מעבירות
מונחין בארון וכן הוא אומר וישלח אותם
משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס
אותם אלו סנהדרין פינחס זה משוח מלחמה
וכלי הקודש זה ארון ולוחות שבו וחצוצרות
התרועה אלו השופרות תנא לא לחנם הלך
פינחס למלחמה אלא ליפרע דין אבי אמו
שנאמר והמדנים מכרו אותו אל מצרים וגו׳
למימרא דפינחס מיוסף אתי והא כתיב
ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו
לאשה מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים
לעבודת כוכבים לא מיוסף שפיטפט ביצרו
והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה
בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת
כוכבים יהרוג נשיא מישראל אלא
אי אבוה דאימיה מיוסף
אימיה דאימיה מיתרו ואי אימיה דאימיה
מיוסף אבוה דאימיה מיתרו דיקא נמי
דכתיב מבנות פוטיאל תרי משמע שמע
מינה׃ מתני׳ ודברו השוטרים אל העם
לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא
חנכו ילך וישוב לביתו וגו׳ אחד הבונה בית
התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות
אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד
שנתן לו מתנה ומי האיש אשר נטע כרם
ולא חללו וגו׳ אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע
חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת המינין
אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב
ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו
מתנה ומי האיש אשר ארש אשה וגו׳ אחד
המארס את הבתולה ואחד המארס את
האלמנה אפי׳ שומרת יבם ואפי׳ שמע שמת
אחיו במלחמה חוזר ובא לו כל אלו ואלו
שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את
הדרכים ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת הנוטע
ארבע אילני מאכל וחמשה אילני סרק המחזיר את גרושתו אלמנה לכהן
גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר רבי יהודה
אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר ר׳ אליעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר
אלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו הנושא את ארוסתו הכונס את יבמתו שנא׳
נקי יהיה לביתו שנה אחת לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו זו אשתו אשר לקח להביא את
יבמתו אין מספיקין ( להם ) מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים׃ גמ׳ תנו רבנן ודברו השוטרים יכול
דברים של עצמן כשהוא אומר ויספו השוטרים הרי דברים של עצמן אמור הא מה אני מקיים ודברו השוטרים
בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר הא כיצד כהן מדבר ושוטר משמיע תני חדא כהן מדבר ושוטר משמיע
ותניא אידך כהן מדבר וכהן משמיע ותניא אידך שוטר מדבר ושוטר משמיע אמר אביי הא כיצד מונגש ועד
ודברו כהן מדבר וכהן משמיע מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר
משמיע׃ מי האיש אשר בנה בית חדש כו׳׃ תנו רבנן אשר בנה אין לי אלא אשר בנה לקח וירש וניתן לו
במתנה מנין ת״ל מי האיש אשר בנה בית אין לי אלא בית מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים
ובית האוצרות ת״ל אשר בנה מכל מקום יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד
לומר בית מה בית הראוי לדירה אף כל הראוי לדירה ר׳ אליעזר בן יעקב אומר בית כמשמעו לא חנך ולא
חנכו פרט לגזלן לימא דלא כרבי יוסי הגלילי דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר ורך הלבב זה המתיירא
ג] שפיטפט. זילזל וכנם אותו ולח מםנוי]: והלא שבטים מבזים אותו.
לבינים בשרון. מקוס הוא ששמו שרון ואין הקרקע יפה ללבינים
כדאמרינן באלו הן הכשרפין (סנהדרין דף פנ:) לפיכך הולכך ליחסו סס ולא הוי דבר קיימא םפעמיים צריך לחדשה נשבע שניס"): ואלו שאין
פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן: תדי פוטי. מדלח כמיב פוטאל:
זזין ממקומן. דהכך דלעיל הולכין עד לספר ומס שומעין דברי כהן
מתני' בית האוצרות. לאולר יין שמן ומנוחה: ואחד הלוקח.
וחוזרין מן המערכה לארץ ישראל ואינס חוזרין לבתיהם אלא עוסקין
בית בנוי שהרי אזלו הוא חלם
בסיפוק מים ומזון להולכי מלחמה
ובגמרא מרצינן ליה מקרא: חמשה
וחלו אין זזין ממקומן אפילו ללכת
אילני מאכל. דנהכי הוי כרס שמיס
עד הספר ולסוב ע״פ כהן: הבונה
כנגד שתיס ואחת יולחה זכב"):
בית וחנכו. ולא דר נו עדיין שנה:
כזה
וכן הנוטע כרם וחיללו. ועדיין לא
עצרה שנת רביעית עליו שלימה":
*
*
נקי יהיה לביתו. בשביל ניתו:
יהיה. רצויה הוא הוסיף לך סויה
אחרת להיות כזו": גמ׳ יכול
*
*
דברים של עצמן. יכול שהדבריס
הללו שהס חומרים מי החים אשר
בנה וגו׳ של עצמן הן ולא היה כהן
*
אומרן חלה השוטרים: ת״ל ויספו
השוטרים. לדבר חל העם וחמרו
ואפילו מה׳ מינין. מלטרפין: (3)
חיללו. בשנת הרביעית לנטיעתו
מי החים וגו׳ ויספו משמע מדבר
מחלל את הפירות במעומ כדרך
זה הם מוסיפים מסלהס: הרי דברים
מעשר שני ומעלה את המעומ
של עצמן אמור. שהדבר הזה לבדו
הן מוסיפין על של כהן מדעד השתא
גצי' נטע וגני חירם חשה לה כתיב
קדם הלולים וגמר קדם קדם ממעםכד):
ס״ג כל אלו שומעין דברי כהן
ויספו והכח כתיב ויספו ס״מ עד
מערכי מלחמה וחוזרין. כמו שומעין
הנה דברי כהן וחת זו הן מוסיפין:
דברי מערכי מלחמה של כהן כלומר
הא מה אני מקיים ודברו השוטרים.
שהכהן חומר להן: סרק. כגון
בננה ונטע וחיכס: בדברי משוח
ארזים ושקמיס שאינן עץ פרי:
מלחמה הכתוב מדבר. שהכהן
והמחזיר גרושתו. ואירסה אינו מוזר
חומר והשוטרים משמיעין אותן:
שאינה חדשה לו וקרח האשה חדשה
מונגש עד ודברו. דהיינו שמע
קפיד כדכתיב כי יקח חים חסה
ישראל המס קרנים וגו׳ עד להושיע
אתכס: מי האיש. ריבויא הוא דמלי
חדשה (דברים כד): אלמנה. ואירסה
למיכתב מי חםר ננה ומדלה כתיב
כהן גדול אינו חוזר בשבילה דאימעוט
מולה לקחה מדלה כתיב אשר
נית מנה דרום ניה ננה מ״מ
ולא לקח"): על מכונו. סמכו וצנחו
והחי דכתיב נית למעוטי בית שער
צמדהש ראשונה אינו חוזר דלאו
אכסדרה ומרפסת שהס עםויס
מדם הוא הואיל ולא מידם להוסיף
לדריסת רגל ולא כחויס לדור בהס:
עליו ואפילו הללו אינו מדם וגרע
בית שער. בית כניסת שער החלר
מהלוקח והיוכם: אף הבונה בית
להסתופף שס שומר הפתח: ולא
לביניס
חנכו. מדלה כתיב (ג) מכך הוי מיעוטא
חנכו לזה ולא לאחר פרט לגוזל
נית: כרבי יוסי הגלילי. דמתני׳: מעצירות
מעבירות