שֶמְבַזְבְזִין
הִרְחִיבָהּ שָאוּל נַפְשָהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי
חקֹ וְְיָרַד הָדְרָה וְְהַמוֹנָה וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָהּ׃
מִשֶּמֵתוּ נְבִיאִים הָרִאשוֹנִים׃ מַאן נְבִיאִים
הָרִאשוֹנִים אָמַר רַב הוּנָא זֶה דָוְִד וּשְמוּאֵל
וּשְלמֹהֹ רַב נַחְמָן אֲמַר בִימֵי דָוְִד זִימְנִין סָלֵיק
וְְזִימְנִין לאֹ סָלִיק שֶהֲרֵי שָאַל צָדוֹק וְְעָלְתָה
לוֹ שָאַל אֶבְיָתָר וְְלאֹ עָלְתָה לוֹ שֶנֶּאֱמַר
וְַיַּעַל אֶבְיָתָר מְתִיב רַבָה בַר שְמוּאֵל וְַיְהִי
לִדְרוֹש אֱלהִֹים כָל יְמֵי זְכַרְיָה הַמֵבִין
בִּרְאוֹת אֱלהִֹים מַאי לָאו בְאוּרִים וְְתוּמִים לאֹ
בַנְּבִיאִים ת״ש מִשֶּחָרַב בהמ״ק רִאשוֹן בָטְלוּ
עָרֵי מְגָרֵש וּפָסְקוּ אוּרִים וְְתוּמִים וּפָסַק מֶלֶךְ
מִבֵית דָוְִד וְְאִם לְחָשְך אָדָם לוֹמַר וְַיּאֹמֶר
הַתִּרְשָתָא לָהֶם אֲשֶר לאֹ יאֹכְלוּ מִקּדֶֹש
הַקָּדָשִים עַד עֲמוֹד כהֵֹן לְאוּרִים וְְתוּמִים
[אֱמוֹר לוֹ ] כְאָדָם שֶאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ עַד שֶיִּחְיוּ
מֵתִים וְַיָּבאֹ מָשִיחַ בֶן דָוְִד אֶלָּא אֲמַר רַב נַחְמָן
בַר יִצְחָק מַאן נְבִיאִים הָרִאשוֹנִים לְאַפוּקֵי
מחגי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי דְּאַחֲרוֹנִים נִינְהוּ דת״ר
מִשֶּמֵתוּ חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי נִסְתַּלְּקָה רוּחַ
הַקּוֹדֶש מִיִּשְרָאֵל ואע״פ כֵן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים
בְבַת קוֹל שֶפַעַם אַחַת הָיוּ מְסוּבִין בַעֲלִיַּית
בֵית גּוּרְיָא בִירִיחוֹ נָתְנָה עֲלֵיהֶן בַת קוֹל מִן
הַשָּמַיִם וְְאָמְרָה יֵש בָכֶם אָדָם אֶחָד שֶרָאוּי
שֶתִּשְרֶה שְכִינָה עָלָיו אֶלָּא שֶאֵין דוֹרוֹ רָאוּי
לְכָךְ נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְהִלֵּל הַזָּקֵן וּכְשֶמֵת
הִסְפִּידוּהוּ הֵי חָסִיד הֵי עָנָיו תַּלְמִידוֹ שֶל
עֶזְרָא וְְשוּב פַעַם אַחֶרֶת הָיוּ מְסוּבִין בַעֲלִיָּיה
בְיַבְנֶה נִתְּנָה לָהֶן בַת קוֹל מִן הַשָּמַיִם וְְאָמְרָה
לָהֶן יֵש בָכֶם אָדָם א׳ שֶרָאוּי שֶתִּשְרֶה שְכִינָה
עָלָיו אֶלָּא שֶאֵין דוֹרוֹ זַכָאִין לְכָךְ נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִשְמוּאֵל הַקָּטָן וּכְשֶמֵת הִסְפִּידוּהוּ
הֵי עָנָיו הֵי חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶל הַלֵּל וְְאַף הוּא אָמַר בִשְעַת מִיתָתוֹ שִמְעוֹן וְְיִשְמָעֵאל לְחַרְבָּא וְחַבְרוֹהִי
לִקְטָלָא וּשְאָר עַמָא לְבִיזָא וְעָקָן סַגִּיאִין עֲתִידִין לְמֵיתֵי עַל עַמָא וְְאַף עַל ר׳ יְהוּדָה בֶן בָבָא בִקְּשוּ לוֹמַר
הֵי חָסִיד הֵי עָנָיו אֶלָּא שֶנִּטְרְפָה שָעָה שֶאֵין מַסְפִידִין עַל הֲרוּגֵי מַלְכוּת׃ מִשֶּחָרַב בהמ״ק בָטֵל הַשָּמִיר
כו׳׃ ת״ר שָמִיר שֶבוֹ בָנָה שְלמֹהֹ אֶת בהמ״ק שנא׳ וְְהַבַיִת בְהִבָנוֹתוֹ אֶבֶן שְלֵמָה מַסָּע נִבְנָה הַדְבָרִים
כִכְתָבָן דִבְרֵי ר׳ יְהוּדָה אָמַר לוֹ ר׳ נְחֶמְיָה וְְכִי אֶפְשָר לוֹמַר כֵן וְַהֲלאֹ כְבָר נֶאֱמַר כָל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרוֹת
וְגוֹ׳ מגוררות בִמְגֵרָה אִם כֵן מָה ת״ל לאֹ נִשְמַע בַבַיִת בְהִבָנוֹתוֹ שֶהָיָה מַתְקִין מִבַחוּץ וּמַכְנִיס מִבִפְנִים
אָמַר רַבִי נִרְאִין דִבְרֵי רַבִי יְהוּדָה בְאַבְנֵי מִקְדָש וְְדִבְרֵי ר׳ נְחֶמְיָה בְאַבְנֵי בֵיתוֹ ור׳ נְחֶמְיָה שָמִיר לְמַאי אֲתָא
מִיבָעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אֲבָנִים הַלָּלוּ אֵין כוֹתְבִין אוֹתָן בִדְיוֹ מִשּוּם שֶנֶּאֱמַר פִתּוּחֵי חוֹתָם וְְאֵין מְסָרְטִין עֲלֵיהֶם
בְאִיזְמֵל מִשּוּם שֶנֶּאֱמַר במלואותם אֶלָּא כוֹתֵב עֲלֵיהֶם בִדְיוֹ וּמַרְאֶה לָהֶן שָמִיר מִבַחוּץ וְְהֵן נִבְקָעוֹת מֵאֲלֵיהֶן
כִתְאֵינָה זוֹ שֶנִּבְקַעַת בִימוֹת הַחַמָה וְְאֵינָהּ חֲסֵירָה כְלוּם וּכְבִקְעָה זוֹ שֶנִּבְקַעַת בִימוֹת הַגְּשָמִים וְְאֵינָהּ חֲסֵירָה
כְלוּם ת״ר שָמִיר זֶה בְרִיָּיתוֹ כִשְעוֹרָה וּמִשֵּשֶת יְמֵי בְרֵאשִית נִבְרָא וְְאֵין כָל דָבָר קָשֶה יָכוֹל לַעֲמוֹד בְפָנָיו
בַמֶה מְשַמְרִין אוֹתוֹ כוֹרְכִין אוֹתוֹ בִסְפוֹגִין שֶל צֶמֶר וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בְאִיטְנֵי שֶל אֲבָר מְלֵיאָה סוּבֵי שְעוֹרִין אָמַר
רַבִי אַמִי מִשֶּחָרַב מִקְדָש רִאשוֹן בָטְלָה שִירָא פְרַנְדָא וּזְכוּכִית לְבָנָה תַּנְיָא נַמִי הָכִי מִשֶּחָרַב מִקְדָש רִאשוֹן
בָטְלָה שִירָא פְרַנְדָא וּזְכוּכִית לְבָנָה וְְרֶכֶב בַרְזֶל וי״א אַף יַיִן קָרוּש הַבָא מִשְּנִיר הַדוֹמֶה כְעִיגּוּלֵי דְבֵילָה׃
וְְנוֹפֶת צוּפִים׃ מַאי נוֹפֶת צוּפִים אָמַר רַב סוֹלֶת שֶצָּפָה עַל גַּבֵי נָפָה וְְדוֹמָה לְעִיסָּה שֶנִּילּוֹשָה בִדְבַש וְְשֶמֶן
וְְלֵוְִי אָמַר שְתֵּי כִכָרוֹת הַנִּדְבָקוֹת בְתַנּוּר וְְתוֹפְחוֹת וּבָאוֹת עַד שֶמַגִּיעוֹת זוֹ לָזוֹ וְְרַבִי יְהוֹשֻעַ בֶן לֵוְִי אָמַר
זֶה דְבַש הַבָא מִן הַצִּיפִיָּא מַאי מַשְמַע כְדִמְתַרְגֵּם רַב שֵשֶת כְמָא דְנָתְזָן דַבְרִיָאָתָה וְְשָיְיטָן בְרוּמֵי עָלְמָא
וּמָתְיָין דוּבְשָא מֵעִישְבֵי טוּרָא תְּנַן הָתָם כָל הַנִּצּוֹק טָהוֹר חוּץ מִדְבַש זִיפִים וְְהַצַּפִיחִים מַאי זִיפִים אָמַר רַבִי
יוֹחָנָן דְבַש שֶמְזַיְּיפִין בוֹ וְְרֵיש לָקִיש אָמַר עַל שֵם מְקוֹמוֹ כְדִכְתִיב זִיף וְָטֶלֶם וּבְעָלוֹת כַיּוֹצֵא בַדָבָר אַתָּה אוֹמֵר
בָבָא הַזִּיפִים וְַיּאמְֹרוּ לְשָאוּל הֲלאֹ דָוְִד וְגוֹ׳ מַאי זִיפִים אָמַר רַבִי יוֹחָנָן בְנֵי אָדָם הַמְזַיְּיפִין דִבְרֵיהֶם וְְרַבִי
אֶלְעָזָר אוֹמֵר עַל שֵם מְקוֹמָן כְדִכְתִיב זִיף וְָטֶלֶם וּבְעָלוֹת׃ וּפָסְקוּ אַנְשֵי אֲמָנָה׃ אָמַר רַבִי יִצְחָק אֵלּוּ בְנֵי
אָדָם שֶהֵן מַאֲמִינִין בהקב״ה דְתַנְיָא רַבִי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר כָל מִי שֶיֵּש לוֹ פַת בְסַלּוֹ וְְאוֹמֵר מָה אוֹכַל
לְמָחָר אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה וְְהַיְינוּ דְאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר מַאי דִכְתִיב כִי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת מִי גָּרַם לַצַּדִיקִים
שֶיִּתְבַזְבֵז שוּלְחָנָן לֶעָתִיד לָבאֹ קַטְנוּת שֶהָיָה בָהֶן שֶלּאֹ הֶאֱמִינוּ בהקב״ה רָבָא אָמַר אֵלּוּ קְטַנֵּי בְנֵי רִשְעֵי יִשְרָאֵל
הרחיבה שאול נפשה. לאחר שהביאו ממש פורעניות הללו לעולם אשמדאי מלכה דשדחי: אבנים הללו. שבאפול וחסן: פתוחי חותם.
סופן נופלין בגיהנס: זימנין סליק. פעמים (3) עולים בידס שנעניס חקק משמע: במלואותם. שיהיו שלמות שלא ימסרו מהס כלוס:
ופעמים שלח עלה בידם שהרי כשברח דוד מפני חבשלוס ילה ומראה להם שמיר. על פני הדיו כמריןפ החות: איטני של אבר.
מירושלים מחל לדוק בחורים ותומים ועלתה לו שהשיבוהו ושחל גובמח מש״ח בלע״ז: שירא פרנדא. מין משי הוא: סלת צפה
אביתר ולח עלתה לו שנאמר ויעל
על גבי נפה. מרוב סומנה מדבקת
אביתר שנסתלק מן הכהונה מפני
בדופני נפה ודומיספ לעיסה מיה
שלא נענה בחורים ותומים והכי
שנילושה ביין כו׳ נופת דבק הנפה
מניה בסדר עולם" גבי ארון ובבכמו
לופיס סלפה: שתי ככרות הנדבקות
מפני הצשלום ילח עמו עד שעלה
כו׳. שהיתה ברכה מצויה בעיסה
במעלה הזימים ונשחל נחורים ותומים
וכשמדבקין ככרות בדופני התנור
ונסתלק אביתר מן הכהונה גדולה
אחת בדופן זה וחמת בדופן זה
נכנס לדוק תחתיו כדכתיב (שמואל ב
שכנגדו והן תפומות חלפליי״כ בלע״ז
טו) ויאמר המלך ללדוק השב חת
עד שמגעת פני זו לזו כלוף 15 זה שגדל
הארון וגו׳: בימי זכריהו. והוא
ומתפשט והולך ותולה באויר כן חלו
בנו של יהוידע שהיה בימי יוחם:
לפות ומפומות נחויר: מן הצופים.
ערי מגרש. ערי לויס שהטעיכן
ההרים הגבוהים שמשס לופיס
הכתוב מגרסות: עד עמוד כהן
למרחוק: מאי משמע. מהיכח ילפת
וגו׳. אלמח הוו חורים בבית שני:
שלכם כא מן הסריס: כדמתרגם רב
אמור לו. לח שהיו חורים ומומיס
יוסף. כאשר תעשינה הדבורים "): כל
אלא כאדם שחומר לחבירו כו׳ חלמה
הנצוק. המערה מכלי טהור לכלי טמא
כל ימי המקדם ראשון הוו: דתניא.
אין הקילוח מלרפן להיות חיבור לטמה
חגי זכריה ומלאכי נקראו אחרונים:
את מה שבתוך הכלי שהוא מערה
שמעון וישמעאל. רבן שמעון שהיה
ממנו: חוץ מדבש זיפין. שהוא עב
נשיא ורבי ישמעאל בן אלישע (ג)
מחד והרי הוא כמחובר שכשהקילומ
כהן גדול שהרגמס מלכות יון":
פוסק הוא הולך מלמטה למעלה והכי
לחרבא. שעתידין ליהרג נחרב:
אמרינן צמדות 9): הצפחת. ברסק״מ
לקטלא. לשחר מיתות כגון רבי עקיבא
בלע״ז שהן עצות (ד) ונכנסת
שסרקו בשרו במסריקות פיפיות של
השעוס עס הדכם: שמזייפין בו.
ברזל כדאמר בברכות (דף סח:) 8 ור׳
מתוך שהוא טוב ועב מערבין נו מיס
חנניה בן תרדיון שנשרף ורבי יהודה
ויין ואין נכרות נו: שמזייפין. שקרניס
כן בבח בלונביחות של ברזל כדאמר
וסולכי רכיל: שמאמינים בהקדוש
בסנהדרין (דף יל.): שאין מספידין על
ברוך הוא. לוותר ממונס לנוי הדור
הרוגי מלכות. משימת המלך לפיכך
מלוה וללדקה ולהולהת שנתות וימים
מימו בידס: דברים ככתבן. כמשמען
טוניס'): שיתבזו שולחנם לעתיד לבא.
חנן שלמה מסע כמה שהסיעה מן
שאין מקבלין שכר שלס והכי משמע
ההר ולה סיתתוס שוב בכלי ברזל:
כי מי בז ליוס הנח את הלדיקים:
והלא כבר נאמר מגוררות במגירה
קטנות. קטנות המנה: קטני רשעי
וגו׳: שמיר למאי אתא. דאמרי' נמס׳
בני ישראל. שמתו כשהן קטניס:
גיטין (דף סמ.) שהביאו שמיר ע״י
שממוצזין
אםמדחי