ולא
בעתם בלילי רביעיות ובלילי שבתות שכן
מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם
גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד
שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים
ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא
לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר
עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב
מכם וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין
בבנין בהמ״ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר
נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה
ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים
בידיהם׃ מעשה ששלחו לחוני המעגל וכו׳׃
ת״ר פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו
גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו
גשמים התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה
ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא
שנאמר על משמרתי אעמדה ואתיצבה על
מצור וגו׳ אמר לפניו רבונו של עולם בניך
שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע
אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד
שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין
אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות
כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא
להתיר שבועתך אמר לא
כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין
ומערות ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו
חכמים שאין טפה פחותה מלוג אמרו לו תלמידיו רבי ראינוך ולא נמות כמדומין אנו
שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה
ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים אמרו לו רבי כשם שהתפללת שירדו כך
התפלל וילכו להם אמר להם כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה אעפ״כ הביאו לי פר הודאה
הביאו לו פר הודאה סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו רבש״ע עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן
יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות כעסת עליהם אינן יכולין לעמוד השפעת עליהם טובה
אינן יכולין לעמוד יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים
וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני
אתה גוזרני עליך נידוי שאילו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם
שמים מתחלל על ידך אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן
שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו ואומר לו אבא הוליכני לרחצני בחמין שטפני בצונן תן לי אגוזים
שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך תנו רבנן מה
שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור ותגזר אומר אתה
גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה ועל דרכיך נגה אור דור שהיה אפל הארת
בתפלתך כי השפילו ותאמר גוה דור שהיה שפל הגבהתו בתפלתך ושח עינים יושיע דור ששח
בעונו הושעתו בתפלתך ימלט אי נקי דור שלא היה נקי מלטתו בתפלתך ונמלט בבור כפיך מלטתו
במעשה ידיך הברורין אמר ר׳ יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה שיר המעלות
בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא יומא חד הוה אזל באורחא
חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה
פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [ גברא ] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי
שתלי נמי לבראי יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין
שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א״ל בר בריה אנא
אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי אזל לביתיה אמר
להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל
לא הימנוהו אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל דכי
הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו אמר להו אנא ניהו לא הימנוהו
ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה חלש דעתיה בעי רחמי ומית אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברותא
או מיתותא אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה
ובעי רחמי ואתי מיטרא זימנא חדא איצטריך עלמא למיטרא שדור רבנן זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי
דניתי מיטרא אזול לביתיה ולא אשכחוהו אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק יהבו ליה שלמא
(ה) דכתיב בעתם. זהו בלילי רביעיות ובלילי שבתות, דאין טורמ ומוטה: לשכת הגזית. סנהדרין: דור שהיה אפל. מרוב לער
לבני אדם, דאינם הולכין לדרכים בלילי רביעיות מפני חגרת נת מחלת,
שלא ירדו גשמים: הושעת בתפלתך. מן המיתה, שהנחת עליהם
בפסחים (דף קיב:): שכן מצינו. כלומר ושמח מאמר אין סיפק שובע: של אותו צדיק. חוני המעגל היה מצטער על המקרה הזה:
בגשמים של נ׳ לילות בשבת, מלינו בימי שמעון בן שטח כו׳: וצררו. שיר המעלות. לסון עילוי: היינו כחולמים. כחלוס נדמה גלות
קשרו והלכו: הורדוס. סתר בנין
ככל שהיה שבעים שנה: שבעין
דעזרא וננה בנין יפה ממנו, בב״צ
שני בחלמא. נחמיה, מי חימה
(דף 7.): עוגה. סוכה עגולה, כמו
דניים שנעין שנין בחלמיה, (כ) וים
עוגה שהיה עגולה: כדרך שעשה
אדם ישן שבעים שנה בשינה אחת:
חבקוק. כלמפרם בתרגום של תפלת
עד שבעין שנין. לא טעין פירה
מצקוק (1) על משמרמי העמדה
בטעינה קמייתא": יתיב. מוני
כמין בית החסוריס עםה וישב:
המעגל וקח כריך רפתח: הכי גרסי׳
ראינוך ולא נמות. נראה אותך ולא
אנא עלמח בחרובה אשכחמיה, כי
כמות, בניחותא, השתדל שלא כמות
היכי דשמלי לי חבהתיי הנח נמי
ברעב מפני עלירת גשמים: פר
אישתיל לברחי: אהדרא ליה משוניתא.
הודאה. להתודות ] עליו, ועםה (1) לו
עלתה סביבותיו סן סלע: ואיכסי
סמיכה והניחו שלמיס. מוני בזמן
מעינא דאינשי. ולא חשכמוהו המס:
הבית סיס: כמהין ופטריות. צוליי״ן
רמכי רמכי. וולדי וולדות, נחלו השניס
בלע"ז שילחו מלמלוח הגשמים, וידעו
דניים, מעוברת זכר היתה וחזר וצא
כי של ברכה היו: אלמלא חוני אתה.
עליה והולידו: אמר להו. שחל להון
ואלס גדול (מ): לנדות. שמכדין
בנו של חוני המעגל קייס הוא:
על כבוד הרב), שהטיח דברים ואמר
נהירנא לן הנך שמעתתא. מוגסמ
לא כך שאלתי: שאלמלא היו שנים
לנו שמועה זו כאילו למדנוה בחייו
כשני אליהו. גזירת עלזירת גשמים,
של חוני המעגל, שהיה מפרקה לנו
ומפתח של גשמים בידו של אליהו
ומגיה לנו יפה יפה: או חברותא
גרסינן: לא נמצא שם שמים מתחלל.
או מיתותא. ולח גרסינן הכח
נחמיה, (ט) שאליהו נשבע מי ה׳ אס
כמברי דחיוב אלא בבבא בתרא
יהיה השנים החלה טל ומטר כי הס
(דף טז:) גבי מעשה דחיוב, אס
לפי דברי (מלכים א יז) וחמה נשבע
אין חניכיו של אדם נוהגין בו כבוד
כבתחילה נוח לו שימות, אי כמי מסוס
שאין אתה חו עד שירדו גשמים:
נמצא שם שמים מתחלל על ידך. לזה
(3) הנך בריוני לא כתוב בספרינו:
או זה בא לידי שבועת סוח: מתחטא.
רפיק בדברא. עודכ נפלה: לא