Таанит 24b

כִיסּוּפָא הֲוְָה וְַאֲנַן קָא מַתְנִינַן בְשִיתָא סִדְרִין וְְכִי הֲוְָה מָטֵי רַב יְהוּדָה בְעוּקְצִין הָאִשָּה שֶכוֹבֶשֶת יָרָק בִקְדֵירָה וְְאָמְרִי לָהּ זֵיתִים שֶכְבָשָן בְטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִין אֲמַר הויי׳ דְרַב וּשְמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא וְַאֲנַן קָא מַתְנִינַן בְעוּקְצִין תְּלֵיסַר מְתִיבָתָא וְְאִילּוּ רַב יְהוּדָה כִי הֲוְָה שָלֵיף חַד מְסָאנָא אָתֵי מִיטְרָא וְַאֲנַן קָא צָוְְוְחִינַן כוּלֵּי יוֹמָא וְְלֵיכָא דְאַשְגַּח בָן אִי מִשּוּם עוּבָדָא אִי אִיכָא דַחֲזָא מִידֵי לֵימָא אֲבָל מַה יַעֲשוּ גְּדוֹלֵי הַדוֹר שֶאֵין דוֹרָן דוֹמֶה יָפֶה רַב יְהוּדָה חֲזָא הָנְהוּ בֵי תְּרֵי דְהָוְוּ קָא פָרְצִי בְרִיפְתָּא אֲמַר שְמַע מִינָּהּ אִיכָא שָבְעָא בְעָלְמָא יָהֵיב עֵינֵיהּ הֲוְָה כַפְנָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָנַן לְרַב כָהֲנָא בְרֵיהּ דְרַב נְחוּנְיָא שַמְעֵיהּ מָר דִשְכִיחַ קַמֵיהּ נִיעַשְּיֵיהּ דְלֵיפוּק בְפִתְחָא דְסָמוּךְ לְשוּקָא עַשְּיֵיהּ וּנְפַק לְשוּקָא חֲזָא כְנוּפְיָא אֲמַר לְהוּ מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ אַכוּסְפָא דְתַמְרֵי קַיְימֵי דְקָא מִזְדַבַן אֲמַר שְמַע מִינָּהּ כַפְנָא בְעָלְמָא אֲמַר לֵיהּ לְשַמְעֵיהּ שְלוֹף לִי מְסָאנַיי שָלַף לֵיהּ חַד מְסָאנָא וְַאֲתָא מִיטְרָא כִי מְטָא לְמִישְלַף אַחֲרִינָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְְאָמַר לֵיהּ אֲמַר הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא אִי שָלְפַתְּ אַחֲרִינָא מַחֲרִיבְנָא לְעָלְמָא אֲמַר רַב מָרִי בְרָהּ דְבַת שְמוּאֵל אֲנָא הֲוְָה קָאֵימְנָא אַגּוּדָא דִנְהַר פַפָא חֲזַאי לְמַלְאָכֵי דְאִידַמוּ לַמַלָּחֵי דְקָא מַיְיתִי חַלָּא וּמָלוּנְהוּ לְאַרַבִי וְַהֲוְָה קִמְחָא דִסְמִידָא אָתוּ כוּלֵּי עָלְמָא לְמִיזְבַן אָמַר לְהוּ מֵהָא לָא תִּיזְבְנוּן דְמַעֲשֶה נִסִּים הוּא לְמָחָר אָתְיָין אַרְבֵי דְחִיטֵּי דְפָרְזִינָא רָבָא אִיקְלַע לְהַגְרוּנְיָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לְהוּ בִיתוּ כוּלֵּי עָלְמָא בְתַעֲנִיתַיְיכוּ לְמָחָר אֲמַר לְהוּ מִי אִיכָא דַחֲזָא חֶילְמָא לֵימָא אֲמַר לְהוּ ר׳ אֶלְעָזָר מֵהַגְרוּנְיָא לְדִידִי אַקְרִיּוּן בְחֶלְמִי שְלָם טַב לְרַב טַב מֵרִיבוֹן טַב דְמִטּוּבֵיהּ מֵטִיב לְעַמֵיהּ אֲמַר שְמַע מִינָּהּ עֵת רָצוֹן הִיא מִבָעֵי רַחֲמֵי בָעֵי רַחֲמֵי וְְאָתֵי מִיטְרָא הַהוּא גַּבְרָא דְאִיחַיַּיב נַגְדָא בְבֵי דִינָא דְרָבָא מִשּוּם דְבַעַל כוּתִית נַגְדֵיהּ רָבָא וּמִית אִשְתַּמַע מִילְּתָא בֵי שָבוֹר מַלְכָא בְעָא לְצַעוּרֵי לְרָבָא אֲמַרָה לֵיהּ אִיפְרָא הוּרְמִיז אִימֵיהּ דְשָבוֹר מַלְכָא לִבְרָהּ לָא לֶיהֱוְֵי לְך עֵסֶק דְבָרִים בַהֲדֵי יְהוּדָאֵי דְכָל מַאן דְבָעֲיָין מִמָרַיְיהוּ יָהֵיב לְהוּ אֲמַר לָהּ מַאי הִיא בָעֲיַן רַחֲמֵי וְְאָתֵי מִיטְרָא אֲמַר לָהּ הַהוּא מִשּוּם דְזִימְנָא דְמִיטְרָא הוּא אֶלָּא לִבָעוּ רַחֲמֵי הָאִידָנָא בִתְקוּפַת תַּמוּז וְְלֵיתֵי מִיטְרָא שְלָחָה לֵיהּ לְרָבָא כַוֵּין דַעְתָּךְ וּבְעֵי רַחֲמֵי דְלֵיתֵי מִיטְרָא בָעֵי רַחֲמֵי וְְלָא אָתֵי מִיטְרָא אָמַר לְפָנָיו רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם אֱלהִֹים בְאָזְנֵינוּ שָמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְרוּ לָנוּ פוֹעֵל פָעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִימֵי קֶדֶם וְְאָנוּ בְעֵינֵינוּ לאֹ רָאִינוּ אֲתָא מִיטְרָא עַד דְשְפוּךְ מַרְזְבֵי דְּצִפּוֹרִי לְדִיגְלַת אֲתָא אֲבוּהּ אִיתְחֲזִי לֵיהּ בְחֶלְמֵיהּ וְַאֲמַר לֵיהּ מִי אִיכָא דְמִיטְרַח קַמֵי שְמַיָּא כוּלֵּי הַאי אֲמַר לֵיהּ שַנֵּי דוּכְתִּיךְ שַנֵּי דוּכְתֵּיהּ לְמָחָר אַשְכְחֵיהּ דְמִרְשַם פוּרְיֵיהּ בְסַכִינֵי רַב פַפָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְְלָא אֲתָא מִיטְרָא חֲלַש לִיבֵיהּ שְרַף פִינְכָא דְדַיְיסָא וּבָעֵי רַחֲמֵי וְְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַר אוּשְפַזְתִּי אִי שָרֵיף מָר פִינְכָא אַחֲרִיתִי דְדַיְיסָא אָתֵי מִיטְרָא אִיכְסִיף וְַחֲלַש דַעְתֵּיהּ וְַאֲתָא מִיטְרָא ר׳ חֲנִינָא בֶן דוֹסָא הֲוְָה קָא אָזֵיל בְאוֹרְחָא אֲתָא מִיטְרָא אָמַר לְפָנָיו רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם כָל הָעוֹלָם כוּלּוֹ בְנַחַת וְַחֲנִינָא בְצַעַר פָסַק מִיטְרָא כִי מְטָא לְבֵיתֵיהּ אָמַר לְפָנָיו רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָם כָל הָעוֹלָם כוּלּוֹ בְצַעַר וְַחֲנִינָא בְנַחַת אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר רַב יוֹסֵף מַאי אַהַנְיָא לֵיהּ צְלוֹתָא דְכהֵֹן גָּדוֹל לְגַבֵי רַבִי חֲנִינָא בֶן דוֹסָא דִתְנַן הָיָה מִתְפַלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַבַיִת הַחִיצּוֹן מַאי מְצַלֵּי רָבִין בַר אַדָא וְְרָבָא בַר אַדָא דְאָמְרִי תַּרְוְַיְיהוּ מִשְּמֵיהּ דְרַב יְהוּדָה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיך ה׳ אֱלהֵֹינוּ שֶתְּהֵא הַשָּנָה הַזּוֹ גְּשוּמָה וּשְחוּנָה שְחוּנָה מַעַלְיָיתָא הִיא אַדְרַבָה גְּרִיעוּתָא הִיא אֶלָּא אִם שְחוּנָה תְּהֵא גְּשוּמָה וּטְלוּלָה וְְאַל יִכָנֵס לְפָנֶיך תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים רַב אַחָא בְרֵיהּ דְרָבָא מְסַיֵּים מִשְּמֵיהּ דְרַב יְהוּדָה לָא יַעֲדֵי עָבֵיד שוּלְטָן מִדְבֵית יְהוּדָה וְְאַל יְהוּ עַמְך יִִשְרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַרְנֵס זֶה מִזֶּה וְְלאֹ לְעַם אַחֵר אָמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב בְכָל יוֹם וְָיוֹם בַת קוֹל יוֹצֵאת וְְאוֹמֶרֶת כָל הָעוֹלָם כוּלּוֹ נִיזּוֹן בִשְבִיל חֲנִינָא בְנִי וְַחֲנִינָא בְנִי דַיּוֹ בְקַב חֲרוּבִים מע״ש לע״ש הֲוְָה רְגִילָא דְבֵיתְהוּ לְמֶיחֲמָא תַּנּוּרָא כָל מַעֲלֵי דְשַבְתָא וְְשָדְיָיא אַקְטַרְתָּא ס״ג בנזיקין הזה. למודס לא היה גדול הלא בסדר נזיקין: שכובשת דמיטרא הוא. ואפילו לא נעו נמי חמי מיטרה: שלחה ליה לרבא. ירק בקדירה. במסכת [") טהרות] היא נפ׳ שני (מ״ח) גבי ידות מיירי, דרממח ליה לרצח "): אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי דקיי"ל (עוקצין פ״ח משנה א) כל ידות האוכלין הס נגעה טומאה קדם. שהיית מפליח להס נסיס (ד): עד דשפיך מרזבי דציפורי. בהן נטומה גם החוכל הכריך לידות, דיד מכנים ומוליה, כדאמרינן שקילמו מים מן המרזינות עד ששוטפין בחולות ויורדין ושופכין: בהעור והרוטב (חולין דף קיה.) מכל לדיגלת. לכהר מדקל: אשני מטתך. האוכל") לרבות הידות, וקמני המס אל תשכב במטתך הלילה: בסכיני. אשה שהיא כובשת ירק דידות שלהן שכלו שדיס להורגו ומתכו את מטתו, טהורין, דכשהיא עולרת חומס הילות והיינו דאמרי' נשמיטת חולין בפרק משתצרות וח״ח ליטול הירקות בידומ הזרוע (דף קלג. ") וליקריוס לרצח שלהן, שנשמט ונפסק האוכל מן היד רצח מזוף היה, לח מלינו לו נזיפה בכל מחמת כביסה: כובשת. סול״ן הש״ס חלה בזה המעשה כשביקש בלע״ז, עוזרת שילה המשקה שלהן הגשמים בתמוז שלא לצורך: הכי וינסו, דרך חשה בכך כובשת ירק גרסינן ר״פ גזר תעניתה, מלם לניה ממיס שישתמכו לזמן מרוצה: טהורין. טעים מידי, נעה רחמי ולה המח העלין והקלמין: ואמרי לה. כי מיטרה: אי שריף מר חדא פינכא מטח לאידך בפרק שני (דעוקלין משנה דדייסא. מלשון שורפה מיה (ע״ז 6) זיתים שכבסן בטרפיהן, כתרגומו דף כט:), (ה) פינכח מלח כף כמו עלה טרפה (בראשית ח), עלין שלהן מלמיך פינכי (פסחים דף מט.), דייסה דהיינו ידות: מהורין. הידות להביא" טריי״ס נלע״ז, ולמוכח קאמר ליה טומאה לאוכל, דמו לא מזי למהוי נימ הכי, מטוס דטעים בריסח והדר יד: הוויות דרב ושמואל. עומק גדול, בעה רחמי: רבי חנינא בן דוסא. ולא הוס נהירח ליה: תליסר מתיבתא. תנח הוא: כל העולם כולו בצער. שלם עשרה ישיבות איכה בהך מתח שמבקשין מיס לשדותיהן: בנחת. דגמרי מסכת עוקלין: כי הוה שליף שאני יושב בביתי, ואיני כריך לגשמיס חד מסאנא. מסוס עינוי: דחזא לפי שאין לי שדות: מאי אהניא ליה מידי. מס ושלוס בעובדי ניסי: צלותיה דכהן גדול. כשהיה מתפלל פרצי בריפתא. זורקיס חומס זה תפלה קלרה ביום הכפורים שהיה לזה (ג): ניעשייה. יעשנו שילה חומר חל יכנס לפניך מפלת עוברי למון: אכוספא דתמרי. על כלי מלח דרכים, דר׳ חנינא מצטל ליה לזלותיה תמריס חו פסולת של תמריס: דכהן גדול, שלעפ״כ שמע הקב״ה קאימנא אנהר פפא. הסוח יומא תפלתו ופסיק מיטרא: שחונה. ממה, דעבד רב יהודה הכי: חלא. מול: כמו חמותי ראיתי חור (ישעיה מד) דסמידא. סולת, והן עלמן מוכרין מירגס יונתן בן עוזיאל שמיכת: אם אותו: אמר להו מעשה נסים כו׳. שחונה תהא גשומה. כשהיא חמה ובמס' דאפשר להתרחק ממעשה נסיס צריכה הארץ לגשמים מחד ומדיר: יותר טוב ונכון: דפרזינא. מקוס: בת קול יוצאת ואומרת כל העולם אקרון. סקרוני, הייתי קורא בחלומי: כולו. ולא גרסי׳ מסר מוכב: קב נגדא. מלקות: איפרא הורמיז. כך חרובים מערב שבת לערב שבת. כל שמה, איפרא מן, יופי שדים היה לה: השבת היה ניזון בכך, מסר למס היה מאי היא. מחי עביד לסו: אמרה ליה. ומתגלגל היה במכונין: אקטרתא. דבר דכל אימת דבעי " מיטרה: זימנא שמעלה עשן כקיטור הכנסן (1): מסוס