בְיוֹם
מִשּוּם דִנְפִישִי בְנֵי חֵילָא דִמְחוֹזָא אִילְפָא ור׳
יוֹחָנָן הָוְוּ גָּרְסִי בְאוֹרַיְיתָא דְחִיקָא לְהוּ מִילְּתָא
טוּבָא אָמְרִי נֵיקוּם וְְנֵיזִיל וְְנֶיעֲבַד עִיסְקָא וּנְקַיֵּים
בְנַפְשִין אֶפֶס כִי לאֹ יִהְיֶה בְך אֶבְיוֹן אֲזַלוּ
אוֹתְבֵי תּוּתֵי גּוּדָא רְעִיעָא הָוְוּ קָא כָרְכִי
רִיפְתָּא אָתוּ תְּרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּרֵת שְמָעֵיהּ רַבִי
יוֹחָנָן דַאֲמַר חַד לְחַבְרֵיהּ נִישְדֵי עֲלַיְיהוּ הַאי
גּוּדָא וְְנִקְטְלִינְהוּ שֶמַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם הַבָא
וְְעוֹסְקִין בְחַיֵּי שָעָה אָמַר לֵיהּ אִידָךְ שָבְקִינְהוּ
דְאִיכָא בְהוּ חַד דְקַיְימָא לֵיהּ שַעְתָּא רַבִי
יוֹחָנָן שְמַע אִילְפָא לָא שְמַע אָמַר לֵיהּ ר׳ יוֹחָנָן
לְאִילְפָא שְמַע מָר מִידֵי אָמַר לֵיהּ לאֹ אֲמַר
מִדְשָמְעִי אֲנָא וְְאִילְפָא
לָא שָמַע ש״מ לְדִידִי
קַיְימָא לִי שַעֲתָא אֲמַר
לֵיהּ רַבִי יוֹחָנָן אִיהֲדַר
וְְאוֹקֵי בְנַפְשַאי כִי
לאֹ יֶחְדַל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב
הָאָרֶץ ר׳ יוֹחָנָן הֲדַר
אִילְפָא לָא הֲדַר עַד
דַאֲתָא אִילְפָא מְלִיךְ רַבִי יוֹחָנָן אָמְרוּ לוֹ אִי
אֲתִיב מָר וְְגָרֵיס לָא הֲוְָה מָלֵיךְ מָר אֲזַל
תְּלָא נַפְשֵיהּ בְאַסְקָרְיָא דִסְפִינְתָּא אֲמַר אִי
אִיכָא דְשָאֵיל לִי בְמַתְנִיתָא דר׳ חִיָּיא וְְרַבִי
אוֹשַעֲיָא וְְלָא פָשְטִינָא לֵיהּ ממתני׳ נָפֵילְנָא
מֵאַסְקָרְיָא דִסְפִינְתָּא וְְטָבַעְנָא אֲתָא הַהוּא
סָבָא תְּנָא לֵיהּ הָאוֹמֵר תְּנוּ שֶקֶל לְבָנַיי בְשַבָת וְְהֵן רְאוּיִין לָתֵת לָהֶם סֶלַע
נוֹתְנִין לָהֶם סֶלַע וְְאִם אָמַר אַל תִּתְּנוּ לָהֶם אֶלָּא שֶקֶל אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא שֶקֶל אִם אָמַר מֵתוּ יִרְשוּ
אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם בֵין שֶאָמַר תְּנוּ בֵין שֶאָמַר אַל תִּתְּנוּ אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא שֶקֶל א״ל הָא מַנִּי ר״מ הִיא
דְאָמַר מִצְוְָה לְקַיֵּים דִבְרֵי הַמֵת אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִיש גַם זוּ שֶהָיָה סוּמָא מִשְּתֵּי עֵינָיו גִּידֵם מִשְּתֵּי יָדָיו
קִיטֵּעַ מִשְּתֵּי רַגְלָיו וְְכָל גּוּפוֹ מָלֵא שְחִין וְְהָיָה מוּטָּל בְבַיִת רָעוּעַ וְְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מוּנָּחִין בִסְפָלִין שֶל מַיִם כְדֵי שֶלּאֹ
יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים פַעַם אַחַת [ הָיְתָה מִטָּתוֹ מוּנַּחַת בְבֵיִת רָעוּעַ ] בִקְּשוּ תַּלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ ואח״כ לְפַנּוֹת
אֶת הַכֵלִים אָמַר לָהֶם בָנַיי פַנוּ אֶת הַכֵלִים ואח״כ פַנוּ אֶת מִטָּתִי שֶמוּבְטָח לָכֶם כָל זְמַן שֶאֲנִי בַבַיִת אֵין הַבַיִת
נוֹפֵל פִינּוּ אֶת הַכֵלִים וְְאַחַר כָךְ פִינּוּ אֶת מִטָּתוֹ וְְנָפַל הַבַיִת אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִי וְְכִי מֵאַחַר שֶצַּדִיק גָּמוּר
אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְך כָךְ אָמַר לָהֶם בָנַיי אֲנִי גָּרַמְתִּי לְעַצְמִי שֶפַעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַדֶרֶךְ לְבֵית חָמִי וְְהָיָה
עִמִי מַשּוֹי גׁ׳ חֲמוֹרִים אֶחָד שֶל מַאֲכָל וְְאֶחָד שֶל מִשְתֶּה וְְאֶחָד שֶל מִינֵי מְגָדִים בָא עָנִי אֶחָד וְְעָמַד לִי בַדֶרֶךְ
וְְאָמַר לִי רַבִי פַרְנְסֵנִי אָמַרְתִּי לוֹ הַמְתֵּן עַד שֶאֶפְרוֹק מִן הַחֲמוֹר לאֹ הִסְפַקְתִּי לִפְרוֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶיָּצְתָה
נִשְמָתוֹ הָלַכְתִּי וְְנָפַלְתִּי עַל פָנָיו וְְאָמַרְתִּי עֵינַי שֶלּאֹ חָסוּ עַל עֵינֶיך יִסּוֹמוּ יָדַיי שֶלּאֹ חָסוּ עַל יָדֶיך יִתְגַּדְמוּ רגליי
שֶלּאֹ חָסוּ עַל רַגְלֶיך יִתְקַטְּעוּ וְְלאֹ נִתְקָרְרָה דַעְתִּי עַד שֶאָמַרְתִּי כָל גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְחִין אָמְרוּ לוֹ אוֹי לָנוּ
שֶרְאִינוּך בְכָךְ אָמַר לָהֶם אוֹי לִי אִם לאֹ רְאִיתוּנִי בְכָךְ וְְאַמַאי קָרוּ לֵיהּ נַחוּם אִיש גַם זוּ דְכָל מִילְּתָא דַהֲוְָה סָלְקָא
לֵיהּ אָמַר גַּם זוּ לְטוֹבָה זִימְנָא חֲדָא בָעוּ לְשַדוּרֵי יִשְרָאֵל דוֹרוֹן לְבֵי קֵיסָר אָמְרוּ מַאן יֵיזִיל יֵיזִיל נַחוּם אִיש גַם זוּ
דִמְלוּמָד בְנִיסִּין הוּא שְדַרוּ בִידֵיהּ מְלאֹ סִיפְטָא דַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת אֲזַל בַת בְהַהוּא דִירָה בְלֵילְיָא קָמוּ הָנָךְ
דְיוֹרָאֵי וְְשָקְלִינְהוּ לְסִיפְטֵיהּ וּמְלוּנְהוּ עַפְרָא ( למחר כי חזנהו אמר גם זו לטובה ) כִי מְטָא הָתָם [ שְרִינְהוּ לְסִיפְטָא
חָזַנְהוּ דִמְלוּ עַפְרָא ] בְעָא מַלְכָא לְמִקְטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ אֲמַר קָא מְחַיְּיכוּ בִי יְהוּדָאֵי [ אָמַר גַּם זוּ לְטוֹבָה ] אֲתָא אֵלִיָּהוּ
אִדְמִי לֵיהּ כְחַד מִינַּיְיהוּ א״ל דִלְמָא הָא עַפְרָא מֵעַפְרָא דְאַבְרָהָם אֲבוּהוֹן הוּא דְכִי הֲוְָה שָדֵי עַפְרָא הָוְוּ סַיְיפֵיהּ
גִּילֵי הָוְוּ גִּירֵי דִכְתִיב יִתֵּן כֶעָפָר חַרְבוֹ כְקַש נִדָף קַשְתּוֹ הָוְְיָא חֲדָא מְדִינָתָא דְלָא מָצוּ לְמִיכְבְשָהּ בְדַקוּ מִינֵּיהּ
וּכְבָשוּהָ עַיְילוּ לְבֵי גְּנָזֵיהּ וּמְלוּהוּ לְסִיפְטֵיהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וּשְדָרוּהוּ בִיקָרָא רַבָה כִי אָתוּ בָיְתוּ בְהַהוּא
דְיוֹרָא אָמְרוּ לֵיהּ מַאי אַיְיתִית בַהֲדָךְ דַעֲבָדִי לָךְ יְקָרָא כוּלֵּי הַאי אֲמַר לְהוּ מַאי דְשָקְלִי מֵהָכָא אַמְטֵי לְהָתָם סָתְרוּ
לְדִירַיְיהוּ וְְאַמְטִינְהוּ לְבֵי מַלְכָא אָמְרוּ לֵיהּ הַאי עַפְרָא דְאַיְיתֵי הָכָא מִדִידָן הוּא בְדַקוּהּ וְְלָא אַשְכַחוּהּ וְְקַטְלִינְהוּ לְהָנָךְ
דְיוֹרָאֵי׃ אֵי זוֹ הִיא דֶבֶר עִיר הַמוֹצִיאָה חֲמֵש מֵאוֹת רַגְלִי כו׳׃ ת״ר עִיר הַמוֹצִיאָה חֲמֵש מֵאוֹת וְְאֶלֶף רַגְלִי כְגוֹן
כְפַר עַכוֹ וְְיָצְאוּ הֵימֶנָּה תִּשְעָה מֵתִים בִשְלשָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה דֶבֶר בְיוֹם אֶחָד אוֹ בד׳ יָמִים אֵין זֶה דֶבֶר
