17bשלשה עשר שופרותפרק שישישקלים

וּמְנוֹרָה  חוֹרֵי יְהוּדָה כֵן עָלוּ לְראש גַּגּוֹתֵיהֶן  וְְנָפְלוּ וּמֵתוּ הָדָא הוּא דִכְתִיב מַשָּא  גֵּיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִי עָלִית  כולך לַגַגּוֹת תְּשׁוּאוֹת מְלֵאָה עִיר  הוֹמִיָּה וְגו ': הֲלָכָה ג*  מַתְנֵי ' יּ ''גּ שוּלְחָנוֹת הָיוּ בַמִקְדָש  ח ' שֶל שַיִיש בְבֵית הַמִטְבָחַיִים  שֶעֲלֵיהֶן מְדִיחִין אֶת הַקְּרָבַיִים וּב '  בַמַעֲרָב הַכֶבֶש אֶחָד שֶל שַיִיש וְְאֶחָד  שֶל כֶסֶף עַל שֶל שַיִיש נוֹתְנִין אֶת  הָאֵבָרִים  וְְעַל  שֶל כֶסֶף כְלֵי שָרֵת וּב ' בָאוּלָם (  מבחוץ  ) מִבִפְנִים עַל פֶתַח הַבַיִת אָ ' שֶל  שַיִיש וְְא ' שֶל זָהָב עַל שֶל שַיִיש  נוֹתְנִין  לֶחֶם הַפָנִים בִכְנִיסָתוֹ וְְעַל שֶל זָהָב  בִיצִיאָתוֹ  שֶמַעֲלִין  בַקּוֹדֶש וְְלאֹ מוֹרִידִין אֶחָד שֶל זָהָב  מִבִפְנִים שֶעָלָיו לֶחֶם הַפָנִים תָּמִיד:  גְּמָ ' תְּנֵי עַל שֶל כֶסֶף ( ר ' אחי  ור ' מיישא ומטו בשם רב שמואל  בר רב יצחק ) רַ ' יוֹסֵי בְשֵם רַ  ' שְמוּאֵל בַר רַב יִצְחָק רַ ' חֲנַנְיָה  מָטֵי בָהּ בְשֵם רַ ' יוֹחָנָן לֵית כָאן  שֶל כֶסֶף מִפְנֵי שֶהוּא מַרְתִּיחַ לאֹ  כֵן תָּנֵי זֶה אֶחָד מִן הַנִּסִּים שֶנַּעֲשוּ  בְבֵית  הַמִקְדָש  שֶכְשֵם שֶהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ חוֹם כָךְ  הָיוּ מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוֹם שֶנֶּאֱמַר לָשוּם  לֶחֶם חםֹ בְיוֹם הִלָּקְחוֹ רַבִי יְהוֹשֻעַ  בֶן לֵוְִי אָמַר אֵין מַזְכִירִין מַעֲשֵה  נִסִּים  בַעֲוֹן קוֹמִי רַבִי ( לוי ) אִילָא לאֹ  הָיָה שָם לֶחֶם מַהוּ לְהַנִּיחוֹ  לַשַּבָת הַבָאָה אֲמַר לוֹן כְתִיב  וְְנָתַתָּ  עַל הַשּוּלְחָן לֶחֶם פָנִים לְפָנַי  תָּמִיד לֶחֶם פָנִים אֲפִילּוּ פָסוּל עֲשָרָה שֻלְחָנוֹת עָשָה שְלמֹהֹ דִכְתִיב וְַיַּעַש שוּלְחָנוֹת עֲשָרָה  וְַיַּנַּח בַהֵיכָל חֲמִשָּה מִימִין וְְה ' מִשְּמאֹל אֵין תֵּימַר חֲמִשָּה בַדָרוֹם וְְה ' בַצָּפוֹן וְַהֲלאֹ אֵין  הַשֻּלְחָן כָשֵר אֶלָּא בַצָּפוֹן שֶנֶּאֱמַר וְְאֶת הַשֻּלְחָן תִּתֵּן עַל צֵלַע צָפוֹן מַה ת ''לֵ חֲמִשָּה מִיָּמִין  וְַחֲמִשָּה מִשְּמאֹל אֶלָּא חֲמִשָּה מִימִין שֻלְחָנוֹ שֶל משֶֹה