וְְלָא
בְעִתָּם בְלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַבָתוֹת שֶכֵן
מָצִינוּ בִימֵי שִמְעוֹן בֶן שָטָח שֶיָּרְדוּ לָהֶם
גְּשָמִים בְלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַבָתוֹת עַד
שֶנַּעֲשוּ חִטִּים כִּכְלָיוֹת וּשְעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים
וְַעֲדָשִים כְדִינָרֵי זָהָב וְצָרְרוּ מֵהֶם דוּגְמָא
לְדוֹרוֹת לְהוֹדִיעַ כַמָה הַחֵטְא גּוֹרֵם שֶנֶּאֱמַר
עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וַחַטֹּאתֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב
מִכֶם וְְכֵן מָצִינוּ בִימֵי הוֹרְדוּס שֶהָיוּ עוֹסְקִין
בְבִנְיָן בהמ״ק וְְהָיוּ יוֹרְדִין גְּשָמִים בַלַּיְלָה לְמָחָר
נָשְבָה הָרוּחַ וְְנִתְפַזְּרוּ הֶעָבִים וְְזָרְחָה הַחַמָה
וְְיָצְאוּ הָעָם לִמְלַאכְתָּן וְְיָדְעוּ שֶמְלֶאכֶת שָמַיִם
בִידֵיהֶם׃ מַעֲשֶה שֶשָּלְחוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל וכו׳׃
ת״ר פַעַם אַחַת יָצָא רוֹב אֲדָר וְְלאֹ יָרְדוּ
גְּשָמִים שָלְחוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַלֵּל וְְיָרְדוּ
גְּשָמִים הִתְפַלֵל וְְלאֹ יָרְדוּ גְּשָמִים עָג עוּגָה
וְְעָמַד בְתוֹכָהּ כְדֶרֶךְ שֶעָשָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא
שֶנֶּאֱמַר עַל מִשְמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל
מִצּוֹר וְגוֹ׳ אָמַר לְפָנָיו רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם בָנֶיך
שָמוּ פְנֵיהֶם עָלַי שֶאֲנִי כְבֶן בַיִת לְפָנֶיך נִשְבָע
אֲנִי בְשִמְך הַגָּדוֹל שֶאֵינִי זָז מִכָאן עַד
שֶתְּרַחֵם עַל בָנֶיך הִתְחִילוּ גְּשָמִים מְנַטְּפִין
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִי רְאִינוּך וְְלאֹ נָמוּת
כִמְדוּמִין אָנוּ שֶאֵין גְּשָמִים יוֹרְדִין אֶלָּא
לְהַתִּיר שְבוּעָתְך אָמַר לאֹ
כָךְ שָאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְמֵי בוֹרוֹת שִיחִין
וּמְעָרוֹת יָרְדוּ בְזַעַף עַד שֶכָל טִפָה וְְטִפָה כִמְלאֹ פִי חָבִית וְְשִיעֲרוּ
חֲכָמִים שֶאֵין טִפָה פְחוּתָה מִלּוֹג אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִי רְאִינוּך וְְלאֹ נָמוּת כִמְדוּמִין אָנוּ
שֶאֵין גְּשָמִים יוֹרְדִין אֶלָּא לְאַבֵד הָעוֹלָם אָמַר לְפָנָיו לאֹ כָךְ שָאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְמֵי רָצוֹן בְרָכָה וּנְדָבָה
