9bבשלשה פרקיםפרק שלישישקלים

מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת: גְּמָ ' שֶל בֵית רַ  ''גּ וְכו ' אִילּוּ הָיוּ שְנֵי כְּרָיִים וְְתָרַם  מֵאֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵירוֹ שֶמָא לאֹ פָטַר  חֲבֵירוֹ הֲנָחַת רוּחַ הִיא לָהֶם שֶלּאֹ  יְהֵא קָרְבָן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּלָּהֶן  תְּחִלָּה תָּנֵי שָמַט אֶת. הקטבליאות  נַעֲשוּ כוּלָּן שִירַיִים תָּנֵי שְלִישִית  הִיא הָיְתָה עֲשִירָה שֶבְכוּלָן שֶהָיוּ בָהּ  ( איצטלי ) אסטריאות שֶל זָהוּב  ודרכונות שֶל זָהוּב תָּנֵי תָּרַם אֶת  הראשונ ' לְשֵם אֶרֶץ יִשְרָאֵל וּלְשֵם  כָל יִשְרָאֵל שְנִיָּה לְשֵם כְרַכִים הַמוּקָּפִים  וּלְשֵם כָל יִשְרָאֵל וְְהַשְּלִישִית לְשֵם  בָבֶל וּמָדַי וּלְשֵם מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת  וּלְשֵם כ ''יּ תָּנֵי נָטַל מִן הָרִאשוֹנָה  אָע ''פ שֶיֵּש בָרִאשוֹנָה נוֹטֵל מִן  הַשְּנִיָּה נָטַל מִן הַשְּנִיָּה אָע ''פ שֶיֵּש  בַשְּנִיָּה נוֹטֵל מִן הַשְּלִישִית שְלמֹהֹ  שְלִישִית חוֹזֵר לַשְּנִיָּה שְלמֹהֹ שְנִיָּה חוֹזֵר  לָרִאשוֹנָה  שִלְּמוּ שְלָשְתָּן חוֹזֵר וְְשוֹקֵל רַ ''מֵ  אוֹמֵר חוֹזֵר לשיריים שֶהָיָה רַ ''מֵ  אוֹמֵר מוֹעֲלִים בַשִּירַיִים שֶמָא יִצְטָרְכוּ  לָהֶן בְסוֹף וְְכֵן הָיָה רביּ פִנְחָס בֶן יָאִיר  אוֹמֵר זְרִיזוֹת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת  נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֲרָה טָהֲרָה  מְבִיאָה  לִידֵי קְדוּשָּה קְדוּשָּה מְבִיאָה לִידֵי  עֲנָוְָה עֲנָוְָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא  יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת  חֲסִידוּת  מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקּוֹדֶש רוּחַ הַקּוֹדֶש  מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּית הַמֵתִים תחה ''מֵ  מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב זְרִיזוֹת  מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת דִכְתִיב. וְְכִלָּה  מִכַפֵר נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֲרָה  דִכְתִיב וְְכִפֶר עָלֶיהָ הַכהֵֹן וְְטָהֵרָה  טָהֲרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּה דִכְתִיב  וְְטִהֲרוֹ וְְקִדְשוֹ קְדוּשָּה מְבִיאָה לִידֵי  עֲנָוְָה דִכְתִיב כִי כהֹ אָמַר  רָם וְְנִשָּא שוֹכֵן עַד וְְקָדוֹש  שְמוֹ מָרוֹם וְְקָדוֹש אֶשְׁכּוֹן וְְאֶת דַכָא  וּשְפַל רוּחַ עֲנָוְָה מְבִיאָה  לִידֵי יִרְאַת חֵטְא דִכְתִיב עָקֵב עֲנָוְָה  יִרְאַת הּ ' יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי  חֲסִידוּת דִכְתִיב וְְחֶסֶד הּ ' מֵעוֹלָם  וְְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו חֲסִידוּת מְבִיאָה  לִידֵי רוּחַ הַקּדֶֹש דִכְתִיב אָז  דִבַרְתָּ  בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ רוּחַ הַקּדֶֹש  מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּית הַמֵתִים דִכְתִיב וְְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם תְּחִיַּית הַמֵתִים מְבִיאָה לִידֵי  אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב דִכְתִיב הִנֵּה אָנכִֹי  שוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בָא יוֹם הּ '  הַגָּדוֹל וְְהַנּוֹרָא  תָּנָא בְשֵם רַ ''מֵ ( אומר ) כָל מִי שֶקָּבוּעַ בְאֶרֶץ  יִשְרָאֵל וּמְדַבֵר בִלְשוֹן הַקּוֹדֶש וְְאוֹכֵל פֵירוֹתָיו  בְּטָהֳרָה וְְקוֹרֵא ק ''ש בַבוֹקֶר וּבָעֶרֶב יְהֵא מבושר שֶבֶן עוֹלָם הַבָא הוּא: הַדְרָן עֲלָךְ פֶרֶק  שְלשָה פרקים הֲלָכָה א* מַתְנֵי ' הַתְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִין בָהּ לוֹקְחִין בָהּ תְּמִידִין וּמוּסָפִין  וְְנִסְכֵיהֶם הָעוֹמֶר וּשְתֵּי לֶחֶם וְְלֶחֶם הַפָנִים וְְכָל קָרְבָנוֹ ' הַצִּיבוּר שוֹמְרֵי סְפִיחִין בַשְּבִיעִית נוֹטְלִין  שְכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְכָה רַבִי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵב שוֹמֵר חִנָּם אָמְרוּ לוֹ אַף אַתָּה  אוֹמֵר  שֶאֵין בָאִין אֶלָּא  את הראשונה כו׳  ריבב״ן  עשירה שבכולן שהיו בה דרכונות של זהב סתמה כר׳  יהודה דאמר לעיל בפ״צ חף לשקלים אין להם קלבה.  ירושלמי נטל את הראשונה אע״פ שים בראשונה נוטל  מן השניה נכול מן השניה אע״פ שים בשניה נוכל מן  השלישית שלמה השלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר  לראשונה שלמו שלשתן מוזר ושוקל ר׳ מאיר אומר מוזר  לשירים פי׳ לוקמין תמידין מכסף הנשאר בלשכה לאחר  שתרם בקופות ור׳ מאיר לטעמים דאמר מועלין לשירים  שמח יצטרכו להס בסוף:  משנה א התרומה. שנתרמה בקופות שומרי ספימית  בשביעית לפי שכל השדות היו מופקרין  בשביעית ביהודה היו שומרים במקום אחד הספימין  להביא מהן העומר ושתי הלחם ולא היו מביאין לכתחלה  אלא ביהודה משום דכתיב כרמל ואם הי׳ מניחין מרחוק  היה הרוח מינסו ולא היה כרמל ואם לא מלא מן הקרוב  לירושלים מביאין מן הרחוק ולוקח מא״י דס״ל לסחי  מנא אין עומר ושתי הלחם באין מחוץ לארץ ודלא כר׳  יוסי בר יהודה דאמר במנחות בפרק כל קרבנות (דף פד)  עומר בא מחוץ לארץ מאי טעמא דמאן דאמר אינה  נאה מחוץ לחרן דכתיב ממושבותיכם ולא מחו״ל ור׳  יוסי בר יהודה החי ממושבותיכס דרים ליה בכל  מקוס שאתם יושבים לחדש נוהג בחו״ל. ועוד אמריקן  בפרק כל קרבנות רמי ליה רמי בר חמא לרב חסדא  מכן שומרי