וְַחֲמִשָּה מִשְּמאֹלוֹ אַעַפִ ''כ לאֹ  הָיָה מְסַדֵר אֶלָּא בְשֶל משֶה בִלְבָד שֶנֶּאֱמַר אֶת  הַשֻּלְחָן אֲשֶר עָלָיו לֶחֶם הַפָנִים רַבִי יוֹסֵי בֵי  רַבִי  יְהוּדָה אוֹמֵר עַל כוּלָּן הָיָה מְסַדֵר שֶנֶּאֱמַר אֶת  השולחנות  וְַעֲלֵיהֶם  לֶחֶם הַפָנִים: תָּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב הָיוּ נְתוּנִין דִבְרֵי  רַבִי רַ ''אָ בֵי רַבִי שִמְעוֹן אוֹמֵר צָפוֹן וְְדָרוֹם  הָיוּ נְתוּנִין מֵ ''ד מִזְרָח וּמַעֲרָב נִיחָא כּוּלְהֵן  רְאוּיִן לְשֵירוּת מֵ ''ד צָפוֹן וְְדָרוֹם נִמְצָא שֻלְחָן  בַדָרוֹם  ריבב  ריבב "ן כְדַאי ' בְיוֹמָא פ ''גּ ( דף לו.) נִקָּנוֹר שָם אָדָם  וּמַזְכִירִין אוֹתוֹ לְשֶבַח פִשְפְשִין שְעָרִים קְטַנִּים  שֶלּאֹ הָיוּ גְּבוֹהִין ורחבין כִשְאָר שַעֲרֵי הַבַיִת:  לאֹ הָיָה לָהֶם שֵם. מֶה הָיָה מְשַמֵש: מתגי ' יּ ''גּ  שוּלְחָנוֹת. אֵינוֹ מוֹנֶה יּ ' שוּלְחָנוֹת שֶעָשָה שְלמֹהֹ  כְדִכְתִיב בַמִשְכָן דִשְלמֹהֹ בַמְלָכִים וְְסֵדֶר הַנָּחָתָן  מֵבִיא בְּפ ' שְתֵּי הַלֶּחֶם בַמְנָחוֹת אֶלָּא בְבֵית שְנֵי  עַסְקִינָן שֶלּאֹ הָיוּ שָם אוֹתָן שֻלְחָנוֹת. אֶחָד שֶל  שַיִש. שֶמַנִּיחִין שָם הָאֵבָרִים: יְרוּשַלְמִי רַ ' יוֹסֵי  בְשֵם רַ ' שְמוּאֵל בַר יִצְחָק בְשֵם רַ ' יוֹחָנָן  לֵית כָאן שֶל כֶסֶף מִפְנֵי שֶהוּא מַרְתִּיחַ יִתְחַמְּמוּ  הָאֵבָרִים וְיַסְרִיחוּ וּלְפִי שבקרבנות יָחִיד כהֵֹן  אָ ' יָכוֹל לְהוְלִֹיךְ כָל הָאֵבָרִים וּמַנִּיחָן שָם כְדֵי לָנוּחַ  וְְהָא דִתְנַן בְּפ ''ב דְיוֹמָא תָּמִיד קָרֵב בָא ' עָשָר וְכו '  וּמוֹנֶה שָם דְּכָךְ הוֹלֶכֶת אֵבָרִין לַמִזְבֵחַ הָא אָמְרִינַן  הָתָם ( דכ ''ו:) בַד ''אָ בְקָרְבְנוֹת צִבוּר אֲבָל בְקָרְבָנוֹ  ' יָחִיד כָל שֶרוֹצֶה לְהַקְרִיב מַקְרִיב אֲפִילוּ אֶחָד:  עַל שֶל שַיִש נוֹתְנִין לֶחֶם הַפָנִים בִכְנִיסָתִי כְדֵי  לָנוּחַ וְְעַל שֶל זָהָב בִיצִיאָתוֹ עַד שיוקטרו בָזִיכֵי  לְבוֹנָה הַבָאִין עִם הַלֶּחֶם כָךְ פֵירַש רַבֵינוּ שְלמֹהֹ  בְּפ ' שְתֵּי הַלֶּחֶם הָכָא תְּנַן אֶחָד שֶל שַיִש וּבְפ ' שְתֵּי  הַלֶּחֶם ( דצ ''ט.) תַּנְיָא רַ ' יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אוֹמֵר שְנֵים  שֶהָיוּ בָאוּלָם אֶחָד