מתני'
בשלשה
מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש
בית אבטינס בית הניצוץ בית המוקד בבית
אבטינס ובבית הניצוץ היו עליות הרובים
שומרים שם בית המוקד כיפה ובית
הגדול היה מוקף רובדין של אבן זקני בית
אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם פרחי
כהונה איש כסתו בארץ לא היו ישנים
בבגדי קדש אלא היו פושטין ומניחין
אותן תחת ראשיהם ומתכסין בכסות עצמן
אירע קרי לאחד מהן יוצא והולך לו
במסיבה.
"בשלשה מקומות. משום דבעי לחורויי במעשה דתמיד
לשכות פתוחות לבית המוקד כקטוניות פתוחות לטרקלין כלומר
עד שהוא מסדר כל הסדר שנתמלה טובלין וכו׳ כאשר הוא מסודר
כחדרים הפתוחות לבירה, וע״י מעלות עולין מהלחכות שמה לבית
במשנה, ובגמ' נפקא לן מקרא דבית המקדם צריך שימור"), דאי לא
נפקא לן מקרה הוה אמינה דלא
מהס בנויות נקדם ונעזרה וצ׳ נמול
לריכי שומרים דאין עניות במקוס
בהר הבית, ונית המוקד בנוי מליו
עשירות" וחי גנבי כלי המקדם קנו
בקדם ומליו בחול וראשי (ג) פשפשים
אחרים, ועוד דהוה אמינה דנחל
קנים מפסיקין בין קדם למול כדי
שומר סגי. ומקוס שמירתן היא בבית
שיזהרו כהניס ולא ינהגו במקוס קדם
אנטינס ובבית הנילון ובבית המוקד:
מנהג מול. ומ״מ כיון שעל מקוס
סכי גרסינן בבית אבטינס ובבית
גבוה היה בנוי בית המוקד ח״כ הכי
הניצוץ היו עליות. נית הנטינס היה
הוא מול דגגין ועליות לא נתקדםו,
לשכת מפטומי הקטורת, כדמכן נפ״ק
מרין הכיפה היתה שוה לקרקע
דיומא (דף יח:) הוליכוסו לעליית נית
עזרה לפיכך לא נטלה קדושת כיפה.
אנטינס גבי כהן גדול ללמדו לסס
וכהאי גוונא סוגיה אחרת" בפסחיס
הלכות מפינה שהיא אחת מעבודות
(דף פה:) על אותה שמועה של גגין
קשות שבמקדם כדמפרש ביומה
ועליות, דאמר המס גגין ועליות לא
(דף מט:), ולפי שהיו אומנין על מעשה
נתקדםו ופרכיכן מיתיצי המלונות
הקטורת נקראת על שמס. ומספקא לן
ועוני המומה כלפנים, ואמריקן בשלמה
ביומה במקום עליית בית חנטינס
דחלונות משכחת דקדושות כששוות
היכן היא, דאמריקן נפ״ק דיומה
לקרקע עזרה חלה עובי החומה היכי
(דף יט.) שתי לשכות היו לכהן גדול
משכחת לה, ומתרליון כבר שורה
לשכת פרהדרין ולשכת בית אבטינס
פירוש המומה קטנה לפניס מחומה
אחת צלפון והמת נדרוס ולא ידענה
גדולה והיא נמוכה ושוה לקרקע
אי לשכת פרהדרין צלפון ולשכת בית
גובה עזרה, שקרקע עזרה הולך
אנטינס בדרום חו לשכת בית אבטינס
ועולה במעלות. ומה היו משמשות,
כלפון ולשכת פרהדרין בדרום, ושס היה כהן גדול ישן, וביומא (דף מ:)
מערבית דרומית היא היתה לשכת מלה קרבן דשס נותנים הטלאים
מפרש למה נקרא כן: בית הניצוץ. לא שמעתי בו טעם למה נקרא
המבוקרים, דרומית מזרמים היא היתה לשכת עושי למס הפנים,
כן": היו עליות. לשמירת כהנים לריך עליות מקום גבוה, כדנפקא לן
מזרמים לפונים בה גמזו בית חשמונאי אבני מזבח ששיקלוס מלכי יון,
לפונים מערבים בה יורדים לבית הטבילה טמא יורד דרך חומה
לשכה למעיין לטבול, ובית המוקד היתה כלפון עזרה (ד) כדתניא
במסכת מדות (דף לד.): מוקף רובדין של אבן. כונדין כמו יצא
היו שומרין אותן בעליות על מקום גבוה כדרך שומרי עיר, וכל
והניחו על כובד רביעי שבהיכל (יומא דף מג:) והוא דבר הבולט מן
המומה, ולכך עשוין (ה) שמן הרובדין היו עולין ע״ג מטותיהן שהיו
שומרים בעשרים וארבעה מקומות נפקא לן בגמ' (לקמן כו.) שלריך
בתוך כניסת החומה כעין מטות: וזקני בית אב ישנים שם. חומס
לבית המקדם שיהו שומרים יום ולילה"), שלשה בכהניס ועםריס
שהיה להם לעבוד למחר היו ישנים נמוך כניסת החומה, ולא הרובדין
והמד בלויס, ואפילו היו אותן עליות ננויות מקלמן בעזרה יכולים
קאי דא״כ ה״ל למימר על גביהם, ובגמרא (לקמן כו:) מוכיח שלא על
אלו הרובדין היו ישנים דקאמר (1) חילטוותה דקה סלקי בהו
בפסחים (דף פה:), ונעזרה אין אדם יכול ליםב דאין ישיבה נעזרה
לחילטוותה. ומוקף לאו דוקא, חלה אותו בית המוקד שבנוי בחול היה
אלא לכלכי בית דוד): והרובין שומרים שם. רובין קרי כהניס שלא
מוקף רובדין של אבן כדי לעלות במטות שהן בתוך החומה, דבמקוס
הגיעו עדיין לעשות עבודה כגון פחותיס מי״ג שנה, כמו (שמואל א ב)
מול היו ישנים ולא במקום קדום, "דראשי פספסין מצדילין בין קדם
ויגדל הנער [ומתרגמינן] ורצח רבים, ולפי שעדיין לא הגיעו לעשות
לחול כדי שלא ינהגו נקדם מנהג חול: ומפתחות [העזרה] בידם.
עבודה (אין יכולין לעמותה) עבדיון להו שומרים, שאותן סיכולין
כלומר בידי חותם כהניס למס היו מונחות כל מפתחות העזרה.
לעבוד אינן כולין לשמור, ועוד הואיל ויכולין לעבוד אין אנו מנימין
ומפרם במסכת מדות (דף לד:) היכן היתה הנחתן מקום היה שם
אותן לשמור: בית המוקד כיפה. נית המוקד פר״מ בפ״ק דיומא
אמה על אמה בלשכת נית המוקד ומבלה של שים באותו מקום
(דף טו: ד״ה ואחת) על שם שלא היה החם כנה מחס לעולם מפני
וטבעת היתה קבועה (ז) ומגביסין אותן ע״י אותן הטבעות, הגיע
שהיו נוטלין האם לצורך המזבח, דאמרינן בתורת כהנים שמלוס
להביא מן ההדיוט שנאמר ונתנו בני אהרן [הכהניס] אם על
המונח אע״פ שהאם יורד מן השמים מזוה להניח מן ההדיוט,
מגביהין אותה מן הטבעת, נוטל את המפחמות מן השלשלם
וביליחות השבת (שנת יט:) מכן ומחמיזין את החור במדורת נית
המפתחות נתונין תחת אותה טבלא בשלשלת ונעל הכהן בפנים שערי
עזרה וכן לוי ישן לו מבחוץ, גמר מלנעול החזיר המפתחות למקומן
ופירש רש״י להתממס מס כהניס שהיו הולכים יחפים על גבי
תחת הטבלה ונותן עליו כסות שלו וישן על אותו טבלה: ופרחי
רלפת העזרה, דאמרינן נזנחים (דף כד.) הוחיל וכלי שרת מקדסיס
כהונה איש כסותוש בארץ. פרמי כהונה נמוכים שהגיעו לעבודה חים
ועזרה מקדמת מה מלינו בכלי שרת שלא יהא דבר מולך בין ידו
כסומו נאכן כסות שלו בארץ שלא היה להם כניסה בחומה, ומטות
נמי לחו הוכח הרעה לעיולי המס כדמפרש בגמ' (לקמן כו:): ולא היו
הכלפה: כיפה. כלומר לשכת בית המוקד ע״ג לשכה של אבנים
ישנים בבגדי קדש. בגמ' (לקמן כו.) מפרש טעמה: אלא פושטין
היתה, ובשביל שהכהניס שומרים למס בנאוה ע״ג כיפה, לשמירתן
ומקפלין אותן תחת ראשיהם. לחי כנגד ראשיסס: ומתכסים בכסות
צריך לעשותה ע״ג מקוס גבוה כדכ״ל מקרא: ובית גדול היה.
עצמן. נגדי מול: אירע קרי לאחד מהם. סדר מעשיהס מפרש: