וּבִשְעַת הָרֶגֶל שֶהַבָשָר מְרוּבָה אַף  אֵיבָרִים  מוּתָּרוֹת:  גְּמָ ' לאֹ צוֹרְכָהּ דְלָא בְהַר הַבַיִת  קוֹדֶש רַבִי בָא רַ ' חַיֶּיהָ בְשֵם רַבִי  יוֹחָנָן חֲזָקָה שֶאֵין הַכהֵֹן מוֹצִיא מִן  הַלִּשְכָה  מָעוֹת  עַד שֶהוּא מְחַלְּלָן עַל הַבְהֵמָה: בָשָר  שֶנִּמְצָא כו ': רַבִי לְעָזָר בְשֵם רַ '  הוֹשַעֲיָא הִסִּיעַ דַעַת טָעוּן עִיבוּר צוּרָה  אָ ''רַ הוֹשַׁעְיָה מַתְנֵי ' אָמְרָה כֵן  תְּעוּבַר צוּרָתוֹ וְְיֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵיפָה אָ  ''רַ יוֹסֵי וְיָאוּת לְאָכְלוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל  שֶמָא נִתְקַלְקֵל צוּרָתוֹ לְפוּם כֵן צָרִיךְ  מֵימַר תְּעוּבַר צוּרָתוֹ וְְיֵצֵא לְבֵית  הַשְּרֵיפָה:  נִמְצָא בַגְּבוּלִין כו ': רַבִי קְרִיסְפָּא  בְשֵם רַבִי יוֹסֵי בְרַבִי חֲנִינָה אֵיבָרִים  נְבֵילוֹת לוֹקִין עֲלֵיהֶן מִשּוּם נְבֵילָה  מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן אֵיבְרֵי נְבֵילוֹת  וְַחֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת חֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת  לָא מַמָש וּדְכַוָּוְתָהּ אֵיבָרִים נְבֵילוֹת  לוֹקִין עֲלֵיהֶן מִשּוּם נְבֵילָה  רַבִי קְרִיסְפָּא בְשֵם רַבִי יוֹסֵי בְרַבִי  חֲנִינָה אִם הָיוּ מַחְרוֹזוֹת מוּתָּרוֹת  תֵּשַע חָנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בָשָר נְבֵילָה  וְְאַחַת מוֹכֶרֶת בָשָר שְחוּטָה נִתְחַלְּפוּ  לוֹ חוֹשֵש ולנמצאת הוֹלְכִין אַחַר  הָרוֹב תֵּשַע חָנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בָשָר  שְחוּטָה וְְאַחַת מוֹכֶרֶת בָשָר נְבֵילָה  נִתְחַלְּפוּ  לוֹ חוֹשֵש ולנמצאת הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב אָ  ''רַ  יוֹחָנָן  הַנִּמְצָא  בְיַד  נָכְרִי  כְּנִמְצָא  בִּפְלָטֵיָא  רַבִי לְעָזָר בֵי רַבִי חגיי הֲוְָה מִסְמָךְ לְר ' מְנָא  חָמָא לְחַד אַרְמַאי מְקַטַּע מִן סוּסְיָה וּמַפֵיק  לְבָרָא  אָ ''לֵ הָדָא הִיא דְאָמַר רַבִי יוֹחָנָן הַנִּמְצָאָה  בְיַד נָכְרִי כְּנִמְצָא בִּפְלָטֵיָא אָ ''לֵ כֵן אָ ''רַ  יוֹסֵי רַ ' וְְהֵן שֶרָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא ממקולין שֶל  יִשְרָאֵל  חַד בַר נַש בְּצִיפּוֹרִין אָזֵיל בָעֵי מיזבון קופד  מִן טַבָחָא וְְלָא יְהַב לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לַחָה רומיי  וְְאַיְיתֵי  לֵיהּ אָ ''לֵ לאֹ נַסְבֵית עַל כָרְחֵיהּ אָ ''לֵ וְְלָאו  בָשָר דִנְבֵילָה יְהָבִית לֵיהּ רַבִי יִרְמְיָה בְשֵם רַ  ' חֲנִינָה מַעֲשֶה בָא לִפְנֵי רַ ' וְְאָמַר לאֹ כוּלָּא  מִינֵּיהּ מֵיסַר מַקּוֹלִין דְּצִיפּוֹרִין רַב נַחַת לְתַמָן  חֲמָתוֹן מְקִילִין וְְחַמָר עֲלֵיהֶן חַד בַר נַש אָזִיל  שאין לוקין עליהן אבל אסור באכילה אברין נצילות  ולוקין עליהן מסוס נצילות: ובשעת הרגל שהבשר  מרובה אפילו אברין מותרין. ולוקח מותר מסוס  נצילה חבל באכילה אסור ואע״ג דאמרינן ט׳  חנויות כולן מוכרות בשר שמוטה וח׳ בשר נצילה  ולקח מחמד מהן ואינו יודע איזו לקח ספיקו אסור  ובנמלה הלך אחר הרוב ומותר באכילה. המס  חתיכות ולח הרגים כשנפל אצל אברין שמה נתנבלה  והשליכוה ולה נפלה מידו דמתוך כובדה היה  מרגיש לפיכך השליכוה לחברין: בהמה שנמצאת  וכו׳. בפ״צ דקדושין מיימי להח זכרים עולות ופריך  זכרים עולות הוא דהוו ושלמים לח הוו אמר ר׳  הושעיא בנה לחוב נדמיה עסקינן וה״ק חיישינן  שמח עולות נינהו ור״מ היא דחמר הקדם במזיד  תקלין חדתין  מה טעם בשעת הרגל מעשר ולא אמרינן קודם הרגל נפלו  כדאמרינן בנמלאין בהר הבית הואיל ושווקי ירושלים עםויין  להתכבד בכל יום מפני הטיט ואי נפול קודם הרגל הוי משתכמי  מעפרו ועוד שאין אדם נכנס נחנק שעל גבי רגליו ואינו עשוי  חולין. וכי לא צריכה שלה יהיה בהר הבית חלה קודם דמתרומת  הלשכה נקמין שס המעות והן קודם דממון אסור להביא פס  מעות כדתנינא בתוספתח פ״ו דברכות ולא יכנס נמעות הלרולין  לו בסדינו ח״כ אע״ג דנימה דדוקא דרך בזיון אסור להניח לפס  מעות בפרהסיה כמו בסדינו שנראה שהוא דרך גנאי כהולך  לסחורה אצל בלנעה שרי מ״מ למה לעולם חולין והלח שס מעות  קדם מזויין: ומשני חזקה שאין כו׳ עד שהוא מחללן על הבהמה  תחלה. וכל המעות הנמלאים שס חולין ולפי׳ השני ל״ל חף על  גב דברגל אפשר שיוצא למס מעות מעשר גם כן מכל מקום כיון  דמעות דמקומן רק מולין וממולה לה בפרהסיה אסור רק  בלנעה ה״ל חולין רובה ולכן הכל חולין: מתני' איברים  עולות. שכן דרך העולות שכולן כליל ואין מותכין אותן חתיכות  ודי להן לעשותן איברים איברים מה שאין כן חטאות שנאכלין  מומכין אותן לחתיכות: בירושלים זבחי שלמים. כי שלמיס  בירושלים: תעובר צורתן. שיפסלו ודאי בנותר וכדמפרם בגמרא  ומה שיש תועלת בין אם יהיה הבשר עולה או שלמים. היינו אס  עבר אדם ואכלו חתיכות הנמלחות בירושלים או כהן לחתיכות  חד  קָרְבָן הָעֵדָה לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת אֶלָּא הַכְּשֵׁרוֹת לְמָכְרָן אוֹ לָתֵת אוֹתָן לִקְדֵרָה: שֶהַבָשָר מְרוּבָה. וְְאֵין חוֹתְכִין הַבָשָר לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת אֶלָּא מְבַשְּלִים אוֹתוֹ  אֵיבָרִים אֵיבָרִים: גְּמָ ' וּפָרִיךְ לאֹ צוֹרְכָהּ. לאֹ הּ ''לֵ לְתַנָּא לְמִתְנֵי אֶלָּא בְהַר הַבַיִת קדֶֹש דְוְַדַאי מִתְּרוּמַת הַלִּשְכָה נָפַל שֶהֲרֵי אֵין אָדָם רַשַּאי לִכְנוֹס לְשֵם  בְמָעוֹת צְרוּרִין בסדינן: חֲזָקָה שֶאֵין הַכהֵֹן. הַגִּזְבָר אֵין מוֹצִיא מָעוֹת מִן הַלִּשְכָה אֶלָּא אִם כֵן נִתְחַלֵּל הִלְכָךְ כָל: נִמְצָא בְהַר הַבַיִת חוּלִּין: הִסִּיעַ דַעַת. הֶיסַּח  הַדַעַת מִן הַקָּדָשִים אָע ' 'גּ דִפְסוּלִין טְעוּנִין עִיבוּר צוּרָה קוֹדֶם שְרֵיפָתוֹ: מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. כלּוּמר מַתְנֵי ' נַמִי דַיְיקִי: וְיָאוּת. בתּמיּהּ וּכיּ שַפִיר קָאָמְרַתְּ  דִלְמָא בְמַתְנִי ' אֵין הַטַּעַם מִשּוּם הֶיסַּח  הַדַעַת דְכָל שֶהוּא בָעֲזָרָה לָא מִיקְרִי הֶיסַּח  הַדַעַת דְלֵיכָא לְמֵיחַש לְשוּם טוּמְאָה וְְהָכָא  הַיְינוּ טַעְמָא דְפָסוּל שֶמָא כְבָר נִתְעַבְרָה  צוּרָתוֹ לְפִיכָךְ טָעוּן עִיבוּר צוּרָה וְַדַאי אֲבָל  כָל שֶנִּפְסַל בְהֶיסַּח הַדַעַת בְוְַדַאי אֲפִי '  עִיבוּר צוּרָה אֵין צָרִיךְ: לוֹקִין עָלֶיהָ מִשּוּם  נְבֵלָה. דְוְַדַאי נְבֵלָה הִיא: חֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת  לָא מַמָש דְמוֹתָרוֹת לֶאֱכוֹל. הּ ''נ אֵיבָרִים  נְבֵלוֹת נְבֵלוֹת מַמָש דלוקין עֲלַיְיהוּ: אִם הָיוּ  מַחְרוֹזוֹת. קְשוּרוֹת זוֹ בָזוֹ מוּתָּרוֹת דְוְַדַאי  נָפְלוּ מִיָּד אָדָם בְשוֹגֵג: נִתְחַלְּפוּ לוֹ. אֵינוֹ  יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא: חוֹשֵש. ומספיקא אֲסוּרוֹת  כוּלָּן אֲבָל אֵין לוֹקִין עָלָיו דְכָל קָבוּעַ כְמֶחֱצָה  עַל מֶחֱצָה דָמֵי: ולנמצאת הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב.  דְכָל דְפָרֵיש מֵרוּבָא פָרֵיש וכודאי טְרֵיפָה  הוּא וְלוֹקִין עָלָיו וְְכֵן אִם הָרוֹב כְשֵירוֹת אִם  פָרֵיש מוּתָּר אֲפִילּוּ בַאֲכִילָה: הַנִּמְצָא בְיַד  נָכְרִי בָשָר הַנִּמְצָא בְיַד נָכְרִי כְאִילּוּ נִמְצָא בְרָהּ  ''רַ אִם רוֹב טַבָחֵי יִשְרָאֵל מוּתָּר: הֲוְָה מִסְמָךְ.  הָיָה סָמוּךְ עַל רַבִי מְנָא וְְרָאָה נָכְרִי אָ ' חוֹתֵךְ  בָשָר מִן הַסּוּס וְְיוֹצֵא לַחוּץ: אָ ''לֵ הָא דְאר ''יּ  הַנִּמְצָא בְיַד נָכְרִי כְּנִמְצָא בְרָהּ ''רַ. וּמוּתָּר  אַמַאי נֵיחוּש דִלְמָא מִן בְהֶמְתּוֹ חֲתָךְ וְַאֲפִי  ' מַקּוֹלִין וְְטַבָחֵי יִשְרָאֵל נִינְהוּ יֵש לאוסרו: אָ  ''לֵ. הָכֵי אָרַ ''יּ רַבִי וְְהוּא שֶרָאוּ הַנָּכְרִי יוֹצֵא  מִן הַמָקוֹלִין שֶל יִשְרָאֵל אָז סָמְכִינַן לְהַתִּירוֹ:  חַד בַר נַש וְכו '. אָדָם אֶחָד בְצִיפוֹרִי הָלַךְ לִיקַּח בָשָר מִן הַטַּבָח וְְלאֹ נָתַן לוֹ:  אָ ''לֵ. לְחַד נָכְרִי שֶיִּקַּח לוֹ וְְהֵבִיא לוֹ: אָ ''לֵ. הֲרֵי בַר נַש לְטַבָח לאֹ לָקַחְתִּי בְּע  ''כ מִמְך שֶׁהַנָּכְרִי הֵבִיא לִי: אָמַר. הַטַּבָח וְְלָאו בְשַר נְבֵילָה מָכַרְתִּי לְנָכְרִי:  מַעֲשֶה זֶה בָא לִפְנֵי רַבִי. וְְשָאַל לוֹ אִם נֶאֱמָן הַטַּבָח לְאָסְרוֹ: וְְאָמַר. רַבִי לָאו  כָל כְמִינֵּיהּ לֶאֱסוֹר מַקּוֹלִין דְצִיפוֹרִי וְְכֵיוְָן שֶלּאֹ הִכְרִיזוּ טְרֵיפָה בוֹ בַיּוֹם  הַבָשָר מוּתָּר: רַב. יָרַד לְבָבֶל רָאָה אוֹתָן שֶהֵן מְקִילִין בְאִיסּוּר בָשָר לְהַנִּיחוֹ  בְיַד נָכְרִי והחמיר עֲלַיְיהוּ וְְאָסַר כָל בָשָר שֶנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן וכדמסיק.