שֶל כֶסֶף וְְאֶחָד שֶל זָהָב וּפֵירֵש  רַבֵינוּ שְלמֹהֹ אוֹתוֹ שֶל כֶסֶף עַל שֶהוּא לָבָן כְשֶיֵּש  נִקְרָא שֶל שַיִש וְְלִי נִרְאֶה דְתַנָּאֵי הִיא דְהַהִיא רַ  ' יוֹסֵי הִיא: שֶמַעֲלִין בַקּוֹדֶש מְנָלַן בְפֶרֶק שְתֵּי  הַלֶּחֶם בְחַמָר רַב אַחָא בַר יַעֲקבֹ אָמַר קְרָא אֵת  מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם וְְעָשוּ אוֹתָם  רִקּוּעֵי פַחִים צִפוּי לַמִזְבֵחַ בַתְּחִלָּה תַּשְמִישֵי  מִזְבֵחַ וּלְבַסּוֹף גּוּפוֹ שֶל מִזְבֵחַ. וְְלאֹ מוֹרִידִין מְנָלַן  אָמַר רַ ' אֲחִי דַאֲמַר קְרָא וְַיָּקֶם משֶה אֶת  הַמִשְכָן וְַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וְַיָּשֶם אֶת קְרָשָיו וְַיִּתֵּן  אֶת בְרִיחָיו  וְַיָּקֶם אֶת עַמוּדָיו רֵישֵיהּ וְְסֵיפֵיהּ לָשוֹן הַקָּמָה  וְְלאֹ כְתִיב יְרִידָה וְְעוֹד שֶלּאֹ סייעו אַחֵר אֶלָּא הוּא עשֵֹהוּ שֶהוּא גָּדוֹל כָךְ פֵירַש רַבֵינוּ שְלמֹהֹ:  הלכה ג מתני' על של שיש מניחין את האברים, אמר הנתומ מסדרין אותן על השלחן עד שיעלוס הכהנים ובגמרא מפרט למה לא עשאו של כסף או של זהב: ועל של כסף כלי שרת.  שמוליאין בכל בוקר שלשה ותשעים כלי שרת כלמכן נתמיד: נותנין לחם הפנים בכניסתו. אמר שנאפה עד שיסדרוהו על השלמן: ועל של זהב ביציאתו. והיה מונח שס עד זמן  מילוק: שמעלין בקדש ולא מורידין. דכיון שסלקוהו מעל השלחן של זהב אין מורידין אותו להנימו בשל כסף: גב׳ תני על של כסף. אותן של אולם אחד היה של כסף ואחד של זהב על של כסף  היו נותנין בכניסתו דאין עניות במקום עשירות: לית כאן של כסף. לא היה באולם של כסף אלא כדתנן במתני׳ דשל כסף מרמים ומתחמס הלחם ויש לחוש שיתעפם: ופריך לא כן תני זה אחד  מן הנסים וכו׳. שהיה נשמר מוס הלמס עד שעת  סילוקו בשנת הבא ח״כ לא היה מתעפם אפי׳ היו  מניחין אותו על שלומן של כסף: אין מזכירין מעשה  נסים. כלומר אין סומכין על הנס ועושין הכל שלה  יתעפם בדרך הטבע: לא היה שם לחם. לסדר בשנת  ובתוך ימי השבוע נזדמן להם מהו להניחם מלסדר עד  שבת הבאה או דלמא אע״ג שהוא פסול דכל שלא  עברה עליו שבעה ימים על השלחן פסול הוא מ״מ  לקיים מלות לחם הפנים לפני תמיד אין להניחו בלה  למס ח״כ לא היה שם לחם לערוך ביום השבת מהו  להניח הלחם הראשון על השלמן שהרי לא יתקלקל גס  בשבת הבאה מיהו פסול הוא משום לינה: לפני תמיד.  שיהו תמיד לפני ה׳ אע״פ שהן פסולין: עשרה  שולחנות עשה שלמה. דכתיב ויעם שולחנות עשרה  וגו׳: אין תימר חמשה בדרום וכו'. ומימין היינו מימין  הפתח ומשמחל היינו משמחלו של פתח שהפתח  היתה באמצע ההיכל בכותל מזרחי ח״כ מימין היינו  דרוס שנקרא ימין ומדדרוס נקרא ימין לפון נקרא  שמאל: אלא, של משה באמצע וה׳ מימינו וממסה  משמחלו וכולן בצפון ההיכל: את השלחן. לשון יחיד:  על כלם היה מסדר. פעמים בזה ופעמים מזה: מזרח  ומערב היו נתונין. השולחנות ראשו המד למזרח ואחד  למערב דהיינו הרכו לאורך הבית: כולהון ראוין  לשירות. ואיכא למימר על כולם היה מסדר: נמצא  שלחן בדרום. וה״פ שלהן ארכו צ׳ המו׳ (ומחלה)  הרי הוא (שלטיס) עשרים אמה לעשרה שלמנו׳  וההיכל כולו אינו אלא עשרים הס כן חמשה שלמנות  משנת אליהו  ה״ג לית כאן של שיש מפני שהוא מקרר כו׳. בבבלי בתמיד (ל״ח  ואמל של זהב ופריך שם מכדי אין עניומ כו׳ המרי עבדי דסים  הקרבים. לשון רצינו הגאון וכן הפשט וניתוח היה שס אלח  שלזה משמש יותר נקבע שהיו מדימין עליו ומונח עד הקרנה  ועי' מוי״ט פ״ס דמדות (ממני׳ ג׳): על של שיש. אמר  מניחין כלל על שלחן הראשון הח מיד הס מסלקין ממנו ומפרם  הניתוח מסדרין שס האיברים עד שיעלוס הכהניס: ועל של  כסף כלי שרת. שהיו מוליאין בכל בקר כדתנן נתמיד: על  של שיש נותנין לחם הפנים בכניסתו כו׳ שמעלין בקדש.  לכן ביליחתו של זהב ותחלה על של שים: גב׳ תני על של  כסף, הא דמני במתני׳ על של שים בכניסתו מני בברייתא על  של כסף ומכל מקום שפיר הוי מעלין בקדם מכסף לזהב:  ס״ג לית כאן של שיש מפני שהוא מקרר. כלומר דמפרם  בדרום כו. והאי מימין מימין דפתח וכן משמאל דפתח קאמר ובבבלי שם קאמר בהדיא וח״מ מימין  דפתח כו׳: והלא אין שלחן כו'. הפתח היה באמצע ההיכל בכותל מזרחי ונמל'או ה' שלמנות שבשמנהל  דרך כניסה כולס בלרוס: אלא כו׳ ה׳ מימין שלחנו של משה כו'. וכולן מלפון ההיכל וכדמפרס לקמן:  רבי יוסי בר״י אומר על כולן כו'. ובבכלי נקטו לה בדר״א בן שמוע ורבי יוסי בר״י ס״ל דאין מסדר אלא  על של משה כו׳ ע״ם: ס״ג מזרח ומערב כו' דברי רבי. וכן הוא נכולא תלמודא פלוגתייהו: ס״ג מ״ד  מזרח ומערב ניחא. דסוגיה זו ס״ל למסקנה כסלקח דעתה דבבלי שס שהיו מסודרים ראשו של זה בלר