לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן
החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה וכי
כל העצים כשרין למערכה הן כל העצים
כשרין למערכה חוץ משל גפן ושל זית אבל
באלו היו רגילין במרביות של תאנה של
אגוז ושל עץ שמן סידר את המערכה
גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה וראשי גזירין
הפנימים היו נוגעין בתפוח וריוח היה בין
הגזירים שהיו מציתים את האליתא משם
בררו משם עצי תאנה יפים סידר את
המערכה שניה לקטורת כנגד מערבית
דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע
אמות בעומד חמש סאין גחלים ובשבת
בעומד שמונה סאין גחלים ששם היו
נותנים שני בזיכי לבונה של לחם הפנים
האברים והפדרים שלא (היו) נתעכלו מבערב
מחזירין אותן למערכה והציתו שתי מערכות
באש ירדו ובאו להם ללשכת הגזית
גמ' אמר רבא גוזמא השקו את התמיד
בכוס של זהב אמר רבא גוזמא אמר רבי
אמי דברה תורה לשון הבאי דברו נביאים
לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי דברה
תורה לשון הבאי דכתיב ערים גדלת
ובצורת בשמים בשמים סלקא דעתך אלא גוזמא
דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן תפוח
והשקו את התמיד בכוס של זהב דברו
נביאים לשון הבאי דכתיב (וכל עם
הארץ) מחללים בחללים וגו' ותבקע הארץ
לקולם אמר רבי ינאי בר נחמני אמר
שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים
בלשון הבאי ואלו הן תפוח גפן ופרכת
לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד
בכוס של זהב ואמר רבא גוזמא קא משמע
לן הני אין התם לא אין עניות במקום
עשירות תפוח הא דאמרן גפן דתניא גפן
זהב היתה עומדת על פתח ההיכל ומודלה
על גבי כלונסות וכל מי שמתנדב עלה
או
לא נתעצל כהן מלהוציא את הדשן. אע״ג דנוי הוח למזבמ כסים
אין נוטל אלא בסמוך שאין לפניס סמוך הימנו בלד שהוא כנגד
עליו דשן הרבה, אפ״ה כשהגיע העת לפנות את הדשן לח נתעלל כהן
הפתח שאין קרוב לפתח יותר מחותו הכד: בעומד ה׳ סאין גחלים.
להוכיח את הדשן מים שמוטל עליו לעשות: החלו מעלין בגזירין.
לפי אומד ממש סחין גחלים היו נותנין מס עלים, כך שיערו לחתומ
לאחר שהסירו החפר ונתנוסו לתפוח שנאמלע המונח והיה מקוס
בתוכו ברחם המזבח כשהוא חול מחתהש של ארבעה קצין בריומ.
המערכה פנוי לקח גזרי עלים מתוכין
ולכך צריך שני כליס לפי שלא היה
ובדוקין ממוס, דאמרינן (מדות פ״צ
מותה בשל זהב כדאמרי' ניומה
מ״ה) כל ען שנמצא בו תולעת פסול
(דף מד:) שהתורה מסה על ממוכן של
לגבי המונח: והשתח שואל ומשיב
ישראל, ובכלי של כסף שהיה מותה לא
לעלמו וכי כל העצים כשרים, הן כל
היה יכול להכניס הגחלים בפנים
העצים כשרים. כלומר רוב עליס
דגנאי הוא להכניס כלי כסף בפניס
כסריס: חוץ משל זית ושל גפן. בגמ׳
שאין עניות במקום עשירות, וגם לריך
(בע״צ) מפרש טעמה: ואף על פי
שזיהה אותו שמכניס בפניס קטן יותר
שרוב עצים כשרים באלו רגילין
(1) לפי שלה היה יכול לערות אותו
במורביות. מריות וענפיס, לפי
של כסף בשל זהב שלא יפלו מן
ששורפים יותר ואין מעלין עשן, אבל
הגמלים לאכן, הילכך מותה בשל
אילנות זקנים אינן נומין לישרף כמו
ארבע קצין ומערה נשל שלשה קצין
אילנות נמוכים, ח״כ לית בהו קפריס
והיינו דמכן לקמן (זג.) נתפור ממנו
בנמוריס כמו בזקניס: עצי שמן.
כקב גחלים מכבדן לחמה, ולריך
עליס שדולקין כמו גר: סידר את
להכניס כלי מלח בפניס דכתיב
המערכה גדולה. אותו שזכה בתרומת
(ויקרא טז) ולקח מלח המחתה גמלי
סרטן, כדמוכח ביומא (דף כב.) למגן ]
אם וגו׳: ובשבת. שלריך להקטיר
המס מי שזכה בתרומת הדשן יזכה
באותו מערכה שני בזיכי לנונה
בסידור מערכה ובשני גזירין. והח
מוסיפין שלם סאין בעומד שמונה
דקמני לעיל החלו מעלין בגזירין, הס
סלין: ששם נותנין בזיכי לבונה.
מסייעין לו, שהיו מעלים את העלים
ולהקטיר הנזיכין במערכה גדולה חי
והוא היה מסדרן: מזרחה. כלפי
אפשר דמפרשינן נזנחיס (דף כח:)
מזרח היה מסדר, שהרי התפוח היה
דכל הניטל בפנים לינתן בחון אינו
באמצע המזבח, והוא לא היה מסדר
נותן אלה בסמוך שאין לפניס הימנו,
העלים בלד מנזנח הפנימי" מערבית
וגמרינן מסיריס, והכי פי׳ כל דבר
חלה ברוח מזרחית של המונח דרך
הניטל מבפנים כגון בזיכי לבונה כדי
ניחתו למזבח: וחזיתה למזרחה.
למת על מזבח המילון אינו נותן על
מראה היה עושה למערכה כמין מלון
מזבח המילון אלא בחומס קרן שהוא
גני מזרח שתהא הרוח מנשנת נו",
סמוך לפניס שאין לו קרן סמוך יותר
הכוח נח דרך שער מזרח ומנםב
ממנו, וטעמה מחי דגמרינן מסיריס
סס: וראשי הגיזרין. העלים הפנימיס
שירי דמיס הפנימיס שניתנין על
נוגעין בתפוח שהוח באמלע המונח:
יסוד מערבית כדכתיב חל יסוד מונח
וריוח היה בין הגזירים. בין סידרי
(המילון) העולה אשר פתח אהל
העלים היו (העלים) מנימין ריומ:
מועד: האברים והפדרים שלא
שהיו מציתין האליתא. עליס דקין:
נתעכלו מבערב, שאמרנו למעלה
משם. דרך אותו ריות, ונדלקיס
(כמ:) שהס סדוריס על הכנס:
הגדולים על ידי הקטנים. והלתת
מחזירן למערכה. נראה לי (1) לאחר
החלימה נפקא לן (יומא דף כד:)
שהקטירו אנרי תמיד, דאין סוס דבר
מוערכו עלים על החם, דהכי קאמר
יכולין להקטיר במערכה זו קודס
ונתנו בני אהרן הכהניס חם על
חברי התמיד דכתיב (ויקרא ו) וערך
המונח והמ״כ וערכו עליס דקין על
עליה העולה עולה ראשונה, ובמסכת
החם"): בררו משם עצי תאנים יפים.