יָרְדוּ כְתִיקְנָן עַד שֶעָלוּ כָל הָעָם לְהַר הַבַיִת מִפְנֵי הַגְּשָמִים אָמְרוּ לוֹ רַבִי כְשֵם שֶהִתְפַלַּלְתָּ שֶיֵּרְדוּ כָךְ
הִתְפַלֵּל וְְיֵלְכוּ לָהֶם אָמַר לָהֶם כָךְ מְקוּבְלָנִי שֶאֵין מִתְפַלְּלִין עַל רוֹב הַטּוֹבָה אעפ״כ הָבִיאוּ לִי פַר הוֹדָאָה
הֵבִיאוּ לוֹ פַר הוֹדָאָה סָמַךְ שְתֵּי יָדָיו עָלָיו וְְאָמַר לְפָנָיו רבש״ע עַמְך יִשְרָאֵל שֶהוֹצֵאתָ מִמִצְרַיִם אֵינָן
יְכוֹלִין לאֹ בְרוֹב טוֹבָה וְְלאֹ בְרוֹב פוּרְעָנוּת כָעַסְתָּ עֲלֵיהֶם אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמוֹד הִשְפַעְתָּ עֲלֵיהֶם טוֹבָה
אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמוֹד יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיך שֶיִּפָסְקוּ הַגְּשָמִים וְִיהֵא רֶיוְַח בָעוֹלָם מִיָּד נָשְבָה הָרוּחַ וְְנִתְפַזְּרוּ הֶעָבִים
וְְזָרְחָה הַחַמָה וְְיָצְאוּ הָעָם לַשָּדֶה וְְהֵבִיאוּ לָהֶם כְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת שָלַח לוֹ שִמְעוֹן בֶן שֶטַח אִלְמָלֵא חוֹנִי
אַתָּה גּוֹזֵרְנִי עָלֶיך נִידוּי שֶאִילּוּ שָנִים כִשְנֵי אֵלִיָּהוּ שֶמַפְתְּחוֹת גְּשָמִים בְיָדוֹ שֶל אֵלִיָּהוּ לאֹ נִמְצָא שֵם
שָמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדְך אֲבָל מָה אֱֶעשֶה לְך שֶאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָקוֹם וְְעוֹשֶה לְך רְצוֹנְך כְבֵן
שֶמִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְְעוֹשֶה לוֹ רְצוֹנוֹ וְְאוֹמֵר לוֹ אַבָא הוֹלִיכֵנִי לְרַחֲצֵנִי בְחַמִין שָטְפֵנִי בְצוֹנֵן תֵּן לִי אֱגוֹזִים
שְקֵדִים אֲפַרְסְקִים וְְרִמוֹנִים וְְנוֹתֵן לוֹ וְְעָלֶיך הַכָתוּב אוֹמֵר יִשְמַח אָבִיך וְְאִמֶך וְְתָגֵל יוֹלַדְתֶּך תָּנוּ רַבָנַן מָה
שָּלְחוּ בְנֵי לִשְכַת הַגָּזִית לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל וְְתִגְזַר אוֹמֶר וְְיָקָם לָךְ וְְעַל דְרָכֶיך נָגַהּ אוֹר וְְתִגְזַר אוֹמֶר אַתָּה
גָּזַרְתָּ מִלְּמַטָּה וְְהַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא מְקַיֵּים מַאֲמָרְך מִלְמַעְלָה וְְעַל דְרָכֶיך נָגַהּ אוֹר דוֹר שֶהָיָה אָפֵל הֵאַרְתָּ
בִתְפִלָּתְך כִי הִשְפִילוּ וְַתּאֹמֶר גֵּוְָה דוֹר שֶהָיָה שָפֵל הִגְבַהְתּוֹ בִתְפִלָּתְך וְְשַח עֵינַיִם יוֹשִׁיעַ דוֹר שֶשָּח
בַעֲוֹנוֹ הוֹשַעְתּוֹ בִתְפִלָּתְך יְמַלֵּט אִי נָקִי דוֹר שֶלּאֹ הָיָה נָקִי מִלַּטְתּוֹ בִתְפִלָּתְך וְְנִמְלַט בְבוֹר כַפֶיך מִלַּטְתּוֹ
בְמַעֲשֵה יָדֶיך הַבְרוּרִין אָמַר ר׳ יוֹחָנָן כָל יָמָיו שֶל אוֹתוֹ צַדִיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה שִיר הַמַעֲלוֹת
בְשוּב ה׳ אֶת שִיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים אָמַר מִי אִיכָא דְנָיֵים שִבְעִין שְנִין בְחֶלְמָא יוֹמָא חַד הֲוְָה אֲזַל בְאוֹרְחָא
חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דַהֲוְָה נָטַע חָרוּבָא אֲמַר לֵיהּ הַאי עַד כַמָה שְנִין טָעֵין אֲמַר לֵיהּ עַד שִבְעִין שְנִין אֲמַר לֵיהּ
פְשִיטָא לָךְ דְחָיֵית שִבְעִין שְנִין אֲמַר לֵיהּ הַאי [ גַּבְרָא ] עָלְמָא בְחָרוּבָא אַשְכַחְתֵּיהּ כִי הֵיכִי דְשָתְלִי לִי אֲבָהֲתַי
שָתְלִי נַמִי לִבְרַאי יְתֵיב קָא כָרֵיךְ רִיפְתָּא אֲתָא לֵיהּ שֵינְתָא נִים אֲהַדְרָא לֵיהּ מְשוּנִיתָא אִיכַסֵי מֵעֵינָא וְְנִים שִבְעִין
שְנִין כִי קָם חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דַהֲוְָה קָא מְלַקֵּט מִינַּיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ אַתְּ הוּא דִשְתַלְתֵּיהּ א״ל בַר בְרֵיהּ אֲנָא
אֲמַר לֵיהּ שְמַע מִינָּהּ דְנַיְימִי שִבְעִין שְנִין חֲזָא לַחֲמָרֵיהּ דְאִתְיְילִידָא לֵיהּ רַמָכֵי רַמָכֵי אֲזַל לְבֵיתֵיהּ אֲמַר
לְהוּ בְרֵיהּ דְחוֹנִי הַמְעַגֵּל מִי קַיָּים אֲמַרוּ לֵיהּ בְרֵיהּ לֵיתָא בַר בְרֵיהּ אִיתָא אֲמַר לְהוּ אֲנָא חוֹנִי הַמְעַגֵּל
לָא הֵימְנוּהוּ אֲזַל לְבֵית הַמִדְרָש שְמָעִינְהוּ לְרַבָנַן דְקָאָמְרִי נְהִירָן שְמַעְתְּתִין כְבִשְנֵי חוֹנִי הַמְעַגֵּל דְכִי
הָוְֵי עָיֵיל לְבֵית מִדְרָשָא כָל קוּשְיָא דְהָוְוּ לְהוּ לְרַבָנַן הֲוְָה מְפָרֵק לְהוּ אֲמַר לְהוּ אֲנָא נִיהוּ לָא הֵימְנוּהוּ
וְְלָא עָבְדִי לֵיהּ יְקָרָא כִדְמִבָעֵי לֵיהּ חֲלַש דַעֲתֵיהּ בָעֵי רַחֲמֵי וּמִית אֲמַר רָבָא הַיְינוּ דְאָמְרִי אֱינָשֵי אוֹ חַבְרוּתָא
אוֹ מִיתוּתָא אַבָא חִלְקִיָּה בַר בְרֵיהּ דְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוְָה וְְכִי מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא הָוְוּ מְשַדְרִי רַבָנַן לְגַבֵיהּ
וּבָעֵי רַחֲמֵי וְְאָתֵי מִיטְרָא זִימְנָא חֲדָא אִיצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא שְדוּר רַבָנַן זוּגָא דְרַבָנַן לְגַבֵיהּ לְמִבָעֵי רַחֲמֵי
דְנֵיתֵי מִיטְרָא אֲזוּל לְבֵיתֵיהּ וְְלָא אַשְכְחוּהוּ אֲזוּל בְדַבְרָא וְְאַשְכְחוּהוּ דַהֲוְָה קָא רָפֵיק יְהַבוּ לֵיהּ שְלָמָא
לא
(ה) דכתיב בעתם. זהו בלילי רביעיות ובלילי שבתות, דאין טורמ ומוטה: לשכת הגזית. סנהדרין: דור שהיה אפל. מרוב לער
לבני אדם, דאינם הולכין לדרכים בלילי רביעיות מפני חגרת נת מחלת,
שלא ירדו גשמים: הושעת בתפלתך. מן המיתה, שהנחת עליהם
בפסחים (דף קיב:): שכן מצינו. כלומר ושמח מאמר אין סיפק שובע: של אותו צדיק. חוני המעגל היה מצטער על המקרה הזה:
בגשמים של נ׳ לילות בשבת, מלינו בימי שמעון בן שטח כו׳: וצררו. שיר המעלות. לסון עילוי: היינו כחולמים. כחלוס נדמה גלות
קשרו והלכו: הורדוס. סתר בנין
ככל שהיה שבעים שנה: שבעין
דעזרא וננה בנין יפה ממנו, בב״צ
שני בחלמא. נחמיה, מי חימה
(דף 7.): עוגה. סוכה עגולה, כמו
דניים שנעין שנין בחלמיה, (כ) וים
עוגה שהיה עגולה: כדרך שעשה
אדם ישן שבעים שנה בשינה אחת:
חבקוק. כלמפרם בתרגום של תפלת
עד שבעין שנין. לא טעין פירה
מצקוק (1) על משמרמי העמדה
בטעינה קמייתא": יתיב. מוני
כמין בית החסוריס עםה וישב:
המעגל וקח כריך רפתח: הכי גרסי׳
ראינוך ולא נמות. נראה אותך ולא
אנא עלמח בחרובה אשכחמיה, כי
כמות, בניחותא, השתדל שלא כמות
היכי דשמלי לי חבהתיי הנח נמי
ברעב מפני עלירת גשמים: פר
אישתיל לברחי: אהדרא ליה משוניתא.
הודאה. להתודות ] עליו, ועםה (1) לו
עלתה סביבותיו סן סלע: ואיכסי
סמיכה והניחו שלמיס. מוני בזמן
מעינא דאינשי. ולא חשכמוהו המס:
הבית סיס: כמהין ופטריות. צוליי״ן
רמכי רמכי. וולדי וולדות, נחלו השניס
בלע"ז שילחו מלמלוח הגשמים, וידעו
דניים, מעוברת זכר היתה וחזר וצא
כי של ברכה היו: אלמלא חוני אתה.
עליה והולידו: אמר להו. שחל להון
ואלס גדול (מ): לנדות. שמכדין
בנו של חוני המעגל קייס הוא:
על כבוד הרב), שהטיח דברים ואמר
נהירנא לן הנך שמעתתא. מוגסמ
לא כך שאלתי: שאלמלא היו שנים
לנו שמועה זו כאילו למדנוה בחייו
כשני אליהו. גזירת עלזירת גשמים,
של חוני המעגל, שהיה מפרקה לנו
ומפתח של גשמים בידו של אליהו
ומגיה לנו יפה יפה: או חברותא
גרסינן: לא נמצא שם שמים מתחלל.
או מיתותא. ולח גרסינן הכח
נחמיה, (ט) שאליהו נשבע מי ה׳ אס
כמברי דחיוב אלא בבבא בתרא
יהיה השנים החלה טל ומטר כי הס
(דף טז:) גבי מעשה דחיוב, אס
לפי דברי (מלכים א יז) וחמה נשבע
אין חניכיו של אדם נוהגין בו כבוד
שאין אתה חו עד שירדו גשמים:
כבתחילה נוח לו שימות, אי כמי מסוס
נמצא שם שמים מתחלל על ידך. לזה
(3) הנך בריוני לא כתוב בספרינו:
או זה בא לידי שבועת סוח: מתחטא.
רפיק בדברא. עודכ נפלה: