וְְכֵן מָצִינוּ בְנָחָש הַקַּדְמוֹנִי שֶנָּתַן עֵינָיו בְמַה שֶּאֵינוֹ רָאוּי לוֹ מַה שֶּבִיקֵּש לאֹ
נָתְנוּ לוֹ וּמַה שֶּבְיָדוֹ נְטָלוּהוּ מִמֶנּוּ אָמַר הקב״ה אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מֶלֶךְ עַל כָל
בְהֵמָה וְְחַיָּה וְְעַכְשָיו אָרוּר הוּא מִכָל הַבְהֵמָה וּמִכָל חַיַּת הַשָּדֶה אֲנִי אָמַרְתִּי
יְהַלֵּךְ בְקוֹמָה זְקוּפָה עַכְשָיו עַל גְּחוֹנוֹ יֵלֵךְ אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם
עַכְשָיו עָפָר יאֹכַל הוּא אָמַר אֶהֱרוֹג אֶת אָדָם וְְאֶשָּא אֶת חַוָּה עַכְשָיו אֵיבָה אָשִית
בֵינְך וּבֵין הָאִשָּה וּבֵין זַרְעֲך וּבֵין זַרְעָהּ וְְכֵן מָצִינוּ בְקַיִן וְְקרַֹח וּבִלְעָם וְְדוֹאֵג
וְַאֲחִיתוֹפֶל וְְגֵחֲזִי וְְאַבְשָלוֹם וְַאֲדוֹנִיָּהוּ וְְעוּזִּיָהוּ וְְהָמָן שֶנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בְמַה שֶּאֵינוֹ
רָאוּי לָהֶם מַה שֶּבִיקְּשוּ לאֹ נִיתַּן לָהֶם וּמַה שֶּבְיָדָם נְטָלוּהוּ מֵהֶם׃ בְיָרֵךְ הִתְחִילָה
בַעֲבֵירָה וכו׳׃ מְנָא ה״מ אִילֵימָא מִשּוּם דִכְתִיב בְתֵת ה׳ אֶת יְרֵיכֵךְ נוֹפֶלֶת וְְאֶת
בִטְנֵךְ צָבָה וְְהָכְתִיב וְְצָבְתָה בִטְנָהּ וְְנָפְלָה יְרֵכָהּ אָמַר אַבַיֵי כִי לָיֵיט לָיֵיט תְּחִילָּה
יָרֵךְ וְַהֲדַר בֶטֶן לָיֵיט וּמַיָּא כִי בָדְקֵי כִי אוֹרְחַיְיהוּ בָדְקֵי בֶטֶן בְרֵישָא וְַהֲדַר יָרֵךְ
בִקְלָלָה נַמִי כְתִיב לַצְבוֹת בֶטֶן וְלַנְפִּיל יָרֵךְ הַהוּא דְמוֹדַע לָהּ כהֵֹן דְבֶטֶן בְרֵישָא
וְַהֲדַר יָרֵךְ שֶלאֹ לְהוֹצִיא לַעַז עַל מַיִם הַמָרִים׃ מתני׳ שִמְשוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו
לְפִיכָךְ נִקְרוּ פְלִשְתִּים אֶת עֵינָיו שֶנֶּאֱמַר וְַיאֹחֲזוּהוּ פְלִשְתִּים וְַיְנַקְרוּ אֶת עֵינָיו
אַבְשָלוֹם נִתְגָּאָה בִשְעָרוֹ לְפִיכָךְ נִתְלָה בִשְעָרוֹ וּלְפִי שֶבָא עַל עֶשֶר פִלַגְשֵי אָבִיו
לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶר לוֹנְבִיּוֹת שֶנֶּאֱמַר וְַיְסבֹוּ עֲשָרָה אֲנָשִים נוֹשְאֵי כְלֵי יוֹאָב
וּלְפִי שֶגָּנַב גׁ׳ גְּנֵבוֹת לֵב אָבִיו וְְלֵב ב״ד וְְלֵב יִשְרָאֵל ( שנאמר ויגנב אבשלום
את לב אנשי ישראל ) לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בוֹ גׁ׳ שְבָטִים שֶנֶּאֱמַר וְַיִקַח שְלשָֹה
שְבָטִים בְכַפוֹ וְַיִתְקְעֵם בְלֵב אַבְשָלוֹם וְְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמשֶֹה
שָעָה אַחַת שֶנֶּאֱמַר וְַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְפִיכָךְ נִתְעַכְבוּ לָהּ יִשְרָאֵל ז׳ יָמִים
בַמִדְבָר שֶנֶּאֱמַר וְְהָעָם לאֹ נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם יוֹסֵף זָכָה לִקְבוֹר אֶת אָבִיו
וְְאֵין בְאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶנּוּ שֶנֶּאֱמַר וְַיַעַל יוֹסֵף לִקְבוֹר אֶת אָבִיו וְַיַעֲלוּ עִמוֹ גַּם רֶכֶב
גַּם פָרָשִים מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף שֶלּאֹ נִתְעַסֵּק בוֹ אֶלָּא משֶֹה משֶֹה זָכָה בְעַצְמוֹת
יוֹסֵף וְְאֵין בְיִשְרָאֵל גָּדוֹל מִמֶנּוּ שֶנֶּאֱמַר וְַיִּקַּח משֶה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמוֹ מִי גָּדוֹל
מִמשֶֹה שֶלּאֹ נִתְעַסֵּק בוֹ אֶלָּא הַמָקוֹם שֶנֶּאֱמַר וַיִּקְבּוֹר אוֹתוֹ בַגַיא לאֹ עַל משֶֹה
בִלְבָד אָמְרוּ אֶלָּא עַל כָל הַצַּדִיקִים שֶנֶּאֱמַר וְְהָלַךְ לְפָנֶיך צִדְקֶך כְבוֹד ה׳ יַאַסְפֶך׃
גמ׳ ת״ר שִמְשוֹן בְעֵינָיו מָרַד שֶנֶּאֱמַר וְַיאֹמֶר שִמְשוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִי
הִיא יָשְרָה בְעֵינָי לְפִיכָךְ נִקְרוּ פְלִשְתִּים אֶת עֵינָיו שֶנֶּאֱמַר וְַיאֹחֲזוּהוּ פְלִשְתִּים
וְַיְנַקְרוּ אֶת עֵינָיו אֵינִי וְְהָכְתִיב וְְאָבִיו וְְאִמוֹ לאֹ יָדְעוּ כִי מה׳ הוּא כִי אָזַל מִיהָא
בָתַר יַשְרוּתֵיהּ אָזַל תַּנְיָא רַבִי אוֹמֵר תְּחִילַּת קִלְקוּלוֹ בְעַזָּה לְפִיכָךְ לָקָה בְעַזָּה
תְּחִילַּת קִלְקוּלוֹ בְעַזָּה דִכְתִיב וְַיֵּלֶךְ שִמְשוֹן עַזָתָה וְַיַּרְא שָם אִשָה זוֹנָה וְגוֹ׳
לְפִיכָךְ לָקָה בְעַזָּה דִכְתִיב ) וְַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וְְהָכְתִיב וְַיֵּרֶד שִמְשוֹן תִּמְנָתָה
תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ מִיהָא בְעַזָּה הָיָה וְַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וְַיֶאֱהַב אִשָה בְנַחַל שוֹרֵק וּשְמָהּ
דְלִילָה תַּנְיָא רַבִי אוֹמֵר אִילְמָלֵא ( לא ) נִקְרָא שְמָהּ דְלִילָה רְאוּיָה הָיְתָה שֶתִּקָּרֵא
דְלִילָה דִילְדְלָה אֶת כחֹוֹ דִילְדְלָה אֶת לִבוֹ דִילְדְלָה אֶת מַעֲשָיו דִילְדְלָה אֶת
