Сота 49b

אָזְלָא וְְדַלְדְלָה וְְאֵין שוֹאֵל וְְאֵין מְבַקֵּש עַל מִי יֵש לְהִשָּעֵן עַל אָבִינוּ שֶבַשָּמַיִם בְעִקְּבוֹת מְשִיחָא חוּצְפָא יִסְגֵּא וְְיוֹקֶר יַאֲמִיר הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִרְיָהּ וְְהַיַּיִן בְיוֹקֶר וּמַלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְְאֵין תּוֹכַחַת בֵית וְַוְעַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְְהַגָּלִיל יֶחֱרַב וְְהַגַּבְלָן יִשּוֹם וְְאַנְשֵי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְְלאֹ יְחוֹנָּנוּ וְְחָכְמוֹת סוֹפְרִים תִּסָּרַח וְְיִרְאֵי חֵטְא יִמָאֲסוּ וְְהָאֱמֶת תְּהֵא נֱֶעדֶרֶת נְעָרִים פְנֵי זְקֵנִים יַלְבִינוּ זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְנֵי קְטַנִּים בֵן מְנַוֵּוְל אָב בַת קָמָה בְאִמָהּ כַלָּה בחמותה אוֹיְבֵי אִיש אַנְשֵי בֵיתוֹ פְנֵי הַדוֹר כִפְנֵי הַכֶלֶב הַבֵן אֵינוֹ מִתְבַיֵּיש מֵאָבִיו וְְעַל מָה יֵש לָנוּ לְהִשָּעֵן עַל אָבִינוּ שֶבַשָּמַיִם׃ (גמ׳ ) אָמַר רַב לאֹ שָנוּ אֶלָּא שֶל מֶלַח וְְגָפְרִית אֲבָל שֶל הֲדַס וְְשֶל וְֶוְרֶד מוּתָּר וּשְמוּאֵל אוֹמֵר אַף שֶל הֲדַס וְְשֶל וְֶוְרֶד אָסוּר שֶל קָנִים וְְשֶל חֵילָת מוּתָּר וְְלֵוְִי אָמַר אַף שֶל קָנִים וְְשֶל חֵילָת אָסוּר וְְכֵן תָּנֵי לֵוְִי בְמַתְנִיתֵיהּ אַף שֶל קָנִים וְְשֶל חֵילָת אָסוּר׃ וְְעַל הָאִירוּס׃ מַאי אִירוּס א״ר אֶלְעָזָר טַבְלָא דְחַד פוּמָא רַבָה בַר רַב הוּנָא עֲבַד לֵיהּ לִבְרֵיהּ טַנְבוּרָא אֲתָא אֲבוּהּ תַּבְרֵיהּ אָמַר לֵיהּ מִיחֲלַף בַטַּבְלָא דְחַד פוּמָא זִיל עֲבֵיד לֵיהּ אַפוּמָא דַחֲצָבָא אוֹ אַפוּמָא דִקְפִיזָא׃ בַפוּלְמוּס שֶל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַלּוֹת וכו׳׃ מַאי עַטְרוֹת כַלּוֹת אָמַר רַבָה בַר בַר חָנָה אָמַר ר׳ יוֹחָנָן עִיר שֶל זָהָב תַּנְיָא נַמִי הָכִי אֵיזֶהוּ עַטְרוֹת כַלּוֹת עִיר שֶל זָהָב אֲבָל עוֹשֶה אוֹתָהּ כִיפָה שֶל מֵילָת תָּנָא אַף עַל חוּפַת חֲתָנִים גָּזְרוּ מַאי חוּפַת חֲתָנִים זְהוֹרִית הַמוּזְהֲבוֹת תַּנְיָא נַמִי הָכִי אֵלּוּ הֵן חוּפַת חֲתָנִים זְהוֹרִית הַמוּזְהֲבוֹת אֲבָל עוֹשֶה פַפִירִית וְְתוֹלֶה בָהּ כָל מַה שֶּיִּרְצֶה׃ וְְשֶלּאֹ יְלַמֵד אֶת בְנוֹ יְוְָוְנִית׃ ת״ר כְשֶצָּרוּ מַלְכֵי בֵית חַשְמוֹנַאי זֶה עַל זֶה הָיָה הוּרְקָנוֹס מִבַחוּץ וְַאֲרִיסְטוֹבְלוּס מִבִפְנִים בְכָל יוֹם וְָיוֹם הָיוּ מְשַלְשְלִין דִינָרִים בְקוּפָה וּמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִים הָיָה שָם זָקֵן אֶחָד שֶהָיָה מַכִיר בְחָכְמַת יְוְָוְנִית לָעַז לָהֶם בְחָכְמַת יְוְָוְנִית אָמַר לָהֶן כָל זְמַן שֶעוֹסְקִים בַעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְיֶדְכֶם לְמָחָר שִלְשְלוּ לָהֶם דִינָרִים בְקוּפָה וְְהֱֶעלוּ לָהֶם חֲזִיר כֵיוְָן שֶהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה נָעַץ צִפָרְנָיו נִזְדַעְזְעָה א״י אַרְבַע מֵאוֹת פַרְסָה אוֹתָהּ שָעָה אָמְרוּ אָרוּר אָדָם שֶיְּגַדֵל חֲזִירִים וְְאָרוּר אָדָם שֶיְּלַמֵד לִבְנוֹ חָכְמַת יְוְָוְנִית וְְעַל אוֹתָהּ שָנָה שָנִינוּ מַעֲשֶה וּבָא עוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִים וּשְתֵּי הַלֶּחֶם מִבִקְעַת עֵין סוֹכֵר אִינִי וְְהָאָמַר רַבִי בא״י לְשוֹן סוּרְסִי לָמָה אֶלָּא אִי לְשוֹן הַקּוֹדֶש אִי לָשוֹן יְוְָוְנִית וְְאָמַר רַב יוֹסֵף בְבָבֶל לָשוֹן אֲרַמִי לָמָה אֶלָּא אוֹ לְשוֹן הַקּוֹדֶש אוֹ לְשוֹן פַרְסִי לָשוֹן יְוְָוְנִית לְחוּד וְְחָכְמַת יְוְָוְנִית לְחוּד וְְחָכְמַת יְוְָוְנִית מִי אֲסִירָא וְְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל מִשּוּם רשב״ג מַאי דִכְתִיב עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִי מִכלֹ בְנוֹת עִירִי אֶלֶף יְלָדִים הָיוּ בְבֵית אַבָא חֲמֵש מֵאוֹת לָמְדוּ תּוֹרָה וְְחָמֵש מֵאוֹת לָמְדוּ חָכְמַת יְוְָוְנִית וְְלאֹ נִשְתַּיֵּיר מֵהֶן אֶלָּא אֲנִי כַאן וּבֶן אֲחִי אַבָא בְעַסְיָא שָאנֵי שֶל בֵית ר״ג דִקְרוֹבִין לַמַלְכוּת הָוְוּ דְתַנְיָא מְסַפֵר קוֹמִי הֲרֵי זֶה מִדַרְכֵי הָאֱמוֹרִי אַבְטוֹלוֹס בֶן רְאוּבֵן הִתִּירוּ לְסַפֵר קוֹמִי שֶהוּא קָרוֹב לַמַלְכוּת שֶל בֵית רַבָן גַּמְלִיאֵל הִתִּירוּ לָהֶן חָכְמַה יְוְָוְנִית מִפְנֵי שֶקְּרוֹבִין לַמַלְכוּת׃ בַפוּלְמוּס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶלּאֹ תֵּצֵא כַלָּה בָאַפִרְיוֹן וכו׳׃ מ״ט מִשּוּם צְנִיעוּתָא׃ מִשֶּמֵת רַבָן יוֹחָנָן בָטְלָה הַחָכְמָה׃ ת״ר מִשֶּמֵת רַבִי אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז ס״ת מִשֶּמֵת רַבִי יְהוֹשֻעַ בָטְלָה עֵצָה וּמַחֲשָבָה מִשֶּמֵת ר״ע בָטְלוּ זְרוֹעֵי תוֹרָה וְְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְינוֹת הַחָכְמָה מִשֶּמֵת רַבִי אֶלְעָזָר בֶן עֲזַרְיָה בָטְלוּ עַטְרוֹת חָכְמָה שֶעֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְרָם מִשֶּמֵת רַבִי חֲנִינָא בֶן דוֹסָא בָטְלוּ אַנְשֵי מַעֲשֶה מִשֶּמֵת אַבָא יוֹסֵי בֶן קָטוֹנְתָּא בָטְלוּ חֲסִידִים וְְלָמָה נִקְרָא שְמוֹ אַבָא יוֹסֵי בֶן קָטוֹנְתָּא שֶהָיָה מִקְּטַנֵּי חֲסִידִים מִשֶּמֵת בֶן עַזַּאי בָטְלוּ הַשַּקְדָנִין מִשֶּמֵת בֶן זוֹמָא בָטְלוּ הַדַרְשָנִין מִשֶּמֵת רשב״ג עָלָה גּוֹבַאי וְְרַבוּ צָרוֹת מִשֶּמֵת רַבִי הוּכְפְלוּ צָרוֹת׃ מִשֶּמֵת רַבִי בָטְלָה עֲנָוְָה וְְיִרְאַת חֵטְא׃ אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְתַנָּא לאֹ תִּיתְנֵי עֲנָוְָה דְאִיכָא אֲנָא אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְתַנָּא לאֹ תִּיתְנֵי יִרְאַת חֵטְא דְאִיכָא אֲנָא׃ הדרן עלך עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה אזלא ונוולא. הולכים ודליס וממנוולים: בעקבות המשיח. בסוף היה שם זקן אחד. מבפנים: לעז להם. לאומן שנמון: נעץ צפרניו הגלות לפני ביאת משיח: והיין ביוקר. שהכל עוסקין במשתחות: נזדעזעה. מחמת המלך שנערה על חילול שמו: ועל אותה שנה " ואין תוכחה. אין לך אדם שיוכל להוכיח שכולס נכשלים בחטחות שנינו כו׳. שאותה שנה החריבו החיילות את הזרעים מסצינות וכשמוכימין אומר לו חתה כמוני: ובית הוועד. של חכמיס יהיו מדינת ירושלים והולרך להביא אותה שנה את העומר מגגות לריפיס לבית זכות שכלו החכמים ואין לומד ובשאר השנים מלות העומר להביא תורה ויהח חרב מאין חים ובעלי מן הקרוב לירושלים כדכתיב (ויקרא זימה מתגודדים שס מפני שמון כג) כרמל (ג) מקריבו שיהח הזרע לעיר היו בתי מדרשות שלהם: למ והכר מלח ממנו) וכשהוא נא גמ׳ של מלח ושל גפרית. ענין מרחוק מתייבש ומתמעך ואין כל עטרה עושין מחבן של מלח שהוא השכלת מלח מן הגרעין: לשון סורסי. כלול כאבן הבדולח וקורין שליימי״מ קרוב הוח ללשון הרמי וחומר אני ולובעין אותה כמין ליורין בגפרית שזה לשון גמרת ירושלמי וחומות כשס שעושין בכלי זהב וכסף וקולין העולם קורין אותו לינג״ח סוריי״א: כחול״ח: חילית. ליסק״ח כמין גומה או לשון יווני. שהיו קרובין לארן יון הגדל במיס: טבלא דחד פומא. ולסון יון יפה מזה והיה לו לספר זוג של עינבל חמד שמקשקשין נו נו: מאי דכתיב לה גרם חלה כ״ם לסיר בבית המשמחות: טנבורא. קרה מקרה זה על עלמו ואמר שעליו כך קורין אותו בלשון לעז מנצור לעולל את עיניו בבכי יותר מן הכל: והוא עשוי דפנותיו עגולות כעין עוללה. מנוולת חת (ד) עניית]: נפה וקושרין בדפנותיו מוטין של לנפשי. על נפשי מפני קורומיי: ברזל ושוטמין על פיו עור כשהוא מספר קומי. שערו שלפניו ומנימ לח ומותח והוח מתייבם שס מחליו בלורית מאחוריו: מדרכי האמורי. וכשמכין עליו במקל דק הוא מוליה שהן מנימין בלורית לפס עבודת קול צלול וים חומנין שיודעין להכות כוכביס: נגנז ספר תורה. שהיה עליו מכה אחר מכה כסדר עד בעל הלכות מפי שמועה הרבה שנשמע כמין שיר: מיחלף בטבלא וסדורות נפיו כאילו כתוב בספר דחד פומא. זוג של עינבל שעוסיס כדאמר בסנהדרין (דף סמ.) הרבה בבית משמחות דומה לו בקול ואמי מורה למדתי מרבותיי ולא עוד אלא למעבד הסוח דגזור עליה: קפיזא. שאני שונה שלמת חלפים הלכות כלי מחזיק ג׳ לוגין: עיר של זהב. בנטיעות קיםואין ושלם מחומ בנהרמ עטרה של זהב ועיר של זהב מלויירת עזה: עצה ומחשבה. סהיה זהיר עליס: כיפה. כמו כובע של למר בדרשות ונקי בהלכות ונתשובת לכן שקורין פילטר״מ: זהורית האפיקורסים ולהבין ברמזיהס המוזהבות. טלית לבועה שני ובו כדאמרי׳ בפ״ק לחגיגה (דף ה:) כי קבועין טסי זהב עד שמעמידין אותה נח נפשיה אמרו ליה רצון מחי מהוי כמין כיפה: אבל עושה הוא עלן ממינים אמר להן אבדה עלה פריפרית. כמין כיפה של מעגלי ען מבני ישראל נסרמה חכמה של כמו שאנו עושין ותולין בה לכיפין עובדי כוכביספ]: זרועי תורה. וכדידי זהב כמו שאנו עושין: חכמת עומק סברה ולסמוך טעמי תורה יוונית. לסון מכמה שמדברים בו שבעל פה על מדרשי המקרחות בני פלטין ואין שחר העם מכירין וחותיות היתרים ולשונות המשתנים נו: מלכי בית חשמונאי. שני חמיס במקרה: רבי אלעזר בן עזריה. עשיר שהיו מתקוטטין על המלוכה הורקנוס סוס כדאמרי' (שבת דף גל:) תריסר ואריסטובלוס: היה הורקנוס מבחוץ. אלפי עגלי הוס מעשר מעדריה כל לר על ירושלים והביא עמו מייל שתה: דאיכא אנא. שאני ענוומן: כומייס: משלשלים להם דינרי כסף הדרן עלך עגלה ערופה בקופה. מתרומת הלשכה לתמידיס: וסליקא לה מסכת סוטה היה