וְעִיר הַמוֹצִיאָה חֲמֵש מֵאוֹת רַגְלִי כְגוֹן כְפַר עמיקוֹ וְְיָצְאוּ מִמֶנָּה שְלשָה מֵתִים בג׳ יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה דֶבֶר
משום דנפישי בני מחוזא. דחיכה עניי טפי וקח מיכלי קרנה: ממנו להן אלא שקל, והאי דקאמר תנו להן שקל ולא המר מנו סלע
דחיקא להו. עניות: כי לא יהיה בך אביון. כך בעלמך"): חיי העולם משום דבעי לזרוזינהו כדחמרן בכתובות (דף ע.) כדי לזרזן נמסה
הבא. מוכה: חיי שעה. עולם הזה, זה סמוכה: קיימא ליה שעתא. ובמתן, כדי שיטכמו וילמדו דרך אכן ויכוימו: אם מתו ירשו
עתיד להמגדל, ואין זמנו למות: שמע מינה. מדחנא שמעתיה: אחרים תחתיהן. אע״ג דהמר מנו שקל ולה אמר אל תתנו אלא
איהדר. חיזיל לתורמי: עד דאתא
שקל, גלי בדעתיה דלא בעי למימב
אילפא. ממקוס שהלך שס לסחורה:
להו חלה שקל בשבת, כי היכי דחי
מלך רבי יוחנן. מינוסו רחם ישיבה
מתו ירשו אחריס תחתיהן: אמר
עליהן. מנהג הוח מי שהוח רחם
ליה. חילפה: הא מני. דקתני אע״ג
ישיבה היו מגדלין אותו משלהן
דלה ספקי בבליר מסלע לא יהבינן
ומעסירין אותו, כדאמרינן לגבי כהן
להו הלא שקל, (ה) ר״מ היה דאמר
במסכת כתובות במתני' (דף סט:)
מלוה לקיים דברי המת, דאי לאו
מצוה מן הדין נותנין להן כל הראוי
אי (7) אתיב מר וגרים. חס היית יושב
להן, שהרי כל הממון שלהן הוא
ועוסק בתורה היינו ממליכין אותך
ואין בו לחומן המכיס כלוס, אלא
כמו שעשינו לרבי יוחנן, דחילפח הוי
לאחר מיחתן הס ים מותר ים להן
גמיר טפי מר׳ יוחנן: תלא נפשיה
וחס לחו לא יכלו, ומתוך שרולין אנו
באסקריא. כלונס, עץ ארוך תקוע
לקיים דבריו סיכםו אחרים תחתיהס
בלב הספינה שמנימין עליה מכסה
אנו מקמזין את הממון כדי שיסה
וילו״ן בלע״ז: דשאיל לי כו'. כלומר
סס מותר": והיה מטתו מונחת כו׳.
אף על גב דעבדי עיסקה גריסנה
רגלי המטה מונחין בספלים מלחים
אנה טפי מיניס: דבי ר׳ חייא ודבי
מיס, שלא יעלו אליו נמליס דרך
ר׳ אושעיא. דהוו מסדרי ממנימה
רגלי המטה, מפני שהיה גידס, וחס
על פי רבינו הקדום שהיה רבס:
היו עולים אינו יכול ליטולס בידיו
ולא פשיטנא ליה ממתני'. דאשכמנה
ולזורקן: דסלקי ליה. כל המאורע
משנה כוותיה דההיא ברייתא: תנא
לו, אפילו כעס: בת בההיא דיורא.
ליה. שנה לפניו, כלומר בעל מיניה:
לן לילה המת באותו המלון:
האומר תנו שקל לבניי. מי שמת
לסיפטיה. ארגז שלו: לכולהו. שונאיהן
והניח ממונו ניד חים נאמן, ואמר
של ישראל: כחד מינייהו. כאמל
מנו שקל מלי סלע לבניי להולחה
מסכי קיסר: מעפרא דאברהם הוא.
בשבוע: וראויין לתת להן סלע.
כשכלמס עם המלכים: גילי. קסין:
שיש לו ננים הרבה ואין מסתפקין
ביתו. לכו במלון: (1) כפר עמיקו שלשה
לשבת בפחות מסלע: נותנין להן
מתים בשלשה ימים. ממ חמד בכל יוס:
סלע. דחי הוס בדעתיה דלא למניתן
להו הלא שקל היה מזוה אל
יָבאֹ
גדול בסיפרא) וניומא (דף יח.) והכהן
הגדול מחמיו) גדלוהו משל אחיו:
אמרו לו. אנשי המקום לחילפה:
אמרו ליה לאילפא אי
יתיב מר לא הוה
מלך מר. פי׳ (1) כלומר לא
היית מולך לרחם ישיבה
וי״מ בניחותא דמר קאי
אר׳ יוחנן כלומר חי ימיב
מכ לא הוה מליך ר׳ יוחנן: