שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו
ורשות היתה לו לשרוף את כסותו והם
אומרים מה קול בעזרה קול בן לוי לוקה
ובגדיו נשרפין שישן לו על משמר
רבי אליעזר בן יעקב אומר פעם אחת מצאו
את אחי אמי ישן ושרפו את כסותו אמר
רבי חייא בר אבא כי מטי רבי יוחנן בהא
מתניתא אמר הכי אשריהם לראשונים
שאפילו על אונס שינה עושין דין שלא על
אונס שינה על אחת כמה וכמה תניא רבי
אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם
יאהב את התוכחות שכל זמן שתוכחות
בעולם נחת רוח באה לעולם טובה וברכה
באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם
שנאמר ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא
ברכת טוב ויש אומרים יחזיק באמונה יתירה
שנאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וגו'
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל
המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו
של הקדוש ברוך הוא שנאמר מוכיח אדם
אחרי ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט
של חסד שנאמר חן ימצא ממחליק לשון
מצאו נעול יודע וכו' מי שהוא רוצה
לתרום את המזבח [וכו'] הא גופא קשיא
אמרת מי שהוא רוצה לתרום את המזבח
משכים וטובל עד שלא יבא הממונה אלמא
לאו בפייס תליא מילתא והדר תני יבא
ויפייס אלמא בפייס תליא מילתא אמר אביי
לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה
דתנן בראשונה כל מי שרוצה לתרום את
המזבח תורם בזמן שהן מרובין רצין ועולין
בכבש כל הקודם את חבירו בתוך ארבע אמות זכה היו שנים שוין הממונה אומר להם הצביעו ומה הן
מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין גודל במקדש מעשה שנים היו שוין רצין ועולין בכבש ודחף אחד
מהם את חבירו ונשברה רגלו וכשראו בית דין שהיו באים לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח
אלא בפייס רבא אמר אידי ואידי לאחר תקנה והכי קתני מי שהוא רוצה לבא ולפייס משכים וטובל עד
שלא יבא הממונה מתני' נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו
הכהנים אחריו ושתי אבוקות של אור בידם נחלקו לשתי כיתות אלו מהלכין באכסדרה דרך מזרח ואלו
מהלכין באכסדרה דרך מערב היו בודקין והולכים עד שמגיעים למקום עושה חביתים הגיעו אלו ואלו אמרו
שלום הכל שלום העמידו עושה חביתים לעשות חביתים מי שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום והם
אומרים הוי זהיר שלא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור והרי המחתה נתונה במקצוע בין הכבש
למזבח במערבו של כבש אין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא מהלך לאור המערכה לא היו רואין אותו
ולא
ואומר לו שלום עליך, ניכר שהוא ישן חובטו במקלו מלקסו: ורשות
אכסדרהות על גבי עמודים לעמוד תחתיהן ולהכניע כלים. ובגמ'
היה לו לשרוף את כסותו, והם אומרים מה קול בעזרה חומרים זה לזה
(בע״צ) פריך ומי סוי אכסדרהומ נעזרה, רס״ד דאותו בנין של עך היה
בן לוי לוקה. ובשביל כך הוא זועק ונשמע קולו בכאן: (ג) ק״ו על
לכך היה מקשי: אלו הולכים. תחת הכסדרחות של העזרה בלד מזכמ
אונס שינה עושין דין. לשינה זו היא אונס, שאין אדם יכול לעמוד
וחלו דרך מערב עד שהגיעו למזרח אצל מציריהס למקוס עושה
את עצמו שלא ליתן משנאה לו שינה
מציתים, דלשכת עושה מביתיס היה
לעינו: שלא על אונס שינה. דבר
נעזרה כדאמר במנחות (דף 5ו.)
שעושין נמתכוין: איזו היא דרך
דליםמן ועריכתן צריך לעשות בפניס,
ישרה שיבור לו האדם. סכנה דבריס
ובמזרח היתה כדמכן במסכת מדות
ישרים לריך לו לאדם לבחור, אלא הכי
(דף ל7.): הגיעו אלו [ואלו] אמרו
קלמר חיזוהי דרך אחת מדרכיס
שלום הכל שלום. לא מסרנו דבר.
סיטריס שיכור לו החדס: אהוב את
סלוס כפל לסון: העמידו. מאומן
התוכחות. לאהוב את התוכחות:
כהניס: עושי חביתים לעשות
(" עשותה. כמו לעסות): (ד) שנאמר
חביתים. להמס ממין לרבוכה: מי
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת
שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום
טוב. אדם שמקבל תוכחה ינעס
את המזבח. וכילד סדר עשייתן אומר
ונחת רוח נחה לעולס: עליהם תבא
לו הזהר שלא תגע בכלי, שחף ע״פ
ברכת טוב. טובה וברכה באה לעולם,
שהוא יודע בדבר צריך להזהירו שהוח
כשטונה באה לעולם רעה מסתלקת
יהא הולך יחיד ושמח ישכח ויגע,
מן העולם: ויש אומרים יחזיק
ומתוך שמזהירין אותו הוא נזהר: עד
באמונה יתירה. ישח ויתן עס בני
שיקדש ידיו ורגליו מן הכיור. דלינה
אדם באמונה ולא יחנה את הבריות:
פוסלת (מן) קידום ידיס ורגליס
זוכה לחלקו של מקום. למחילתו
וצריך לחזור ולקדם: והרי המחתה.
כלומר נמוך מחילתו, שכן נאמר
כל זה היה חומר לו הרי המחתה
מוכיח אדם הרי הוח אחרי כלומר
נתונה בזוית בין הכבש למזבח
עמי: מתני' נטל את המפתח.
למערבו של כבש כלומר באלכסון
מתחת הטבלה של מים, ולא היה
היא נתונה ממולעת בין כנם למונח,
פותח שערי עזרה עד שיעלה
בזוית הכנס היא נתונה חלל מקוס
עמוד השחר חלא נוכל את המפתח
שכלה הכנס דהיינו בין הכנס
ופותח את הפשפש פתח קטן
ולמזבח: ואין אדם נכנס עמו. סכין
שהיה נסער. סך סתמח ר׳ יהודה
אולס למזבח אין אדם יכול ליכנס
דמדות" (ה) דאמר פתח קטן היה לו
(בהן) חלה בשעת עבודה, וכי היכי
שבו נכנסין לבלום את העזרה: נכנס
דאדס אסור ליכנס בין חולס למונמ
מבית המוקד לעזרה. דרך נית
הכי (1) הוא דאסור ליכנס בין חולם
המוקד: נכנסו אחריו (1) כהנים]
לכנם, דכנם הוא כמזבח לכל דבר:
ושתי אבוקות של אור בידן. נחלקו
ולא נר בידו. לפי שהולך יחידי: אלא
מחומן כהניס שתי כיתות, מהס" היו
מהלך לאור המערכה ולא היו רואין
יורדים דרך לפון שנית המוקד היה
אותו. לפי שהיו מולד המר של ככם
כלפון: אלו הולכין באכסדרה. כל
במזרמו, דהח גובה הכנס שהוא
סביב העזרה מחרבע כוחותיה עםו
גובה הרבה חמות היה מפסיק:
ולה
שתשתה: ] נדצ״ל אחר אכילתן: ס] כן הגי׳ בע״י (גליון). ראה בית השיטה: ע] בכת״י דטובל כדי לתרום:
ופתח את הפשפש. פתח קטן שהיה אזל השער הגדול כי לא היו פותמין שער הגדול עד סיוס: באכסדרה. כי כל
ק] כ״ה בגמ׳ כת״י. ראה בית השיטה:
המחתה נתונה. מראין לו מקומו של מחמה: