רַבִי  אָמַר וְְהוּא שֶקְּרֵבָה חַטָּאתוֹ בְסוֹף אֲבָל אִי קָרְבוּ  שְלָמִים בְסוֹף מוֹתָרָן שְלָמִים אָ ''רַ זְעֵירָא אֲפִילּוּ  קָרְבוּ שְלָמִים לְבַסּוֹף הֲלָכָה אַחַת הִיא בְנָזִיר  שֶתִּהְיֶה מוֹתָרָהּ נְדָבָה מַתְנִיתָא מְסַיְּיעָא לַדִין  וּמַתְנִיתָא מְסַיְּיעָא לַדִין מַתְנִיתָא מְסַיֵּיעַ לְרַבִי זְעֵירָא  ( אפילו ) אֵלּוּ הֵן מָעוֹת סְתוּמִין כָל שֶׁדְּמֵי חַטָּאת  מִיתוֹת מְעוֹרָבוֹת בָהֶן וְַאֲפִי ' הִפְרִיש דְמֵי חַטָּאת  מִתּוֹכָהּ מָעוֹת סְתוּמִין הֵן מַתְנִיתָא מְסַיְּיעָא לְרַב  חִסְדָא אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְְהַשְּאָר לִשְאָר נְזִירוּתִי  וּמֵת מוֹעֲלִין בְכוּלָּן וְְאֵין מוֹעֲלִין בְמִקְצָתָן וְְלאֹ אָמַר  אִם מֵת יִפְלוּ לִנְדָבָה רַב חִסְדָא אָמַר מוּתָּר לַחְמוֹ  שֶל נָזִיר יורקב אָ ''רַ יוֹסֵי וְיָאוּת לְהַקְרִיבוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ  אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶאֵין לְך לֶחֶם קָרֵב לְעַצְמוֹ לְהַקְרִיבוֹ  עִם נְזִירוּת אַחֶרֶת אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶאֵין לְך נְזִירוּת  בָאָה בְלאֹ לֶחֶם לְפוּם כֵן צָרִיךְ מֵימַר מוּתָּר לַחְמוֹ  שֶל נָזִיר יורקב סָבְרִין מֵימַר הוּא לַחְמוֹ הוּא מוּתָּר  נְסָכָיו אָמַר רַבִי יוֹסֵי בַר רַבִי בּוֹן מוּתָּר נְסָכָיו  קָדְשֵי קָדָשִים אִינּוּן וְְיִפְלוּ לִנְדָבָה עַל דַעְתֵּיהּ  דְרֶבִי יוֹסֵי בַר רַבִי בּוֹן שְמוּאֵל אַלִּיבָא דְרַב  חִסְדָא בְמוּתָּר נְסָכִים וְְרַבִי חִיָּיא ( חסדא ) וְְרַבִי  אֶלְעָזָר שְלָשְתָּן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד רַבִי חִיָּיא ( חסדא  ) אַהֵן דַאֲמַרַן שְמוּאֵל דְאָמַר רַבִי יוֹסֵי עַד דַאֲנָא תַּמָן  שְמָעִית קַל רַבִי יְהוּדָה שָאֵיל לִשְמוּאֵל הִפְרִיש שִקְלוֹ  וּמֵת אָ ''לֵ יִפְלוּ לִנְדָבָה רַבִי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מוּתָּר  עֲשִירִית הָאֵיפָה שֶלּוֹ רַבִי יוֹחָנָן אֲמַר יוֹלִיכֵם לְיַם  הַמֶלַח רַבִי אֶלְעָזָר אוֹמֵר יִפְלוּ לִנְדָבָה:  הֲלָכָה ה* מַתְנֵי ' מוּתָּר שְבוּיִם לִשְׁבוּיִם מוּתָּר  שָבוּי לְאוֹתוֹ שָבוּי מוּתָּר עֲנִיִּים  לַעֲנִיִּים  מוּתָּר עָנִי לְאוֹתוֹ עָנִי מוּתָּר הַמֵתִים לַמֵתִים  מוּתָּר הַמֵת לְיוֹרְשָיו רַמ ''אָ מוּתָּר הַמֵת יְהֵא  מוּנָח עַד שֶיָּבאֹ אֵלִיָּהוּ רַבִי נָתָן אוֹמֵר מוּתָּר הַמֵת  בוֹנִין לוֹ נֶפֶש עַל קִבְרוֹ: גְּמָ ' גָּבוּ לוֹ בְחֶזְקַת  שֶאֵין לוֹ וְְנִמְצָא שֶיֵּש לוֹ רַ ' יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר מוּתָּר  הַמֵת לְיוֹרְשָיו אֲמַר לֵיהּ רַבִי אִידִי דחוטרא הָגַע  עַצְמְך דְלָא כוונן אֶלָּא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא אֲמָרִית  אֶת מִנָּן לָךְ תְּנֵי בְשֵם רַבִי נָתָן מוּתָּר הַמֵת יִבְנֶה לוֹ  נֶפֶש עַל קִבְרוֹ וְְיַעֲשֶה לוֹ זִילּוּף עַל גַּבֵי מִטָּתוֹ תְּנֵי  אֵין פוֹדִין שָבוּי בשבוי וְְאֵין גּוֹבִין טַלִּית בְטַלִּית  וְְאֵין מְמַחִין בְיַד פַרְנָסִים לְכָךְ תָּנֵי רשב ''גּ אוֹמֵר  אֵין עוֹשִין נְפָשוֹת לְצַדִיקֵי ' דִבְרֵיהֶם הֵן הֵן זִכְרוֹנָן  רַבִי יוֹחָנָן הֲוְָה מסמיך וְַאֲזַל עָאל רַ ' חִיָּיא בַר  אַבָא וְְהָיָה רביּ אֱלִיעֶזֶר חַמֵי לֵיהּ וּמִטְּמַר לֵיהּ מִקַּמֵיהּ  וְְאָמַר הָלֵין תַּרְתֵּי מִלַּיְיהוּ הַדִין בַבְלָאָה עֲבֵיד בֵיהּ  חֲדָא דְלָא שָאֵיל בשלומיה וְַחֲדָא מִיטַּמַּר אָ ''לֵ רַבִי  יַעֲקבֹ בַר אִידִי כָךְ נְהִיגִין גבהון דִזְעֵירָא לאֹ שָאֵיל  בשלומיה דְרַבָה דְאִינוּן נהגון וּמְקַיְּימִין רָאוּנִי  נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמְדוּ אָמַר לְהוּ מַהוּ  לְמֵיעֲבַר קַמֵי דאדורא צַלְמֵי אָ ''לֵ מַה אֶת פָלִיג לֵיהּ  יָקָר עֲבוֹר קַמּוֹהִי וְסַמִּי עִינּוּי אָ ''לֵ יָאוּת רַ ' אֱלִיעֶזֶר  עָבֵיד דְלָא עֲבַר קַמָךְ וְְעוֹד עָבֵיד הָא בַבְלָאָה  דְלָא אֲמַר שְמַעֲתָא מִשְּמֵיהּ נִכְנְסוּ לְפָנָיו רַבִי אַמִי  וְר ' אַסִי אָמְרוּ לוֹ רַ ' כָךְ הָיָה מַעֲשֶה בְבֵית הַכְנֶסֶת  שֶל טַרְסִיִּים בְנֶגֶר שֶיֵּש בְראֹשוֹ גְּלוּסְטְרָא שֶנֶּחְלְקוּ  ריבב  ריבב״ן  למעט והכה את המר מן לרבות אמר ר׳ מנא הכא  כמי מן למעט מיעוט שאינו בא בן 3׳ שניס מיעוט  שאינו נח נקבה וגבי השס כמי מן למעט הוא שחינו  בא חלה מן החילים בלבד. המינון והא כתיב וחס מן  הלחן קרבנו מן הכשניס חו מן העזים לעולה מעתה  מותר הפסח נא עולה אמר ר׳ חנין משוין דבר שהוא  לאכילה לדבר שהוא לאכילה ואין משוין דבר שהוא  לאכילה לדבר שאינו לאכילה אמר ר׳ יוסי מסוין  קדשיס קליס לסס קדשים קליס ואין מסוין קדסיס  קליס לפס קדשי קדטיס ונפ״ק דובמיס (דף ט.) אמר  רב נחמן המר כבה בר חנוה מנין למותר הפסח  שקרב שלמים שנאמר וזבחת פסח לה׳ אלהיך לאן  ובקר וכי פסח בא מן הבקר אלה מותרו בא לדבר  אח06/2018 שהבקר והיינו שלמיס: מותר נזירים. ספרים  מעות לצורך נזירין ולה פי׳ למי [מותר לנזירים]:  מותר שבוים. ולא פירם למי שיהח המותר למצוין:  [מותר שבוי]. לאותו שבוי דללרכו נדר אפי׳ אס  ישארו: מותר המת. לתכריכין ולהולהת קבורתו  ליורשיו בפרק נגמר הדין (ד׳ מח) אביי ורבא פירסו  טעמייהו דהני תנאי אביי ממרן לטעמיה דכ״ע  הזמנה לחו מלמח היח מ״ק סבר כי מימזו ליה יורשין  אמיל זילותיה גבי יורשין וכ״מ מספקת ליה אי מחיל  אי לה הלכך יהא מונח עד שיצא אליהו ור׳ נתן  פשיטה ליה דלה מחיל הלכך יעשה נפש על קברו נפס  פי׳ מצבה על קברו לזכר פלוני. ירושלמי גבו בחזקת  שאין לו ונמצא שיש לו סבר ר׳ ירמיה למימר מותר  המת ליורשיו ח״ל כ׳ המי דחוטרי הגע עלמך דלה  כוונן חלה ליה ואינו חייב ליתן ופטור מנדרו מיכן  הוכיח אם נדר לדקה לחמד ונמצא שהוא רמחי ויש לו  אינו חייב ליתן לו:  קאי: אפילו קרב שלמים לבסוף. כיון שכולן קרבנות נזיר הן  והלכה למשה מסיני שקרבנות נזיר מותרן נדבה וכן הוא  בנזיר כ״ט צ׳: ואפילו נפלה דמי חטאת מתוכו. כגון שנפרד  כשיעור דמי מטאת: מעות סתומין הן. ויפלו לנדבה חלמה  אע״ג שכבר הופרם מהן דמי מטאת כיון שהיה דמי חטאת  מעולבין בהן כך נתקבלה ההלכה שיהא מותר נזיר נדבה  בא אלא מזכרי כבשים בלבד ים השס נא מגדולי מין זה וים אפס  כא מן הקטנים דהיינו אשם נזירות היה כנם בן שנה ואפס מעילות  ואשם מלוי וגזילות בהם כתיב איל והוא בן שתי שנים הילכך ליכא  למיגרם הכח ואשם אינו בא חלה מן המילים דהח אמס נזיר היה  בא כבש בן שנה אלא גרסינן אינו נא אלא מן הכבשים דממעט עזים דכתיב ואם מן הלחן קרבנו מן הכנשים או מן  סתומין כל שדמי חטאות מעורבין בהן אפי׳ נפלה כו'. עיין בנזיר כ״ו א׳ ועיין תוס׳ ד״ה אמר רצח ומ״מ כו׳ וסך  הלכה ה גבו לו בחזקת שא״ל ונמצא שיש לו ר׳ ירמיה כו' דלא כוונן אלא לי. עיין בפירושי ועוד ים לפרם  קָרְבָן  קָרְבָן הָעֵדָה עֲקִירָה מִשּוּם פֶסַח לְכָךְ בִשְתִיקָה פָסוּל: וְְהוּא שֶקְּרֵבָה וְכו '. אַמַתְנִיתִין קָאֵי הָא דִתְנַן מוֹתַר נָזִיר לִנְדָבָה דַוְְקָא שֶקָּרֵב הַחַטָּאת  לְבַסּוֹף שֶהַנָּזִיר מֵבִיא גּ ' בְהֵמוֹת חַטָּאת וְְעוֹלָה וּשְלָמִים וּכְשֶׁקָּרַב הַחַטָּאת לְבַסּוֹף הּ ''לֵ מוֹתַר חַטָּאת שֶהוּא לִנְדָבָה: הּ ''גּ אֵלּוּ הֵן מָעוֹת  סְתוּמִים כָל שֶׁדְּמֵי חַטָּאת. שֶמֵתוּ בַעֲלֵיהֶן הָיוּ מְעוֹרָבוֹת בָהֶן וְַאֲפִילּוּ הִפְרִישׁוֹ הַבְעָלִים בְחַיֵּיהֶן דְמֵי חַטָּאת מִתּוֹכָן אפ ''הּ הּ ''לֵ כְמָעוֹת  סְתוּמִין וּכְאִילּוּ עֲדַיִין הֵן מְעוֹרָבִין בְתוֹכוֹ וְַיֵּלְכוּ לְיָם הַמֶלַח לאֹ נֶהֱנִין וְְלאֹ מוֹעֲלִין וְְהַיְינוּ כְרַבִי זְעֵירָא: הּ ''גּ אֵלּוּ לְחַטָּאת וְְהַשְּאָר לִשְאָר נְזִירוּת  וּמֵת דְמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶלַח לאֹ נֶהֱנִין וְְלאֹ מוֹעֲלִים  וְְהַשְּאָר רוֹצֶה לְהָבִיא בָהֶן עוֹלָה יָבִיא שְלָמִים  יָבִיא וּמוֹעֲלִין בְכוּלָּן וְְאֵין מוֹעֲלִין בְמִקְצָתָן  כ ''הּ בְּתוֹסֶפְתָּא פ ''ק דִמְעִילָה. וְְה ''פ  דְאֵין מוֹעֲלִין בְמִקְצָתָן דִלְמָא דְמֵי שְלָמִים  נִינְהוּ וְְאֵין מוֹעֲלִין בִשְלָמִים: וְְלאֹ אָמַר אִם  מֵת יִפְלוּ לִנְדָבָה. כְּמוֹתַר חַטָּאת וְְהַיְינוּ כְרַב  חִסְדָא: שֶאֵין לְך לֶחֶם וְכו '. שֶלּאֹ מָצִינוּ  שֶיְּהֵא לְתַם קָרֵב בִפְנֵי עַצְמוֹ: שֶאֵין לְך נְזִירוּת  בָאָה בְלאֹ לֶחֶם. דְמִתְּחִלָּה כשקיבל נְזִירוּת  עַל עַצְמוֹ נִתְחַיֵּיב לְהָבִיא לֶחֶם מִשֶּל עַצְמוֹ:  לְפוּם כֵן. כְמוֹ לְפִיכָךְ: סָבְרִין מֵימַר. סַבְרוּהָ  בְנֵי הַיְּשִיבָה לוֹמַר הַיְינוּ מוּתָּר  לַחְמוֹ הַיְינוּ מוּתָּר נְסָכָיו דשניהן יֵרָקְבוּ:  קָדְשֵי קָדָשִים אִינּוּן. וְְקָדְשֵי קָדָשִים מוֹתָרָן  נְדָבָה: אַהֵן דַאֲמַרַן. הָא דַאֲמָרָן דסובר רַ  ''ח דְמוּתָּר לֶחֶם דַוְְקָא הוּא דירקב אָבֵל  מוּתָּר נְסָכִים לָא דְקָדְשֵי קָדָשִים הֵן: אָ  ''לֵ יִפְלוּ לִנְדָבָה. דשקלים לְקָדְשֵי קָדָשִים  בָאִין: רַ ''אָ אוֹמֵר יִפְלוּ לִנְדָבָה. וְַעֲשִירִית  הָאֵיפָה קָדְשֵי קָדָשִים הִיא דִכְתִיב בָהּ  חַטָּאת: הֲלָכָה ה* מַתְנֵי ' מוּתָּר שְבוּיִם.  אִם גָּבוּ צְדָקָה לְצוֹרֶךְ פִדְיוֹן שְבוּיִם וניתותר  ישמרום עַד שֶיִּפָדוּ בָהֶם שְבוּיִם אֲחֵרִים  אֲבָל אִם פֵירְשוּ לַשָּׁבוּי זֶה זָכָה אוֹתוֹ הַשָּׁבוּי  בַמוֹתָר: מוּתָּר עָנִי. אִם גָּבוּ מָעוֹת לִקְנוֹת לוֹ  מַלְבוּש ונתותר נוֹתְנִין הַמוֹתָר לְאוֹתוֹ עָנִי:  מוּתָּר הַמֵתִים. אִם גָּבוּ מִמָוְֶת לְצוֹרֶךְ קְבוּרַת  מֵת סְתָם הַמוֹתָר לִקְבוּרַת מֵתִים אֲחֵרִים  אֲבָל לְמֵת זֶה הַמוֹתָר לְיוֹרְשָיו דְאַחוּלֵי אַחֵיל  הַמֵת זילותיה לְגַבֵי יוֹרְשָיו: יְהֵא מוּנָח עַד  שֶיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. מְסַפְקָא לֵיהּ אִי מָחִיל הַמֵת  זילותיה לְגַבֵי יוֹרְשָיו אוֹ לאֹ הִלְכָךְ יְהֵא  מוּנָּח: בוֹנִין לוֹ נֶפֶש עַל קִבְרוֹ. פְשִיטָא  לֵיהּ לְר ' נָתַן דְלָא מָחִיל הִלְכָךְ בּוֹנִים  לוֹ מַצֵּבָה עַל קִבְרוֹ מֵאוֹתוֹ מוּתָּר שֶכְבָר  זָכָה בוֹ הַמֵת: גְּמָ ' גָּבוּ לוֹ. לְצָרְכֵי הַמֵת  שֶׁסִּבְרוֹ שֶאֵין לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָה וְְנִמְצָא שֶיֵּש  לוֹ: מוּתָּר הַמֵת לְיוֹרְשָיו. וְְאַף זֶה לְמוֹתַר  הַמֵת דָמְיָא וְַהֲרֵי הוּא לְיוֹרְשָיו: הָגַע עַצְמְך.  אָמוּר לְנַפְשָךְ דְלָא דָמְיָין שהנותנין לאֹ  כיונו אֶלָּא לְזַכוֹת לְזַכוֹת וְְכֵיוְָן שֶיֵּש לוֹ לאֹ  זָכָה בוֹ הַמֵת מֵעוֹלָם וְְאֵיךְ יּזּכוּ יוֹרְשָיו בוֹ  הִלְכָךְ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ להנותנים אִם אֶפְשָר  אוֹ מַנִּיחִין לְצוֹרֶךְ מֵתִים אֲחֵרִים: אָ ''לֵ. רַ  ' יִרְמְיָה בְּכַעַס עַל שֶׁהֵשִׁיב עַל דְבָרָיו הֲלאֹ  אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֶלָּא מהּ שֶּאָמַרְתִּי לָךְ וְְדָבָר  זֶה לאֹ אָמַרְתִּי לָךְ וּמְנָא לָךְ לְהָשִיב: אֵין  פוֹדִין שָבוּי בשבוי. אִם גָּבוּ מָעוֹת לְצוֹרֶךְ  שָבוּי זֶה אָסוּר לְשַנּוֹתוֹ לְצוֹרֶךְ שָבוּי אַחֵר  וְַאֲפִילּוּ הַשֵּנִי עָדִיף מֵהָרִאשׁוֹן: וְְאֵין גּוֹבִין  טַלִּית בְטַלִּית. אִם גָּבוּ מָעוֹת לִקְנוֹת בָהֶן  טַלִּית זֶה אָסוּר לְשַנּוֹתוֹ לִקְנוֹת בָהֶן טַלִּית  אַחֵר: וְְאֵין מְמַחִין בְיַד פַּרְנָסִין. וְְהֵן הַגַּבָאִין  לַעֲשוֹת כָךְ לְשַנּוֹת הַצְּדָקוֹת לָמָה שֶצְּרִיכִין  אוֹתָן בְיוֹתֵר דְמֵעִיקָּרָא אַדַעְתָּא דְהָכִי נִיתְּנוּ  שֶאִם יִצְטָרְכוּ שֶיֶּשְנוֹ אוֹתָן הַגַּבָאִין: דִבְרֵיהֶן.  שֶאוֹמְרִין דְבַר הֲלָכָה מִשֶּמֶן זֶהוּ זִכְרוֹנָן:  רַ ''יּ הֲוְָה מסמיך. לְפִי שֶבָעַל בָשָר הָיָה  הוּצְרַךְ לְהִשָּעֵן עַל אָדָם אַחַר בַהֲלִיכָתוֹ:  הּ ''גּ הֲוְָה מסמיך וְְאָזֵיל עַל רַ ''ח בַר  אַבָא. וְַהֲוְָה רַ ''אָ רוֹאֶה רַ ' יוֹחָנָן עוֹבֵר  וְטָמַן עַצְמוֹ בְפָנָיו שֶלּאֹ יִרְאֶנּוּ: תַּרְתֵּין  מִילִין וְכו '. שְנֵי דְבָרִים רָעִים משֶה רַ ''אָ  זֶה שֶעָלָה מִבָבֶל בְמַאי דטמן עַצְמוֹ חֲדָא  שֶנִּרְאֶה שֶאֵין זֶה כְבוֹדוֹ שֶיִּשְאַל בִּשְׁלוֹמִי  וְְעוֹד גְּדוֹלָה מִזּוֹ נִרְאֶה שאינני כְדַאי לְדָבָר  עִמוֹ לְכָךְ הוּא מִטַמַר עַצְמוֹ: כָךְ. הַמִנְהָג  בְבָבֶל שֶהַקָּטָן אֵינוֹ שוֹאֵל בִשְלוֹם הַגָּדוֹל  מִפְנֵי כְבוֹדוֹ שֶל הַגָּדוֹל שֶהֵן מְקַיְּימִין הַךְ  קְרָא רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וְנו ': אָ ''לֵ  רַ ' יַעֲקבֹ מַהוּ לְמֵיעֲבַר קַמֵי. צֶלֶם שֶשְּמוֹ  אדורא: אָ ''לֵ. רַ ''יּ מָה אַתָּה חוֹלֵק לֵיהּ  כָבוֹד שֶאֵין אַתָּה רוֹצֶה לַעֲבוֹר לְפָנָיו בְלאֹ  תְּשׁוּרָה אֶלָּא עֲבוֹר לְפָנָיו וְסַמִּי עֵינָיו: אָ  ''לֵ. רַבִי יַעֲקבֹ אָ ''כ שַפִיר עָבֵיד רַ  ''אָ דְלָא עֲבַר לְפָנֶיך כֵיוְָן דִנְהִיגִין דְאֵין  הַקָּטָן שוֹאֵל  בִשְלוֹם הַגָּדוֹל דִין הוּא שיטמר מִפָנָיו: וְְעוֹד  עֶבֶד וְכו '. אָ ''לֵ רַבִי יוֹחָנָן לְרַ ' יַעֲקבֹ וְְעוֹד  אַחַת עֲשֵה לִי רַ ''אָ הַבַבְלִי הַזֶּה שֶאָמַר דְבַר  הֲלָכָה שֶשָּמַע מִמֶנִּי וְְלאֹ אָמְרָה מִשְּמֵי: בְנֶגֶר  שֶיֵּש בְראֹשוֹ גְּלוֹסְטְרָא. שֶראֹשוֹ עָב וְְרָאוּי  לשחיקת הַתּוּמִּים וְְלִשְאָר תַּשְמִיש וְְנֶחְלְקוּ  בוֹ אִם מוּתָּר לְהִשְתַּמֵש בוֹ בַשַּבָת לִנְעוֹל  בוֹ הַדֶלֶת רַ ''אָ אוֹסֵר וְְרַבִי יוֹסֵי מַתִּיר