כחֹוֹ דִכְתִיב וְַיָסַר כחֹוֹ מֵעָלָיו דִילְדְלָה אֶת לִבוֹ דִכְתִיב וְַתֵּרֶא דְלִילָה כִי הִגִּיד
לָהּ אֶת כָל לִבוֹ דִילְדְלָה אֶת מַעֲשָיו דְאִיסְתַּלַק שְכִינָה מִינֵּיהּ דִכְתִיב וְְהוּא לאֹ
יָדַע כִי ה׳ סָר מֵעָלָיו וְַתֵּרֶא דְלִילָה כִי הִגִּיד לָהּ אֶת כָל לִבוֹ מְנָא יָדְעָה א״ר
חָנִין א״ר נִיכָרִין דִבְרֵי אֱמֶת אַבַיֵּי אָמַר יָדְעָה בוֹ בְאוֹתוֹ צַדִיק דְלאֹ מַפִיק שֵם
שָמַיִם לְבַטָּלָה כֵיוְָן דְאָמַר נְזִיר אֱלהִֹים אֲנִי אָמְרָה הַשְתָּא וְַדַאי קוּשְטָא
קָאָמַר וְַיְהִי כִי הֵצִיקָה לוֹ בִדְבָרֶיהָ כָל הַיָּמִים וְַתְּאַלְצֵהוּ מַאי וְַתְּאַלְצֵהוּ אָמַר
רַבִי יִצְחָק דְבֵי רַבִי אַמִי בִשְעַת גְּמַר בִיאָה נִשְמְטָה מִתַּחְתָּיו וְְעַתָּה הִשָּמְרִי
נָא וְְאַל תִּשְתִּי יַיִן וְְשֵכָר וְְאַל תּאֹכְלִי כָל טָמֵא מַאי כָל טָמֵא וְְתוּ עַד
הַשְתָּא דְבָרִים טְמֵאִים קָאָכְלָה א״ר יִצְחָק דְבֵי רַבִי אַמִי דְבָרִים הָאֲסוּרִים בְנָזִיר
וְַיִּבְקַע אֱלהִֹים אֶת הַמַכְתֵּש אֲשֶר בַלֶּחִי א״ר יִצְחָק דְבֵי רַבִי אַמִי הוּא אִיוָּה
לְדָבָר טָמֵא לְפִיכָךְ נִתְלוּ חַיָּיו בְדָבָר טָמֵא וַתָּחֶל רוּחַ ה׳ וְגוֹ׳ א״ר חָמָא בר׳
חֲנִינָא חָלְתָה נְבוּאָתוֹ שֶל יַעֲקבֹ אָבִינוּ דִכְתִיב יְהִי דָן נָחָש עֲלֵי דֶרֶךְ לְפַעֲמוֹ
בְמַחֲנֵה דָן א״ר יִצְחָק דְבֵי רַבִי אַמִי מְלַמֵד שֶהָיְתָה שְכִינָה מְקַשְקֶשֶת לְפָנָיו
כְזוּג כְתִיב הָכָא לְפַעֲמוֹ בְמַחֲנֵה דָן וּכְתִיב הָתָם פַּעֲמוֹן ורימון בֵין צָרְעָה וּבֵין
אֶשְתָּאוֹל אָמַר ר׳ אַסִּי צָרְעָה וְְאֶשְתָּאוֹל שְנֵי הָרִים גְּדוֹלִים הָיוּ וְַעֲקָרָן שִמְשוֹן
וּטְחָנָן זֶה בָזֶה וְְהוּא יָחֵל לְהוֹשִיעַ אֶת יִשְרָאֵל אָמַר רַבִי חָמָא בְרַבִי חֲנִינָא
הוּחַל
נחש הקדמוני. נתן עיניו נמוס") ונח עליה, והיינו דכתיב (בראשית ג) הנחש השיחני לסון משמים ונטולין הוא: נטלו הימנו. קומה זקופה:
יהא מלך. שלכך עשאו ערוס מכל: אני אמרתי יהלך בקומה זקופה, מקללתו המה למד, וכן כל אלה אתה למד מקללתן: קין. נתן עיניו
בתחומה יתירה שנולדה עם הבל ששתי מחומות נולדו עמו, והיינו דכתיב (בראשית ד) את אחיו את הבל שני חמיס שני ריבוייס"): קרח.
על הכהונה, ונבלע: בלעם, בממונו של בלק לקלל את ישראל, ונהרג במדין שהלך ליטול שכר עשרים וארבעה אלף שנפלו מישראל נעלמו"): דואג.
אביר הרועים) וגדול שנתלמידים
היה, ונתקנא בדוד שראהו נבון דבר
וחים מוחר ומראה פנים בהלכה,
כדכתיב (שמואל א עז) הנה רחימי כן
לישי בית הלחמי וגו׳ ואמר באגדה
לחלק (דף לג:) דכל הפסוק הזה דואג
אמרו בלשון הרע: ואחיתופל. נמן
עיניו במלוכה, כדאמר בחלק (דף קה: ))
ראה אם יוצא מחמתו וכסבור שעתיד
למלוך", ומה שבידו נטלו הימנו ]
לא יחלו ימיסס: גחזי. בממונו של
נעמן, ונלטרע": 9] ואדוניה. בחציסג,
ונהרג"): ועוזיה. בכהונה, והלרעת
זכמה על מלחו (לה״נ כו): כי לייט
כו׳. וקללה היא מחלת הפורענות:
מיהו כי בדקי מיא כי אורחייהו בדקי.
שבמעיים נכנסו׳ תחילה ומקלקלות
אותן, ואח״כ נופלות ליכך: שלא
להוציא לעז. שיחמרו לח עמו כסדר
האלה ואין פורענות זו על ידן:
מתני' שמשון הלך אחר עיניו.
כדיליף לקמן: על עשר פלגשי אביו.
כדכתיב בספר שמואל (3 עו) ויעזוב
עשר נשים פלגשיס לשמור הבית:
לונביות. מכיתות: לב אביו ולב ב״ד.
דכתיב (שס) הלכה נח והשלמה את
נדרי וגו׳ וכתיב את אנשלוס הלכו
מחתים חים קרואים והולכים למומס,
ואמריקן נסוטה דירושלמי קרואיס
מדוד שעל ידי מלומ דוד הלכו עמו,
אמר לו כתוב לי שילכו עמי אותן
שנים שאבחר וכתב לו, והיה מראה
מותמו של דוד לשנים והולכים אחריו
וכן לשנים אחרים עד שכינס מחמיס
וכולן ראשי סנהדרחות, הרים לב חציו
ולצ ב״ד. ולב אנשי ישראל דכתיב
בקרב חים להשתחוות וגו׳ וכתיב מי
ישימני סופט נחרץ, וכתיב ויגנוב
אנשלוס חת לב חכמי ישראל: ואין
באחיו גדול ממנו. שהיה מלך, הרי
מדה שמדד שנקבר חציו נגדולים, ובו
במדה מדדו לו שנקבר הוא
בגדולים (ה): מי לנו. לענין כבוד
קבורה לקצר בגדוליס גדול מיוסף
שלא נתעסק בו חלה ממה שהוא גדול
מישראל, ואין בישראל גדול ממנו,
הכי שנמדה שמדד לקבור חת יוסף
ע״י גדול בה מדדו לו, שחין גדול
בכבודו קבור ממשה שלא נתעסק
בו חלה הקב״ה: גב׳ בעיניו מרד.
ע״י עיניו מרד בבורחו: כי מה׳
הוא. ממשק נאותה אשה כדי
להתגרות נפלסמיס: והכתיב וירד
שמשון תמנתה. וירא מס חסה
מצנות פלסמיס ומיטב בעיני סמסון,
ומעשה של זו שנתמנת קודס למעשה
של זו שבעזה: תחילת קלקולו מיהא
בעזה הוה. דההיא דתמנת להו
קילקול הוח כולי האי, שלקמה
לו לאשה ולח בח עליה בזכות:
שדילדלה. עקרה, כמו אבני הר שנדלדלו ): מנא ידעה, הלא כמה כזבים אמר לה קודם לכן ומלחתו שקרן: נכרין דברי אמת. מתקבלין
ומיושבין ודבורים על אופניהם, ראתה שערו גדול ולא היה שותה יין והבינה שהדברים האחרונים שאמר לה שבדבר הזה היה כמו גדול אמת הן:
ותאלצהו. לסון דומק ומלוקה: בשעת גמר ביאה. מאות האדם מרוצה: דברים האסורים לנזיר. מטרת עננים, כגון נזיר ששרה ענבים במיס
וים בהם טעם יין מ), דלא נפקא מכל אשר יעשה מגפן היין (במדבר ו): מכתש. מקוס קביעות סמן: איוה לדבר טמא. לישה בת חל נכר:
בדבר טמא. למי החמור, שאלמלא הוא היה מת בלמה: רוח ה׳. כוח נבואה ששרתה על יעקב: מקשקשת לפניו. ללוותו באשר הולך: