הִרְחִיבָהּ
וְַאֲנַן קָא יָהֲבִינַן לַכהֲֹנִים וְְלוֹדֵי אַשְאָר
מַעַשְרוֹת אָמַר רֵיש לָקִיש כָל בַיִת שֶאֵין
מִתְוְַדֶה עַל מַעֲשֵר רִאשוֹן שוּב אֵין מִתְוְַדֶה
עַל שְאָר מַעַשְרוֹת מַאי טַעְמָא אָמַר אַבַיֵי
הוֹאִיל וּפָתַח בוֹ הַכָתוּב תְּחִילָּה מִכְלָל
דְאַפְרוּשֵי הָוְוּ מַפְרְשֵי וְְהָא תַּנְיָא אַף הוּא
בִיטֵּל אֶת הַוִּידוּי וְְגָזַר עַל הַדְמַאי לְפִי
שֶשָּלַח בְכָל גְּבוּל יִשְרָאֵל וְְרָאָה שֶאֵין מַפְרִישִין
אֶלָּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בִלְבַד וְְמַעֲשֵר רִאשוֹן
וּמַעֲשֵר שֵנִי מִקְצָתָן מְעַשְּרִין וּמִקְצָתָן אֵין
מְעַשְּרִין אָמַר לָהֶם בְנֵי בוֹאוּ וְְאוֹמַר לָכֶם
כְשֵם שֶתְּרוּמָה גְּדוֹלָה יֵש בָהּ עֲוֹן מִיתָה כָךְ
תְּרוּמַת מַעֲשֵר וְְטֶבֶל יֵש בָהֶן עֲוֹן מִיתָה
עָמַד וְְהִתְקִין לָהֶם הַלּוֹקֵחַ פֵירוֹת מע״ה
מַפְרִיש מֵהֶן מַעֲשֵר רִאשוֹן וּמַעֲשֵר שֵנִי מַעֲשֵר
רִאשוֹן מַפְרִיש מִמֶנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵר וְְנוֹתְנָהּ
לְכהֵֹן וְְמַעֲשֵר שֵנִי עוֹלֶה וְְאוֹכְלוֹ בִירוּשָלַיִם
מַעֲשֵר רִאשוֹן וּמַעֲשֵר עָנִי הַמוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ
עָלָיו הָרְאָיָה תַּרְתֵּי תִּקֵּן בִיטֵּל וְִידוּי דחבירים
וְְגָזַר עַל דְמַאי שֶל עַמֵי הָאָרֶץ׃ וְְאַף הוּא
בִיטֵּל אֶת הַמְעוֹרְרִים׃ מַאי מְעוֹרְרִים אָמַר
רַחֲבָה בְכָל יוֹם וְְיוֹם שֶהָיוּ עוֹמְדִים לְוְִיִּם עַל
דוּכָן וְְאוֹמְרִים עוּרָה לָמָה תִישַן ה׳ אָמַר
לָהֶן וְְכִי יֵש שֵינָה לִפְנֵי הַמָקוֹם וְַהֲלאֹ כְבָר
נֶאֱמַר הִנֵּה לאֹ יָנוּם וְְלאֹ יִישָן שוֹמֵר יִשְרָאֵל
אֶלָּא בִזְמַן שֶיִּשְרָאֵל שְרוּיִין בְצַעַר וְְעוֹבְדֵי
כוֹכָבִים בְנַחַת וְְשַלְוְָה לְכָךְ נֶאֱמַר עוּרָה לָמָה
תִישַן ה׳׃ וְְאֶת הַנּוֹקְפִים מַאי נוֹקְפִים אָמַר
רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל שֶהָיוּ מְסָרְטִין לָעֵגֶל
בֵין קַרְנָיו כְדֵי שֶיִּפוֹל דָם בְעֵינָיו אֲתָא אִיהוּ
בָטֵיל מִשּוּם דְמֶיחֱזֵי כִי מוּמָא בְמַתְנִיתָא תָּנָא
שֶהָיוּ חוֹבְטִין אוֹתוֹ בְמַקְלוֹת כְדֶרֶךְ שֶעוֹשִין
אוֹתוֹ לִפְנֵי עֲבוֹדַת כוֹכָבִים אָמַר לָהֶם עַד מָתַי אַתֶּם מַאֲכִילִין נְבֵילוֹת לַמִזְבֵחַ נְבֵילוֹת הָא שָחֵיט
לְהוּ אֶלָּא טְרֵיפוֹת שֶמָא נִיקַּב קְרוּם שֶל מוֹחַ עָמַד וְְהִתְקִין לָהֶם טַבָעוֹת בַקַּרְקַע׃ עַד יָמָיו הָיָה פַטִּיש
מַכֶה בִירוּשָלַיִם׃ בְחוּלּוֹ שֶל מוֹעֵד׃ כָל יָמָיו לאֹ הָיָה אָדָם צָרִיךְ לִשְאוֹל עַל הַדְמַאי׃כְדַאֲמָרַן׃
מַתְנֵי מִשֶּבָטְלָה סַנְהֶדְרִין בָטֵל הַשִּיר מִבֵית הַמִשְתָּאוֹת שֶנֶּאֱמַר בַשִּיר לאֹ יִשְתּוּ יָיִן וְגוֹ׳ מִשֶּמֵתוּ
נְבִיאִים הָרִאשוֹנִים בָטְלוּ אוּרִים וְְתוּמִים מִשֶּחָרַב בהמ״ק בָטֵל הַשָּמִיר וְְנוֹפֶת צוּפִים וּפָסְקוּ אַנְשֵי אֲמָנָה
מִיִּשְרָאֵל שֶנֶּאֱמַר הוֹשִיעָה ה׳ כִי גָמַר חָסִיד וְגוֹ׳ רשב״ג אוֹמֵר הֵעִיד ר׳ יְהוֹשֻעַ מִיּוֹם שֶחָרַב בהימ״ק אֵין
יוֹם שֶאֵין בוֹ קְלָלָה וְְלאֹ יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה וְְנִיטַּל טַּעַם הַפֵירוֹת ר׳ יוֹסֵי אוֹמֵר אַף נִיטַּל שוּמַן הַפֵירוֹת ר׳
שִמְעוֹן בֶן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת ( הטעם ואת ) הָרֵיחַ הַמַעַשְרוֹת נָטְלוּ אֶת שוּמַן הַדָגָן וְַחֲכָמִים
אוֹמְרִים הַזְּנוּת וְְהַכְשָפִים כִילּוּ אֶת הַכלֹ׃ גמ׳ וּמִמַאי דְמִשֶּבָטְלָה סַנְהֶדְרִי כְתִיב אָמַר רַב הוּנָא בְרֵיהּ
דְרַב יְהוֹשֻעַ דְאָמַר קְרָא זְקֵנִים מִשַּעַר שָבָתוּ בַחוּרִים מִנְּגִינָתָם אָמַר רַב אוּדְנָא דְשָמְעָא זִמְרָא תֵּעָקֵר אָמַר
רָבָא זִמְרָא בְבֵיתָא חוּרְבָא בְסֵיפָא שֶנֶּאֱמַר קוֹל יְשוֹרֵר בַחַלּוֹן חרֶֹב בַסַּף כִי אַרְזָה עֵרָה מַאי כִי אַרְזָה
עֵרָה אָמַר ר׳ יִצְחָק בַיִת הַמְסוּבָךְ בַאֲרָזִים עִיר הוּא אֶלָּא אפי׳ בַיִת הַמְסוּבָךְ בַאֲרָזִים מִתְרוֹעֵעַ אָמַר רַב
אַשִי שְמַע מִינָּהּ כִי מַתְחִיל חוּרְבָא בְסֵיפָא מַתְחִיל שֶנֶּאֱמַר חרֶֹב בַסַּף וְְאִיבָעֵית אֵימָא מֵהָכָא וּשְאִיָּה
יוּכַת שָעַר אָמַר מָר בַר רַב אַשֵּי לְדִידִי חָזֵי לֵיהּ וּמְנַגֵּחַ כִי תּוֹרָא אָמַר רַב הוּנָא זִמְרָא דְנַגָּדֵי וּדְבַקָּרֵי שָרֵי
דְגַרְדָאֵי אֲסִיר רַב הוּנָא בָטֵיל זִמְרָא קָם מֵאָה אַוְְוְזֵי בְזוּזָא וּמֵאָה סְאָה חִיטֵּי בְזוּזָא וְְלאֹ אִיבָעֵי אֲתָא רַב
חִסְדָא זַלְזֵיל בֵיהּ אִיבָעֵאי אַוְְוְזָא בְזוּזָא וְְלאֹ מִשְתַּכַח אָמַר רַב יוֹסֵף זָמְרֵי גַּבְרֵי וְְעָנֵי נָשֵי פְרִיצוּתָא זָמְרֵי
