Сукка 56b

וְְהָנֵי תַּרְתֵּי מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ אֲמַר ר׳ יִצְחָק בִשְכַר הֲגָפַת דְלָתוֹת וְְנֵימָא לֵיהּ דַל בְדַל אָמַר אַבַיֵי בוּצִינָא טָבָא מִקָּרָא אָמַר רַב יְהוּדָה וּבַמוּסָפִין חוֹלְקִין מֵיתִיבִי מִשְמָרָה הַיּוֹצֵאת עוֹשָה תָּמִיד שֶל שַחַר וּמוּסָפִין מִשְמָרָה הַנִּכְנֶסֶת עוֹשָה תָּמִיד שֶל בֵין הָעַרְבַיִם וּבָזִיכִין וְְאִילוּ מוּסָפִין חוֹלְקִין לָא קָתָנֵי הַאי תַּנָּא בַחֲלוּקָה לָא קָא מַיְירִי אָמַר רָבָא וְְהָא תָּנָא דְבֵי שְמוּאֵל דְמַיְירִי בַחֲלוּקָה וּבַמוּסָפִין חוֹלְקִין לָא קָתָנֵי דְתָנָא דְבֵי שְמוּאֵל מִשְמָרָה הַיּוֹצֵאת עוֹשָה תָּמִיד שֶל שַחַר וּמוּסָפִין מִשְמָרָה הַנִּכְנֶסֶת עוֹשָה תָּמִיד שֶל בֵין הָעַרְבַיִם וּבָזִיכִין אַרְבָעָה כהֲֹנִים הָיוּ נִכְנָסִין שָם שְנַיִם מִמִשְמָר זוֹ וּשְנַיִם מִמִשְמָר זוֹ וְְחוֹלְקִין לֶחֶם הַפָנִים וְְאִילוּ בְמוּסָפִין חוֹלְקִין לָא קָתָנֵי תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה תְּיוּבְתָּא׃ הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַצָּפוֹן׃ ת״ר הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַצָּפוֹן כְדֵי שֶיֵּרָאוּ שֶהֵן נִכְנָסִין וְְהַיּוֹצְאִין חוֹלְקִין בַדָרוֹם כְדֵי שֶיֵּרָאוּ שֶהֵן יוֹצְאִין׃ בִילְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַדָרוֹם׃ ת״ר מַעֲשֶה בְמִרְיָם בַת בִילְגָּה שֶהֵמִירָה דָתָהּ וְְהָלְכָה וְְנִשֵּאת לְסַרְדְיוֹט אֶחָד מִמַלְכֵי יְוְָוְנִים כְשֶנִּכְנְסוּ יְוְָוְנִים לַהֵיכָל הָיְתָה מְבַעֶטֶת בְסַנְדָלָהּ עַל גַּבֵי הַמִזְבֵחַ וְְאָמְרָה לוֹקוֹס לוֹקוֹס עַד מָתַי אַתָּה מְכַלֶּה מָמוֹנָן שֶל יִשְרָאֵל וְְאִי אַתָּה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בִשְעַת הַדְחָק וּכְשֶשָּמְעוּ חֲכָמִים בַדָבָר קָבְעוּ אֶת טַבַעְתָּהּ וְְסָתְמוּ אֶת חַלוֹנָהּ וְְיֵש אוֹמְרִים מִשְמַרְתּוֹ שוֹהָה לָבאֹ וְְנִכְנָס יְשֵבָב אָחִיו עִמוֹ וְְשִימֵש תַּחְתָּיו אע״פ שֶשְּכֵינֵי הָרְשָעִים לאֹ נִשְתַּכְרוּ שְכֵינֵי בִילְגָּה נִשְתַּכְרוּ שֶבִילְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַדָרוֹם וְִישֵבָב אָחִיו בַצָּפוֹן בִשְלָמָא למ״ד מִשְמַרְתּוֹ שוֹהָה לָבאֹ הַיְינוּ דְקָנְסִינַן לְכוּלָה מִשְמָר אֶלָא למ״ד מִרְיָם בַת בִילְגָּה שֶהֵמִירָה דָתָהּ מִשּוּם בְרַתֵּיהּ קָנְסִינַן לֵיהּ לְדִידֵיהּ אָמַר אַבַיֵי אִין כִדְאָמְרִי אֱינָשֵי שוּתָא דִינוּקָא בְשוּקָא אוֹ דַאֲבוּהּ אוֹ דְאִימֵיהּ וּמִשּוּם אֲבוּהּ וְְאִימֵיהּ קָנְסִינַן לְכוּלָהּ מִשְמָרָה אָמַר אַבַיֵי אוֹי לָרָשָע אוֹי לִשְכֵינוֹ טוֹב לַצַּדִיק טוֹב לִשְכֵינוֹ [ שֶנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִיק כִי טוֹב כִי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יאֹכֵלוּ ]׃ הדרן עלך החליל וסליקא לה מסכת סוכה גמ׳ והני תרתי מאי עבידתייהו. אדר׳ יהודה קאי דאמר הנכנס נוטל שבע: בשכר הגפת דלתות. שמשמר הנכנס מגיף הדלתות ערבית מפתח אותן משמר היולה: ונימא ליה. יוצא לנכנס: דל בדל. הסכ חוק זה מכאן בשביל שיסירוסו חזלך, אם מטול עכשיו שבע יכול לשבת הנחה משמר הנכנס שנע ואתה , טול עתה נסוה כדי שמטול גם אתה לשנת הנחה נסוה. דל הסר, כמו דל רגלים (ר״ה לף ז:) , וכדגרסינן ברים מסכתא (דף 3.) דל עשתרות קרנים חיכה כל סוכה דל דפנות ליכח לל סוכה, דל מעשר בהמה (ר״ה דף ז:): בוצינא טבא מקרא. משל הדיוט הוא, החומר למצירו דלעת קטנה אני נותן לך במחובר, הס תרזה לתולפה עכשיו חלום, והס תרזה להניחה עד שמיגדל ומיעשה קרח הניחה ומגדל, טוב לו ליטלה מיד, שמח לאחר זמן יתחרטו נו זה חו שמח לא יצטרך זה לזה, ה״כ גבי משמרות מי שראוי ליטול עכשיו לא ימתין לשנת הנחה: ובמוספין חולקין. כי היכי דפלגי בלחס הפנים משמר הנכנס והיולה פלגי נמי בעורומ המוספין של כל שבת: ובזיכין. מסלקין ומסדרין למס הפנים, ומקטירין שני בזיכי לבונה שסילקו מעל השלמן, והן מתירין חת הלחם באכילה כדכתיב והיה ללחם לחזכרה "): האי תנא לא איירי בחלוקה כלל. וחס מאמר מאחר שהמשמר היולה עושה המוספין היאך יחלקו בהס משמר הנכנס, אינהו נמי מהפכי בהו בלינורה על המזבח כל היום לאחר שילא משמר היולה. ומתניתין דאיירי בחלוקה ולח תנח חלוקה דמוספין, היינו טעמה דלה חוחניה, דחיכה למימר מנה דמתניתין חיידי דאיירי בלמס הפנים דרגליס הוח איירי בלמס דשאר ימות השנה, ואגב גררה בעלמא נסב חלוקה בשחרי שנתות: נכנסין. לעזרה: כדי שיראו נכנסין. טעמה דמתניתין קה מפרם, וגמרא היה 3: מרים בת בילגה. ממשמר בילגה היתה וכן שמס: כשנכנסו יוונים בוּצִינָא טָבָא מִקָּרָא. מִשֶּל הֶדְיוֹט הוּא הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ דְלַעַת קְטַנָּה אֲנִי נוֹתֵן לְּך בִמְחוּבָר אִם תְּרַצֶּה לְהַנִּיחָהּ עַד שתיגדל ותיעשה קְרָא תניחה טוֹב לוֹ ליטלה מִיָּד שֶמָא לְאַחַר זְמַן יִתְחָרֵט בוֹ זֶה אוֹ שֶמָא לאֹ יִצְטָרֵךְ זֶה לָזֶה כָךְ פי׳ בְּקוּנְטְרֵס ור״ת מְפָרֵש דְעַל כָרְחָךְ בוּצִינָא וְְקָרָא שְנֵי מִינִים הֵם דקשואין מְתַרְגְּמִינַן בוּצִינָא וּדְלַעַת הַיְינוּ קְרָא כִּדְמוּכָח בִנְדָרִים פֶרֶק הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּל ( דף נא.) דְאָמְרִינַן מַאי דְלַעַת הָרְמוּצָה קָרֵי קַרְקוּזַאי וקישואין וְְדִילּוּעִין ב׳ מִינִים כִּדְמוּכָח בְמַסֶּכֶת כִלְאַיִם ( פ״ג מ״ה ) דִתְנַן נוֹטֵעַ אָדָם קִישּוּת וּדְלַעַת בְתוֹךְ גּוּמָא א׳ וּבִלְבַד שֶתְּהֵא זוֹ נוֹטֶה לְצַד זוֹ וְְזוֹ נוֹטֶה לְצַד זוֹ וְנוֹטֶה שַעַר שֶל זוֹ לְכָאן וְְשַעַר שֶל זוֹ לְכָאן וְְעוֹד רְאָיָה מֵהָא דְאָמְרִינַן בְפֶרֶק שְלשָה שֶאָכְלוּ ( ברבות דף מח.) בוּצִינָא מקטפי׳ יְדִיעַ מַשְמַע דִלְאַחַר שֶנִּגְמַר הַפְרִי נִקְרָא בוּצִינָא וְְאוֹמֵר ר״ת שהקישות מִין פְרִי קָטָן מִדְּלַעַת שֶׁמְּמַהֵר לְהִתְבַּשֵׁל וְְיָכוֹל לתולשו מִיָּד וְְהַדְלַעַת גְּדוֹלָה וְְאֵינָהּ מְמַהֶרֶת לְהִתְבַּשֵׁל וְְאֵין יָכוֹל לתולשה עַד לְאַחַר זְמַן וְאוֹהֵב אָדָם דָבָר מוּעָט לְאַלְתַּר מְדַבֵר מְרוּבָה לְאַחַר זְמַן.׃