ספיחים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה  אלמה עומר בח מהן בשביעית והכתיב והיתה שנת  הארן לכם להכלה להכלה ולא לשריפה וקומן העומר  מחירו אמר ליה רחמנא אמר לדורותיכם ואת אמרת  תקלין חדתין  הרחוקות, שלא היו מביאין אלא בפ׳ סג׳: גב׳ אילו היו שני כדי  שמא לא פטר את חבירו. בתמיס והכי נמי למה לבית ר״ג לסדר  שיבוא דמיהן לקופה כיון שיתרמו גם על שלהס: ומשני נחת רוח  כו תחלה, זריזות מלוס שיהח משלהן ובתחלה ולח ישאר בשירים:  תני. תוספתח פ״צ דסקליס: שמט הקטבלאות נתערבו  לתת שלישית השקל. ואם היה מסתפק מהראשונה מכל וכל לה  יבוא קודס עלרת לספק מהשלישית: שלמה שלישית. מסוס הכי  הלריכו לגמור השלישית קודם לשניה דבכך לא יטעו לספק מקופה  ראשונה מכל וכל קודס לשניה: שוקל. מקלין מדמין והיינו היכה  דהיו קרבנות מרוצים והוליאו כל הג׳ קודם הפרק הצ׳ ולא ר״ל  ליקח מהשירים שאין דינס כשקליס: מועלין בשיריים. וליכן  כשקליס: וכן היה ר״פ ב״י אומר זריזות. איידי דאמרי בג׳ פרקיס  ושצריך להיות נקי מהבריות כמו מידי שמים ושלצריך להיות זריז  כמו של בית ר״ג שיהיה שלהם תחילה מפרם לכולהו מדות  דרפצ״י: זריזות מביאה לידי נקיות. זריזות הוא היפוך העגלות  וע״י שהמוז במדת הזריזות מביאתו לידי נקיות הן בכה״ג דנקייס  מצריות דאיירינן נשמעמין כשרואין זריזותו בדבר בשלימות לה  יחשדוהו, והן בידי שמים. כשהוא זריז נמלוה המלוה מזורומ  ומלוננת מזנוני מות וכן אמרו מ״מ שעבר עבירה כו׳ ודאי עםה  תשובה תיכף. והוא ע״י זריזותו נקי מחטא: נקיות מביאה לידי  טהרה. טהרת הגוף בטבילה צריך שיהא נקי משום לכלוך חלילה  ובלה זה אינו טהור. וכן ע״י נקיות הגוף מאבק חטא בא לטהרמ  הנשמה שאינה טהורה רק בכלי נקי כמו נפש נקי ולדיק: טהרה  מביאה לידי קדושה. כמו באכילת קדשים ומולין שנעשו על טהרת  קָרְבָן  קָרְבָן הָעֵדָה הָרְחוֹקוֹת עַל לָבָן וְִישַלְּחוּ שִקְלֵיהֶן: גְּמָ ' וּפָרִיךְ אִילּוּ. מִי שֶהָיוּ מוּנָּחִים לְפָנָיו שְנֵי כְּרָיִים שֶל תְּבוּאָה וְְתָרַם מֵאֶחָד עַל חֲבֵירוֹ מִי לאֹ פָטַר גַּם הַשֵּנִי אָ ''כ הּ ''נ מַאי נַפְקָא לְהוּ לִדְבֵית  רַ ''גּ אִם הוּא תּוֹרֵם שֶל חֲצִי שְקַל שֶלָּהֶן אוֹ לאֹ: וּמְשַנֵּי הֲנָחַת רוּחַ הוּא לָהֶן. שֶיְּהֵא הַקָּרְבָן קָרֵב מִמָּמוֹנָם רִאשוֹנָה וְְלאֹ יְהֵא לִשְיָרֵי הַלִּשְכָה: שָמַט אֶת הקמבליות. מִכוּלָּן נַעֲשָה הַכלֹ שִירַיִים:  אִיצְטְלָא. בְגָדִים וְְחָמֵש חֲלִיפוֹת שמלות מִתַּרְגְּמִין וְְחָמֵש איצטלון: אָע ''פ שֶיֵּש בָרִאשוֹנָה נוֹטֵל מִן הַשְּנִיָּה. אַקוּפוֹת הַגְּדוֹלוֹת קָאֵי שֶאֵינוֹ נוֹטֵל מִן הָרִאשוֹנָה כָל הַג ' קוּפוֹת קְטַנּוֹת  בִפְרוֹס הַפֶסַח אֶלָּא מִכָל אַחַת מֵהֶן נָטַל קוּפָה אַחַת וכדפירש ' בְמַתְנִיתִין: שְלמֹהֹ שְלִישִית. שֶהוֹצִיאוֹ כָל הַמָעוֹת שבקופה שֶל. שִית לְצוֹרֶךְ הַקָּרְבָנוֹת: שִלְּמוּ שְלָשְתָּן. שֶאֵין בְקוּפוֹת  גְּדוֹלוֹת מָעוֹת צְרִיכִין כָל יִשְרָאֵל לִשְקוֹל מֵחָדָש שְקָלִים אֲחֵרִים  שֶהַמָעוֹת שֶּנִּשְאַר בַלִשְכָה וְְלאֹ נִכְנַס לְתוֹךְ  קוּפוֹת הַגְּדוֹלוֹת הוּא שִירַיִים וְְאֵינָן כְשֵרִין שוּב  לִיקַּח מֵהֶן קָרְבְנוֹת: מוֹעֲלִין בַשִּירַיִים. שֶׁנִּשְׁאֲרוּ  בַלִשְכָה שֶמָא יִצְטָרְכוּ לָהֶן בְסוֹף כְּשֶׁיִּכְלֶה כָל  הַמָעוֹת שֶבְתוֹךְ הקופות: וְְכֵן הָיָה רַ ''פ וְכו '. אַהָא  דְקָאָמַר רַ ''מֵ דְמוֹעֲלִין בַשִּירַיִים שֶמָא יִצְטָרְכוּ  לָהֶן בְסוֹף מַיְיתֵי הָא דְר ''פ שֶצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת  זָהִיר וְזָרִיז שֶלּאֹ יָבאֹ לִידֵי חֵטְא: זְרִיזוֹת הַזָּרִיז  בְמִצְוֹת לַעֲשוֹתָן כַהוֹגֶן וּמַרְחִיק מֵעַצְמוֹ כָל דְבַר  שֶיָּכוֹל לָבאֹ ע ''יּ לַעֲבֵירָה מֵבִיא אֶת הָאָדָם שֶהוּא  נָקִי בעשיותיו ומעבירות שֶבְיָדוֹ: טָהֲרָה שֶאַף  עֲוֹנוֹתָיו הָרִאשוֹנִים יִתְלַבְּנוּ ויוטהר נִשְמָתוֹ:  קְדוּשָּה. קְדוּשַּת הַלֵּב וְהַמַּחְשָׁבָה: לִידֵי עֲנָוְָה.  שֶכָל מִי שֶיֵּש בוֹ רוּחַ קְדוּשָּה חֵפֶץ לִהְיוֹת יוֹתֵר  קָדוֹש גַּם כִי יְפַלֵּס מעגלי צֶדֶק כָל שְאֵר בְנֵי אָדָם  וְְשֶאֵין דְרָכָיו מבוררים כָל הַצּוֹרֵךְ וְְזֶה הוּא עִיקָּר  עֲנָוְָה שֶמַכִיר פחיתת עֶרְכוֹ: לִידֵי יִרְאַת חֵטְא.  שָאַל יאֹמַר אֲנִי אֵלֵךְ בְשוּק שֶל זוֹנוֹת וְְלאֹ אֶחֱטָא  וּכמוּ שֶאָמַר שְלמֹהֹ הַמֶלֶךְ ע ''הּ שֶכֵיוְָן שֶהוּא עָנָיו  וְַיּאֹמֶר שֶהוּא שָפֵל אֲנָשִים יִהְיֶה יְרֵא חֵטְא: לִידֵי  חֲסִידוּת. וְְהַיְינוּ שֶיַּעֲשֶה דְבָרִים שֶהֵם לִפְנִים  מִשּוּרַת הַדִין כְדֵי שֶלּאֹ יָבאֹ לִידֵי שוּם חֵטְא: לִידֵי  רוּחַ הַקּוֹדֶש. שֶכֵיוְָן שֶהוּא עוֹשֶה לִפְנִים מִשּוּרַת  הַדִין עוֹשִין עִמוֹ מִן הַשָּמַיִם דְבָרִים שֶהֵן חוּץ  מֵהַטֶּבַע וּמוֹדִיעִין לוֹ רָזֵי הַתּוֹרָה: לִידֵי תְּחִיַּית  הַמֵתִים. שע ''יּ שֶׁיַּשְׁרֶה רוּחַ קְדוּשָּה עַל עֲצָמוֹת  יִחְיוּ וכמפורש בִּיחֶזְקֵאל: לִידֵי אֵלִיָּהוּ. שֶקּוֹדֵם  הַתְּחִיָּה הָאַחֲרוֹנָה יָבאֹ אֵלִיָּהוּ: וְְכִלָּה מִכַפֵר אֶת  הַקּדֶֹש. וְְלָשוֹן וְְכַלָּה מַשְמַע זְרִיזוֹת מִלְּשׁוֹן כְלֵוְִי  וּמַשְמַע זְהִירוְתֹ דְהַיְינוּ זְרִיזוֹת וּכְתִיב קְרָא  אַחֲרִינָא וְְכִפֵר בַעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם הוּא הַכַּפָּרָה  הַכּוֹלֶלֶת לְכוּלָּם אַלְמָא ע ''יּ זְרִיזוֹת בָא הַנְּקִיָּה  הַגְּמוּרָה: וְְכִפֶר עָלֶיהָ הַכהֵֹן וְְטָהֵרָה. מִן הַשְּבוּעָה  שֶׁנִּשְׁבְּעָה כשכרעה לֵילֵד וְְאַף ששוגנת הִיא  צְרִיכָה טָהֲרָה: וְְטִהֲרוּ וְְקִידְשוּ. לְבָתַר טָהֲרָה  אָתְיָא קְדוּשָּה: כִי כהֹ אָמַר רָם וְְנִשָּא. מִדִכְתִיב  מָרוֹם וְְקָדוֹש אֶשְׁכּוֹן דְהַיְינוּ שַעַם הֱיוֹתוֹ מָרוֹם  יִשְכוֹן עִם הַקָּדוֹש וְְהָדַר קָאָמַר שישכון אֶת דַכָא  וּשְפַל רוּחַ שֶהוּא הֶעָנָיו מַשְמַע דמקדושה יָבוֹא  הָאִיש לִהְיוֹת עָנָיו וּלְהָכִי קָאָמַר שֶיִּהְיֶה הּ ' עִם  הַקָּדוֹש וְְיִהְיֶה עִם דַכָא וּשְפַל רוּחַ: הּ ''גּ דִכְתִיב  עָקֵב עֲנָוְָה. בַעֲבוּר וּבַשֵּכָר עֲנָוְָה יָבאֹ לִידֵי יִרְאַת  הּ ': אָז דִבַרְתָּ. אֵין הַקַּב ''הּ מִדָבָר בְחָזוֹן אֶלָּא  לַחֲסִידָיו: רָוְָה ''ק מֵבִיא לִידֵי תְּחִיַּית הַמֵתִים.  דִכְתִיב וְְנָתַתִּי רוּחִי וְְהוּא רָוְָה ''ק וִחְיִיתֶם אָח  ''כ: הּ ''גּ לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב דִכְתִיב הִנֵּה  אָנכִֹי שוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בָא יוֹם  הּ ' הַגָּדוֹל וְְהַנּוֹרָא וְְהֵשִיב לֵב אָבוֹת  עַל בָנִים וְְלֵב בָנִים עַל אֲבוֹתָם: כָל מִי שֶהוּא  קָבוּעַ וְכו '. פִי ' שֶהוּא דָר בִּקְבִיעוּת נָא ''יּ שֶהִיא  מְכַפֶרֶת עָוֹן כְדִכְתִיב הָעָם הַיּוֹשֵב בָהּ נְשוּא  עָוֹן: וְְאוֹכֵל פֵירוֹתָיו בְּטָהֳרָה. שֶגּוֹרֵם טָהַרְתָּ  הַגּוּף: וּמְדַבֵר בִלְשוֹן הַקּוֹדֶש. שֶגּוֹרֵם טָהַרְתָּ  הַנֶּפֶש: וְְקוֹרֵא ק ''ש בַבוֹקֶר וּבָעֶרֶב. שֶמְקַיֵּים  וְְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וְָלָיְלָה שֶהַתּוֹרָה עִיקָּר טָהַרְתָּ  נְשָמָה: מוּבְטָח לוֹ שֶהוּא בֶן עִוָּה ''ב. אֲפִילּוּ  גּוּפוֹ יזדכך וְיִזְכֶּה לְחַיִּים נְצָחִים וְְהֵם חַיֵּי עוֹלָם  הַבָא אִי נַמִי  בְלאֹ דִין וְְיִסּוּרִין יִזְכֶה לעוה ''ב: הֲלָכָה א* מַתְנֵי ' הַתְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִין בָהּ. מַה שֶנָּתְנוּ לְתוֹךְ הקופות מֶה הָיוּ עוֹשִין בָהֶן: וְְכָל קָרְבְנוֹת הַצִּבוּר. לְאַתּוּיֵי קְטרֶֹת: סְפִיחִים. תְּבוּאָה הַטּוֹלֶה מֵאֵלֶיהָ  מִמַה שֶנָּשַר בַקָּצִיר וְְנוֹתְנִים שָכָר לְשׁוֹמְרִים שֶׁיִּמָּנְעוּ רַגְלֵי בְהֵמָה מִשָּם וְְיוֹדִיעוֹ לִבְנֵי אָדָם שֶהֵם לְצוֹרֶךְ הָעוֹמֶר וּשְתֵּי הַלֶּחֶם שֶאֵינָן בָאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָש וּמִן הָאָרֶץ וְְנוֹתְנִין שְכָרָן מִן הַתְּרוּמָה  דְצוֹרֶךְ קָרְבָן כְקָרְבָן דָמֵי: שוֹמֵר חִנָּם. וְְאַף אִם קָנָה אוֹתָן מִן הַהֶפְקֵר כששמרן חִנָּם סָבַר רַ ''יּ דררבן יָחִיד מִשְׁתַּנֶּה לְקָרְבָן צִבוּר: אַף אַתָּה אוֹמֵר וְכו '. כלּוּמר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶאֵינָן בָאִין אֶלָּא  מָשָל צִבוּר וְְאִם שְׁמָרָן חִנָּם וְְזָכָה בָהֶם נִמְצָא שֶאֵינָן בָאִין מִשֶּל צִבוּר ולשיטתם הֱשִיבוֹ דְסָבְרִי