יומא (מה.) אמרינן מנין לחברים
לפי שהיו לריכיס עכשיו לגמלים
ופדריס שלא נתעכלו מבערב שסודרין
וליםחס על המזבח הפנימי ולהקטיר
אותן ע״ג החם, כדי שלא יפסלו
מס קטרת, היו בוכריס יפים שיעשו גמלים טובים ולא הפר: המערכה
בלינה ואמר מערכה גדולה יסדרס ויקטיכס שנאמר (שם) אשר מאכל
של קטרת אמר סידור מערכה גדולה כדמוכח ביומא נשמעתיה
האם את העולה על המזבח כלומר דבר שהתחיל החם לאכול מבערב
דחציי (דף לג.). וביומא) מפיק דבעינן שתי מערכות המת לחברים
העולה על המזבח שס אותו על העולה חברי תמיד על המונח
ואחת לקטרת ותרווייהו על המזבח המילון, דקאמרינן על מוקדה זו
מערכה גדולה, ואם על המזבח מוקד נו זו מערכה שניה של קטרת:
נשמעתיה דחביי (דף לג) לאחר שסידרו שתי מערכות נח עוד אותו
כנגד קרן דרומית מערבית. של מזבמ המילון ומשוך ללד לפון
כהן שזכה שסידר את המערכה ומסדר שני גיזרי עלים, דאמרינן מי
שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור מערכה ונשני גיזרי עלים, ואמר
ואין מן המזבח נגד הפתח הלא ממש חמות, שהרי ההיכל ממוצע
סידור שני גיזרי עליס דישון מונה הזהב והטבת ה׳ נרות ולס
ועומד באמצע העזרה ועשר המות פתחו של היכל ים מחומן עשר
התמיד כו׳ כדרך שהס סדוכין למס הס נעסיס: הציתו שתי
אמות ממש מן הדרום וחמש מן הלפון, הרי חמש חמות מן המונח
מערכות באש. לאחר שסידרו שני גיזכי עליס: ירדו ובאו להם
נגד ממש המות לפונית פתחו של היכל, וארבע חמות שכולה
ללשכת הגזית. שהיא קרובה לעזרה להטיל פייסות. וטעמה כאשר
להרחיק מן הקרן (ז) מערבית וכולה להמשיך אותו על קרן (ג)
פירטתי לעילי) שלה היו יכולים לפייס בעזכה לכך לריכיס ללכת
דרומית לפי שנאותן ארבע אמות חי אתה יכול לסדר המערכה לפי
ללשכת הגזית שהיה מליה קדם ומליה מול, ומפיסין במקום המקודם
דכתיב (תהלים נה) בבית אלהים נהלך נרגם: גמן׳ אמר רבא גוזמא.
סביב המערכה, דקודם שתצא חלל המערכה שתוכל לסדר המערכה
לשלם מאות כור, כלומר מילתא בעלמא הוא (ח) דקחי ולאו דוקא
כלפי המזבח (ד) ארבע אמות, ולימדך שנחמה חמישית מסדר שגס
דמעולם לא הגיע לשלם מחות כור, דמקום המערכה לא היתה
אותה החמה עדיין היא נגד הפתח, שאס תרחיק יותר מחותה חמה
יכולה להחזיק שלם מחות כור: השקו את התמיד בכוס של זהב.
משנה היא לקמן (3) שמשקין את הממיד כדי שיהח נוח להפשיט,
ולכן בעינן שיעשה המערכה נגד פתח ההיכל דגמרול (זבחים כח:)
ומסוס גוזמה נקט הא: דברה תורה לשון הבאי. כאדם שכולה לחזק
מגחלים של יום הכיפורים שנוטלין מן המונח המילון ובאותו לד
דבריו: אבל התם אין עניות במקום עשירות. ולא גומה, דכל מעשיהס
שהוא לפני ה׳ דהיינו בקרן מערבית, דכתיב ולקח מלח המחמה גמלי
בעושר ובשככה: גפן של זהב היתה עומדת על ראש5] ההיכל. דבר
של זהב העשוי כמין גפן: ומודלה על גבי כלונסות. של ארז, כעין
דליות של גפן מגביהין אותה על גבי עמודין של ארז. ולא עברו חלה
מטע לך השרה כל עץ (דברים טז) דזה אינו בנין: וכל מי שמתנדב עלה