נָשֵי וְְעָנֵי גַּבְרֵי כְאֵש בַנְּעוֹרֶת לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ לְבַטּוּלֵי הָא מִקַּמֵי הָא אָמַר ר׳ יוֹחָנָן כָל הַשּוֹתֶה בְאַרְבָעָה
מִינֵי זֶמֶר מֵבִיא חָמֵש פוּרְעָנִיּוֹת לָעוֹלָם שֶנֶּאֱמַר הוֹי מַשְכִימֵי בַבקֶֹר שֵכָר יִרְדפֹוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶף יַיִן יַדְלִיקֵם
וְְהָיָה כִנּוֹר וְָנֶבֶל תּוּף וְְחָלִיל וְָיַיִן מִשְתֵּיהֶם וְְאֵת פוֹעֵל ה׳ לאֹ יַבִיטוּ מַה כְתִיב אַחֲרָיו לָכֵן גָּלָה עַמִי מִבְלִי
דָעַת שֶגּוֹרְמִין גָּלוּת לָעוֹלָם וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב שֶמְבִיאִין רָעָב לָעוֹלָם וְַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא שֶגּוֹרְמִין לַתּוֹרָה
שֶתִּשְתַּכַח מִלּוֹמְדֶיהָ וְַיִּשַּח אָדָם וְַיִּשְפַל אִיש שֶגּוֹרְמִין שִפְלוּת לְשוֹנְאוֹ שֶל הקב״ה וְְאֵין אִיש אֶלָּא הַקָּדוֹש
ב״ה שֶנֶּאֱמַר ה׳ אִיש מִלְחָמָה וְְעֵינֵי גְּבוֹהִים תִּשְפַלְנָה שֶגּוֹרְמִין שִפְלוּת שֶל יִשְרָאֵל וּמַה כְתִיב אַחֲרָיו לָכֵן
ואנן יהבי ליה לכהנים. דקנסינסו עזרא כדאמרי' ביבמות (דף פו:),
אין אדם מנקף אפי׳ אלבעו , דם ניקוף מרלה כדס עולה (חולין דף 1:):
וכיון דאינן נותנין כמקנן אין יכולין לומר וגם נתתיו ללוי ככל טבעות. להכניס לוחר בהמה לתוכול]: כדאמרן. שתיקן שיהו כל
מזומן: תחילה, ונתת ללוי זה מעשר ראשון, לגר זה מעשר עני"),
הלוקמין מפרישין, ולא היה אדם צריך ליםחל לחבירו חבר שלקח
בשעריך זה מעשר שני) דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך (דברים יב): מעס הארן הפרשת דמאי: מתני' בשיר לא ישתו יין. ובגמ' מפרם
אף הוא. יוחנן כהן גדול: טבל
מנא לן דמשבטולה סנהדרין הוא:
ותרומת מעשר עון מיתה. בחלו הן
נביאים הראשונים. בגמרא מפרם:
הנטרפין (סנהדרין פג.) ילפי' לה, וכשאמס
נופת צופים. מפרט בגמ׳: אנשי
לוקמין מעם הארץ והם לא הפריסו
אמנה. בוטמיס בהקב״ה וסומכין
אלא תרומה עודנו טבל למעשרות
עליו לעשות טוב ואין דואגין לחסרון:
וחמס נענשים מימס: מפריש תרומת
גמ׳ אמר רב יוסף. הכי קאמר וכי
מעשר ונותנה לכהן. מפרים כל
בית המסובך בארזים עיר הוא
המעשרות ממנה להוכיח מידי טבל,
שלא יהח נומ ליחכב: מתרועע.
ואחר כך מפרים מתוך מעשר ראשון
לשון ערה, כמו ערו ערו (תהלים קלז):
תרומת מעשר מה שעל הלוי לספרים
בסיפא מתחיל. מחיסקופת הבית
וכומנו לכהן, מטוס דאית ביה עון
ופתחיו מתחיל: ושאיה. לשון נית
מיתה החמור עלייהו שלח לעכבו
השאה מחין יושב, ומתוך כך שעיריס
אזלו ולמכור לכהן כשס שהוא מעכב
מרקדים שס ומנגמין וכומתין את
אזלו מעשר ראשון ומעשר עני וחומר
שעריו: זמרי דנגדי. מוסכי ספינות
המוליח מחבירו עליו הראיה גזירה
במצל שרי, שאינו אלא לזרוס
דלמח כי משהי ליה גניה אכיל ליה,
במלאכתס: ודבקרי, שמזמרין בשעה
אבל מעשר ראשון ומעשר עני מותרים
שמורשין ואינו אלא לכוין את הסווכיס
לזרים ואין בהן חלה גזל כהן "] הלכך
לתלמיסס, שהולכין לקול השיר שערב
המוליה מחבירו עליו הראיה, חלמה
עליהס: דגרדאי. אינו אלא לשחוק:
אפרוחי נמי לא הוו מפרטי, והמ
בטל זמרא. גזר על דוכו שלא יזכרו
אמרת לפי שאין נותנין אותו כמקנן
בביתס ובבית משמחות: ולא איבעי.
הח הפרוסי מפרסי ליה: תרתי תקון.
ולא היו רוצים לקנותס בכך: זלזל
לעולם העברת הודחות מעשר מחוס
בה. ולא הקפיד למחות בידס: כאש
שאינם נותנין אותו ללויס הוא, והח
בנעורת. לפי שהעונה מטה חזכו
דמניח לפי ששלמ כו׳ לחו הביטול
לשמוע את המזמר לענות אחריו
את הוידוי קאי הלא הגזר על הדמחי
וכמנלחו האנשים נותנים לבס לקול
קאי, ומרתי תקנות תקן, ביטל וידוי
הנשים, וקול באשה ערוה כדכתיב
של חבריס אע״פ שמפריסין אותו
השמיעני את קולך" (שיר ב) ומבעיר
לפי שאין נותנין אותו כמקונו, וגזר
את ילרו כאם בנעורת, אבל זמרי גברי
על הדמחי על לוקח מעס הארן לפי
ועניין נשי קלת פרילות ים לקול
ששלח כו׳: מסרטין. כשהיו רולין
באשה ערוה, אבל אינו מבעיר ילכו
להפילו לחכך לסוחטו: שיפול דם
כל כך שאין המזמרים מטיס אזנס לקול
בעיניו, ואינו רואה ואינו מתחזק כל
סעוניס: לבטולי האי מקמי האי. הס
כך על רגליו, ונוקפין לסון ונקף סבכי
אין שומעין לנו לבטל את שניהס נקליס
היער (ישעיהי) ': חובטין. להפילו לחרן.
לבטל את זה שהוא כחם בנעורת: צחה
ונוקפין לשון מנטה ומכה, כדאמרי'
צמא. למח (שמות יו) מתרגמינן למותה:
אין
הרחיצה