֹ לָמָה שֶצְּרִיכִין אוֹתוֹ:  הֲלָכָה א* מַתְנֵי ' שְלשָֹה עָשָר שוֹכְרוֹת.  תֵּיבוֹת.. צָרוֹת מִלְמַעְלָה וּרְחָבוֹת מִלְּמַטָּה  עֲקוּמוֹת כְעֵין שוֹפָר מִפְנֵי הָרַמָאִים שֶלּאֹ  יִתְּנוּ יָדָן לְתוֹכָן לְהַרְאוֹת כְאִילּוּ נוֹתְנִין  לְתוֹכוֹ וְְיִטְּלוּ מִתּוֹכָן וּלְקַמָּן מְפָרֵש לָנָה יּ  ''גּ שוֹפָרוֹת וְַי 'גּ שוּלְחָנוֹת וּבְאֵיזֶה מָקוֹם  מוּנָּחִין: יּ ''גּ הִשְתַּחֲוְָיוֹת. לְקַמָן מְפָרֵש  הֵיכָן הָיוּ: כְנֶגֶד דִיר הָעֵצִים. לִשְכָה שֶבָהּ  הָיוּ נוֹתְנִין כָל עֲצֵי הַמַעֲרָכָה וְְהִיא הָיְתָה  בְמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית שֶל עֶזְרַת נָשִים:  שֶשָּם אָרוֹן נִגְנַז. ע ''יּ יאֹשִיָּהוּ כִּדְמְפָרַשׁ  בִגְמָרָא: שֶהָיָה מִתְעַסֵּק. בִּמְלַאכְתּוֹ מתליע  אֶת הָעֵצִים שֶאֵין לְבַעֲלֵי מוּמִין מְלָאכָה  בַמִקְדָש כִי אִם לְהָכִין עֵצִים לְמַעֲרָכָה  דְכָל עֵץ שֶנִּמְצָא בוֹ תּוֹלַעַת פָסוּל לַמִזְבֵחַ:  שֶהִיא מְשוּנָּה שֶלּאֹ הָיְתָה הָאֶבֶן שָוְֶה  לִשְאָר אַבְנֵי הָרִצְפָה וְהֵבִין שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִשָּם  הוחזרה: בְיִחוּד. בביּרוּר: גְּמָ ' הּ ''גּ אֶלָּא  הַדִבְרוֹת שֶּבְתוֹכוֹ: וְְלאֹ יֵרָאוּ הַחוּצָה. סֵיפָא  דִקְרָא וְַיִּהְיוּ שָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: כְתִיב.  בְרֵישָא וְַיִּרְאוּ וּכְתִיב בְסֵיפָא וְְלאֹ יֵרָאוּ  וְְקַשְיָא אַהֲדָדֵי: בּוֹלְטִין וְדוֹחֲקִין בַפָרוֹכֶת  וְְנִרְאִין כִשְנֵי דַדֵי אִשָּה שֶׁבּוֹלְטִין מִתַּחַת  חֲלוּקָה: ומפצע. ומבקע: בְיִחוּד. בביּרוּר:  הִקִּיש עָלֶיהָ בַקּוּרְנָס. עַל הַמָקוֹם הַהוּא  וְְיָצָא אֵש יִשָּרְפוּ: הַתּוֹרָה. וְלוּחוֹת שְנִיּוֹת  מוּנָּחִים בְתוֹכוֹ: לאֹ מְשוּ וְכו ' וְאַסִ  ''ד דהארון  הַהוּא הוּא. שֶהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם בַמִלְחָמָה  מִסְתָּמָא גַּם המעפילים הָיוּ נוֹטְלִים אוֹתוֹ  עִמָהֶם בַמִלְחָמָה: הָיָה נִכְנָס וְְיוֹצֵא עִמָהֶן.  כשנסעו בַמִדְבָר נָסַע לִפְנֵיהֶם  כְדִכְתִיב וְְאָרוֹן בְרִית הּ ' נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם:  הּ ''גּ וּפְעָמִים הוּא מִתְרָאֶה עִמָהֶן  בַמִלְחָמָה. וְַי ''ס דַל ''גּ לֵיהּ וְְהוּא הַנָּכוֹן  וְְכֵן הוּא בְּמַס ' סוֹטָה: מִילָה דְלָא חָמוּן  וְכו '. דָבָר שֶלּאֹ רָאוּ מִימֵיהֶם וְאַסִ  ''ד שֶהָיָה יוֹצֵא עִמָהֶן תָּמִיד בַמִלְחָמָה  מַאי יוֹם מיומיים שֶהָיוּ מתייראין עַתָּה:  וְַהֲלאֹ אָרוֹן בְקִרְיַת יְעָרִים הָיָה. עַד שֶבָא  דָוְִד וְְהֱֶעלוּהוּ מִשָּם: וּמְשַנֵּי הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ וְְהָאָרוֹן הַזֶּה לָאו  אֲרוֹן בְרִית הּ ' אֶלָּא הָאָרוֹן. שֶהָיָה בוֹ הַחשֶן וְהָאֵפוֹד וְהָאוּרִים  והתומים וְְזָכָר הַצִּיץ לְפִי שֶאָסוּר לִשְאוֹל בְאוּרִים כִי אִם בִּלְבִישַׁת